אצלי הם דווקא התרבו/עופר
- גם אצלי בבית היו תמיד חיות.
לתוכים הגעתי אחרי שלאחי נשבר מציפורי האהבה שלו (שלא ממש התרבו) ויום אחד הוא פשוט מיקם את הכלוב שלהם בכניסה לחדר (חדר = בית קטן בקיבוץ) שלי וקבע עובדה.
אצלי הם דווקא התרבו, ומשם הגענו ללהקה גדולה של ציפורי אהבה וקוקטיילים (כ- 600) + ספיחים כמו ג'אקו (פרא שניסיתי ולא הצלחתי לחברת), לורים ורוזלות.
בהמשך התחלנו להתעסק גם ב"להאכלת-יד" והחתמות (אז לא היו דייסות להאכלת-יד והיינו טוחנים מזון במטחנת קפה).
עם השנים אני נדדתי הלאה ואחי ניסה לעשות מהתוכים עסק - ללא הצלחה (היום הוא מטפל באנשים בעזרת בעלי-חיים).
- לפני כ- 10 שנים, חזרתי לגידול ובהמשך גם גיליתי את האתר הנפלא - Tukipedia.
חבל לי שבזמני לא היו פורומים לתמיכה, זה היה חוסך לתוכים שלי (ולי) הרבה עוגמת נפש.