צעקות גרין ציק

[macaw_life]

רז, אתה נוהג נכון.
אבל, תמיד צריך לזכור שצעקה של תוכים היא התנהגות נורמלית, כך הם נוהגים גם בטבע.
בטבע, התוכים צועקים מסיבות אחדות: אזהרה ללהקה מפני טורפים, תקשורת הדדים, הכרזה על מזון, הכרזה על טריטוריה ועוד.
כמובן שאסור לכעוס או להעניש את התוכי – הרי התוכי לא צועק כך סתם ללא סיבה.
בשבי ניתן להצביע על סיבות אחדות לכך שהתוכי צורח:

1. כאב גופני ו/או סכנה נשקפת
   בעלי חיים מתקשרים, בינם לבין עצמם, באמצעות תנועות וקולות.
   התוכי יצרח מתוך פחד, כאשר הוא יחוש שנשקפת לו סכנה או שמשהו כואב לו.
   
2. פחד או מצוקה רגשית (חרדת נטישה וכדומה)
   לא תמיד אנחנו מצליחים להבין את השדרים שהתוכי מנסה לשדר לנו אם זה בשפת הגוף או בקולות.
   לכן התוכים מתוסכלים ולעתים קרובות נמצאים במצבי לחץ כי יש להם צרכים ואנחנו לא מבינים מהם צרכים אלה.
   במצב כזה הם יצרחו למשל, במטרה לצאת מהכלוב או כדי שתיקח אותו בידיים.
   
3. קריאות אהבה לזיווג וקינון
   חוץ מצווחות שמביעות פחד או מצוקה חמורה – רוב הצווחות הרציניות מתחילות אצל תוכים בגיל ההתבגרות המינית, כלומר תוכים שסיימו את תקופת הגוזלות שלהם.
   תוכים שנולדו בשבי מתייחסים אלינו כבני הזוג שלהם, והם "מדברים" איתנו בצווחות כמו שהיו מדברים עם בני הזוג שלהם בטבע.
   
4. טריטוריאליות - הכרזה על הטריטוריה
   ישנם תוכים שיצרחו בכל פעם שנכנס אורח הביתה, הם מנסים להכריז שכאן הוא שטח המחיה שלהם.
   
5. בקשת מזון
   אופייני במיוחד לגוזלים, לפרחונים או לנקבות שמבקשות מזון מהזכר כחלק מתהליך החיזור.
   
6. קריאה לבת זוג
   יש תוכים שיצעקו פשוט כדי לבשר לכולם על כך שהם כבר בוגרים ומוכנים לזיווג. 
   
7. שעמום ותסכול
   הגוף והנפש של התוכים שאתנו לא שונים בכלל מהגוף והנפש של תוכים בטבע.
   תוכים בטבע עפים כל היום, זזים ומחפשים מזון ביחד עם הלהקה שבה הם חיים, אוכלים ומשחקים ביחד בפעילות כמעט בלתי פוסקת.
   אבל אצלנו בשבי, אין להם מה לעשות בכלוב, משעמם להם, לכן הם פשוט "מתחרפנים" משעמום וזה מכניס אותם למצוקה אמתית.
   
8. שילוב של הסיבות הנ"ל
   לרוב, אנחנו לא מפרשים נכון את הסיבות לצרחות וכועסים על התוכי על כך שהוא צורח. 
   לכן, רוב התוכים שלנו מאד מתוסכלים, מתוסבכים, מבולבלים ואפילו מפחדים מאתנו מאד, בעיקר אם אנחנו מענישים אותם על הצווחות שלהם, שהן הדרך היחידה שהם יודעים לתקשר, כבר עשרות אלפי שנים של אבולוציה.
   
   

 

ברור שאין מנוס מצעקות בוקר /ערב 
אך הצלחתי להוריד את הכמות בצורה דרסטית,
כיום התוכית שלי צועקת רק כאשר משעמם לה ובשעות הערב. 
מספיק לה לראות אנשים בקרבתה והיא כבר לא תצעק אפילו כשהיא בכלוב, 
אני מניח שזה תלוי אופיו של התוכי + התנהגות המגדל כלפיו. 
לפני שרכשתי ארה ממש הזהירו אותי מפני צעקותיה אך למען האמת היא יותר שקטה מהגאקו שהיה לי (ברח לצערי).
בכל מקרה אסור בשום פנים ואופן לבוא ולצעוק על התוכי חזרה או להתייחס אליו כשהוא צועק הוא  מפרש את הצעקות הללו בתור יחס 
לכן ימשיך לצעוק בכל פעם שירצה תשומת לב.  (אלא אם כן אלו צווחות של כאב  אחרי מספיק זמן עם התוכי אפשר להבדיל נניח אצלי כשהיא לא מצליחה לרדת למשהו שהיא רוצה והיא חושבת שהיא עומדת ליפול היא צועקת קצת.)
כיצד צריך לפעול לעניות דעתי ?
הוא צועק ? שיצעק מתישהו הוא יפסיק - כאשר זה יקרה לצ'פר בין אם בתשומת לב , הוצאה מהכלוב, ליטופים גם חטיפים למיניהם (אגוזים בעיקר אצלי). 
עם הזמן הוא יבין שבכל פעם שהוא שקט בכלוב הוא יקבל צ'ופר כלשהו.

בנוסף, לדעתי , כדאי להוסיף בת/בן זוג על מנת למנוע שיעמום ואז ניתן להפחית מעט את תשומת הלב שמקנים לתוכי מדי יום. (עדיף עדיין להיות עם שניהם  ולשחק עמם כדי שרמת החברות אינה תפגע)