בריאות יונים בשובך: מניעת קנקר, קוקסידיה, תולעים וכינים – מדריך מעשי

[SAEDKE]

מי שמגדל יונים יודע: שובך אחד חולה יכול להפיל להקה שלמה תוך שבוע. רוב הבעיות לא מתחילות ביום אחד. הן נבנות לאט, מלחות, ממים מלוכלכים, מצפיפות ומטפילים שאף אחד לא בדק.
החדשות הטובות הן שאפשר למנוע את רוב הצרות בשגרה פשוטה. במדריך הזה נעבור על ארבע הבעיות הנפוצות ביותר בשובך הביתי: קנקר (טריכומונס), קוקסידיה, תולעים וטפילים חיצוניים. נסביר איך מזהים, איך מונעים ומתי חייבים וטרינר.

למה השובך הוא נקודת הפתיחה
יונה בריאה מתחילה בשובך יבש, מאוורר ולא צפוף. לחות ולשלשת רטובה הן קרקע נוחה לביצי תולעים ולאואוציסטות של קוקסידיה. אבק וזבל ישן מושכים קרדיות וכינים.
 

• שמרו על רצפה יבשה. מגרדים לשלשת לפחות פעם בשבוע, ובחורף אפילו יותר.
  
• אוורור בלי רוח פרצים. פתחי אוורור גבוהים, ולא זרם אוויר ישיר על מקומות הישיבה.
  
• לא להעמיס. שובך צפוף הוא שובך חולה. כל יונה צריכה מקום ישיבה משלה.
  
• כלי מים נקיים כל יום. שוטפים, מברישים ומחליפים מים. בכלי מים מלוכלך הטפילים עוברים מיונה ליונה.
  
• הסגר ליונים חדשות. כל יונה שנכנסת לשובך עוברת שבועיים-שלושה בכלוב נפרד, עם מעקב ובדיקה.
  

מי שרק מתחיל, ימצא את היסודות במדריך איך להתחיל לגדל יונים באתר טריפל פט.

קנקר (טריכומונס) – האויב מספר אחת
קנקר נגרם על ידי טפיל זעיר בשם Trichomonas gallinae. הוא חי בפה, בוושט ובזפק. ההורים מעבירים אותו לגוזלים דרך "חלב הזפק", ולכן גוזלים בני כמה שבועות נפגעים הכי קשה. הוא עובר גם דרך כלי מים משותפים.

איך מזהים?

• נקודות או "כפתורים" צהבהבים בפה ובגרון.
  
• יונה שפותחת את המקור, בולעת בקושי ומשאירה אוכל.
  
• ירידה במשקל, נוצות פרועות ושלשת רירית.
  
• ריח לא נעים מהפה.
  

חשוב לדעת: הרבה יונים בוגרות נושאות את הטפיל בלי שום סימן. לכן בשובך עם היסטוריה של קנקר נהוג לעשות טיפול מונע לפני עונת הרבייה, ולא רק כשכבר רואים גוזל חולה.
לטיפול ביונים יש תכשירים ייעודיים, כמו רונידזול 10% של Care4Birds, אבקה שמומסת במי השתייה. משתמשים בה רק לפי העלון או לפי הנחיית וטרינר. מינון חסר וטיפולים חוזרים בלי צורך גורמים לעמידות של הטפיל.
מידע וטרינרי מסודר על המחלה, דרכי ההדבקה והאבחון אפשר למצוא ב-Merck Veterinary Manual.

קוקסידיה – כשהשלשת משתנה
קוקסידיה היא טפיל מעיים. כמעט בכל שובך יש מעט ממנה, והיונים מפתחות חסינות חלקית. הבעיה מתחילה כשיש לחות, צפיפות או לחץ: גוזלים בגמילה, אחרי תחרות או אחרי מחלה אחרת.

סימנים נפוצים:

• שלשת מימית או ירקרקה, לפעמים עם ריר.
  
• יונה מכווצת, שותה הרבה ואוכלת מעט.
  
• ירידה בכושר ובמשקל.
  

הדרך הכי טובה למנוע: שובך יבש ונקי. הביצים של הטפיל צריכות לחות כדי להפוך למדבקות. אם יש חשד, בדיקת צואה אצל וטרינר תגיד בדיוק מה יש ובאיזו כמות. כך לא מטפלים "על עיוור".

תולעים – בעיה שקטה
תולעים עגולות ותולעי שערה נפוצות ביונים, במיוחד ביונים שיוצאות לחצר או מסתובבות על האדמה. יונה עם תולעים יכולה להיראות בסדר, אבל היא לא עולה במשקל, טסה פחות טוב ומגדלת גוזלים חלשים.
 

• נהוג לתלע את כל הלהקה יחד, לפני עונת הרבייה ואחרי החלפת הנוצות.
  
