פרופיל מיני תוכים - תוכי פסיפיק / אליסון קלהגן
טיפים למזג, דיאטה וטיפול

תוכים פסיפיק צבעוניים, מקסימים ואינטליגנטים הם בני המשפחה הקטנים ביותר. 
הוא זכה לכינוי "תוכי כיס" משום אחד ממקומות המסתור החביבים עליהם, הם הפכו לחיות מחמד פופולריות יותר ויותר. 
גודלם הקטן ואופיים השקט הופכים אותם לבחירה אידיאלית עבור אנשים שמתגוררים בדירות שם שכנים או כאלה שאין להם מקום לאכלס תוכי גדול יותר. 
חלקם יכולים ללמוד לדבר די טוב, אם כי לא ידוע שהוא מהדברנים הגדולים.
מאפיינים
אורך:  13 ס"מ
תזונה בשבי: תערובת זרעים המורכבת מזרעי חיטה, שיבולת-שועל, דשא כנריות, סוגי דוחן שונים, עשבים ומעט זרעי חמנייה.
מגוון פירות וירקות (גזר, אגס, תפוח, תירס צעיר וכדומה), זרעים מונבטים, ורד הבר, פירות יער הרריים, מזונות ירוקים, מזון חרקים מרוכך חיוני לגדילה.
נוטה לאכול זרעים בלבד ולסרב למזונות אחרים.
תזונה בטבע: זרעי דשא חצי בשלים ויבשים, פירות יער ופירות הקקטוס.
אילוף:  ניתן לאילוף בקלות
יכולת דיבור:  טובה
חברות:  ניתן לחברות
רעש:  שקט יחסית (בלהקות גדולות הם יותר רועשים)
רבייה:  דו-צורתיות מינית - לנקבות צבע כחול רק על העורף והגב פחות אפור.
בטבע – עונת הרבייה מתחילה אחרי העונה הגשומה מינואר עד סוף מאי.
תוחלת חיים בשבי: 20 עד 30 שנה

מקור והיסטוריה
התוכי פסיפיק נמצא במרכז אמריקה ובדרום אמריקה. הם נפוצים ביותר בפרו ובאקוודור. הם חיים ביערות הטרופיים.
תוכים זעירים אלה מתאספים בלהקות של 100 ומעלה. בלהקה גדולה כל כך, הם יכולים להראות כמו ענני עשן בשמיים (דומה לזה שרואים אצל הזרזירים). תוכים יבלו שעות בכל יום על העצים בהם הם זוללים לפירות וזרעים או על צוקי חרס.
התוכים הללו הם תוכים "עמיתים", וקרובם הקרוב ביותר הוא תוכי האמזונס . למרות ששני המינים נבדלים באופן משמעותי בגודלם, יש להם קווי דמיון מדהימים במראה ובמזג.
תוכים פסיפיים לא גודלו בשבי זמן רב, אולם הם מסוג מיני התוכים הנפוצים ביותר המוחזקים כחיית מחמד. 
מינים פופולריים אחרים כוללים את התוכי המקסיקני , תוכי המשקפיים , ואת התוכי הצהוב-פנים.
טֶמפֶּרָמֶנט / מזג

אתה מקבל את כל מאפייני האישיות של התוכי הגדול בחבילה מיניאטורית. 
תוכים אלו אמנם קטנים, אך הם מתנהגים כמו החבר'ה הגדולים ודורשים תשומת לב רבה באותה מידה.
תוכים מחוברתים, המוזנים ביד, הופכים לבני לוויה מתוקים מאוד. לעתים קרובות משווים אותם לציפורי אהבה.
ללא טיפול נכון, תוכים עלולים להיות סוררים ומרדנים. לעתים קרובות הם מתנהגים הכי טוב כחיות מחמד כשהם מוחזקים כיחידים. 
הם נוטים להיות אגרסיביים כלפי תוכים אחרים, במיוחד אם הם לא מחוברתים. קרבות טריטוריאליים עלולים לפרוץ בזמן האכלה.
תוכים מיניאטוריים אלה עשויים לפעול ללא חת, אך חוצפה זו עלולה להכניס אותם לסכנה, במיוחד בבית עם כלבים וחתולים. 
תוכים עיקשים עשויים שלא לסגת ממאבק עם חיות המחמד הפרוותיות שלכם.
התוכים הם אינטליגנטים בדיוק כמו כל תוכי אחר. בדומה לתוכים הגדולים, ניתן לאמן אותם לבצע טריקים שונים. יש בניהם פרטים שיכולים לדבר.
דיבור וקולות
הפסיפיקים אינם ידועים כדברנים, אבל יהיו פרטים שיצליחו להגות מספר מילים.
תוכים קטנים אלה לא מגיעים לדציבלים הגבוהים של התוכים הגדולים יותר. קולם כמעט רך-וחלש, ואוצר המילים שלהם יכול להגיע ל -10 עד 15 מילים, וזה די מרשים לגודלם. 
הם יצווחו ויצרחו מכיוון שהם מטבעם מאוד קולניים, אך הרעש שלהם לא אמור להטריד את השכנים.
צבעים וסימונים של תוכי פסיפיק

