https://tukipedia.com/ Tue, 05 May 2026 16:09:16 +0000 MyBB https://tukipedia.com/showthread.php?tid=3246 Tue, 31 May 2022 12:10:34 +0000 https://tukipedia.com/showthread.php?tid=3246 קופצן הבתים

הקופצניים הם בין העכבישים היותר חמודים. 
הצבעוניות, העיניים הגדולות והסקרנות מדמים אותם לחיית מחמד זעירה שאוהבים לאהוב. 
אבל קופצנים אינן חיות מחמד, במובן הקלאסי, כמו כלב או חתול. אלו טורפים עזי נפש וכמו רוב חיות הבר הם לא ניתנים לביות ולאילוף, למרות שהם נחשבים לעכבישים אינטליגנטים במיוחד.
מכל מקום, קופצנים שווים מבט שני וחוזר ובמיוחד אלו שחיים בבתים שלנו, שם ניתן לצפות בהם כמו בסביבתם הטבעית ולראות אותם צדים ומחזרים. 
קופצן הבתים, נמצא כמעט בכל בית (בתוכו או על המעטפת החיצונית שלו), גם אם לא תמיד מבחינים בו. זהו עכביש סגלתן במיוחד שהפך לפני עידנים למלווה אדם (ומכאן השם העברי). נראה שטוב לו אתנו והוא לא ימהר לוותר על הלוקסוס. 
גם לנו אין סיבה לוותר על החיבור, הוא אינו מסוכן לנו כלל ואף מהווה אחד מאותם דיירי משנה שמספקים לנו שירותי הדברה אקולוגית חינם אין כסף.

קופצן הבתים – עכביש בעל עיניים קדמיות גדולות, המשוות לו מראה אנושי ואפילו ידידותי. 
חוש הראייה של העכביש הזה מפותח יותר ממרבית העכבישים ומסייע לו באיתור הטרף. 
הקופצנים לא טווים רשתות כדי לצוד, אלא מאתרים את הטרף שלהם וקופצים עליו. 
יכולת הקפיצה, הארוכה עשרות מונים מאורך גופם, היא שהעניקה להם את שמם.]]> קופצן הבתים

הקופצניים הם בין העכבישים היותר חמודים. 
הצבעוניות, העיניים הגדולות והסקרנות מדמים אותם לחיית מחמד זעירה שאוהבים לאהוב. 
אבל קופצנים אינן חיות מחמד, במובן הקלאסי, כמו כלב או חתול. אלו טורפים עזי נפש וכמו רוב חיות הבר הם לא ניתנים לביות ולאילוף, למרות שהם נחשבים לעכבישים אינטליגנטים במיוחד.
מכל מקום, קופצנים שווים מבט שני וחוזר ובמיוחד אלו שחיים בבתים שלנו, שם ניתן לצפות בהם כמו בסביבתם הטבעית ולראות אותם צדים ומחזרים. 
קופצן הבתים, נמצא כמעט בכל בית (בתוכו או על המעטפת החיצונית שלו), גם אם לא תמיד מבחינים בו. זהו עכביש סגלתן במיוחד שהפך לפני עידנים למלווה אדם (ומכאן השם העברי). נראה שטוב לו אתנו והוא לא ימהר לוותר על הלוקסוס. 
גם לנו אין סיבה לוותר על החיבור, הוא אינו מסוכן לנו כלל ואף מהווה אחד מאותם דיירי משנה שמספקים לנו שירותי הדברה אקולוגית חינם אין כסף.

קופצן הבתים – עכביש בעל עיניים קדמיות גדולות, המשוות לו מראה אנושי ואפילו ידידותי. 
חוש הראייה של העכביש הזה מפותח יותר ממרבית העכבישים ומסייע לו באיתור הטרף. 
הקופצנים לא טווים רשתות כדי לצוד, אלא מאתרים את הטרף שלהם וקופצים עליו. 
יכולת הקפיצה, הארוכה עשרות מונים מאורך גופם, היא שהעניקה להם את שמם.]]> https://tukipedia.com/showthread.php?tid=1576 Fri, 13 Mar 2020 13:23:12 +0000 https://tukipedia.com/showthread.php?tid=1576 לבנין הכרוב (מרץ 2020)
פרפר בינוני נפוץ בכל ישראל למעט המדבר הקיצוני בכל ימות השנה ואפשר לראותו גם בימי חורף חמימים. 
מוטת כנפיו עד כ- 55 מ"מ. 
לנקבה, בנוסף לכתמים שבחלק התחתון של הכנף הקדמית, ישנם שני כתמים עגולים גם בצד העליון של הכנף הקדמית.
הנקבה מטילה את הביצים בקבוצות גדולות על הכרוב ומיני מצליבים נוספים וכן על כובע הנזיר והצלף. 
צבע הביצה צהוב.
צבע הזחלים שבוקעים מהביצים הוא צהוב ירקרק וראשם כהה. 
בימים הראשונים הם חיים ביחד ועם גדילתם הם מתפזרים על פני הצמח שעליו הם חיים. 
צבע הזחלים הגדולים הוא צהוב עם כתמים כהים רבים לאורך גופם. 
בהגיעם לגודל של כ- 40 מ"מ הם מתגלמים על השיח או בקרבתו.
הגולם בצבע לבן מנוקד בעדינות בשחור ואורכו כ- 25 מ"מ. 
תקופת הגולם תלויה מאד במזג האוויר 0 החל מעשרה ימים בקיץ ועד לחודשיים/שלשה בחורף.
]]> לבנין הכרוב (מרץ 2020)
פרפר בינוני נפוץ בכל ישראל למעט המדבר הקיצוני בכל ימות השנה ואפשר לראותו גם בימי חורף חמימים. 
מוטת כנפיו עד כ- 55 מ"מ. 
לנקבה, בנוסף לכתמים שבחלק התחתון של הכנף הקדמית, ישנם שני כתמים עגולים גם בצד העליון של הכנף הקדמית.
הנקבה מטילה את הביצים בקבוצות גדולות על הכרוב ומיני מצליבים נוספים וכן על כובע הנזיר והצלף. 
צבע הביצה צהוב.
צבע הזחלים שבוקעים מהביצים הוא צהוב ירקרק וראשם כהה. 
בימים הראשונים הם חיים ביחד ועם גדילתם הם מתפזרים על פני הצמח שעליו הם חיים. 
צבע הזחלים הגדולים הוא צהוב עם כתמים כהים רבים לאורך גופם. 
בהגיעם לגודל של כ- 40 מ"מ הם מתגלמים על השיח או בקרבתו.
הגולם בצבע לבן מנוקד בעדינות בשחור ואורכו כ- 25 מ"מ. 
תקופת הגולם תלויה מאד במזג האוויר 0 החל מעשרה ימים בקיץ ועד לחודשיים/שלשה בחורף.
]]> https://tukipedia.com/showthread.php?tid=963 Tue, 29 Jan 2019 13:16:18 +0000 https://tukipedia.com/showthread.php?tid=963 שָׁפִּירִית הָאַרְגָּמָן / גִּיחָנִית אַרְגָּמָן - Trithemis annulata
שפירית הארגמן (גִּיחָנִית אַרְגָּמָן ) הוא מין של שפירית החיה בישראל ובאפריקה. 
שפירית הארגמן נפוצה בכל שטחי ארץ ישראל, בעיקר ליד מקווי מים. 
היא פעילה באביב ובקיץ, במשך שעות היום. 
הזכר של שפירית הארגמן בולט בצבע הארגמן האדום שלו, אך בניגוד לשפירית האדומה, גם עורקי כנפיו צבועים בצבע אדום בולט.
שם מדעי: Trithemis annulata
מאפיינים: 
שפירית היא החרק המהיר בעולם.
מוטת כנפיה של שפירית בוגרת היא באורך של 60 מ"מ ואורכה כ-38 מ"מ.
אורך גופה הוא כ-4 ס"מ בלבד.
לשפיריות יש שני זוגות כנפיים השונים זה מזה: זוג הכנפיים הקדמי ארוך וצר יותר מהזוג האחורי. 
הזוג הקדמי מתחבר לגוף בקווים ישרים והזוג האחורי, הרחב יותר, מתחבר לגוף בזווית. 
לשפיריות יש ראש גדול מאוד, בעל תנועה חופשית ובעל עיני תשבץ גדולות. לעיניים אלו יש מרחב ראיה של כמעט 360 מעלות, כלי חשוב בהיותו חרק טורף.
השפירית לא עוקצת.
היא חיה ליד מקווי מים וניזונה מחרקים קטנים ממנה, אותם היא צדה תוך כדי מעוף.
הצבעים העזים המעטרים את גופן של השפיריות הם צבעי אזהרה לטורפים אחרים, ומשמשים גם לשם הסוואה והטעיית הטרף.
תפוצה בישראל:  מופיעה בקרבת אזורים רווים במים. 
לכן, שפירית הארגמן קיימת בעיקר בצפון ומרכז הארץ. 
לעתים היא מגיחה לביקורים קצרים בברכות נוי בבתים פרטיים, דבר המעניק לברכת נוי גוון טבעי וייחודי. 
בהחלט אורח רצוי.

















]]> שָׁפִּירִית הָאַרְגָּמָן / גִּיחָנִית אַרְגָּמָן - Trithemis annulata
שפירית הארגמן (גִּיחָנִית אַרְגָּמָן ) הוא מין של שפירית החיה בישראל ובאפריקה. 
שפירית הארגמן נפוצה בכל שטחי ארץ ישראל, בעיקר ליד מקווי מים. 
היא פעילה באביב ובקיץ, במשך שעות היום. 
הזכר של שפירית הארגמן בולט בצבע הארגמן האדום שלו, אך בניגוד לשפירית האדומה, גם עורקי כנפיו צבועים בצבע אדום בולט.
שם מדעי: Trithemis annulata
מאפיינים: 
שפירית היא החרק המהיר בעולם.
מוטת כנפיה של שפירית בוגרת היא באורך של 60 מ"מ ואורכה כ-38 מ"מ.
אורך גופה הוא כ-4 ס"מ בלבד.
לשפיריות יש שני זוגות כנפיים השונים זה מזה: זוג הכנפיים הקדמי ארוך וצר יותר מהזוג האחורי. 
הזוג הקדמי מתחבר לגוף בקווים ישרים והזוג האחורי, הרחב יותר, מתחבר לגוף בזווית. 
לשפיריות יש ראש גדול מאוד, בעל תנועה חופשית ובעל עיני תשבץ גדולות. לעיניים אלו יש מרחב ראיה של כמעט 360 מעלות, כלי חשוב בהיותו חרק טורף.
השפירית לא עוקצת.
היא חיה ליד מקווי מים וניזונה מחרקים קטנים ממנה, אותם היא צדה תוך כדי מעוף.
הצבעים העזים המעטרים את גופן של השפיריות הם צבעי אזהרה לטורפים אחרים, ומשמשים גם לשם הסוואה והטעיית הטרף.
תפוצה בישראל:  מופיעה בקרבת אזורים רווים במים. 
לכן, שפירית הארגמן קיימת בעיקר בצפון ומרכז הארץ. 
לעתים היא מגיחה לביקורים קצרים בברכות נוי בבתים פרטיים, דבר המעניק לברכת נוי גוון טבעי וייחודי. 
בהחלט אורח רצוי.

















]]> https://tukipedia.com/showthread.php?tid=962 Tue, 29 Jan 2019 01:18:10 +0000 https://tukipedia.com/showthread.php?tid=962 רַצָתְּ הַגָּלִיל - Carabus syriacus

• ממשפחת הרצניתיים - Carabus syriacus
  
• חיפושית מאוד נדירה (גבול תפוצה דרומי)
  
• נצפה ב- 16/3/15 בנצרת עילית
  
• טורפת בעיקר חלזונות, המלתעות מסיביות.
  
• רגליים ארוכות שעוזרות לה להתרחק מהחול החם.
  
• הצבעה השחור משמש אזהרה לאויביה מפני הריח הדוחה והחומרים הרעילים שהיא מפרישה מגופה. 
  
• הם מצוידים בחומרי ההגנה שהם מתיזים כהגנה כימית. 
  
• התוצאה יכולה להיות מכאיבה במיוחד אם זה נכנס לעין, ויש להם נטייה לכוון בצורה מדויקת להפליא בדיוק לשם.
  
• חיפושית נדירה בארץ (בלבנון היא שכיחה יותר), כנראה שהגליל מהווה את גבול התפוצה הדרומי ביותר.
  
• נצפתה לאחרונה לפני מספר עשורים ומאז לא נראתה עוד בארץ.
  אני צילמתי אותה במרץ 2015
  
• טורפת בעיקר חלזונות, שלשולים ולא בוחל בשום חרק אחר, במיוחד בזחלים גדולים כפי שרואים בסרטונים.
  ניזון גם מפרות על הקרקע (כמו תות שדה)
  המלתעות מסיביות.
  רגליים ארוכות שעוזרות לה להתרחק מהחול החם.
  
• הצבע השחור משמש אזהרה לאויביה מפני הריח הדוחה והחומרים הרעילים שהיא מפרישה מגופה. 
  וכן עוזר לה לקלוט חום במהירות בשעות הבוקר המוקדמות.
  
• הם מצוידים בחומרי ההגנה שהם מתיזים כהגנה כימית. 
  התוצאה יכולה להיות מכאיבה במיוחד אם זה נכנס לעין, ויש להם נטייה לכוון בצורה מדויקת להפליא בדיוק לשם.
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  

]]> רַצָתְּ הַגָּלִיל - Carabus syriacus

• ממשפחת הרצניתיים - Carabus syriacus
  
• חיפושית מאוד נדירה (גבול תפוצה דרומי)
  
• נצפה ב- 16/3/15 בנצרת עילית
  
• טורפת בעיקר חלזונות, המלתעות מסיביות.
  
• רגליים ארוכות שעוזרות לה להתרחק מהחול החם.
  
• הצבעה השחור משמש אזהרה לאויביה מפני הריח הדוחה והחומרים הרעילים שהיא מפרישה מגופה. 
  
• הם מצוידים בחומרי ההגנה שהם מתיזים כהגנה כימית. 
  
• התוצאה יכולה להיות מכאיבה במיוחד אם זה נכנס לעין, ויש להם נטייה לכוון בצורה מדויקת להפליא בדיוק לשם.
  
• חיפושית נדירה בארץ (בלבנון היא שכיחה יותר), כנראה שהגליל מהווה את גבול התפוצה הדרומי ביותר.
  
• נצפתה לאחרונה לפני מספר עשורים ומאז לא נראתה עוד בארץ.
  אני צילמתי אותה במרץ 2015
  
• טורפת בעיקר חלזונות, שלשולים ולא בוחל בשום חרק אחר, במיוחד בזחלים גדולים כפי שרואים בסרטונים.
  ניזון גם מפרות על הקרקע (כמו תות שדה)
  המלתעות מסיביות.
  רגליים ארוכות שעוזרות לה להתרחק מהחול החם.
  
• הצבע השחור משמש אזהרה לאויביה מפני הריח הדוחה והחומרים הרעילים שהיא מפרישה מגופה. 
  וכן עוזר לה לקלוט חום במהירות בשעות הבוקר המוקדמות.
  
• הם מצוידים בחומרי ההגנה שהם מתיזים כהגנה כימית. 
  התוצאה יכולה להיות מכאיבה במיוחד אם זה נכנס לעין, ויש להם נטייה לכוון בצורה מדויקת להפליא בדיוק לשם.
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  
  

]]> https://tukipedia.com/showthread.php?tid=961 Tue, 29 Jan 2019 01:08:31 +0000 https://tukipedia.com/showthread.php?tid=961 יָתּוּשָן טִפּוּלָהּ - Tipulidae
יתושן מסוג טיפולה, הבוכניות ניראות היטב גם ללא צורך בהגדלה.
רוב הזבובאים קטנים למדי, קשה להבחין בבוכניות שלהם ללא הגדלה. 
אם מזדמן לצפות בטיפולה Tipula (בבית או בטבע) זו יכולה להיות הזדמנות טובה לראות או לבחון את האיבר המדהים הזה.
טיפולה, הנראה כיתוש ענק, הוא למעשה יתושן גדול שאינו מזיק, ולא עוקץ.
רוב הבוגרים כלל אינם ניזונים. 
כאמור, אצל טיפולה אפשר להבחין בנקל בבוכניות גם ללא זכוכית מגדלת. 

