08-22-2018, 08:27 PM
(הודעה זו נערכה לאחרונה: 08-22-2018, 08:57 PM על ידי סנגלית במחשב.)
קודם כל אני רוצה להגיד תודה רבה רבה על זה שאתם משקיעים מהזמן שלכם בשביל לעזור, זה ממש לא מובן מאליו:)
אני מקווה שזה לא ייצא מבולגן מידי><
טוב, אז... קודם אני אתן לכם קצת רקע בכמה שורות כדי שתוכלו להבין יותר טוב מה המצב...
יש לי תוכי סנגל, ממש חמוד, בשם מקו. קנינו אותו ממגדל תוכים כשהוא היה בן שלושה חודשים ו(לפחות לדעתי) מחוברת בצורה מעולה. עוד בפעם הראשונה שפגשתי אותו הוא עלה לי על היד בלי שום בעיה והרשה לי ללטף אותו ונראה רגוע.
באיזשהו שלב הציפורניים שלו נהיו חדות ושורטות וזה גרם לי להרים אותו ולשחק איתו פחות ופחות, ועכשיו אני ממש מצטערת על זה, כי נראה שזה עלה לי ביחסים שלי איתו...
כרגע אני כבר לא זוכרת את הפעם האחרונה שהרמתי אותו... היחידים שמרימים אותו זה אבא שלי ואח שלי.
מקו (התוכי) הכי מחובר לאבא שלי - הוא עולה עליו, אוהב להיות לו על הכתף, מרשה לו ללטף אותו וכמעט ולא נושך אותו (יש פעמים שכן, אבל הן די מעטות וחלקן תוך כדי משחק).
לאח שלי מקו קצת פחות מחובר (אם אח שלי משחק איתו ואז הוא רואה את אבא שלי פתאום, הוא יעדיף אותו ולפעמים גם יתחיל לנשוך את אח שלי), אבל לפעמים מרשה לו ללטף אותו ולפעמים גם עולה עליו.
הבעיה היא שלאבא שלי ולאח שלי אין הרבה זמן לשחק איתו ובגלל זה הוא נמצא הרבה שעות בתוך הכלוב.
עצוב לי לראות אותו ככה, אבל אני גם מרגישה הרבה חוסר אונים בעניין כי אין לי מושג איך לגרום לו להתחבר אליי.
מרגיש לי שהוא לא ממש סומך עליי ואולי גם שאני לא ממש סומכת עליו. אני יודעת שזה הולך להישמע דבר יחסית מוזר להגיד בשביל בעלת תוכי, אבל די מפחידה אותי האפשרות שהוא יינשך אותי, יתנהג בתוקפנות או יעוף...
בגיל 3 חודשים גזרו לו את נוצות התעופה (עקב המלצה ממגדל תוכים) ובהמשך גזרו לו עוד פעם אחת, אבל עכשיו כולן צמחו בחזרה והוא יכול לעוף.
כשהוא עף, רוב הזמן מרגיש לי כאילו אין לי שליטה על הסיטואציה ואין לי מושג מה לעשות.
ועכשיו לעוד כמה פרטים שאולי יהיו חשובים:
- אנחנו מכסים אותו בלילה בשמיכה (רק חצי מהכלוב, זה שנמצא מול איזור מואר בבית) ומורידים אותה בבוקר. השעות לא קבועות.
- התזונה שלו מורכבת מתערובת של זרעים יבשים, מידי פעם צימוקים, תפוחים (שאני נותנת לו, כמעט כל יום) או פירות/ירקות כלשהם (מה שבא ליד) ומידי פעם גם ביצה. יש לו בכלוב אבן סידן.
- הוא נמצא הרבה שעות בכלוב, בגלל שרוב הזמן אין מי שישגיח עליו ולפעמים הוא עף למקומות ולא יודע איך לרדת מהם (כמו וילון, או ארון), והוא לא עולה על כל אחד.