תוכים  פסיפיקים מקסימים עם תכונות התוכי הזעירות שלהם. הזנב הזעיר שלהם עדין, והמקור המעוקל וראשם הגדול מחקים באופן מושלם את בני הדודים גדולים יותר. 
יש להם גם רגלי זיגודקטיל, כלומר שתי אצבעות מצביעות קדימה ושתי אצבעות מצביעות לעבר החלק האחורי.
הצבע הרגיל של התוכי הזה הוא בעיקר ירוק. תוכים מגיעים גם במוטציות צבע רבות, כמו לוטינו, כחול, לבקן ועוד.
זהו זן דימורפי, מה שאומר שיש הבדלים ניכרים בין זכרים לנקבות. ניתן להבחין בין הזכרים לנקבות על ידי התזות של כחול בהיר על גבם ומאחורי עיניהם.
הטיפול בתוכי פסיפיק
אמנם התוכים האלה עשויים להיות קטנים, אך בשום פנים ואופן לא תחזוקה נמוכה. 
באופן טבעי קל יותר לנקות אותם בהשוואה לתוכים הגדולים יותר. עם זאת, הם דורשים סוציאליזציה וטיפול יומיומי כדי לשמור עליהם מורגלים לבני האדם.
כמו בכל התוכים, תוכים משועממים עלולים להפוך להרסניים. זה יכול לכלול נשיכת אנשים, ללעוס דברים סביב הבית שלך או אפילו פגיעה עצמית. 
אימונים נכונים, חיזוק חיובי, צעצועים מרתקים ותשומת לב יומיומית הם הדרכים הטובות ביותר לשמור על התוכי שלך.
בהשוואה לתוכים אחרים, מדובר בתוכים די טובים לבדר את עצמם. תספק להם שפע של צעצועים מגרים בכלוב שלהם, תזונה מאוזנת, תשומת לב ועשית את שלך. 
גודל שטח הכלוב המינימלי עבור הפסיפיק צריך להיות 50 מטר מרובע. ככל שהכלוב גדול יותר, כן ייטב. הרווח בין הסורגים לא צריך להיות גדול מ -2.5 ס"מ עד 12 ס"מ.
פיקוח על הזמן שהתוכי נמצא מחוץ לכלוב: תוכים אלה כל כך קטנים ועדינים, שקל לעשות תאונה אם הן על הרצפה או מקפצות על רהיטים. 
כדי למנוע תאונות או פציעות, הגדר מוקדם לתוכי גבולות. למד את התוכי להישאר על דוכן המשחקים. תחזיר את התוכי למקומו בחריצות בכל פעם שהוא יורד.
לעתים קרובות ניתן לראות את "תוכי הכיס" מוציאים את ראשם מכיס החולצה לליטוף מהיר על הראש. זוהי פעילות מהנה ומרתקת עבור התוכי. 
לחברך הנוצתי המשובח, הכיס שלך הוא שקית הנשיאה המושלם ששומר אותו בדיוק איפה שהוא רוצה להיות - ממש לידך.
בעיות בריאות נפוצות
כמו רוב התוכים, גם הפסיפיקים דורשים תשומת לב וזמן שהייה מחוץ לכלוב וחיברות.
אם התוכי שלך מרגיש מוזנח או משועמם, הוא עשוי לנקוט בפעולות הרסניות לעצמו כמו מריטת נוצות ואף פגיעות קשות בעור, מה שעלול להפוך לדאגה בריאותית קשה.
באופן כללי, תוכים הם ציפורים קטנות קשוחות שבדרך כלל אינם חולים במחלות. 
הם יכולים לחיות, בממוצע, עד 30 שנה בשבי. 
עם זאת, חיידקים, נגיפים ופטריות מזיקות עלולים לגרום לכל תוכי להיות רגישה למחלות. 
אורגניזמים מזיקים אלה עלולים לגרום לפסיטקוזיס (זיהום בדרכי חיידקי בדרכי הנשימה), נגיף פצ'קו (זיהום הרפס קטלני) ואספרגילוזיס (מחלת ריאות פטרייתית).
יש שלל מחלות תוכים נדירות עוד יותר שעלולות לפגוע בתוכי תוכי.
דיאטה ותזונה