1. הטיפולות אינן "זכר של יתוש". 
   יש זכרים וגם נקבות של טיפולות, וקל להבדיל בין הזוויגים – הבטן של הנקבה מסתיימת באיבר הטלה מחודד. 
   הזכרים של היתושים ממשפחת הכולכיתיים (המשפחה שבה הנקבות ניזונות מדם) דומים בגודלם ובצורתם לנקבות (לתמונה של יתוש זכר.
   
2. הטיפולות לא ניזונות מדם. גם הזכרים וגם הנקבות של הטיפולות לא מזיקים ולא עוקצים.
   
3. הטיפולות המעופפות לא טורפות יתושים. למעשה, מרביתן לא ניזונות כלל בשלב הבוגר והמעופף שלהן, ואלו שכן ניזונות – ניזונות מצוף פרחים. אבל כולם חייבים לאכול בשביל לחיות – השלב העיקרי בו הטיפולות ניזונות הוא שלב הזחל. זחלי טיפולות ממינים שונים מצויים במגוון בתי גידול, לרוב בסביבה לחה. ישנם מספר מינים של טיפולות שהזחלים מתפתחים במקווי מים ועשויים לטרוף זחלי יתושים.
   טיפולה, מבט מקרוב. תראו אלו עיניים ירוקות מהממות! 
   
4. למה הן בסלון שלי?
   הטיפולות המעופפות נמשכות לאור וכך מוצאות את דרכן לבתים. בנוסף, ישנם מינים שזחליהם מתפתחים קרוב לבית – בחצרות וגינות-נוי, כולל באזורים עירוניים.
   
5. האם אלו בכלל יתושים?
   כן ולא. משפחת הטיפולתיים שייכת לקבוצת היתושים (Nematocera) בסדרת הזבובאים.
   במילים אחרות, הטיפולות הן זבובאים שאינם זבובים. אבל הן אינן שייכות למשפחה של היתושים מוצצי הדם שלרוב נקראים "יתושים" בשפה המדוברת – משפחת הכולכיתיים.
   
6. הסוגים הבולטים בישראל במשפחה זו הם הסוג טיפולה (Tipula) – הטיפולות מסוג זה מופיעות לרוב בגווני חום-אפור ועשויות להגיע לגדלים מרשימים ביותר, והסוג נפרוטומה (Nephrotoma) – הנפרוטומות מופיעות בגווני שחור-צהוב, מה שמרמז שמדובר בחקיינות של צרעות – אבל כמובן שהן עצמן אינן עוקצות.
   

]]> יָתּוּשָן טִפּוּלָהּ - Tipulidae
יתושן מסוג טיפולה, הבוכניות ניראות היטב גם ללא צורך בהגדלה.
רוב הזבובאים קטנים למדי, קשה להבחין בבוכניות שלהם ללא הגדלה. 
אם מזדמן לצפות בטיפולה Tipula (בבית או בטבע) זו יכולה להיות הזדמנות טובה לראות או לבחון את האיבר המדהים הזה.
טיפולה, הנראה כיתוש ענק, הוא למעשה יתושן גדול שאינו מזיק, ולא עוקץ.
רוב הבוגרים כלל אינם ניזונים. 
כאמור, אצל טיפולה אפשר להבחין בנקל בבוכניות גם ללא זכוכית מגדלת. 

1. הטיפולות אינן "זכר של יתוש". 
   יש זכרים וגם נקבות של טיפולות, וקל להבדיל בין הזוויגים – הבטן של הנקבה מסתיימת באיבר הטלה מחודד. 
   הזכרים של היתושים ממשפחת הכולכיתיים (המשפחה שבה הנקבות ניזונות מדם) דומים בגודלם ובצורתם לנקבות (לתמונה של יתוש זכר.
   
2. הטיפולות לא ניזונות מדם. גם הזכרים וגם הנקבות של הטיפולות לא מזיקים ולא עוקצים.
   
3. הטיפולות המעופפות לא טורפות יתושים. למעשה, מרביתן לא ניזונות כלל בשלב הבוגר והמעופף שלהן, ואלו שכן ניזונות – ניזונות מצוף פרחים. אבל כולם חייבים לאכול בשביל לחיות – השלב העיקרי בו הטיפולות ניזונות הוא שלב הזחל. זחלי טיפולות ממינים שונים מצויים במגוון בתי גידול, לרוב בסביבה לחה. ישנם מספר מינים של טיפולות שהזחלים מתפתחים במקווי מים ועשויים לטרוף זחלי יתושים.
   טיפולה, מבט מקרוב. תראו אלו עיניים ירוקות מהממות! 
   
4. למה הן בסלון שלי?
   הטיפולות המעופפות נמשכות לאור וכך מוצאות את דרכן לבתים. בנוסף, ישנם מינים שזחליהם מתפתחים קרוב לבית – בחצרות וגינות-נוי, כולל באזורים עירוניים.
   
5. האם אלו בכלל יתושים?
   כן ולא. משפחת הטיפולתיים שייכת לקבוצת היתושים (Nematocera) בסדרת הזבובאים.
   במילים אחרות, הטיפולות הן זבובאים שאינם זבובים. אבל הן אינן שייכות למשפחה של היתושים מוצצי הדם שלרוב נקראים "יתושים" בשפה המדוברת – משפחת הכולכיתיים.
   
6. הסוגים הבולטים בישראל במשפחה זו הם הסוג טיפולה (Tipula) – הטיפולות מסוג זה מופיעות לרוב בגווני חום-אפור ועשויות להגיע לגדלים מרשימים ביותר, והסוג נפרוטומה (Nephrotoma) – הנפרוטומות מופיעות בגווני שחור-צהוב, מה שמרמז שמדובר בחקיינות של צרעות – אבל כמובן שהן עצמן אינן עוקצות.
   

]]> https://tukipedia.com/showthread.php?tid=960 Tue, 29 Jan 2019 00:41:00 +0000 https://tukipedia.com/showthread.php?tid=960 קִצְפִית דָּמִית - Cercopis intermedia
מינים רבים בסדרת אחידי-כנף מפרישים נוזלים מפי הטבעת. 
הפרשה זו היא החרכית ונובעת מהצורך להיפתר מעודפי נוזלים, סוכרים ומינרלים. 
אצל רבים בקבוצה נוזל זה מכיל סוכרים והוא מכונה טל-דבש.
קצפית דמית - חדק המציצה עבה מאוד וקצר ביחס לפשפשים צמחוניים.
נראה שבאזורנו מחזור החיים של המינים הוא חד-שנתי. באזורים ממוזגים או ים-תיכוניים, מתקיימת דיאפאוזה של דרגת הביצה בעונה היבשה. 
מחזור ההתפתחות של הזחל (בד"כ 5 דרגות) אורך 4-9 שבועות בהתאם לתנאי האקלים. 
הוא מתרחש כולו בתוך גוש הקצף והזחל עוזב אותו לאחר ההתנשלות האחרונה כבוגר.
לקצפית דמית יש צבעי אזהרה אופייניים למשפחת הקיצפתיים.
הבוגרים (4-11 מ"מ) פעילים, בעלי יכולת ניתור מרשימה, במינים אחדים עד 70 ס"מ (פי-100 מאורך גופם) ויכולת תעופה בינונית, מופיעים באביב. 
רוב המינים פוליפאגיים, הם ניזונים ממוהל צמחים ונעלמים במהלך הקיץ לאחר הטלת הביצים. 
הבוגרים חיים כשבוע עד שלושה שבועות. 
הזוויגים מתקשרים באמצעות ויברציות הנעות דרך גבעולי הצמח. 
הזכר קורא לנקבה בסדרת ויברציות אופייניות למין והנקבה עונה ומובילה את הזכר למקומה. 

















]]> קִצְפִית דָּמִית - Cercopis intermedia
מינים רבים בסדרת אחידי-כנף מפרישים נוזלים מפי הטבעת. 
הפרשה זו היא החרכית ונובעת מהצורך להיפתר מעודפי נוזלים, סוכרים ומינרלים. 
אצל רבים בקבוצה נוזל זה מכיל סוכרים והוא מכונה טל-דבש.
קצפית דמית - חדק המציצה עבה מאוד וקצר ביחס לפשפשים צמחוניים.
נראה שבאזורנו מחזור החיים של המינים הוא חד-שנתי. באזורים ממוזגים או ים-תיכוניים, מתקיימת דיאפאוזה של דרגת הביצה בעונה היבשה. 
מחזור ההתפתחות של הזחל (בד"כ 5 דרגות) אורך 4-9 שבועות בהתאם לתנאי האקלים. 
הוא מתרחש כולו בתוך גוש הקצף והזחל עוזב אותו לאחר ההתנשלות האחרונה כבוגר.
לקצפית דמית יש צבעי אזהרה אופייניים למשפחת הקיצפתיים.
הבוגרים (4-11 מ"מ) פעילים, בעלי יכולת ניתור מרשימה, במינים אחדים עד 70 ס"מ (פי-100 מאורך גופם) ויכולת תעופה בינונית, מופיעים באביב. 
רוב המינים פוליפאגיים, הם ניזונים ממוהל צמחים ונעלמים במהלך הקיץ לאחר הטלת הביצים. 
הבוגרים חיים כשבוע עד שלושה שבועות. 
הזוויגים מתקשרים באמצעות ויברציות הנעות דרך גבעולי הצמח. 
הזכר קורא לנקבה בסדרת ויברציות אופייניות למין והנקבה עונה ומובילה את הזכר למקומה. 

















]]> https://tukipedia.com/showthread.php?tid=959 Tue, 29 Jan 2019 00:02:30 +0000 https://tukipedia.com/showthread.php?tid=959 רָחְפַן - Syrphidae 
שייך למשפחת הזבובים, בארץ - יותר ממאה מינים ויש להם חשיבות רבה כמאביקים.
רבים מהם דומים לצרעות או דבורים כחיקוי וכדרך הגנה מפני טורפים.
יש לו שני זוגות כנפיים - זוג לתעופה וזוג הומולוגיים לכנפיים שנקראים "בוכניות".
הם נראים כעין מקלונים דקים עם קצה מעובה ומשמשים כאיבר מייצב (כיוון וגובה) בזמן התעופה, מעין ג'ירוסקופ, זה מקנה להם יכולת תעופה מדויקת. 
הם מסוגלים לרחף במקום ולנוע בכל כיוון במהירות רבה, לבצע פניות חדות, לעוף לצדדים ואפילו - לאחור או לרחף במקום אחד. 
במינים רבים מראהו של הבוגר דומה לחרקים בעלי עוקץ ארסי כמו צרעות ודבורים, הן בדגמי הצבע, במבנה הגוף, בהתנהגות ובשעירות.
תזונה: כל המינים מתפתחים על תזונה מהחי - הזחלים טורפים חרקים רכי גוף שנמצאים בעיקר על צמחים.
הם אוכלים כנימות ולכן נחשבים למועילים.











]]> רָחְפַן - Syrphidae 
שייך למשפחת הזבובים, בארץ - יותר ממאה מינים ויש להם חשיבות רבה כמאביקים.
רבים מהם דומים לצרעות או דבורים כחיקוי וכדרך הגנה מפני טורפים.
יש לו שני זוגות כנפיים - זוג לתעופה וזוג הומולוגיים לכנפיים שנקראים "בוכניות".
הם נראים כעין מקלונים דקים עם קצה מעובה ומשמשים כאיבר מייצב (כיוון וגובה) בזמן התעופה, מעין ג'ירוסקופ, זה מקנה להם יכולת תעופה מדויקת. 
הם מסוגלים לרחף במקום ולנוע בכל כיוון במהירות רבה, לבצע פניות חדות, לעוף לצדדים ואפילו - לאחור או לרחף במקום אחד. 
במינים רבים מראהו של הבוגר דומה לחרקים בעלי עוקץ ארסי כמו צרעות ודבורים, הן בדגמי הצבע, במבנה הגוף, בהתנהגות ובשעירות.
תזונה: כל המינים מתפתחים על תזונה מהחי - הזחלים טורפים חרקים רכי גוף שנמצאים בעיקר על צמחים.
הם אוכלים כנימות ולכן נחשבים למועילים.











]]> https://tukipedia.com/showthread.php?tid=958 Mon, 28 Jan 2019 22:23:20 +0000 https://tukipedia.com/showthread.php?tid=958 שַּחְאוֹרִית מְשֻׁבֶּצֶת - Adesmia Abbreviata
אחד המינים הנפוצים בישראל, מהכינרת ועד לצפון ערבה.
למרות שרוב השחאוריות פעילות בעיקר בלילה, השחאורית המשובצת היא סוג של חיפושיות קרקע פעילות יום (ומכאן שמן).
את רוב השחאוריות נמצא בבתי גידול מדבריים.
לרובן יש חומר בעל טעם רע שנועד לדחות את הטורפים.
הרגליים הארוכות (במיוחד אצל מינים מדבריים) מאפשרות להן לרוץ מהר מאוד, וגם להרחיק את הגוף מהקרקע החמה.





]]> שַּחְאוֹרִית מְשֻׁבֶּצֶת - Adesmia Abbreviata
אחד המינים הנפוצים בישראל, מהכינרת ועד לצפון ערבה.
למרות שרוב השחאוריות פעילות בעיקר בלילה, השחאורית המשובצת היא סוג של חיפושיות קרקע פעילות יום (ומכאן שמן).
את רוב השחאוריות נמצא בבתי גידול מדבריים.
לרובן יש חומר בעל טעם רע שנועד לדחות את הטורפים.
הרגליים הארוכות (במיוחד אצל מינים מדבריים) מאפשרות להן לרוץ מהר מאוד, וגם להרחיק את הגוף מהקרקע החמה.





]]> https://tukipedia.com/showthread.php?tid=957 Sun, 27 Jan 2019 22:14:58 +0000 https://tukipedia.com/showthread.php?tid=957 זְבוּב הַבַּיִת - Musca domestica
שם מדעי: Musca domestica
תוחלת חיים: זכר: 28 ימים (בטמפרטורה גבוהה, פעילות נמוכה, פרט בוגר)
אורך: 0.6 – 0.7 ס״מ (פרט בוגר)
זבוב הבית הוא חרק מסדרת הזבובאים המשתייך למשפחת הזבוביים.
אזור מחייתו קשור לבני אדם ובעלי חיים ובעיקר למזונם, והוא מהווה מטרד תברואתי ופסיכולוגי עבורם.
צבעו אפור, ארבעה פסים כהים נמשכים לאורך חזהו. אורך גופו 5-7 מ"מ. ל
זבוב יש שתי עיניים אך מספר העדשות וחיישני האור יכול להגיע ל-2,000.














]]> זְבוּב הַבַּיִת - Musca domestica
שם מדעי: Musca domestica
תוחלת חיים: זכר: 28 ימים (בטמפרטורה גבוהה, פעילות נמוכה, פרט בוגר)
אורך: 0.6 – 0.7 ס״מ (פרט בוגר)
זבוב הבית הוא חרק מסדרת הזבובאים המשתייך למשפחת הזבוביים.
אזור מחייתו קשור לבני אדם ובעלי חיים ובעיקר למזונם, והוא מהווה מטרד תברואתי ופסיכולוגי עבורם.
צבעו אפור, ארבעה פסים כהים נמשכים לאורך חזהו. אורך גופו 5-7 מ"מ. ל
זבוב יש שתי עיניים אך מספר העדשות וחיישני האור יכול להגיע ל-2,000.














