כאשר חמוס מאולף כראוי ומחוברת ברמה גבוהה, הוא יכול להיות חיית מחמד נהדרת ממש כמו כלב או חתול.
תוחלת החיים של חמוס היא בדרך כלל בין שש לעשר שנים, ובתנאים של טיפול מתאים ומזון איכותי גם מעבר לכך.
חמוסים הם אוכלי בשר ולכן זקוקים לתפריט עתיר חלבון.
ניתן להאכיל אותם בבשר נא, למשל בשר עכברים, ארנבים ותרנגולות.
הם אוהבים "להשתטות". הם יוצאים מהכלובים שלהם כששעת המשחק מגיעה, הם מקפצים, מסתובבים ומקפצים עם אושר מתפרץ שכזה שפשוט אי אפשר שלא ליהנות ממנו כשמסתכלים עליהם.
הם פותחים את פיהם ומשמיעים קול שדומה לשריקה, למי שלא מכיר את הקול הזה יחשוב שהם עומדים להיות מותקפים, אך כך הם מתבטאים כשהם מאושרים.
המראה של חבורת חמוסים משחקים אחד עם השני יהיה מראה משעשע מאוד.
הם גם נוהגים לרקוד ריקוד של אושר שמוציאים אותם לשחק.
חמוסים אוהבים לחקות את כל מה שהבעלים שלהם עושים, הם הופכים כל חפץ בבית לשעשוע, למשל הם גונבים את המפתחות ומחביאים אותם במקומות לא נגישים.
הם אוספים גרביים ולפעמים נעליים, אף פעם לא בזוגות תואמים.
הם יכולים לקפץ מעל פח אשפה מבלי להפוך אותו, הם מתפסים על כיסאות וכורסאות ומוצאים לעצמם תנוחה נוחה לתנומה.
הם אוהבים לישון במקומות לא שגרתיים, תוכלו למצוא אותם תופסים תנומה במגירות גרביים, סל מלא בכביסה או מתחת לחולצה שזרוקה על הרצפה כאשר רק קצה שפם או כפות רגליים זעירות מבצבצות, כשהם מתעוררים הם בדרך כלל ישר מתחילים לשחק.
חמוסים פעילים ביום (ופחות -בלילה) ונרדמים כאשר אין משהו מעניין בסביבה ומתעוררים כאשר מתקרבים אליהם או כשהם רוצים לשחק.
ואפשר להשאיר אותם לבד לפרקי זמן ממושכים ולא לדאוג שאולי ישעמם להם. הם חיות מחמד מושלמות למי שקם בבוקר מוקדם לעבודה ולא חוזר עד שעות הלילה המאוחרות.
הם דורשים מעט מאד זמן מחוץ לכלוב לשם התעמלות והוצאת אנרגיה ולא דורשים יציאה מחוץ לבית בכלל.
כשהחמוסים מתבגרים הם הופכים להיות הרבה יותר רגועים ומביעים חיבה, הם נהנים כשמרימים אותם על הידיים, להתכרבל ולהירדם.
חמוסים בוגרים הרבה יותר רגועים ומרביתם לא נושכים אפילו אם מכאיבים להם או חלילה דורכים עליהם.
חמוסים שחיים רוב הזמן בתוך כלוב דורשים גם יציאה מהכלוב לכמה שעות בכדי להוציא אנרגיות ולשחק, כמובן שצריך לדאוג שהבית או החדר יהיו בטוחים לחמוסים ולא יהיו פתחים שמהם הם יוכלו לברוח החוצה.
חמוסים צעירים ובריאים יכולים להישאר סוף שבוע שלם לבד בבית, רק חשוב לדאוג להם למקור מים זמין תמידי ואוכל זמין.
החיסרון העיקרי של החמוסים הוא הריח שלהם.
הריח שלהם שמופק מהעור (לא רק מהבלוטות כמו שנהוג לחשוב) ולכן מומלץ לרחוץ אותם על בסיס קבוע.
יש לסרס את הזכרים ולעקר את הנקבות על מנת למנוע מחלות ועל מנת לשפר את הריח שלהם.
למרות הריח הם מדהימים בתור חיית מחמד !!