לתוכים (כמו גם לרוב הציפורים האחרות) יש חילוף חומרים מהיר וחייב שיהיה להם מזון זמין בכל עת. הם ידועים בתיאבונם הרעבתני ומשגשגים בדיאטה מגוונת. 
בטבע, תוכים ניזונים מפרחים, זרעים, פירות וגרגרים.
התזונה שלהם בשבי, צריכה להיות מורכבת מפירות וירקות טריים, זרעים קטנים, כופתיות איכותיות וממקורות חלבונים מזינים כמו ביצים. 
כמו כן, עליהם לקבל גישה לסבידה (או לפחות לאבן גיר) כמקור סידן, במיוחד אם מדובר בנקבה שמטילה ביצה.
פירות וירקות צריכים להוות 50% מהתזונה של התוכי. 
כופתיות של איכותית בגודל מתאים אמורה להוות 35% אחוזים.
ו-15% האחוזים הנותרים צריכים להיות תערובת זרעים דלת שומן שמורכבת בעיקר משעורה, דוחן, מלון, זרעי פשתן או דשא.
תרגול ותנועתיות



תוכים פעילים מאוד זקוקים למרחב גדול כדי לשחק ולצעצועים רבים לזמן המשחק. 
הפסיפיקים הם אומנם תוכים קטנים וסקרניים וייכנסו לדברים שלך אם לא תספק להם צעצועים משלהם.
אם אתה רוצה להחזיק תוכים, אתה צריך להיות בטוח שאתה יכול להקצות אזור בטוח לתוכים כדי שהתוכי שלך יוכל לשחק לפחות שעה עד שעתיים ביום. 
הם צריכים להיות מסוגלים לצאת מהכלוב שלהם, למתוח את שרירי הכנפיים ולהפעיל את שרירי הרגליים כדי לשמור על בריאותם הגופנית והנפשית.
הציגו דברים חדשים כמו צעצועים וסולמות לכלוב התוכי, שיעזרו להשאיר אותו מסוקרן ופעיל. נדנדות, עור, עץ, חבל מסוקס, פעמונים (ללא הענבל) וחרוזים הם מהפריטים האהובים על התוכים, אם כי כל דבר מבריק או צבעוני בהיר יתפוס את סקרנותם.
מתן ענף אקראי פעם בשבוע יכול להוות תענוג ולעזור לרסן את יצר התוכי ללעוס ולטפס. 
אתה יכול ליצור אתגרי חיפושים שיבחנו גם את יכולות מציאת המזון של התוכים שלך. עצים בטוחים כולל תפוח, אגס, דובדבן, ערבה, אפר, צפצפה, בוקיצה, ערמון סוס, אגוז, אלמון ומייפל.
תוכי הפסיפיקים הוא בגודל המושלם לאוהל ציפורים חמוד. הוא עשוי לישון באוהל. ברגע שהתוכי מתבגר ויצר הקינון שלו נכנס פנימה, הסר את האוהל אם הוא גורם לתוכי להיות תוקפני.


יתרונות
בגודל קטן, לא דורשים כל כך הרבה מקום
שקט, אם כי עשוי להיות מאומן לדבר
מחבב
חסרונות
גודל קטן הופך אותם לעדינים יותר
יכול להיות אלים ונתון למצבי רוח
יכול להיות הרסני אם משועמם
היכן לאמץ או לקנות תוכי פסיפיק
רוב סוחרי התוכים מפרסמים ומציגים את מרכולתם במאגרי חיפוש מקוונים כמו פייסבוק, פורומים ועוד.
אם אתה רוצה לדעת איך זה לחיות עם אחד כזה, צור קשר עם מגדל מקומי או סוכנות לאימוץ תוכים ושאל אם אתה יכול לבקר את התוכים שלהם.


ראה רשימת מגדלי תוכי מכובדים.
ראה גם את מחירון התוכים.

קרדיט: the spruce pets