]]> https://tukipedia.com/showthread.php?tid=956 Sun, 27 Jan 2019 13:40:08 +0000 https://tukipedia.com/showthread.php?tid=956 בּוֹהָקָן יָרוֹק - Lucilia sericata
זבוב ירוק בצבעים מתכתיים בוהק בגודל 6-7 מ"מ.
שייך לקבוצת "זבובי הבשר".
אוכלוסיות גדולות נראות על פרחים, צואה פגרים וכדומה.
בית גידול: הבוגרים מעופפים או נחים על פרחים, צואה בשרים ופגרים. 











]]> בּוֹהָקָן יָרוֹק - Lucilia sericata
זבוב ירוק בצבעים מתכתיים בוהק בגודל 6-7 מ"מ.
שייך לקבוצת "זבובי הבשר".
אוכלוסיות גדולות נראות על פרחים, צואה פגרים וכדומה.
בית גידול: הבוגרים מעופפים או נחים על פרחים, צואה בשרים ופגרים. 











]]> https://tukipedia.com/showthread.php?tid=955 Sun, 27 Jan 2019 10:14:30 +0000 https://tukipedia.com/showthread.php?tid=955 ירקונית החריע - Agapanthua pustulifera
תפוצה: גליל תחתון, עמקים וגלבוע , כרמל, רמות מנשה ,הרי ירושלים והשפלה , ירושלים ,צפון הנגב , שומרון , חרמון, גולן ואצבע הגליל , גליל עליון וגליל מערבי , מישור החוף וגוש דן , ים המלח ומדבר יהודה , מרכז הנגב והמכתשים , דרום הנגב והרי אילת
]]> ירקונית החריע - Agapanthua pustulifera
תפוצה: גליל תחתון, עמקים וגלבוע , כרמל, רמות מנשה ,הרי ירושלים והשפלה , ירושלים ,צפון הנגב , שומרון , חרמון, גולן ואצבע הגליל , גליל עליון וגליל מערבי , מישור החוף וגוש דן , ים המלח ומדבר יהודה , מרכז הנגב והמכתשים , דרום הנגב והרי אילת
]]> https://tukipedia.com/showthread.php?tid=952 Thu, 24 Jan 2019 09:19:05 +0000 https://tukipedia.com/showthread.php?tid=952 דְּבוֹרַת הַדְּבַשׁ הַמַּעֲרָבִית - Apis mellifera
שם מדעי: Apis mellifera
דבורת-הדבש האירופית, המכונה גם דבורת-הדבש המערבית או בקיצור דבורת הדבש היא מין של דבורה חברתית, השייך לסוג דבורת-הדבש שבמשפחת הדבוריים.
אוכלוסיות רבות של דבורת הדבש בויתו, ולמין חשיבות חקלאית וכלכלית אדירה, כמאביק החשוב ביותר עבור גידולים חקלאיים, וכן כיצרן דבש ומגוון מוצרי מכוורת נוספים.
תוחלת חיים: נקבה: 122 – 152 ימים (פועלת, בחורף)

מורפולוגיה: 
בגוף הדבורים יש שלושה חלקים: ראש, חזה ובטן. 
בראש זוג מחושים, עיניים ופה עם שתי לסתות, למציצה ולנשיכה. 
אל החזה מחוברים שני זוגות כנפיים ושלושה זוגות רגליים. 
הפועלות, שהן רוב הדבורים, הן נקבות שאברי המין שלהן מנוונות. 
בבטן הפועלת יש בלוטות דונג, הנקרש בצורת קשקשים על גופה, ובקצה הבטן מצוי עוקץ משונן שהוא גלגול צינור ההטלה של הנקבה. 
מבנה העוקץ הוא משונן דמוי ראשי חץ שלא מאפשר את שליפת העוקץ כאשר הנעקץ הוא בעל עור גמיש (בני אדם ויונקים אחרים), הוא נתלש מגוף הדבורה וכתוצאה מכך העוקצת מתה. 
בבסיס העוקץ נמצאת שלפוחית הארס. 
על הרגליים יש שערות הנקראות מברשת, המשמשות לאיסוף אבקת הפרחים, אותה נושאת הדבורה אל הכוורת בכיס מיוחד הנקרא טנא, שנמצא בבסיס הרגלים האחוריות. 
עוקצה של המלכה חלק, והיא יכולה לעקוץ מספר רב של פעמים. 
לזכרים של דבורת הדבש אין עוקץ או טנא.
בגוף הדבורים יש שלושה חלקים: ראש, חזה ובטן. בראש זוג מחושים, עיניים ופה עם שתי לסתות, למציצה ולנשיכה. אל החזה מחוברים שני זוגות כנפיים ושלושה זוגות רגליים. הפועלות, שהן רוב הדבורים, הן נקבות מנוונות. בבטן הפועלת בלוטות דונג, הנקרש בצורת קשקשים על גופה, ובקצה הבטן מצוי עוקץ משונן שהוא גלגול צינור ההטלה של הנקבה. השינון דמוי ראשי חץ לא מאפשר שליפת העוקץ כאשר הנעקץ בעל עור גמיש (בני אדם ויונקים אחרים), הוא נתלש מגוף הדבורה וכתוצאה מכך העוקצת מתה. בבסיס העוקץ נמצאת שלפוחית הארס. (ראו להלן) על הרגליים יש שערות הנקראות מברשת, המשמשות לאיסוף אבקת הפרחים, אותה נושאת הדבורה אל הכוורת בכיס מיוחד הנקרא טנא, הנמצא בבסיס הרגלים האחוריות. עוקצה של המלכה חלק, והיא יכולה לעקוץ מספר רב של פעמים. לזכרי הדבורים אין עוקץ או טנא.

חיי הדבורים:
הדבורה ניזונה מצוף בישראל.
דבורת הדבש היא חרק שמתקיים בחברתיות מלאה בכוורת משלה. 
מושבות דבורי דבש מונות עשרות אלפים עד מאות אלפי פרטים. 
בכל מושבה יש לרוב מלכה אחת שלה גוף גדול יחסית לשאר הפרטים (עד 20 מ"מ). 
בבטנה של המלכה יש שחלה גדולה ומפותחת, בה נאגרים תאי הזרע. 
המלכה היא הנקבה היחידה במושבה בעלת יכולת הטלת ביצים מופרות והעמדת צאצאים משני הזויוגים (זכרים ונקבות).
המלכה היא לרוב האם של הפרטים האחרים במושבה. 
בדרך כלל רק המלכה מטילה ביצים, אך במקרה שהמלכה מתה או אבדה, יכולות גם הפועלות להטיל ביצים בלתי מופרות, מהן יבקעו זכרים בלבד. 
כלומר, הדבורה נחשבת לאורגניזם הפלודיפלואיד. 
הזדווגות חד פעמית בצעירותה של המלכה מספיקה לכל חייה, אך מעריכים כי המלכה מזדווגת במשך חייה יותר מפעם אחת. 
תוחלת החיים של המלכה, מגיע ל-5 שנים.
מרבית הפרטים במושבה הן נקבות "פועלות" והן אלה שמבצעות את כל עבודות איסוף המזון, טיפול בולדות, שמירה ותחזוקה בכוורת. 
השחלה של הפועלות קטנה, ובה רק 2–12 שחליות (לעומת כ-180 למלכה) והיא, כאמור לא יכולה להיות מופרה. 
תוחלת חייה של הפועלת, מושפע מכמות העבודה שהיא מבצעת, ונע בין 33 יום בקיץ, עד ל-8 חודשים בחורף.

תפקיד הפועלות מתחלק, בהתאם לגילן, ובהתאם לצרכיה של הכוורת.
בשלושת הימים הראשונים לגיחתה של הדבורה, היא עוסקת בניקוי התאים, והכנתם לקבלת ביצים או מזון.
בימים 3–6, הפועלת מאכילה את הזחלים הבוגרים באבקת פרחים מעורבת בדבש.
בימים 6–11, מאכילה הדבורה את הזחלים הצעירים, במזון פועלות או מזון מלכות. מזונות אלו מופרשים מבלוטות הרוק של הדבורה, ומכילים חלבונים וויטמינים שונים.
בימים 11–21, עוסקת הדבורה בבניית חלות ובאחסון המזון.
החל מהיום ה-21 ועד סוף ימה, יוצאת הדבורה מחוץ לכוורת, ומביאה אבקת פרחים וצוף.
הזכרים מונים בין כמה עשרות לכמה מאות פרטים, תלוי בעונת השנה, ותוחלת חייהם כחודשיים. 
אורכם של הזכרים כ-18 מ"מ, עיניהם גדולות ונוגעות אחת בשנייה מעל הראש, והם מגושמים מאד. 
הזכרים לא משתתפים במשימות המושבה והם מופקדים על הפרית המלכה בלבד.
הדבורים ניזונות מדבש ואבקת פרחים. את אבקת הפרחים אוספות הדבורים ברגליהן, מביאות אותה לקן, ומאחסנות אותה בתאים, סביב תאי הולד. 
הדבש מיוצר מצוף, העובר שינויים על ידי אנזימים בזפק של הדבורה. 
לאחר שהוא מובא לקן ומוכנס לתאים, הופך הדבש להיות סמיך יותר עקב אידוי המים שבצוף.
הדבורים חיות ופועלות בקן משך כל השנה. 
הטמפרטורה האידאלית לפעילותן של הדבורים היא  35 מעלות צלזיוס, וכדי לשמור על טמפרטורה זו, הן מחממות את הקן בחורף על ידי פעילות שרירים והתקבצות לאשכול קטן במרכז הקן, ומקררות אותו בקיץ על ידי אידוי טיפות מים שהן תולות בקן למטרה זו, וניפנוף כנפיים רצוף.

רבייה והתפתחות
המלכה מזדווגת פעם אחת בחייה, בעת "מעוף הכלולות". תאי הזרע הרבים נאגרים בשלפוחית הזרע, הנמצאת בין הנרתיק לשחלות, ומשמשים את המלכה במשך כל חייה.
כל ביצה מוטלת על ידי המלכה לתוך תא נפרד בכוורת (תאי הטלה). 
מהביצים המופרות, שמהוות את הרוב, בוקעות הנקבות הפועלות שהן עקרות. 
המלכות נוצרות גם הן מאותן הביצים, אלא שהן הוטלו לתאים מיוחדים - "מלכונים" שנבנים בשולי החלה, והוולדים שבהן מתמיינים באופן שונה בזכות האכלתם במזון המלכות - מזון עשיר בחלבונים, המכיל בין היתר הורמונים שונים.
הנקבה שנבחרה על ידי הדבורים להיות מלכה מקבלת תזונה פי שלושים מן האחרות; כך היא גדלה יותר ומסוגלת להטיל ביצים - עד אלפיים ביממה. 
את הביצים הבלתי מופרות שמהן בוקעים הזכרים, מטילה המלכה לתוך תאים רחבים יותר מתאי הפועלות, אך רק אם יש צורך בהם. 
זוהי למעשה רביית בתולים - פרתנוגנזה, המאפיינת חרקים רבים.
לפני פעולת ההטלה המלכה מכניסה את חלקו הקדמי של גופה לתא ההטלה, ופושקת את רגליה הקדמיות עד שהן נוגעות בדופן הפנימית של התא, ואם גודל התא קטן או גדול משל תא של זכר, מופעל דחף עצבי אל שרירי דופן הצינור המקשר בין שלפוחית הזרע והנרתיק, באופן שתאי זרע נשאבים ומועברים לנרתיק בו בזמן שעוברת בו הביצה, וכך מוטלת ביצה מופרית לנקבה פועלת או למלכה לפי גודל התא.
לעומת זאת בתא זכרי פישוק רגלי המלכה אינו מפעיל דחף עצבי להפעלת שאיבת הזרע, וכך מוטלת ביצה לא מופרית.

גלגול מלא:
הדבורה מתפתחת בארבעה שלבים - גלגול מלא: ביצה ממנה בוקעת לרווה, שהופכת לגולם, וממנו בוקעת דבורה בוגרת.
הגלגול המלא לוקח כ-21 יום אצל הפועלות, 16 יום אצל המלכה, ו-24 יום אצל הזכר.

הכוורת:
הדבורים בונות כוורת שעשויה מדונג דבורים ובנויה מאלפי תאים בצורת משושה. 
המבנה מכונה גם "חלת דבש", ואותו בונות הדבורים ממעמד הפועלות. 
הדבורים מחלקות את התאים לתאים המיוחדים לדבש ולתאים להטלת ביצים וגידול הזחלים.
בטבע משתכנות הדבורים בגזעי עצים, מתחת לגגות בתים, ובכל מקום שבו מצאו מחסה מאיתני הטבע ומבעלי חיים החומדים את הדבש. 
בחלת דבש טבעית התאים המשושים הם בגדלים שונים.
בדבוראות בת ימינו, כוורת דבורים היא תיבה מעץ שבתוכה מגדל הדבוראי מושבה של דבורים. 
הדבורים מצויות בכוורת על מסגרות של חלות, שבסיסן הוא תבנית שעוונית, שבה הוטבעו בסיסי התאים השווים בגודלם.
הדבורים בונות על הבסיס את התא. 
התא ייבנה על ידי הפועלות מדונג שהופרש מגופן ויכיל בהמשך ביציות, אבקת פרחים, צוף או דבש.
הדבש נאגר בתאים מיוחדים כך שבתהליך רדיית דבש ניתן להוציא מהתאים את הדבש ולשמור על החלות הבנויות לשימוש חוזר.

התנחלות
לאחר שהמלכה הבתולה הזדווגה עם אחד הזכרים, הם סיימו את תפקידם וכל הזכרים מורחקים מהקן.
באביב, בעת שיש בקן הדבורים צפיפות רבה, מתחילות הדבורים לבנות מלכונים - תאים גדולים יותר מהרגילים, שפתחם כלפי מטה, הבנויים בדרך כלל בשולי החלה. 
המלכה מטילה בהם ביצים, ולאחר שלושה ימים בוקעות הלרוות ומואכלות במזון מלכות. 
מכיוון שלא יגורו שתי מלכות בקן אחד, עוזבת המלכה הבוגרת את הקן עם הפועלות הבוגרות, מעט לפני בקיע המלכנים, ויוצרת נחיל, שעף בענן צפוף שאורכו כ-10 מטרים. 
הנחיל יושב על ענף של עץ בסמוך לקן, מלוכד לאשכול. 
בשלב זה, הדבורים לא עוקצות בדרך כלל, משום שגופם מלא בדבש שלקחו מהקן. 
מהנחיל נשלחות דבורים "סיירות" שמחפשות מקום חדש, המתאים לשמש להן לקן, בו הן בונות להן במהירות חלות חדשות.
בקן הישן, המלכה הראשונה שבוקעת מהמלכון, עוקצת את המלכות שעוד לא בקעו, בעודן במלכונים. 
לאחר כעשרה ימים מוכנה המלכה למעוף הכלולות. 
המלכה יוצאת מן הכוורת ביום חם, ואחריה יוצאים כל הזכרים, שמתאספים עוד לפני כן במקבצים. 
אחד הזכרים, שמצליח להשיג את המלכה, מחדיר לגופה כיס של תאי זרע, ומת מיד אחר כך. 
המלכה חוזרת לקן מספר דקות אחרי ההזדווגות, ועמה חוזרים הזכרים. 
מלכה שלא הופרתה במעוף הראשון, יכולה לצאת למעופים נוספים, אך מלכה שלא הופרתה עד כשבועיים לאחר בקיעתה, לא תופרה עוד, ותטיל ביצים זכריות בלבד. 
לאחר הצלחת ההזדווגות, הזכרים מורחקים מהקן. 
דבוראי שמבחין בפגרי זכרים בפתח הכוורת יודע כי הזיווג של המלכה החדשה הצליח.
כמות הביצים שמטילה המלכה משתנה בהתאם לתנאי הסביבה. באביב, בשיא עונת ההטלה, יכולה המלכה להטיל כ-2,500 ביצים ביממה (יותר ממשקל גופה).

