05-16-2022, 06:50 PM
(הודעה זו נערכה לאחרונה: 05-16-2022, 07:01 PM על ידי אורלי רבינו.)
הי צבי, אני בהחלט אתעניין אבל מה עושים עם מה שאני מרגישה, אני מרגישה כאילו אני הרגתי אותו וקשה לי עם זה שרק היום בבוקר ובצהריים הוא עוד עף ועכשיו. איך מתגברים על זה.
אתה חושב שהצלחתי ליצור מחוברות כמו שאצה קורא לזה עם התוכון שלי ז"ל. קשה לי לדבר עליו בלשון עבר
אולי הוא הרגיש שהגיע הזמן שלו?
אתה מאמין שהוא לא היה רוצה שאני אהיה עצובה? ושאני אמשיך לשמוח וכן להביא תוכון או תוכונת במקומו?
האם זה בסדר לשמור על הנוצות של התוכון שלי למזכרת. עד שאני אביא תוכון או תוכונת אחרים
אני פשוט מרגישה ככה איזושהי קירבה עדיין לתוכון שלי
אתה חושב שהצלחתי ליצור מחוברות כמו שאצה קורא לזה עם התוכון שלי ז"ל. קשה לי לדבר עליו בלשון עבר
אולי הוא הרגיש שהגיע הזמן שלו?
אתה מאמין שהוא לא היה רוצה שאני אהיה עצובה? ושאני אמשיך לשמוח וכן להביא תוכון או תוכונת במקומו?
האם זה בסדר לשמור על הנוצות של התוכון שלי למזכרת. עד שאני אביא תוכון או תוכונת אחרים
אני פשוט מרגישה ככה איזושהי קירבה עדיין לתוכון שלי