הי צבי,
יש לי הרגשה שהתוכון שלי מרגיש שאני נוסעת עוד מעט, כי אתמול, הוא לא הפסיק להשמיע קולות, הוא בקושי שיחק. וגם כשלקחתי אותו אליי למיטה, אז בדרך כלל הוא היה קופץ ורץ ואתמול. זה היה נראה כאילו הוא לא מראה התעניינות למרות כל הנשיקות שהוא נתן לי ואני לו.
אבל אתמול כשהכנסתי את היד לכלוב, אז אמנם הוא נתן לי אבל הוא התחיל לעשות שוב את הכמעט נשיכה שהוא עשה בהתחלה. הוא עדיין אוהב להיות עליי ולשחק עם הטלפון שלי ועם האצבעות אבל הוא מרגיש שמשהו עומד לקרות.
מה אפשר לעשות בנידון.
עוד דבר ששמתי לב: אני עוד לא יודעת לזהות איזה סוג התוכון שלי. אבל יכול להיות שהוא תוכון טיפול?
אני שואלת כי הוא באמת, כל פעם שהרגשתי עצובה ומצוברחת אז הוא עף אליי. הצמיד את הראש שלו. היה נותן לי נשיקות. משחק לי בשיער. ובאמת היה מפיג את העצב והיה גורם לי לצחוק. גם כשלא הייתי מרגישה טוב. הוא כאילו היה מרגיש ולא עוזב אותי. אני עוד לא יודעת איך הוא יקבל את זה שאני נוסעת ובעצם מביאה אותו למקום אחר שהוא לא הדירה שלי. הוא רגיל לדברים מסוימים ואולי הוא לא יקבל אותם במקום שאני מביאה אותו למרות שאני יודעת שמדובר בעצם על חנות חיות שיש לה מוניטין של שנים והרבה אנשים קונים מהם ציוד ומזון לחיות שלהם ויש להם גם פנסיון, מה אני יכולה לעשות כדי להיות יותר עם ביטחון כשאני מביאה אותו. בכל זאת. הוא כמו הילד שלי ואף פעם לא הייתי כל כך רחוקה ממנו. רק שכל פעם שאני יוצאת לעבודה הוא משמיע קולות בלי סוף. כאילו הוא באמת אומר לי: אמא, אל תלכי, אני מתגעגע.
מה עושים?
יש לי הרגשה שהתוכון שלי מרגיש שאני נוסעת עוד מעט, כי אתמול, הוא לא הפסיק להשמיע קולות, הוא בקושי שיחק. וגם כשלקחתי אותו אליי למיטה, אז בדרך כלל הוא היה קופץ ורץ ואתמול. זה היה נראה כאילו הוא לא מראה התעניינות למרות כל הנשיקות שהוא נתן לי ואני לו.
אבל אתמול כשהכנסתי את היד לכלוב, אז אמנם הוא נתן לי אבל הוא התחיל לעשות שוב את הכמעט נשיכה שהוא עשה בהתחלה. הוא עדיין אוהב להיות עליי ולשחק עם הטלפון שלי ועם האצבעות אבל הוא מרגיש שמשהו עומד לקרות.
מה אפשר לעשות בנידון.
עוד דבר ששמתי לב: אני עוד לא יודעת לזהות איזה סוג התוכון שלי. אבל יכול להיות שהוא תוכון טיפול?
אני שואלת כי הוא באמת, כל פעם שהרגשתי עצובה ומצוברחת אז הוא עף אליי. הצמיד את הראש שלו. היה נותן לי נשיקות. משחק לי בשיער. ובאמת היה מפיג את העצב והיה גורם לי לצחוק. גם כשלא הייתי מרגישה טוב. הוא כאילו היה מרגיש ולא עוזב אותי. אני עוד לא יודעת איך הוא יקבל את זה שאני נוסעת ובעצם מביאה אותו למקום אחר שהוא לא הדירה שלי. הוא רגיל לדברים מסוימים ואולי הוא לא יקבל אותם במקום שאני מביאה אותו למרות שאני יודעת שמדובר בעצם על חנות חיות שיש לה מוניטין של שנים והרבה אנשים קונים מהם ציוד ומזון לחיות שלהם ויש להם גם פנסיון, מה אני יכולה לעשות כדי להיות יותר עם ביטחון כשאני מביאה אותו. בכל זאת. הוא כמו הילד שלי ואף פעם לא הייתי כל כך רחוקה ממנו. רק שכל פעם שאני יוצאת לעבודה הוא משמיע קולות בלי סוף. כאילו הוא באמת אומר לי: אמא, אל תלכי, אני מתגעגע.
מה עושים?