תקשורת
הדבורים מתקשרות בעיקר על ידי פרומונים. המלכה מפרישה פרומונים מיוחדים שמודיעים לפועלות שיש לאסוף מזון. 
אם המלכה מתה או אובדת, חשות הדבורים בחסרונו של הפרומון, ומתחילות מיד בהגדלת תאים עם זחלים צעירים, והאכלתם במזון מלכות כדי שיהפכו למלכות. 
פרומונים אחרים נמצאים בארס הדבורים. 
כשדבורה עוקצת, חשות הדבורים בריח של הפרומון הזה, יודעות שישנה סכנה, ובאות לעזור בהגנה.
דרך תקשורת אחרת, היא על ידי ריקוד מיוחד. 
דבורה שמוצאת מקור מזון, מגיעה לקן, ורוקדת על החלה ריקוד שמודיע לדבורים אחרות על מקום המזון וכמותו של המזון.
הריקוד מכיל מידע רב - הדבורה רוקדת בצורת הספרה 8, כשהזווית בין הקו האמצעי של הריקוד לבין האנך, היא הזווית בין הקו מזון-כוורת לקו שמש-כוורת. 
מהירות הריקוד מלמדת על מרחקו של המזון מהקן, ומשך הריקוד, מלמד על עושרו של מקור המזון. 
מחול הדבורה נחשב לאחד הפלאים שבעולם החרקים, שכן הוא מהווה צורה מפותחת מאד של תקשורת.

עוקץ דבורת הדבש
דבורת הדבש הפועלת משתמשת בעוקץ לצורכי הגנה והתקפה.
אצל מלכת הדבורים העוקץ השתנה ונעשה ל צינור ההטלה. 
הארס פעיל מאוד והורג מיד זבובים וחרקים קטנים. גם על בעלי חוליות השפעתו של הארס חזקה.
העוקץ של הדבורה נמצא בקצה הבטן, ובנוי משלושה חלקים:

1. נדן הוא החוד הדוקר בעת העקיצה. לנדן צמודות שתי מחטים משוננות שעוזרות לחדירתו. כיוון שיני המחטים הוא כלפי הגוף הנעקץ.
   
2. בית הקיבול לארס מחובר לעוקץ. הוא מתמלא על ידי בלוטה חומצית.
   
3. בלוטת ארס שנייה מצויה בפתח בית הקיבול. תוכן הפרשתה הוא בסיסי.
   

בשעת העקיצה מתערבבות ההפרשות של שתי הבלוטות ונוצר הארס. הרכבו העיקרי הוא חומצת נמלים.
הדבורה יכולה לעקוץ דבורים אחרות וגם חרקים אחרים מבלי שהיא תיפגע. בעקיצת בעלי חוליות דבורת הדבש אינה יכולה למשוך את העוקץ המשונן חזרה מגוף בעל החיים.
כאשר היא מנסה לעשות כן, העוקץ נשאר תקוע בתוך הגוף הנעקץ, נקרע מגוף הדבורה ויחד עמו חלק מן האיברים הפנימיים.
 הדבורה מתה כעבור מספר דקות. כאשר הנדן נקרע, הארס המחובר לו נשאר בגוף הנעקץ.
כאשר הדבורה עוקצת, דבורים אחרות חשות בריח של הארס והוא מזרז אותן להמשיך לעקוץ במקום העקיצה הקודם או בסביבתו.

יעילות ההאבקה
מכיוון שדבורים הן המאביק העיקרי של צמחי בר רבים, הצלחתם הרבייתית של הפרחים צפויה להיות מושפעת מנוכחות ופעילות של דבורת הדבש כמו גם דבורים אחרות.
במרבית המקרים במעוף איסוף צוף ואבקה, הדבורה מבקרת במין אחד של צמח ונאמנה לו במשך כל היום. 
נאמנות זו של דבורת הדבש למקור מזון זמין גורמת לכך שעיקר העברת האבקה היא במידה רבה בין פרחים של צמחים בני אותו המין ולא בין מינים זרים, תכונה זו מועילה לצמחים המבוקרים.
המידע להלן נלקח מ"ויקיפדיה"

• האנטומיה של דבורת הדבש
  
  
  
• תהליך ייצור הדבש במכוורת יד מרדכי: 
  
  
  
• הכל על דבורת הדבש: 
  
  
  
• כיצד ללכוד נחילי דבורים:  
  
  
  
• ריקוד הדבורים: 
  
  
  
• ריקוד הדבורים (ומידע נוסף): 
  
  
  

]]> דְּבוֹרַת הַדְּבַשׁ הַמַּעֲרָבִית - Apis mellifera
שם מדעי: Apis mellifera
דבורת-הדבש האירופית, המכונה גם דבורת-הדבש המערבית או בקיצור דבורת הדבש היא מין של דבורה חברתית, השייך לסוג דבורת-הדבש שבמשפחת הדבוריים.
אוכלוסיות רבות של דבורת הדבש בויתו, ולמין חשיבות חקלאית וכלכלית אדירה, כמאביק החשוב ביותר עבור גידולים חקלאיים, וכן כיצרן דבש ומגוון מוצרי מכוורת נוספים.
תוחלת חיים: נקבה: 122 – 152 ימים (פועלת, בחורף)

מורפולוגיה: 
בגוף הדבורים יש שלושה חלקים: ראש, חזה ובטן. 
בראש זוג מחושים, עיניים ופה עם שתי לסתות, למציצה ולנשיכה. 
אל החזה מחוברים שני זוגות כנפיים ושלושה זוגות רגליים. 
הפועלות, שהן רוב הדבורים, הן נקבות שאברי המין שלהן מנוונות. 
בבטן הפועלת יש בלוטות דונג, הנקרש בצורת קשקשים על גופה, ובקצה הבטן מצוי עוקץ משונן שהוא גלגול צינור ההטלה של הנקבה. 
מבנה העוקץ הוא משונן דמוי ראשי חץ שלא מאפשר את שליפת העוקץ כאשר הנעקץ הוא בעל עור גמיש (בני אדם ויונקים אחרים), הוא נתלש מגוף הדבורה וכתוצאה מכך העוקצת מתה. 
בבסיס העוקץ נמצאת שלפוחית הארס. 
על הרגליים יש שערות הנקראות מברשת, המשמשות לאיסוף אבקת הפרחים, אותה נושאת הדבורה אל הכוורת בכיס מיוחד הנקרא טנא, שנמצא בבסיס הרגלים האחוריות. 
עוקצה של המלכה חלק, והיא יכולה לעקוץ מספר רב של פעמים. 
לזכרים של דבורת הדבש אין עוקץ או טנא.
בגוף הדבורים יש שלושה חלקים: ראש, חזה ובטן. בראש זוג מחושים, עיניים ופה עם שתי לסתות, למציצה ולנשיכה. אל החזה מחוברים שני זוגות כנפיים ושלושה זוגות רגליים. הפועלות, שהן רוב הדבורים, הן נקבות מנוונות. בבטן הפועלת בלוטות דונג, הנקרש בצורת קשקשים על גופה, ובקצה הבטן מצוי עוקץ משונן שהוא גלגול צינור ההטלה של הנקבה. השינון דמוי ראשי חץ לא מאפשר שליפת העוקץ כאשר הנעקץ בעל עור גמיש (בני אדם ויונקים אחרים), הוא נתלש מגוף הדבורה וכתוצאה מכך העוקצת מתה. בבסיס העוקץ נמצאת שלפוחית הארס. (ראו להלן) על הרגליים יש שערות הנקראות מברשת, המשמשות לאיסוף אבקת הפרחים, אותה נושאת הדבורה אל הכוורת בכיס מיוחד הנקרא טנא, הנמצא בבסיס הרגלים האחוריות. עוקצה של המלכה חלק, והיא יכולה לעקוץ מספר רב של פעמים. לזכרי הדבורים אין עוקץ או טנא.

חיי הדבורים:
הדבורה ניזונה מצוף בישראל.
דבורת הדבש היא חרק שמתקיים בחברתיות מלאה בכוורת משלה. 
מושבות דבורי דבש מונות עשרות אלפים עד מאות אלפי פרטים. 
בכל מושבה יש לרוב מלכה אחת שלה גוף גדול יחסית לשאר הפרטים (עד 20 מ"מ). 
בבטנה של המלכה יש שחלה גדולה ומפותחת, בה נאגרים תאי הזרע. 
המלכה היא הנקבה היחידה במושבה בעלת יכולת הטלת ביצים מופרות והעמדת צאצאים משני הזויוגים (זכרים ונקבות).
המלכה היא לרוב האם של הפרטים האחרים במושבה. 
בדרך כלל רק המלכה מטילה ביצים, אך במקרה שהמלכה מתה או אבדה, יכולות גם הפועלות להטיל ביצים בלתי מופרות, מהן יבקעו זכרים בלבד. 
כלומר, הדבורה נחשבת לאורגניזם הפלודיפלואיד. 
הזדווגות חד פעמית בצעירותה של המלכה מספיקה לכל חייה, אך מעריכים כי המלכה מזדווגת במשך חייה יותר מפעם אחת. 
תוחלת החיים של המלכה, מגיע ל-5 שנים.
מרבית הפרטים במושבה הן נקבות "פועלות" והן אלה שמבצעות את כל עבודות איסוף המזון, טיפול בולדות, שמירה ותחזוקה בכוורת. 
השחלה של הפועלות קטנה, ובה רק 2–12 שחליות (לעומת כ-180 למלכה) והיא, כאמור לא יכולה להיות מופרה. 
תוחלת חייה של הפועלת, מושפע מכמות העבודה שהיא מבצעת, ונע בין 33 יום בקיץ, עד ל-8 חודשים בחורף.

תפקיד הפועלות מתחלק, בהתאם לגילן, ובהתאם לצרכיה של הכוורת.
בשלושת הימים הראשונים לגיחתה של הדבורה, היא עוסקת בניקוי התאים, והכנתם לקבלת ביצים או מזון.
בימים 3–6, הפועלת מאכילה את הזחלים הבוגרים באבקת פרחים מעורבת בדבש.
בימים 6–11, מאכילה הדבורה את הזחלים הצעירים, במזון פועלות או מזון מלכות. מזונות אלו מופרשים מבלוטות הרוק של הדבורה, ומכילים חלבונים וויטמינים שונים.
בימים 11–21, עוסקת הדבורה בבניית חלות ובאחסון המזון.
החל מהיום ה-21 ועד סוף ימה, יוצאת הדבורה מחוץ לכוורת, ומביאה אבקת פרחים וצוף.
הזכרים מונים בין כמה עשרות לכמה מאות פרטים, תלוי בעונת השנה, ותוחלת חייהם כחודשיים. 
אורכם של הזכרים כ-18 מ"מ, עיניהם גדולות ונוגעות אחת בשנייה מעל הראש, והם מגושמים מאד. 
הזכרים לא משתתפים במשימות המושבה והם מופקדים על הפרית המלכה בלבד.
הדבורים ניזונות מדבש ואבקת פרחים. את אבקת הפרחים אוספות הדבורים ברגליהן, מביאות אותה לקן, ומאחסנות אותה בתאים, סביב תאי הולד. 
הדבש מיוצר מצוף, העובר שינויים על ידי אנזימים בזפק של הדבורה. 
לאחר שהוא מובא לקן ומוכנס לתאים, הופך הדבש להיות סמיך יותר עקב אידוי המים שבצוף.
הדבורים חיות ופועלות בקן משך כל השנה. 
הטמפרטורה האידאלית לפעילותן של הדבורים היא  35 מעלות צלזיוס, וכדי לשמור על טמפרטורה זו, הן מחממות את הקן בחורף על ידי פעילות שרירים והתקבצות לאשכול קטן במרכז הקן, ומקררות אותו בקיץ על ידי אידוי טיפות מים שהן תולות בקן למטרה זו, וניפנוף כנפיים רצוף.

רבייה והתפתחות
המלכה מזדווגת פעם אחת בחייה, בעת "מעוף הכלולות". תאי הזרע הרבים נאגרים בשלפוחית הזרע, הנמצאת בין הנרתיק לשחלות, ומשמשים את המלכה במשך כל חייה.
כל ביצה מוטלת על ידי המלכה לתוך תא נפרד בכוורת (תאי הטלה). 
מהביצים המופרות, שמהוות את הרוב, בוקעות הנקבות הפועלות שהן עקרות. 
המלכות נוצרות גם הן מאותן הביצים, אלא שהן הוטלו לתאים מיוחדים - "מלכונים" שנבנים בשולי החלה, והוולדים שבהן מתמיינים באופן שונה בזכות האכלתם במזון המלכות - מזון עשיר בחלבונים, המכיל בין היתר הורמונים שונים.
הנקבה שנבחרה על ידי הדבורים להיות מלכה מקבלת תזונה פי שלושים מן האחרות; כך היא גדלה יותר ומסוגלת להטיל ביצים - עד אלפיים ביממה. 
את הביצים הבלתי מופרות שמהן בוקעים הזכרים, מטילה המלכה לתוך תאים רחבים יותר מתאי הפועלות, אך רק אם יש צורך בהם. 
זוהי למעשה רביית בתולים - פרתנוגנזה, המאפיינת חרקים רבים.
לפני פעולת ההטלה המלכה מכניסה את חלקו הקדמי של גופה לתא ההטלה, ופושקת את רגליה הקדמיות עד שהן נוגעות בדופן הפנימית של התא, ואם גודל התא קטן או גדול משל תא של זכר, מופעל דחף עצבי אל שרירי דופן הצינור המקשר בין שלפוחית הזרע והנרתיק, באופן שתאי זרע נשאבים ומועברים לנרתיק בו בזמן שעוברת בו הביצה, וכך מוטלת ביצה מופרית לנקבה פועלת או למלכה לפי גודל התא.
לעומת זאת בתא זכרי פישוק רגלי המלכה אינו מפעיל דחף עצבי להפעלת שאיבת הזרע, וכך מוטלת ביצה לא מופרית.

גלגול מלא:
הדבורה מתפתחת בארבעה שלבים - גלגול מלא: ביצה ממנה בוקעת לרווה, שהופכת לגולם, וממנו בוקעת דבורה בוגרת.
הגלגול המלא לוקח כ-21 יום אצל הפועלות, 16 יום אצל המלכה, ו-24 יום אצל הזכר.

הכוורת:
הדבורים בונות כוורת שעשויה מדונג דבורים ובנויה מאלפי תאים בצורת משושה. 
המבנה מכונה גם "חלת דבש", ואותו בונות הדבורים ממעמד הפועלות. 
הדבורים מחלקות את התאים לתאים המיוחדים לדבש ולתאים להטלת ביצים וגידול הזחלים.
בטבע משתכנות הדבורים בגזעי עצים, מתחת לגגות בתים, ובכל מקום שבו מצאו מחסה מאיתני הטבע ומבעלי חיים החומדים את הדבש. 
בחלת דבש טבעית התאים המשושים הם בגדלים שונים.
בדבוראות בת ימינו, כוורת דבורים היא תיבה מעץ שבתוכה מגדל הדבוראי מושבה של דבורים. 
הדבורים מצויות בכוורת על מסגרות של חלות, שבסיסן הוא תבנית שעוונית, שבה הוטבעו בסיסי התאים השווים בגודלם.
הדבורים בונות על הבסיס את התא. 
התא ייבנה על ידי הפועלות מדונג שהופרש מגופן ויכיל בהמשך ביציות, אבקת פרחים, צוף או דבש.
הדבש נאגר בתאים מיוחדים כך שבתהליך רדיית דבש ניתן להוציא מהתאים את הדבש ולשמור על החלות הבנויות לשימוש חוזר.