- הוא מדבר. הוא אומר "שלום", "בוקר טוב", שמות של אנשים בבית, "היי" וכל מיני...
- יש לו 2 צעצועי עץ בכלוב. אנחנו מחדשים לו צעצועים מידי פעם, אבל הוא לועס אותם ממש מהר (פחות משבוע) וצעצועי תוכים הם מאוד יקרים... (דרך אגב - אשמח להמלצות על צעצועים שאפשר לקנות/להכין לבד!)
- כשאני מתקרבת אליו לכלוב הוא בדרך כלל צורח ומנופף בכתפיים במעין היסטריה, אבל אם אני יושבת ומדברת איתו הוא נרגע.
- כשאני מחליפה לו מים ואוכל הרבה פעמים הוא מתקרב לאזור הזה בכלוב ומנסה לנשוך... לא ממש ברור למה...
- הכלוב שלו ממוקם ליד הכניסה לבית והסלון.
ועכשיו לסיבה שבשבילה כתבתי את האשכול הזה -
אני ממש רוצה ליצור עם מקו קשר טוב, שאני אוכל ללטף אותו ולהתחיל לסמוך עליו וגם שהוא יסמוך עליי.
אתם חושבים שזה אפשרי אחרי כל כך הרבה זמן לשנות את מערכת היחסים עם התוכי ולהפוך לאדם שהוא הכי אוהב בבית?
אולי אפילו להפוך אותו לחברותי גם לאנשים אחרים? (כרגע רק בתאוריה, קודם כל אני רוצה שהוא יתרגל אליי וברור לי שזה ייקח זמן)
נראה שאנחנו מפחדים אחד מהשני, אז אילו דברים אני יכולה לעשות איתו שישברו את הקרח בינינו ויתחילו לבנות אמון?
האם גיל חמש הוא גיל מאוחר מידי בשביל להתחיל?
איך אפשר לטפל בבעיה של הציפורניים החדות והשורטות?
האם יש משהו שאני עושה לא נכון?
אשמח לעזרה! אני באמת לא יודעת מה לעשות... גם אם תפנו אותי לחומרי קריאה זה יהיה מצויין! כל עצה תעזור!
אני מקווה שזה לא ייצא מבולגן מידי><
טוב, אז... קודם אני אתן לכם קצת רקע בכמה שורות כדי שתוכלו להבין יותר טוב מה המצב...
יש לי תוכי סנגל, ממש חמוד, בשם מקו. קנינו אותו ממגדל תוכים כשהוא היה בן שלושה חודשים ו(לפחות לדעתי) מחוברת בצורה מעולה. עוד בפעם הראשונה שפגשתי אותו הוא עלה לי על היד בלי שום בעיה והרשה לי ללטף אותו ונראה רגוע.
באיזשהו שלב הציפורניים שלו נהיו חדות ושורטות וזה גרם לי להרים אותו ולשחק איתו פחות ופחות, ועכשיו אני ממש מצטערת על זה, כי נראה שזה עלה לי ביחסים שלי איתו...
כרגע אני כבר לא זוכרת את הפעם האחרונה שהרמתי אותו... היחידים שמרימים אותו זה אבא שלי ואח שלי.
מקו (התוכי) הכי מחובר לאבא שלי - הוא עולה עליו, אוהב להיות לו על הכתף, מרשה לו ללטף אותו וכמעט ולא נושך אותו (יש פעמים שכן, אבל הן די מעטות וחלקן תוך כדי משחק).
לאח שלי מקו קצת פחות מחובר (אם אח שלי משחק איתו ואז הוא רואה את אבא שלי פתאום, הוא יעדיף אותו ולפעמים גם יתחיל לנשוך את אח שלי), אבל לפעמים מרשה לו ללטף אותו ולפעמים גם עולה עליו.
הבעיה היא שלאבא שלי ולאח שלי אין הרבה זמן לשחק איתו ובגלל זה הוא נמצא הרבה שעות בתוך הכלוב.