• אחרי תילוע מנקים את השובך היטב, כדי שהביצים שיצאו בשלשת לא ידביקו מחדש.
  
• תכשיר כמו מוקסידיקטין פלוס מתאים לעופות, יונים וציפורים, ופועל גם על תולעים וגם על חלק מהטפילים החיצוניים. משתמשים רק לפי ההוראות.
  

כינים וקרדיות – לבדוק מתחת לכנף
טפילים חיצוניים לא תמיד רואים במבט חטוף. צריך להרים יונה, לפתוח כנף ולהסתכל מול האור. חורים קטנים בנוצות, גירוד מוגבר ויונים חסרות מנוחה בלילה הם סימן לבדוק.
קרדית אדומה מסתתרת בסדקים של השובך ביום ויוצאת בלילה למצוץ דם. לכן הטיפול חייב לכלול גם את היונים וגם את המבנה.
 

• לטיפול נקודתי ביונים: תרסיס Pertixine נגד קרדיות וכינים, לפי התווית ובמקום מאוורר.
  
• לסביבה ולקינים: אקריתין אבקה 1%, בהרחקה ממזון וממים.
  
• אמבטיה פעם-פעמיים בשבוע עוזרת ליונים לשמור על נוצות נקיות ומפחיתה טפילים.
  

חיזוק אחרי טיפול ובעונות עומס
טיפול תרופתי, החלפת נוצות ורבייה מעייפים את הגוף. בשלבים האלה כדאי לתמוך בתזונה טובה ובתוספים מתאימים, ולא להגזים:

• ספירולינה ליונים Röhnfried Spiru Plus – עם גדילן ולציטין, מעורבבת במזון, לגוזלים ואחרי טיפולים.
  
• Tollyamin Forte – חומצות אמינו, ויטמיני B ואלקטרוליטים במים, לרבייה ולהחלפת נוצות.
  

עוד אפשרויות יש בקטגוריית ויטמינים ותוספי תזונה לעופות ויונים.

לוח שנה פשוט לשובך בריא

• כל יום: מים טריים, כלים נקיים, הסתכלות על השלשת ועל ההתנהגות.
  
• כל שבוע: גירוד הרצפה, אמבטיה, בדיקה מתחת לכנפיים של כמה יונים.
  
• לפני עונת הרבייה: בדיקת צואה, תילוע, טיפול מונע לקנקר לפי הצורך, ניקוי יסודי של תאי הקינון.
  
• אחרי החלפת נוצות: תילוע נוסף ובדיקת טפילים חיצוניים.
  
• פעם בשנה: חיסון נגד פרמיקסו (PMV) דרך וטרינר.
  

שאלות נפוצות
האם אפשר לתת טיפול נגד קנקר "ליתר ביטחון" כל חודש?
לא מומלץ. טיפולים תכופים בלי צורך גורמים לעמידות. עדיף טיפול מונע מתוכנן לפני הרבייה, ובדיקה כשיש סימנים.

גוזל נראה חלש ולא גדל. מה בודקים קודם?
פותחים לו את הפה ומחפשים נקודות צהובות. אחר כך בודקים שלשת ומשקל. אם יש ספק, פונים לווטרינר. בקנקר כל יום חשוב.

האם צריך לטפל בכל השובך אם רק יונה אחת חולה?
בקנקר, תולעים וטפילים חיצוניים בדרך כלל כן, כי הם עוברים בכלי מים ובמגע. את היונה החולה מפרידים קודם.

ראיתי נקודה צהובה בפה. זה בטוח קנקר?
לא תמיד. גם פטרייה (קנדידה), אבעבועות יונים וחוסר בוויטמין A יכולים להיראות דומה. משטח פשוט מהגרון אצל וטרינר נותן תשובה ברורה, וכך לא נותנים תרופה לא נכונה.

כמה זמן לשמור יונה חדשה בהסגר?
לפחות שבועיים, ועדיף שלושה. בזמן הזה בודקים פה, נוצות ושלשת לפני שהיא פוגשת את הלהקה.

סיכום
שובך בריא נבנה מהרגלים קטנים: יובש, ניקיון, מים טריים, הסגר ליונים חדשות ובדיקה קבועה של הפה, הנוצות והשלשת. כשמשהו לא נראה טוב, מזהים מוקדם, מבררים מה הבעיה ומטפלים בתכשיר המתאים ובמינון הנכון.
להרחבה על מחלות נוספות כדאי לקרוא את המאמר מחלות נפוצות בעופות נוי ויונים. מי שרוצה לעלות רמה בניהול השובך ימצא עוד במדריך לגידול יונים מתקדם.
המידע כאן הוא כללי ואינו מחליף בדיקה של וטרינר לעופות.

כתב: צוות טריפל פט – חנות לעופות נוי וחיות מחמד, נצרת.