התנחלות
לאחר שהמלכה הבתולה הזדווגה עם אחד הזכרים, הם סיימו את תפקידם וכל הזכרים מורחקים מהקן.
באביב, בעת שיש בקן הדבורים צפיפות רבה, מתחילות הדבורים לבנות מלכונים - תאים גדולים יותר מהרגילים, שפתחם כלפי מטה, הבנויים בדרך כלל בשולי החלה. 
המלכה מטילה בהם ביצים, ולאחר שלושה ימים בוקעות הלרוות ומואכלות במזון מלכות. 
מכיוון שלא יגורו שתי מלכות בקן אחד, עוזבת המלכה הבוגרת את הקן עם הפועלות הבוגרות, מעט לפני בקיע המלכנים, ויוצרת נחיל, שעף בענן צפוף שאורכו כ-10 מטרים. 
הנחיל יושב על ענף של עץ בסמוך לקן, מלוכד לאשכול. 
בשלב זה, הדבורים לא עוקצות בדרך כלל, משום שגופם מלא בדבש שלקחו מהקן. 
מהנחיל נשלחות דבורים "סיירות" שמחפשות מקום חדש, המתאים לשמש להן לקן, בו הן בונות להן במהירות חלות חדשות.
בקן הישן, המלכה הראשונה שבוקעת מהמלכון, עוקצת את המלכות שעוד לא בקעו, בעודן במלכונים. 
לאחר כעשרה ימים מוכנה המלכה למעוף הכלולות. 
המלכה יוצאת מן הכוורת ביום חם, ואחריה יוצאים כל הזכרים, שמתאספים עוד לפני כן במקבצים. 
אחד הזכרים, שמצליח להשיג את המלכה, מחדיר לגופה כיס של תאי זרע, ומת מיד אחר כך. 
המלכה חוזרת לקן מספר דקות אחרי ההזדווגות, ועמה חוזרים הזכרים. 
מלכה שלא הופרתה במעוף הראשון, יכולה לצאת למעופים נוספים, אך מלכה שלא הופרתה עד כשבועיים לאחר בקיעתה, לא תופרה עוד, ותטיל ביצים זכריות בלבד. 
לאחר הצלחת ההזדווגות, הזכרים מורחקים מהקן. 
דבוראי שמבחין בפגרי זכרים בפתח הכוורת יודע כי הזיווג של המלכה החדשה הצליח.
כמות הביצים שמטילה המלכה משתנה בהתאם לתנאי הסביבה. באביב, בשיא עונת ההטלה, יכולה המלכה להטיל כ-2,500 ביצים ביממה (יותר ממשקל גופה).

תקשורת
הדבורים מתקשרות בעיקר על ידי פרומונים. המלכה מפרישה פרומונים מיוחדים שמודיעים לפועלות שיש לאסוף מזון. 
אם המלכה מתה או אובדת, חשות הדבורים בחסרונו של הפרומון, ומתחילות מיד בהגדלת תאים עם זחלים צעירים, והאכלתם במזון מלכות כדי שיהפכו למלכות. 
פרומונים אחרים נמצאים בארס הדבורים. 
כשדבורה עוקצת, חשות הדבורים בריח של הפרומון הזה, יודעות שישנה סכנה, ובאות לעזור בהגנה.
דרך תקשורת אחרת, היא על ידי ריקוד מיוחד. 
דבורה שמוצאת מקור מזון, מגיעה לקן, ורוקדת על החלה ריקוד שמודיע לדבורים אחרות על מקום המזון וכמותו של המזון.
הריקוד מכיל מידע רב - הדבורה רוקדת בצורת הספרה 8, כשהזווית בין הקו האמצעי של הריקוד לבין האנך, היא הזווית בין הקו מזון-כוורת לקו שמש-כוורת. 
מהירות הריקוד מלמדת על מרחקו של המזון מהקן, ומשך הריקוד, מלמד על עושרו של מקור המזון. 
מחול הדבורה נחשב לאחד הפלאים שבעולם החרקים, שכן הוא מהווה צורה מפותחת מאד של תקשורת.

עוקץ דבורת הדבש
דבורת הדבש הפועלת משתמשת בעוקץ לצורכי הגנה והתקפה.
אצל מלכת הדבורים העוקץ השתנה ונעשה ל צינור ההטלה. 
הארס פעיל מאוד והורג מיד זבובים וחרקים קטנים. גם על בעלי חוליות השפעתו של הארס חזקה.
העוקץ של הדבורה נמצא בקצה הבטן, ובנוי משלושה חלקים:

1. נדן הוא החוד הדוקר בעת העקיצה. לנדן צמודות שתי מחטים משוננות שעוזרות לחדירתו. כיוון שיני המחטים הוא כלפי הגוף הנעקץ.
   
2. בית הקיבול לארס מחובר לעוקץ. הוא מתמלא על ידי בלוטה חומצית.
   
3. בלוטת ארס שנייה מצויה בפתח בית הקיבול. תוכן הפרשתה הוא בסיסי.
   

בשעת העקיצה מתערבבות ההפרשות של שתי הבלוטות ונוצר הארס. הרכבו העיקרי הוא חומצת נמלים.
הדבורה יכולה לעקוץ דבורים אחרות וגם חרקים אחרים מבלי שהיא תיפגע. בעקיצת בעלי חוליות דבורת הדבש אינה יכולה למשוך את העוקץ המשונן חזרה מגוף בעל החיים.
כאשר היא מנסה לעשות כן, העוקץ נשאר תקוע בתוך הגוף הנעקץ, נקרע מגוף הדבורה ויחד עמו חלק מן האיברים הפנימיים.
 הדבורה מתה כעבור מספר דקות. כאשר הנדן נקרע, הארס המחובר לו נשאר בגוף הנעקץ.
כאשר הדבורה עוקצת, דבורים אחרות חשות בריח של הארס והוא מזרז אותן להמשיך לעקוץ במקום העקיצה הקודם או בסביבתו.

יעילות ההאבקה
מכיוון שדבורים הן המאביק העיקרי של צמחי בר רבים, הצלחתם הרבייתית של הפרחים צפויה להיות מושפעת מנוכחות ופעילות של דבורת הדבש כמו גם דבורים אחרות.
במרבית המקרים במעוף איסוף צוף ואבקה, הדבורה מבקרת במין אחד של צמח ונאמנה לו במשך כל היום. 
נאמנות זו של דבורת הדבש למקור מזון זמין גורמת לכך שעיקר העברת האבקה היא במידה רבה בין פרחים של צמחים בני אותו המין ולא בין מינים זרים, תכונה זו מועילה לצמחים המבוקרים.
המידע להלן נלקח מ"ויקיפדיה"

• האנטומיה של דבורת הדבש
  
  
  
• תהליך ייצור הדבש במכוורת יד מרדכי: 
  
  
  
• הכל על דבורת הדבש: 
  
  
  
• כיצד ללכוד נחילי דבורים:  
  
  
  
• ריקוד הדבורים: 
  
  
  
• ריקוד הדבורים (ומידע נוסף): 
  
  
  

]]> https://tukipedia.com/showthread.php?tid=951 Wed, 23 Jan 2019 22:34:57 +0000 https://tukipedia.com/showthread.php?tid=951 נִימְפִית הַחֻרְשָף - Vanessa cardui 
מוטת כנפיים: כ- 60 מ"מ. 
תיאור: פרפר נודד ונפוץ כמעט בכל העולם. 
בארץ הוא נפוץ כל ימות השנה ובכל מקום. 
מקים מספר דורות בשנה.
כושר תעופה גבוה שעוזר להם בנדודיהם.
תוחלת חיים: 12 חודשים (מביצה עד מוות, בטבע)
רבייה: מטילים ביצים ירוקות בעיקר על צמחים ממשפחת החלמיתיים.
מהם יבקעו זחלים בצבע אפור כהה עם נקודות צהבהבות, שניזונים מהצמחים שעליהם הוטלו.
מחזור החיים של הפרפר הוא כ- 40-25 יום מהם הוא במצב בוגר (פרפר) רק כשבועיים.






מחזור חיים: 


בקיעה מהגולם: 

]]> נִימְפִית הַחֻרְשָף - Vanessa cardui 
מוטת כנפיים: כ- 60 מ"מ. 
תיאור: פרפר נודד ונפוץ כמעט בכל העולם. 
בארץ הוא נפוץ כל ימות השנה ובכל מקום. 
מקים מספר דורות בשנה.
כושר תעופה גבוה שעוזר להם בנדודיהם.
תוחלת חיים: 12 חודשים (מביצה עד מוות, בטבע)
רבייה: מטילים ביצים ירוקות בעיקר על צמחים ממשפחת החלמיתיים.
מהם יבקעו זחלים בצבע אפור כהה עם נקודות צהבהבות, שניזונים מהצמחים שעליהם הוטלו.
מחזור החיים של הפרפר הוא כ- 40-25 יום מהם הוא במצב בוגר (פרפר) רק כשבועיים.






מחזור חיים: 


בקיעה מהגולם: 

]]> https://tukipedia.com/showthread.php?tid=941 Sat, 19 Jan 2019 10:58:33 +0000 https://tukipedia.com/showthread.php?tid=941 חַרְגּוֹל - Tettigoniidae
שם מדעי: Tettigoniidae 
שייך למשפחת חרקים שיש להם גלגול חסר.
תיאור חיצוני: רגליים האחוריות ארוכות ודקות ומשמשות לניתור.
המחושים דקים, וארוכים יותר ממחצית אורך גופם. מחושים אלו הם הסימן החיצוני הבולט ביותר המבדיל בין החרגולים לחגבים.
למשפחת החרגולים יש מגוון צורות וצבעים שמותאם לסביבתם ומאפשר להם "להתחפש" ולהסוות עצמם כך שיתמזגו בסביבתם.
תעופה: לחרגולים יש שני זוגות כנפיים. 
כנפי חפייה חיצוניים, שמגנות על כנפי התעופה הקרומיות והגמישות.
תזונה: התפריט מגוון ומעורב חלקם צמחוניים בלבד ואחרים טורפים חרקים קטנים.
הגדול שבהם נקרא סגה והוא מסוגל לטרוף גם ציפורים קטנות. (ראה מאמר כאן: חרגול ענק טורף דרור)
קולות: הזכרים משמיעים קולות כדי למשוך את הנקבות אליהם.
הם עושים זאת על ידי חיכוך כנפי החפייה זו בזו. 
איברי השמע של החרגולים, נמצאים בשוקי רגליהם הקדמיות.
רבייה: החרגולים מקיימים גלגול חסר (מדלגים על שלב הגולם)
מהביצים שמטילה הנקבה בקרקע בוקעים חרקים שדומים בצורתם לבוגרים אלא שאין להם כנפיים. 
השלב הזה נקרא נימפה. 
לנקבה יש צינור הטלה ארוך ופחוס בצורת חרב כפופה. 
בעזרת צינור ההטלה היא מחדירה את הביצים לרקמות צמחים או לאדמה.








]]> חַרְגּוֹל - Tettigoniidae
שם מדעי: Tettigoniidae 
שייך למשפחת חרקים שיש להם גלגול חסר.
תיאור חיצוני: רגליים האחוריות ארוכות ודקות ומשמשות לניתור.
המחושים דקים, וארוכים יותר ממחצית אורך גופם. מחושים אלו הם הסימן החיצוני הבולט ביותר המבדיל בין החרגולים לחגבים.
למשפחת החרגולים יש מגוון צורות וצבעים שמותאם לסביבתם ומאפשר להם "להתחפש" ולהסוות עצמם כך שיתמזגו בסביבתם.
תעופה: לחרגולים יש שני זוגות כנפיים. 
כנפי חפייה חיצוניים, שמגנות על כנפי התעופה הקרומיות והגמישות.
תזונה: התפריט מגוון ומעורב חלקם צמחוניים בלבד ואחרים טורפים חרקים קטנים.
הגדול שבהם נקרא סגה והוא מסוגל לטרוף גם ציפורים קטנות. (ראה מאמר כאן: חרגול ענק טורף דרור)
קולות: הזכרים משמיעים קולות כדי למשוך את הנקבות אליהם.
הם עושים זאת על ידי חיכוך כנפי החפייה זו בזו. 
איברי השמע של החרגולים, נמצאים בשוקי רגליהם הקדמיות.
רבייה: החרגולים מקיימים גלגול חסר (מדלגים על שלב הגולם)
מהביצים שמטילה הנקבה בקרקע בוקעים חרקים שדומים בצורתם לבוגרים אלא שאין להם כנפיים. 
השלב הזה נקרא נימפה. 
לנקבה יש צינור הטלה ארוך ופחוס בצורת חרב כפופה. 
בעזרת צינור ההטלה היא מחדירה את הביצים לרקמות צמחים או לאדמה.








]]> https://tukipedia.com/showthread.php?tid=939 Fri, 18 Jan 2019 21:34:15 +0000 https://tukipedia.com/showthread.php?tid=939 נִימְפִית הַחֻורְשָׁף - Vanessa cardui
תפוצה: פרפר יום מהנפוצים ביותר בכדור הארץ ומופיע גם ברחבי ישראל ברוב ימות השנה.
באביב, בעת הגירתו צפונה, הוא מופיע במספרים גדולים. 
צבע: חום ושחור עם כתמים בולטים בצבע כתום עד כתום-אדמדם ונקודות שחורות ולבנות.
מוטת כנפיים: כ- 6 ס"מ.
שם מדעי: Vanessa cardui
תוחלת חיים: 12 חודשים (מביצה עד מוות, בטבע)
מוטת כנפיים: 5 ס״מ (פרט בוגר)






בקיעה מהגולם: 




]]> נִימְפִית הַחֻורְשָׁף - Vanessa cardui
תפוצה: פרפר יום מהנפוצים ביותר בכדור הארץ ומופיע גם ברחבי ישראל ברוב ימות השנה.
באביב, בעת הגירתו צפונה, הוא מופיע במספרים גדולים. 
צבע: חום ושחור עם כתמים בולטים בצבע כתום עד כתום-אדמדם ונקודות שחורות ולבנות.
מוטת כנפיים: כ- 6 ס"מ.
שם מדעי: Vanessa cardui
תוחלת חיים: 12 חודשים (מביצה עד מוות, בטבע)
מוטת כנפיים: 5 ס״מ (פרט בוגר)






בקיעה מהגולם: 




]]> https://tukipedia.com/showthread.php?tid=858 Fri, 14 Dec 2018 00:50:34 +0000 https://tukipedia.com/showthread.php?tid=858 דְּבוֹרַת הַדְּבַשׁ הַמַּעֲרָבִית על כְּתֵמָה עֲבַת-שָׁרָשִׁים
]]> דְּבוֹרַת הַדְּבַשׁ הַמַּעֲרָבִית על כְּתֵמָה עֲבַת-שָׁרָשִׁים
]]> https://tukipedia.com/showthread.php?tid=842 Sat, 08 Dec 2018 08:38:51 +0000 https://tukipedia.com/showthread.php?tid=842 שַּׁחְרוּרִית פִּימֵלִיָה - Pimelia mittrei
השחרורית פימליה היא חיפושית עגלגלה, שחיה על חול ואדמות קלות במדבר ועמק החוף הים-תיכוני. 
השחרורית היא חיפושית שחורה , נוקשה , חסרת כושר תעופה : כנפי החפייה מאוחות עם שולי הגוף וזו עם זו . 
דומה לרצנית, אך לסתותיה קטנות יותר , השנץ בחזה פחות מודגש ובפיסת רגלה רק 4 פרקים. 
הזחל אוכל חומר אורגני מת וכן פטריות , הבוגר אוכל חומר אורגני מזדמן.
רוב המינים פעילים בלילה, אך מינים גדולים אחדים הם יומיים, ובולטים בנוף , בעיקר במדבר.
בארץ קיימים כ-300 מינים, מהם החורגים מההכללות דלעיל: יש מינים קטנים שמסוגלים לעוף, ויש שצבעיהם בהירים. 
שחרורית הקמח  ידועה כמזיקה, אך גם כחיית ניסוי במעבדות לאקולוגיה ולגנטיקה.
כאמור, להבדיל מחיפושיות אחרות, השחרוריות אינן מסוגלות לעוף (כנפי חפייה המכסות את כנפי התעופה מאוחות ולא נפתחות). 
ניזונה מזרעים. 
בכל משפחת השחרוריתיים, הזחלים חיים בקרקע.