עצוב לי לראות אותו ככה, אבל אני גם מרגישה הרבה חוסר אונים בעניין כי אין לי מושג איך לגרום לו להתחבר אליי.
מרגיש לי שהוא לא ממש סומך עליי ואולי גם שאני לא ממש סומכת עליו. אני יודעת שזה הולך להישמע דבר יחסית מוזר להגיד בשביל בעלת תוכי, אבל די מפחידה אותי האפשרות שהוא יינשך אותי, יתנהג בתוקפנות או יעוף...
בגיל 3 חודשים גזרו לו את נוצות התעופה (עקב המלצה ממגדל תוכים) ובהמשך גזרו לו עוד פעם אחת, אבל עכשיו כולן צמחו בחזרה והוא יכול לעוף.
כשהוא עף, רוב הזמן מרגיש לי כאילו אין לי שליטה על הסיטואציה ואין לי מושג מה לעשות.
ועכשיו לעוד כמה פרטים שאולי יהיו חשובים:
- אנחנו מכסים אותו בלילה בשמיכה (רק חצי מהכלוב, זה שנמצא מול איזור מואר בבית) ומורידים אותה בבוקר. השעות לא קבועות.
- התזונה שלו מורכבת מתערובת של זרעים יבשים, מידי פעם צימוקים, תפוחים (שאני נותנת לו, כמעט כל יום) או פירות/ירקות כלשהם (מה שבא ליד) ומידי פעם גם ביצה. יש לו בכלוב אבן סידן.
- הוא נמצא הרבה שעות בכלוב, בגלל שרוב הזמן אין מי שישגיח עליו ולפעמים הוא עף למקומות ולא יודע איך לרדת מהם (כמו וילון, או ארון), והוא לא עולה על כל אחד.
- הוא מדבר. הוא אומר "שלום", "בוקר טוב", שמות של אנשים בבית, "היי" וכל מיני...
- יש לו 2 צעצועי עץ בכלוב. אנחנו מחדשים לו צעצועים מידי פעם, אבל הוא לועס אותם ממש מהר (פחות משבוע) וצעצועי תוכים הם מאוד יקרים... (דרך אגב - אשמח להמלצות על צעצועים שאפשר לקנות/להכין לבד!)
- כשאני מתקרבת אליו לכלוב הוא בדרך כלל צורח ומנופף בכתפיים במעין היסטריה, אבל אם אני יושבת ומדברת איתו הוא נרגע.
- כשאני מחליפה לו מים ואוכל הרבה פעמים הוא מתקרב לאזור הזה בכלוב ומנסה לנשוך... לא ממש ברור למה...
- הכלוב שלו ממוקם ליד הכניסה לבית והסלון.
ועכשיו לסיבה שבשבילה כתבתי את האשכול הזה -
אני ממש רוצה ליצור עם מקו קשר טוב, שאני אוכל ללטף אותו ולהתחיל לסמוך עליו וגם שהוא יסמוך עליי.
אתם חושבים שזה אפשרי אחרי כל כך הרבה זמן לשנות את מערכת היחסים עם התוכי ולהפוך לאדם שהוא הכי אוהב בבית?
אולי אפילו להפוך אותו לחברותי גם לאנשים אחרים? (כרגע רק בתאוריה, קודם כל אני רוצה שהוא יתרגל אליי וברור לי שזה ייקח זמן)
נראה שאנחנו מפחדים אחד מהשני, אז אילו דברים אני יכולה לעשות איתו שישברו את הקרח בינינו ויתחילו לבנות אמון?
האם גיל חמש הוא גיל מאוחר מידי בשביל להתחיל?
איך אפשר לטפל בבעיה של הציפורניים החדות והשורטות?
האם יש משהו שאני עושה לא נכון?
אשמח לעזרה! אני באמת לא יודעת מה לעשות... גם אם תפנו אותי לחומרי קריאה זה יהיה מצויין! כל עצה תעזור!