נשאלת השאלה, מה עושים?
- הפסקה של כל סוג של ענישה או כעס כלפי התוכי
אסור לכעוס או להעניש את התוכי בשום צורה ואופן.
העונשים הנפוצים והמזיקים שנתקלתי בהם הם: מכה קטנה על האף״ , ״טיים אאוט״ – להכניס את התוכי לכלוב ענישה (״שיחשוב על מה שעשה!) ״ ו ״רעידת אדמה״ – הרעדה של היד שעליה התוכי עמד כשהוא צורח – כל אלה הם רק ״תרופות סבתא״ לא יעילות וגם אכזריות מאד שלרוב מחמירות את הבעיה, וכמעט תמיד יוצרות בעיות התנהגות אחרות, כמו סירוב של התוכי לעלות על היד, חרדה, דיכאון ותוקפנות.
- העשרה הסביבה של התוכי בחפצים שיגרו את סקרנותו
ממש כמו בני אדם וחיות נוספות, אם לתוכים יש מספיק תעסוקה ועניין בחיים, יש להם פחות זמן לצווח ולהיכנס ללחץ.
הוסיפו לתוכי שלכם לפחות מספר צעצועים, מהצעצועים שמומלצים כאן וגם כאן, רוב הצעצועים שתראו לא יקרים ואת חלקם ניתן לבנות בעצמך.
שימו לב – שום צעצוע לא מהוה תחליף ל:
לפחות שעה ביום של תשומת לב וליטופים מאתנו או לפחות מתוכי אחר.
ענף גדול ומסועף שעליו התוכי יכול לטפס ולכרסם מדי יום.
- טיפול התנהגותי מקצועי
כשאנשים מתייעצים בעניין הצרחות של התוכי, דבר ראשון שאני מייעץ הוא לרכוש יחס אוהד מהתוכי ולהתחבב עליו.
אח"כ צריך לאבחן ולגלות מהי הסיבה האמתית לצרחות של התוכי (הפעולה לעיל תעזור לנו לגלות את זה).
לאחר האבחון אנחנו ניגשים מיד לטיפול, שלרוב כולל טיפול בשעמום כרוני; טיפול בחרדת הנטישה של התוכי ושל מצוקות רגשיות נוספות, שלרוב סמויות מהעין.
כדאי מאוד ללמד את התוכי טריקים שיגרמו לו להנאה ואושר, כמו:
לתת יד
לעשות סיבוב ולקלוע לסל
פקודת "עלה" או "בוא"
פרישת כנפיים - "מי גבר"
היפוך על הגב ללא תמיכה - "תינוק בעריסה"
תוכים שלומדים לעשות מספר טריקים, מקבלים הרבה תשומת לב חיובית מהמגדלים שלהם, והם תמיד יהיו יותר רגועים ושקטים.
אז אם יש לתוכי שלך המון צעצועים, ואתה כבר לא מעניש אותו – והוא עדיין צורח – זה הזמן לעיין במאמרים שבתגובה הבאה.