]]> שַּׁחְרוּרִית פִּימֵלִיָה - Pimelia mittrei
השחרורית פימליה היא חיפושית עגלגלה, שחיה על חול ואדמות קלות במדבר ועמק החוף הים-תיכוני. 
השחרורית היא חיפושית שחורה , נוקשה , חסרת כושר תעופה : כנפי החפייה מאוחות עם שולי הגוף וזו עם זו . 
דומה לרצנית, אך לסתותיה קטנות יותר , השנץ בחזה פחות מודגש ובפיסת רגלה רק 4 פרקים. 
הזחל אוכל חומר אורגני מת וכן פטריות , הבוגר אוכל חומר אורגני מזדמן.
רוב המינים פעילים בלילה, אך מינים גדולים אחדים הם יומיים, ובולטים בנוף , בעיקר במדבר.
בארץ קיימים כ-300 מינים, מהם החורגים מההכללות דלעיל: יש מינים קטנים שמסוגלים לעוף, ויש שצבעיהם בהירים. 
שחרורית הקמח  ידועה כמזיקה, אך גם כחיית ניסוי במעבדות לאקולוגיה ולגנטיקה.
כאמור, להבדיל מחיפושיות אחרות, השחרוריות אינן מסוגלות לעוף (כנפי חפייה המכסות את כנפי התעופה מאוחות ולא נפתחות). 
ניזונה מזרעים. 
בכל משפחת השחרוריתיים, הזחלים חיים בקרקע.


]]> https://tukipedia.com/showthread.php?tid=814 Sat, 24 Nov 2018 23:37:03 +0000 https://tukipedia.com/showthread.php?tid=814 רכנף אדום-שחור
שם מדעי: Dionconotus neglectus
אורך: 9-7 מ"מ.
תאור: פשפש מוצץ שצבעו שחור מתוחם בשני פסים אדומים, מופיע בחורף על צמחים ממשפחת הדגניים והשושניים, וגם על עצי הדר ולכן נחשב למזיק.
תפוצה: נפוץ בכל החבל הים-תיכוני.
הוא מהבולטים שבין פשפשי החורף-אביב, הן בשל צבעיו המנוגדים והן בשל תפוצתו הרחבה. 
בישראל הוא נפוץ בעיקר בשפלת החוף אך ניתן למצוא אותו בכל החבל הים-תיכוני, בבתי-גידול עשבוניים, שם הוא מבלה בעיקר על פרחים. 
תזונה:  מוהל צמחים חד-שנתיים וגיאופיטים עונתיים.
מציצת המוהל מהפרחים גורמת לנשירתם ועקב כך חלה ירידה בתנובת הפרי.























]]> רכנף אדום-שחור
שם מדעי: Dionconotus neglectus
אורך: 9-7 מ"מ.
תאור: פשפש מוצץ שצבעו שחור מתוחם בשני פסים אדומים, מופיע בחורף על צמחים ממשפחת הדגניים והשושניים, וגם על עצי הדר ולכן נחשב למזיק.
תפוצה: נפוץ בכל החבל הים-תיכוני.
הוא מהבולטים שבין פשפשי החורף-אביב, הן בשל צבעיו המנוגדים והן בשל תפוצתו הרחבה. 
בישראל הוא נפוץ בעיקר בשפלת החוף אך ניתן למצוא אותו בכל החבל הים-תיכוני, בבתי-גידול עשבוניים, שם הוא מבלה בעיקר על פרחים. 
תזונה:  מוהל צמחים חד-שנתיים וגיאופיטים עונתיים.
מציצת המוהל מהפרחים גורמת לנשירתם ועקב כך חלה ירידה בתנובת הפרי.























]]> https://tukipedia.com/showthread.php?tid=794 Thu, 15 Nov 2018 11:47:53 +0000 https://tukipedia.com/showthread.php?tid=794 דְּבוֹרַת הַדְּבַשׁ הַמַּעֲרָבִית שם מדעי: Apis mellifera
דבורת-הדבש האירופית, המכונה גם דבורת-הדבש המערבית או בקיצור דבורת הדבש היא מין של דבורה חברתית, השייך לסוג דבורת-הדבש שבמשפחת הדבוריים.
אוכלוסיות רבות של דבורת הדבש בויתו, ולמין חשיבות חקלאית וכלכלית אדירה, כמאביק החשוב ביותר עבור גידולים חקלאיים, וכן כיצרן דבש ומגוון מוצרי מכוורת נוספים.
תוחלת חיים: נקבה: 122 – 152 ימים (פועלת, בחורף)
מורפולוגיה: 
בגוף הדבורים יש שלושה חלקים: ראש, חזה ובטן. 
בראש זוג מחושים, עיניים ופה עם שתי לסתות, למציצה ולנשיכה. 
אל החזה מחוברים שני זוגות כנפיים ושלושה זוגות רגליים. 
הפועלות, שהן רוב הדבורים, הן נקבות שאברי המין שלהן מנוונות. 
בבטן הפועלת יש בלוטות דונג, הנקרש בצורת קשקשים על גופה, ובקצה הבטן מצוי עוקץ משונן שהוא גלגול צינור ההטלה של הנקבה. 
מבנה העוקץ הוא משונן דמוי ראשי חץ שלא מאפשר את שליפת העוקץ כאשר הנעקץ הוא בעל עור גמיש (בני אדם ויונקים אחרים), הוא נתלש מגוף הדבורה וכתוצאה מכך העוקצת מתה. 
בבסיס העוקץ נמצאת שלפוחית הארס. 
על הרגליים יש שערות הנקראות מברשת, המשמשות לאיסוף אבקת הפרחים, אותה נושאת הדבורה אל הכוורת בכיס מיוחד הנקרא טנא, שנמצא בבסיס הרגלים האחוריות. 
עוקצה של המלכה חלק, והיא יכולה לעקוץ מספר רב של פעמים. 
לזכרים של דבורת הדבש אין עוקץ או טנא.
בגוף הדבורים יש שלושה חלקים: ראש, חזה ובטן. בראש זוג מחושים, עיניים ופה עם שתי לסתות, למציצה ולנשיכה. אל החזה מחוברים שני זוגות כנפיים ושלושה זוגות רגליים. הפועלות, שהן רוב הדבורים, הן נקבות מנוונות. בבטן הפועלת בלוטות דונג, הנקרש בצורת קשקשים על גופה, ובקצה הבטן מצוי עוקץ משונן שהוא גלגול צינור ההטלה של הנקבה. השינון דמוי ראשי חץ לא מאפשר שליפת העוקץ כאשר הנעקץ בעל עור גמיש (בני אדם ויונקים אחרים), הוא נתלש מגוף הדבורה וכתוצאה מכך העוקצת מתה. בבסיס העוקץ נמצאת שלפוחית הארס. (ראו להלן) על הרגליים יש שערות הנקראות מברשת, המשמשות לאיסוף אבקת הפרחים, אותה נושאת הדבורה אל הכוורת בכיס מיוחד הנקרא טנא, הנמצא בבסיס הרגלים האחוריות. עוקצה של המלכה חלק, והיא יכולה לעקוץ מספר רב של פעמים. לזכרי הדבורים אין עוקץ או טנא.
חיי הדבורים:
הדבורה ניזונה מצוף בישראל.
דבורת הדבש היא חרק שמתקיים בחברתיות מלאה בכוורת משלה. 
מושבות דבורי דבש מונות עשרות אלפים עד מאות אלפי פרטים. 
בכל מושבה יש לרוב מלכה אחת שלה גוף גדול יחסית לשאר הפרטים (עד 20 מ"מ). 
בבטנה של המלכה יש שחלה גדולה ומפותחת, בה נאגרים תאי הזרע. 
המלכה היא הנקבה היחידה במושבה בעלת יכולת הטלת ביצים מופרות והעמדת צאצאים משני הזויוגים (זכרים ונקבות).
המלכה היא לרוב האם של הפרטים האחרים במושבה. 
בדרך כלל רק המלכה מטילה ביצים, אך במקרה שהמלכה מתה או אבדה, יכולות גם הפועלות להטיל ביצים בלתי מופרות, מהן יבקעו זכרים בלבד. 
כלומר, הדבורה נחשבת לאורגניזם הפלודיפלואיד. 
הזדווגות חד פעמית בצעירותה של המלכה מספיקה לכל חייה, אך מעריכים כי המלכה מזדווגת במשך חייה יותר מפעם אחת. 
תוחלת החיים של המלכה, מגיע ל-5 שנים.
מרבית הפרטים במושבה הן נקבות "פועלות" והן אלה שמבצעות את כל עבודות איסוף המזון, טיפול בולדות, שמירה ותחזוקה בכוורת. 
השחלה של הפועלות קטנה, ובה רק 2–12 שחליות (לעומת כ-180 למלכה) והיא, כאמור לא יכולה להיות מופרה. 
תוחלת חייה של הפועלת, מושפע מכמות העבודה שהיא מבצעת, ונע בין 33 יום בקיץ, עד ל-8 חודשים בחורף.

תפקיד הפועלות מתחלק, בהתאם לגילן, ובהתאם לצרכיה של הכוורת.
בשלושת הימים הראשונים לגיחתה של הדבורה, היא עוסקת בניקוי התאים, והכנתם לקבלת ביצים או מזון.
בימים 3–6, הפועלת מאכילה את הזחלים הבוגרים באבקת פרחים מעורבת בדבש.
בימים 6–11, מאכילה הדבורה את הזחלים הצעירים, במזון פועלות או מזון מלכות. מזונות אלו מופרשים מבלוטות הרוק של הדבורה, ומכילים חלבונים וויטמינים שונים.
בימים 11–21, עוסקת הדבורה בבניית חלות ובאחסון המזון.
החל מהיום ה-21 ועד סוף ימה, יוצאת הדבורה מחוץ לכוורת, ומביאה אבקת פרחים וצוף.
הזכרים מונים בין כמה עשרות לכמה מאות פרטים, תלוי בעונת השנה, ותוחלת חייהם כחודשיים. 
אורכם של הזכרים כ-18 מ"מ, עיניהם גדולות ונוגעות אחת בשנייה מעל הראש, והם מגושמים מאד. 
הזכרים לא משתתפים במשימות המושבה והם מופקדים על הפרית המלכה בלבד.
הדבורים ניזונות מדבש ואבקת פרחים. את אבקת הפרחים אוספות הדבורים ברגליהן, מביאות אותה לקן, ומאחסנות אותה בתאים, סביב תאי הולד. 
הדבש מיוצר מצוף, העובר שינויים על ידי אנזימים בזפק של הדבורה. 
לאחר שהוא מובא לקן ומוכנס לתאים, הופך הדבש להיות סמיך יותר עקב אידוי המים שבצוף.
הדבורים חיות ופועלות בקן משך כל השנה. 
הטמפרטורה האידיאלית לפעילותן של הדבורים היא  35 מעלות צלזיוס, וכדי לשמור על טמפרטורה זו, הן מחממות את הקן בחורף על ידי פעילות שרירים והתקבצות לאשכול קטן במרכז הקן, ומקררות אותו בקיץ על ידי אידוי טיפות מים שהן תולות בקן למטרה זו, וניפנוף כנפיים רצוף.

רבייה והתפתחות
המלכה מזדווגת פעם אחת בחייה, בעת "מעוף הכלולות". תאי הזרע הרבים נאגרים בשלפוחית הזרע, הנמצאת בין הנרתיק לשחלות, ומשמשים את המלכה במשך כל חייה.
כל ביצה מוטלת על ידי המלכה לתוך תא נפרד בכוורת (תאי הטלה). 
מהביצים המופרות, שמהוות את הרוב, בוקעות הנקבות הפועלות שהן עקרות. 
המלכות נוצרות גם הן מאותן הביצים, אלא שהן הוטלו לתאים מיוחדים - "מלכונים" שנבנים בשולי החלה, והוולדים שבהן מתמיינים באופן שונה בזכות האכלתם במזון המלכות - מזון עשיר בחלבונים, המכיל בין היתר הורמונים שונים.
הנקבה שנבחרה על ידי הדבורים להיות מלכה מקבלת תזונה פי שלושים מן האחרות; כך היא גדלה יותר ומסוגלת להטיל ביצים - עד אלפיים ביממה. 
את הביצים הבלתי מופרות שמהן בוקעים הזכרים, מטילה המלכה לתוך תאים רחבים יותר מתאי הפועלות, אך רק אם יש צורך בהם. 
זוהי למעשה רביית בתולים - פרתנוגנזה, המאפיינת חרקים רבים.
לפני פעולת ההטלה המלכה מכניסה את חלקו הקדמי של גופה לתא ההטלה, ופושקת את רגליה הקדמיות עד שהן נוגעות בדופן הפנימית של התא, ואם גודל התא קטן או גדול משל תא של זכר, מופעל דחף עצבי אל שרירי דופן הצינור המקשר בין שלפוחית הזרע והנרתיק, באופן שתאי זרע נשאבים ומועברים לנרתיק בו בזמן שעוברת בו הביצה, וכך מוטלת ביצה מופרית לנקבה פועלת או למלכה לפי גודל התא.
לעומת זאת בתא זכרי פישוק רגלי המלכה אינו מפעיל דחף עצבי להפעלת שאיבת הזרע, וכך מוטלת ביצה לא מופרית.

גלגול מלא:
הדבורה מתפתחת בארבעה שלבים - גלגול מלא: ביצה ממנה בוקעת לרווה, שהופכת לגולם, וממנו בוקעת דבורה בוגרת.
הגלגול המלא לוקח כ-21 יום אצל הפועלות, 16 יום אצל המלכה, ו-24 יום אצל הזכר.

הכוורת:
הדבורים בונות כוורת שעשויה מדונג דבורים ובנויה מאלפי תאים בצורת משושה. 
המבנה מכונה גם "חלת דבש", ואותו בונות הדבורים ממעמד הפועלות. 
הדבורים מחלקות את התאים לתאים המיוחדים לדבש ולתאים להטלת ביצים וגידול הזחלים.
בטבע משתכנות הדבורים בגזעי עצים, מתחת לגגות בתים, ובכל מקום שבו מצאו מחסה מאיתני הטבע ומבעלי חיים החומדים את הדבש. 
בחלת דבש טבעית התאים המשושים הם בגדלים שונים.
בדבוראות בת ימינו, כוורת דבורים היא תיבה מעץ שבתוכה מגדל הדבוראי מושבה של דבורים. 
הדבורים מצויות בכוורת על מסגרות של חלות, שבסיסן הוא תבנית שעוונית, שבה הוטבעו בסיסי התאים השווים בגודלם.
הדבורים בונות על הבסיס את התא. 
התא ייבנה על ידי הפועלות מדונג שהופרש מגופן ויכיל בהמשך ביציות, אבקת פרחים, צוף או דבש.
הדבש נאגר בתאים מיוחדים כך שבתהליך רדיית דבש ניתן להוציא מהתאים את הדבש ולשמור על החלות הבנויות לשימוש חוזר.