ראה המשך בתגובה הבאה
תוחלת החיים של חמוס היא בדרך כלל בין שש לעשר שנים, ובתנאים של טיפול מתאים ומזון איכותי גם מעבר לכך.
חמוסים הם אוכלי בשר ולכן זקוקים לתפריט עתיר חלבון.
ניתן להאכיל אותם בבשר נא, למשל בשר עכברים, ארנבים ותרנגולות.
הם אוהבים "להשתטות". הם יוצאים מהכלובים שלהם כששעת המשחק מגיעה, הם מקפצים, מסתובבים ומקפצים עם אושר מתפרץ שכזה שפשוט אי אפשר שלא ליהנות ממנו כשמסתכלים עליהם.
הם פותחים את פיהם ומשמיעים קול שדומה לשריקה, למי שלא מכיר את הקול הזה יחשוב שהם עומדים להיות מותקפים, אך כך הם מתבטאים כשהם מאושרים.
המראה של חבורת חמוסים משחקים אחד עם השני יהיה מראה משעשע מאוד.
הם גם נוהגים לרקוד ריקוד של אושר שמוציאים אותם לשחק.
חמוסים אוהבים לחקות את כל מה שהבעלים שלהם עושים, הם הופכים כל חפץ בבית לשעשוע, למשל הם גונבים את המפתחות ומחביאים אותם במקומות לא נגישים.
הם אוספים גרביים ולפעמים נעליים, אף פעם לא בזוגות תואמים.
הם יכולים לקפץ מעל פח אשפה מבלי להפוך אותו, הם מתפסים על כיסאות וכורסאות ומוצאים לעצמם תנוחה נוחה לתנומה.
הם אוהבים לישון במקומות לא שגרתיים, תוכלו למצוא אותם תופסים תנומה במגירות גרביים, סל מלא בכביסה או מתחת לחולצה שזרוקה על הרצפה כאשר רק קצה שפם או כפות רגליים זעירות מבצבצות, כשהם מתעוררים הם בדרך כלל ישר מתחילים לשחק.
חמוסים פעילים ביום (ופחות -בלילה) ונרדמים כאשר אין משהו מעניין בסביבה ומתעוררים כאשר מתקרבים אליהם או כשהם רוצים לשחק.
ואפשר להשאיר אותם לבד לפרקי זמן ממושכים ולא לדאוג שאולי ישעמם להם. הם חיות מחמד מושלמות למי שקם בבוקר מוקדם לעבודה ולא חוזר עד שעות הלילה המאוחרות.
הם דורשים מעט מאד זמן מחוץ לכלוב לשם התעמלות והוצאת אנרגיה ולא דורשים יציאה מחוץ לבית בכלל.
כשהחמוסים מתבגרים הם הופכים להיות הרבה יותר רגועים ומביעים חיבה, הם נהנים כשמרימים אותם על הידיים, להתכרבל ולהירדם.
חמוסים בוגרים הרבה יותר רגועים ומרביתם לא נושכים אפילו אם מכאיבים להם או חלילה דורכים עליהם.
חמוסים שחיים רוב הזמן בתוך כלוב דורשים גם יציאה מהכלוב לכמה שעות בכדי להוציא אנרגיות ולשחק, כמובן שצריך לדאוג שהבית או החדר יהיו בטוחים לחמוסים ולא יהיו פתחים שמהם הם יוכלו לברוח החוצה.
חמוסים צעירים ובריאים יכולים להישאר סוף שבוע שלם לבד בבית, רק חשוב לדאוג להם למקור מים זמין תמידי ואוכל זמין.
החיסרון העיקרי של החמוסים הוא הריח שלהם.
הריח שלהם שמופק מהעור (לא רק מהבלוטות כמו שנהוג לחשוב) ולכן מומלץ לרחוץ אותם על בסיס קבוע.
יש לסרס את הזכרים ולעקר את הנקבות על מנת למנוע מחלות ועל מנת לשפר את הריח שלהם.
למרות הריח הם מדהימים בתור חיית מחמד !!
ראה המשך בתגובה הבאה
![[Image: sH4Tpp3.gif]](https://i.imgur.com/sH4Tpp3.gif)