התנחלות
לאחר שהמלכה הבתולה הזדווגה עם אחד הזכרים, הם סיימו את תפקידם וכל הזכרים מורחקים מהקן.
באביב, בעת שיש בקן הדבורים צפיפות רבה, מתחילות הדבורים לבנות מלכונים - תאים גדולים יותר מהרגילים, שפתחם כלפי מטה, הבנויים בדרך כלל בשולי החלה. 
המלכה מטילה בהם ביצים, ולאחר שלושה ימים בוקעות הלרוות ומואכלות במזון מלכות. 
מכיוון שלא יגורו שתי מלכות בקן אחד, עוזבת המלכה הבוגרת את הקן עם הפועלות הבוגרות, מעט לפני בקיע המלכנים, ויוצרת נחיל, שעף בענן צפוף שאורכו כ-10 מטרים. 
הנחיל יושב על ענף של עץ בסמוך לקן, מלוכד לאשכול. 
בשלב זה, הדבורים לא עוקצות בדרך כלל, משום שגופם מלא בדבש שלקחו מהקן. 
מהנחיל נשלחות דבורים "סיירות" שמחפשות מקום חדש, המתאים לשמש להן לקן, בו הן בונות להן במהירות חלות חדשות.
בקן הישן, המלכה הראשונה שבוקעת מהמלכון, עוקצת את המלכות שעוד לא בקעו, בעודן במלכונים. 
לאחר כעשרה ימים מוכנה המלכה למעוף הכלולות. 
המלכה יוצאת מן הכוורת ביום חם, ואחריה יוצאים כל הזכרים, שמתאספים עוד לפני כן במקבצים. 
אחד הזכרים, שמצליח להשיג את המלכה, מחדיר לגופה כיס של תאי זרע, ומת מיד אחר כך. 
המלכה חוזרת לקן מספר דקות אחרי ההזדווגות, ועמה חוזרים הזכרים. 
מלכה שלא הופרתה במעוף הראשון, יכולה לצאת למעופים נוספים, אך מלכה שלא הופרתה עד כשבועיים לאחר בקיעתה, לא תופרה עוד, ותטיל ביצים זכריות בלבד. 
לאחר הצלחת ההזדווגות, הזכרים מורחקים מהקן. 
דבוראי שמבחין בפגרי זכרים בפתח הכוורת יודע כי הזיווג של המלכה החדשה הצליח.
כמות הביצים שמטילה המלכה משתנה בהתאם לתנאי הסביבה. באביב, בשיא עונת ההטלה, יכולה המלכה להטיל כ-2,500 ביצים ביממה (יותר ממשקל גופה).

תקשורת
הדבורים מתקשרות בעיקר על ידי פרומונים. המלכה מפרישה פרומונים מיוחדים שמודיעים לפועלות שיש לאסוף מזון. 
אם המלכה מתה או אובדת, חשות הדבורים בחסרונו של הפרומון, ומתחילות מיד בהגדלת תאים עם זחלים צעירים, והאכלתם במזון מלכות כדי שיהפכו למלכות. 
פרומונים אחרים נמצאים בארס הדבורים. 
כשדבורה עוקצת, חשות הדבורים בריח של הפרומון הזה, יודעות שישנה סכנה, ובאות לעזור בהגנה.
דרך תקשורת אחרת, היא על ידי ריקוד מיוחד. 
דבורה שמוצאת מקור מזון, מגיעה לקן, ורוקדת על החלה ריקוד שמודיע לדבורים אחרות על מקום המזון וכמותו של המזון.
הריקוד מכיל מידע רב - הדבורה רוקדת בצורת הסיפרה 8, כשהזווית בין הקו האמצעי של הריקוד לבין האנך, היא הזווית בין הקו מזון-כוורת לקו שמש-כוורת. 
מהירות הריקוד מלמדת על מרחקו של המזון מהקן, ומשך הריקוד, מלמד על עושרו של מקור המזון. 
מחול הדבורה נחשב לאחד הפלאים שבעולם החרקים, שכן הוא מהווה צורה מפותחת מאד של תקשורת.

עוקץ דבורת הדבש
דבורת הדבש הפועלת משתמשת בעוקץ לצורכי הגנה והתקפה.
אצל מלכת הדבורים העוקץ השתנה ונעשה ל צינור ההטלה. 
הארס פעיל מאוד והורג מיד זבובים וחרקים קטנים. גם על בעלי חוליות השפעתו של הארס חזקה.
העוקץ של הדבורה נמצא בקצה הבטן, ובנוי משלושה חלקים:

1. נדן הוא החוד הדוקר בעת העקיצה. לנדן צמודות שתי מחטים משוננות שעוזרות לחדירתו. כיוון שיני המחטים הוא כלפי הגוף הנעקץ.
   
2. בית הקיבול לארס מחובר לעוקץ. הוא מתמלא על ידי בלוטה חומצית.
   
3. בלוטת ארס שנייה מצויה בפתח בית הקיבול. תוכן הפרשתה הוא בסיסי.
   

בשעת העקיצה מתערבבות ההפרשות של שתי הבלוטות ונוצר הארס. הרכבו העיקרי הוא חומצת נמלים.
הדבורה יכולה לעקוץ דבורים אחרות וגם חרקים אחרים מבלי שהיא תיפגע. בעקיצת בעלי חוליות דבורת הדבש אינה יכולה למשוך את העוקץ המשונן חזרה מגוף בעל החיים.
כאשר היא מנסה לעשות כן, העוקץ נשאר תקוע בתוך הגוף הנעקץ, נקרע מגוף הדבורה ויחד עמו חלק מן האיברים הפנימיים.
 הדבורה מתה כעבור מספר דקות. כאשר הנדן נקרע, הארס המחובר לו נשאר בגוף הנעקץ.
כאשר הדבורה עוקצת, דבורים אחרות חשות בריח של הארס והוא מזרז אותן להמשיך לעקוץ במקום העקיצה הקודם או בסביבתו.

יעילות ההאבקה
מכיוון שדבורים הן המאביק העיקרי של צמחי בר רבים, הצלחתם הרבייתית של הפרחים צפויה להיות מושפעת מנוכחות ופעילות של דבורת הדבש כמו גם דבורים אחרות.
במרבית המקרים במעוף איסוף צוף ואבקה, הדבורה מבקרת במין אחד של צמח ונאמנה לו במשך כל היום. 
נאמנות זו של דבורת הדבש למקור מזון זמין גורמת לכך שעיקר העברת האבקה היא במידה רבה בין פרחים של צמחים בני אותו המין ולא בין מינים זרים, תכונה זו מועילה לצמחים המבוקרים.
המידע להלן נלקח מ"ויקיפדיה"

• האנטומיה של דבורת הדבש
  
  
  
• תהליך ייצור הדבש במכוורת יד מרדכי: 
  
  
  
• הכל על דבורת הדבש: 
  
  
  
• כיצד ללכוד נחילי דבורים:  
  
  
  
• ריקוד הדבורים: 
  
  
  
• ריקוד הדבורים (ומידע נוסף): 
  
  
  

]]> דְּבוֹרַת הַדְּבַשׁ הַמַּעֲרָבִית שם מדעי: Apis mellifera
דבורת-הדבש האירופית, המכונה גם דבורת-הדבש המערבית או בקיצור דבורת הדבש היא מין של דבורה חברתית, השייך לסוג דבורת-הדבש שבמשפחת הדבוריים.
אוכלוסיות רבות של דבורת הדבש בויתו, ולמין חשיבות חקלאית וכלכלית אדירה, כמאביק החשוב ביותר עבור גידולים חקלאיים, וכן כיצרן דבש ומגוון מוצרי מכוורת נוספים.
תוחלת חיים: נקבה: 122 – 152 ימים (פועלת, בחורף)
מורפולוגיה: 
בגוף הדבורים יש שלושה חלקים: ראש, חזה ובטן. 
בראש זוג מחושים, עיניים ופה עם שתי לסתות, למציצה ולנשיכה. 
אל החזה מחוברים שני זוגות כנפיים ושלושה זוגות רגליים. 
הפועלות, שהן רוב הדבורים, הן נקבות שאברי המין שלהן מנוונות. 
בבטן הפועלת יש בלוטות דונג, הנקרש בצורת קשקשים על גופה, ובקצה הבטן מצוי עוקץ משונן שהוא גלגול צינור ההטלה של הנקבה. 
מבנה העוקץ הוא משונן דמוי ראשי חץ שלא מאפשר את שליפת העוקץ כאשר הנעקץ הוא בעל עור גמיש (בני אדם ויונקים אחרים), הוא נתלש מגוף הדבורה וכתוצאה מכך העוקצת מתה. 
בבסיס העוקץ נמצאת שלפוחית הארס. 
על הרגליים יש שערות הנקראות מברשת, המשמשות לאיסוף אבקת הפרחים, אותה נושאת הדבורה אל הכוורת בכיס מיוחד הנקרא טנא, שנמצא בבסיס הרגלים האחוריות. 
עוקצה של המלכה חלק, והיא יכולה לעקוץ מספר רב של פעמים. 
לזכרים של דבורת הדבש אין עוקץ או טנא.
בגוף הדבורים יש שלושה חלקים: ראש, חזה ובטן. בראש זוג מחושים, עיניים ופה עם שתי לסתות, למציצה ולנשיכה. אל החזה מחוברים שני זוגות כנפיים ושלושה זוגות רגליים. הפועלות, שהן רוב הדבורים, הן נקבות מנוונות. בבטן הפועלת בלוטות דונג, הנקרש בצורת קשקשים על גופה, ובקצה הבטן מצוי עוקץ משונן שהוא גלגול צינור ההטלה של הנקבה. השינון דמוי ראשי חץ לא מאפשר שליפת העוקץ כאשר הנעקץ בעל עור גמיש (בני אדם ויונקים אחרים), הוא נתלש מגוף הדבורה וכתוצאה מכך העוקצת מתה. בבסיס העוקץ נמצאת שלפוחית הארס. (ראו להלן) על הרגליים יש שערות הנקראות מברשת, המשמשות לאיסוף אבקת הפרחים, אותה נושאת הדבורה אל הכוורת בכיס מיוחד הנקרא טנא, הנמצא בבסיס הרגלים האחוריות. עוקצה של המלכה חלק, והיא יכולה לעקוץ מספר רב של פעמים. לזכרי הדבורים אין עוקץ או טנא.
חיי הדבורים:
הדבורה ניזונה מצוף בישראל.
דבורת הדבש היא חרק שמתקיים בחברתיות מלאה בכוורת משלה. 
מושבות דבורי דבש מונות עשרות אלפים עד מאות אלפי פרטים. 
בכל מושבה יש לרוב מלכה אחת שלה גוף גדול יחסית לשאר הפרטים (עד 20 מ"מ). 
בבטנה של המלכה יש שחלה גדולה ומפותחת, בה נאגרים תאי הזרע. 
המלכה היא הנקבה היחידה במושבה בעלת יכולת הטלת ביצים מופרות והעמדת צאצאים משני הזויוגים (זכרים ונקבות).
המלכה היא לרוב האם של הפרטים האחרים במושבה. 
בדרך כלל רק המלכה מטילה ביצים, אך במקרה שהמלכה מתה או אבדה, יכולות גם הפועלות להטיל ביצים בלתי מופרות, מהן יבקעו זכרים בלבד. 
כלומר, הדבורה נחשבת לאורגניזם הפלודיפלואיד. 
הזדווגות חד פעמית בצעירותה של המלכה מספיקה לכל חייה, אך מעריכים כי המלכה מזדווגת במשך חייה יותר מפעם אחת. 
תוחלת החיים של המלכה, מגיע ל-5 שנים.
מרבית הפרטים במושבה הן נקבות "פועלות" והן אלה שמבצעות את כל עבודות איסוף המזון, טיפול בולדות, שמירה ותחזוקה בכוורת. 
השחלה של הפועלות קטנה, ובה רק 2–12 שחליות (לעומת כ-180 למלכה) והיא, כאמור לא יכולה להיות מופרה. 
תוחלת חייה של הפועלת, מושפע מכמות העבודה שהיא מבצעת, ונע בין 33 יום בקיץ, עד ל-8 חודשים בחורף.

תפקיד הפועלות מתחלק, בהתאם לגילן, ובהתאם לצרכיה של הכוורת.
בשלושת הימים הראשונים לגיחתה של הדבורה, היא עוסקת בניקוי התאים, והכנתם לקבלת ביצים או מזון.
בימים 3–6, הפועלת מאכילה את הזחלים הבוגרים באבקת פרחים מעורבת בדבש.
בימים 6–11, מאכילה הדבורה את הזחלים הצעירים, במזון פועלות או מזון מלכות. מזונות אלו מופרשים מבלוטות הרוק של הדבורה, ומכילים חלבונים וויטמינים שונים.
בימים 11–21, עוסקת הדבורה בבניית חלות ובאחסון המזון.
החל מהיום ה-21 ועד סוף ימה, יוצאת הדבורה מחוץ לכוורת, ומביאה אבקת פרחים וצוף.
הזכרים מונים בין כמה עשרות לכמה מאות פרטים, תלוי בעונת השנה, ותוחלת חייהם כחודשיים. 
אורכם של הזכרים כ-18 מ"מ, עיניהם גדולות ונוגעות אחת בשנייה מעל הראש, והם מגושמים מאד. 
הזכרים לא משתתפים במשימות המושבה והם מופקדים על הפרית המלכה בלבד.
הדבורים ניזונות מדבש ואבקת פרחים. את אבקת הפרחים אוספות הדבורים ברגליהן, מביאות אותה לקן, ומאחסנות אותה בתאים, סביב תאי הולד. 
הדבש מיוצר מצוף, העובר שינויים על ידי אנזימים בזפק של הדבורה. 
לאחר שהוא מובא לקן ומוכנס לתאים, הופך הדבש להיות סמיך יותר עקב אידוי המים שבצוף.
הדבורים חיות ופועלות בקן משך כל השנה. 
הטמפרטורה האידיאלית לפעילותן של הדבורים היא  35 מעלות צלזיוס, וכדי לשמור על טמפרטורה זו, הן מחממות את הקן בחורף על ידי פעילות שרירים והתקבצות לאשכול קטן במרכז הקן, ומקררות אותו בקיץ על ידי אידוי טיפות מים שהן תולות בקן למטרה זו, וניפנוף כנפיים רצוף.

רבייה והתפתחות
המלכה מזדווגת פעם אחת בחייה, בעת "מעוף הכלולות". תאי הזרע הרבים נאגרים בשלפוחית הזרע, הנמצאת בין הנרתיק לשחלות, ומשמשים את המלכה במשך כל חייה.
כל ביצה מוטלת על ידי המלכה לתוך תא נפרד בכוורת (תאי הטלה). 
מהביצים המופרות, שמהוות את הרוב, בוקעות הנקבות הפועלות שהן עקרות. 
המלכות נוצרות גם הן מאותן הביצים, אלא שהן הוטלו לתאים מיוחדים - "מלכונים" שנבנים בשולי החלה, והוולדים שבהן מתמיינים באופן שונה בזכות האכלתם במזון המלכות - מזון עשיר בחלבונים, המכיל בין היתר הורמונים שונים.
הנקבה שנבחרה על ידי הדבורים להיות מלכה מקבלת תזונה פי שלושים מן האחרות; כך היא גדלה יותר ומסוגלת להטיל ביצים - עד אלפיים ביממה. 
את הביצים הבלתי מופרות שמהן בוקעים הזכרים, מטילה המלכה לתוך תאים רחבים יותר מתאי הפועלות, אך רק אם יש צורך בהם. 
זוהי למעשה רביית בתולים - פרתנוגנזה, המאפיינת חרקים רבים.
לפני פעולת ההטלה המלכה מכניסה את חלקו הקדמי של גופה לתא ההטלה, ופושקת את רגליה הקדמיות עד שהן נוגעות בדופן הפנימית של התא, ואם גודל התא קטן או גדול משל תא של זכר, מופעל דחף עצבי אל שרירי דופן הצינור המקשר בין שלפוחית הזרע והנרתיק, באופן שתאי זרע נשאבים ומועברים לנרתיק בו בזמן שעוברת בו הביצה, וכך מוטלת ביצה מופרית לנקבה פועלת או למלכה לפי גודל התא.
לעומת זאת בתא זכרי פישוק רגלי המלכה אינו מפעיל דחף עצבי להפעלת שאיבת הזרע, וכך מוטלת ביצה לא מופרית.

גלגול מלא:
הדבורה מתפתחת בארבעה שלבים - גלגול מלא: ביצה ממנה בוקעת לרווה, שהופכת לגולם, וממנו בוקעת דבורה בוגרת.
הגלגול המלא לוקח כ-21 יום אצל הפועלות, 16 יום אצל המלכה, ו-24 יום אצל הזכר.

הכוורת:
הדבורים בונות כוורת שעשויה מדונג דבורים ובנויה מאלפי תאים בצורת משושה. 
המבנה מכונה גם "חלת דבש", ואותו בונות הדבורים ממעמד הפועלות. 
הדבורים מחלקות את התאים לתאים המיוחדים לדבש ולתאים להטלת ביצים וגידול הזחלים.
בטבע משתכנות הדבורים בגזעי עצים, מתחת לגגות בתים, ובכל מקום שבו מצאו מחסה מאיתני הטבע ומבעלי חיים החומדים את הדבש. 
בחלת דבש טבעית התאים המשושים הם בגדלים שונים.
בדבוראות בת ימינו, כוורת דבורים היא תיבה מעץ שבתוכה מגדל הדבוראי מושבה של דבורים. 
הדבורים מצויות בכוורת על מסגרות של חלות, שבסיסן הוא תבנית שעוונית, שבה הוטבעו בסיסי התאים השווים בגודלם.
הדבורים בונות על הבסיס את התא. 
התא ייבנה על ידי הפועלות מדונג שהופרש מגופן ויכיל בהמשך ביציות, אבקת פרחים, צוף או דבש.
הדבש נאגר בתאים מיוחדים כך שבתהליך רדיית דבש ניתן להוציא מהתאים את הדבש ולשמור על החלות הבנויות לשימוש חוזר.

התנחלות
לאחר שהמלכה הבתולה הזדווגה עם אחד הזכרים, הם סיימו את תפקידם וכל הזכרים מורחקים מהקן.
באביב, בעת שיש בקן הדבורים צפיפות רבה, מתחילות הדבורים לבנות מלכונים - תאים גדולים יותר מהרגילים, שפתחם כלפי מטה, הבנויים בדרך כלל בשולי החלה. 
המלכה מטילה בהם ביצים, ולאחר שלושה ימים בוקעות הלרוות ומואכלות במזון מלכות. 
מכיוון שלא יגורו שתי מלכות בקן אחד, עוזבת המלכה הבוגרת את הקן עם הפועלות הבוגרות, מעט לפני בקיע המלכנים, ויוצרת נחיל, שעף בענן צפוף שאורכו כ-10 מטרים. 
הנחיל יושב על ענף של עץ בסמוך לקן, מלוכד לאשכול. 
בשלב זה, הדבורים לא עוקצות בדרך כלל, משום שגופם מלא בדבש שלקחו מהקן. 
מהנחיל נשלחות דבורים "סיירות" שמחפשות מקום חדש, המתאים לשמש להן לקן, בו הן בונות להן במהירות חלות חדשות.
בקן הישן, המלכה הראשונה שבוקעת מהמלכון, עוקצת את המלכות שעוד לא בקעו, בעודן במלכונים. 
לאחר כעשרה ימים מוכנה המלכה למעוף הכלולות. 
המלכה יוצאת מן הכוורת ביום חם, ואחריה יוצאים כל הזכרים, שמתאספים עוד לפני כן במקבצים. 
אחד הזכרים, שמצליח להשיג את המלכה, מחדיר לגופה כיס של תאי זרע, ומת מיד אחר כך. 
המלכה חוזרת לקן מספר דקות אחרי ההזדווגות, ועמה חוזרים הזכרים. 
מלכה שלא הופרתה במעוף הראשון, יכולה לצאת למעופים נוספים, אך מלכה שלא הופרתה עד כשבועיים לאחר בקיעתה, לא תופרה עוד, ותטיל ביצים זכריות בלבד. 
לאחר הצלחת ההזדווגות, הזכרים מורחקים מהקן. 
דבוראי שמבחין בפגרי זכרים בפתח הכוורת יודע כי הזיווג של המלכה החדשה הצליח.
כמות הביצים שמטילה המלכה משתנה בהתאם לתנאי הסביבה. באביב, בשיא עונת ההטלה, יכולה המלכה להטיל כ-2,500 ביצים ביממה (יותר ממשקל גופה).

תקשורת
הדבורים מתקשרות בעיקר על ידי פרומונים. המלכה מפרישה פרומונים מיוחדים שמודיעים לפועלות שיש לאסוף מזון. 
אם המלכה מתה או אובדת, חשות הדבורים בחסרונו של הפרומון, ומתחילות מיד בהגדלת תאים עם זחלים צעירים, והאכלתם במזון מלכות כדי שיהפכו למלכות. 
פרומונים אחרים נמצאים בארס הדבורים. 
כשדבורה עוקצת, חשות הדבורים בריח של הפרומון הזה, יודעות שישנה סכנה, ובאות לעזור בהגנה.
דרך תקשורת אחרת, היא על ידי ריקוד מיוחד. 
דבורה שמוצאת מקור מזון, מגיעה לקן, ורוקדת על החלה ריקוד שמודיע לדבורים אחרות על מקום המזון וכמותו של המזון.
הריקוד מכיל מידע רב - הדבורה רוקדת בצורת הסיפרה 8, כשהזווית בין הקו האמצעי של הריקוד לבין האנך, היא הזווית בין הקו מזון-כוורת לקו שמש-כוורת. 
מהירות הריקוד מלמדת על מרחקו של המזון מהקן, ומשך הריקוד, מלמד על עושרו של מקור המזון. 
מחול הדבורה נחשב לאחד הפלאים שבעולם החרקים, שכן הוא מהווה צורה מפותחת מאד של תקשורת.

עוקץ דבורת הדבש
דבורת הדבש הפועלת משתמשת בעוקץ לצורכי הגנה והתקפה.
אצל מלכת הדבורים העוקץ השתנה ונעשה ל צינור ההטלה. 
הארס פעיל מאוד והורג מיד זבובים וחרקים קטנים. גם על בעלי חוליות השפעתו של הארס חזקה.
העוקץ של הדבורה נמצא בקצה הבטן, ובנוי משלושה חלקים:

1. נדן הוא החוד הדוקר בעת העקיצה. לנדן צמודות שתי מחטים משוננות שעוזרות לחדירתו. כיוון שיני המחטים הוא כלפי הגוף הנעקץ.
   
2. בית הקיבול לארס מחובר לעוקץ. הוא מתמלא על ידי בלוטה חומצית.
   
3. בלוטת ארס שנייה מצויה בפתח בית הקיבול. תוכן הפרשתה הוא בסיסי.
   

בשעת העקיצה מתערבבות ההפרשות של שתי הבלוטות ונוצר הארס. הרכבו העיקרי הוא חומצת נמלים.
הדבורה יכולה לעקוץ דבורים אחרות וגם חרקים אחרים מבלי שהיא תיפגע. בעקיצת בעלי חוליות דבורת הדבש אינה יכולה למשוך את העוקץ המשונן חזרה מגוף בעל החיים.
כאשר היא מנסה לעשות כן, העוקץ נשאר תקוע בתוך הגוף הנעקץ, נקרע מגוף הדבורה ויחד עמו חלק מן האיברים הפנימיים.
 הדבורה מתה כעבור מספר דקות. כאשר הנדן נקרע, הארס המחובר לו נשאר בגוף הנעקץ.
כאשר הדבורה עוקצת, דבורים אחרות חשות בריח של הארס והוא מזרז אותן להמשיך לעקוץ במקום העקיצה הקודם או בסביבתו.

יעילות ההאבקה
מכיוון שדבורים הן המאביק העיקרי של צמחי בר רבים, הצלחתם הרבייתית של הפרחים צפויה להיות מושפעת מנוכחות ופעילות של דבורת הדבש כמו גם דבורים אחרות.
במרבית המקרים במעוף איסוף צוף ואבקה, הדבורה מבקרת במין אחד של צמח ונאמנה לו במשך כל היום. 
נאמנות זו של דבורת הדבש למקור מזון זמין גורמת לכך שעיקר העברת האבקה היא במידה רבה בין פרחים של צמחים בני אותו המין ולא בין מינים זרים, תכונה זו מועילה לצמחים המבוקרים.
המידע להלן נלקח מ"ויקיפדיה"

• האנטומיה של דבורת הדבש
  
  
  
• תהליך ייצור הדבש במכוורת יד מרדכי: 
  
  
  
• הכל על דבורת הדבש: 
  
  
  
• כיצד ללכוד נחילי דבורים:  
  
  
  
• ריקוד הדבורים: 
  
  
  
• ריקוד הדבורים (ומידע נוסף): 
  
  
  

]]> https://tukipedia.com/showthread.php?tid=793 Wed, 14 Nov 2018 23:42:34 +0000 https://tukipedia.com/showthread.php?tid=793 מוֹשִׁית הַשֶּׁבַע 
שם מדעי: Coccinella septempunctata
תיאור: אורך פרט בוגר נע בין 4 ל-8.5 מילימטרים.
מושית השבע היא מין חיפושית בעלת גלגול מלא שבמשפחת המושיתיים. 
מושית השבע היא מין המושית הנפוץ ביותר באירופה ומן החיפושיות המוכרות ביותר בעולם. 
כשאר החרקים, למושית יש שלד חיצוני (קוטיקולה). 
למושית השבע שני זוגות כנפיים עדינות שצבען אדום, והן מנוקדות בשמונה נקודות שחורות, ארבע על כל כנף. 
כאשר זוג הכנפיים סגור, "מתלכדות" שתיים מהנקודות ונראות כאחת - ומכאן שמה, "מושית השבע". 
הגפיים, הראש ותחתית הגוף - שחורים, אולם בצדי קדמת החזה שני כתמים לבנים. 
למושית השבע 6 גפיים בסך הכל, 3 בכל צד. 
הגפיים קצרות יחסית לשאר הגוף, ובעת תעופה או מנוחה הן מקופלות ואינן נראות.
תזונה: המושית היא טורפת; יש לה גפי פה נושכות, והיא ניזונה בעיקר מכנימות עלים שמזיקות לגידולים חקלאיים.
במשך חייה מסוגלת נקבת מושית השבע לאכול כ-6,000 כנימות ובכך היא מסייעת לחקלאות.
גם הפגית/לרווה ("זחל") של מושית השבע היא טורפת יעילה של כנימות.
תפוצה: בחלקים נרחבים מיבשות כדור הארץ, אירופה, אסיה, צפון אפריקה ואמריקה הצפונית. 
המושיות נפוצות באזורים מיוערים ופתוחים כאחד, ולרוב הן חיות בקרבת צמחים או על גבי עלים, משום שעליהן לחיות בקרבת מושבות של כנימות עלים, המהוות את עיקר מזונן. 
גם בישראל וסביבתה המושית נפוצה מאוד, וניתן לראותן במיוחד בעונת האביב, אז הן פעילות יותר מבשאר השנה.
מושיות השבע הבוגרות, בסוף האביב, למרות שהן עפות, הן נישאות, בעיקר על ידי הרוח, לאזורים גבוהים יותר (בישראל בסביבות החרמון והרים גבוהים אחרים) שם הן שוהות בקיץ במושבות-ענק, ועם בוא הסתיו הן חוזרות לאזורים הנמוכים יותר.
רבייה והתנהגות: למושית השבע אין דו צורתיות זוויגית מובהקת; הנקבה והזכר כמעט זהים במראם, אך הזכר מעט קטן יותר.
מושית השבע פעילה במיוחד בעת האביב, אז ניתן לראות אותה רבות. 
היא בעלת גלגול מלא - ארבעה שלבים עוברים מהביצה ועד מושית השבע הבוגרת. 
בסוף האביב או תחילת הקיץ, לאחר ההזדווגות, מטילה הנקבה אשכולות של כ-400 ביצים צהובות בצִדם התחתון של עלים, בקרבת מושבת כנימות, מהן ניזונים הזחלים שבוקעים מהביצים, שצבעם שחור-כתום והם מפוספסים בצדי גופם. 
כעבור מספר שבועות, לאחר שאכלו די צרכם, מתגלמים הזחלים, ולאחר כשבוע הם בוקעים כמושיות בוגרות. 
בעת היציאה מהגולם צבע כנפי החפייה של המושית נע בין צהוב לכתום בהיר ורק אחרי זמן מה הן מקבלות את צבען האדום ומופיעות הנקודות השחורות על הכנפיים. 
את החורף מעבירות המושיות הצעירות בתרדמת חורף מתחת לאבנים.
צבעיה הבוהקים של מושית השבע מטרתם להרתיע אויבים פוטנציאליים, שכן בעולם הטבע צבעים כאלה מסמלים, לרוב, רעל או חומרים מזיקים.
בין טורפיה של מושית השבע ניתן למנות עופות שניזונים מחרקים, וכן חרקים-טורפים אחרים.
בעת סכנה נוקטת מושית השבע בטכניקה מיוחדת – גופה מתקשה והיא לא זזה ומתחזה למתה, עד שהאיום חולף.
במקרה הצורך, מסוגלת מושית השבע להתיז, מבלוטות באחורי גופה, חומר דוחה בטעמו שצבעו צהוב.
תוחלת חייה של מושית בין שנתיים לשלוש שנים.
מושית השבע (פרת משה רבנו) טורפת כנימות עלה שחורות וירוקות:


בקיעה מהגולם וקבלת הצבע האדם: 


מושית השבע ניזונה משבלולים: 


זחל של מושית השבע, טורף כנימות: 


מושית השבע טורפת כנימה: 

]]> מוֹשִׁית הַשֶּׁבַע 
שם מדעי: Coccinella septempunctata
תיאור: אורך פרט בוגר נע בין 4 ל-8.5 מילימטרים.
מושית השבע היא מין חיפושית בעלת גלגול מלא שבמשפחת המושיתיים. 
מושית השבע היא מין המושית הנפוץ ביותר באירופה ומן החיפושיות המוכרות ביותר בעולם. 
כשאר החרקים, למושית יש שלד חיצוני (קוטיקולה). 
למושית השבע שני זוגות כנפיים עדינות שצבען אדום, והן מנוקדות בשמונה נקודות שחורות, ארבע על כל כנף. 
כאשר זוג הכנפיים סגור, "מתלכדות" שתיים מהנקודות ונראות כאחת - ומכאן שמה, "מושית השבע". 
הגפיים, הראש ותחתית הגוף - שחורים, אולם בצדי קדמת החזה שני כתמים לבנים. 
למושית השבע 6 גפיים בסך הכל, 3 בכל צד. 
הגפיים קצרות יחסית לשאר הגוף, ובעת תעופה או מנוחה הן מקופלות ואינן נראות.
תזונה: המושית היא טורפת; יש לה גפי פה נושכות, והיא ניזונה בעיקר מכנימות עלים שמזיקות לגידולים חקלאיים.
במשך חייה מסוגלת נקבת מושית השבע לאכול כ-6,000 כנימות ובכך היא מסייעת לחקלאות.
גם הפגית/לרווה ("זחל") של מושית השבע היא טורפת יעילה של כנימות.
תפוצה: בחלקים נרחבים מיבשות כדור הארץ, אירופה, אסיה, צפון אפריקה ואמריקה הצפונית. 
המושיות נפוצות באזורים מיוערים ופתוחים כאחד, ולרוב הן חיות בקרבת צמחים או על גבי עלים, משום שעליהן לחיות בקרבת מושבות של כנימות עלים, המהוות את עיקר מזונן. 
גם בישראל וסביבתה המושית נפוצה מאוד, וניתן לראותן במיוחד בעונת האביב, אז הן פעילות יותר מבשאר השנה.
מושיות השבע הבוגרות, בסוף האביב, למרות שהן עפות, הן נישאות, בעיקר על ידי הרוח, לאזורים גבוהים יותר (בישראל בסביבות החרמון והרים גבוהים אחרים) שם הן שוהות בקיץ במושבות-ענק, ועם בוא הסתיו הן חוזרות לאזורים הנמוכים יותר.
רבייה והתנהגות: למושית השבע אין דו צורתיות זוויגית מובהקת; הנקבה והזכר כמעט זהים במראם, אך הזכר מעט קטן יותר.
מושית השבע פעילה במיוחד בעת האביב, אז ניתן לראות אותה רבות. 
היא בעלת גלגול מלא - ארבעה שלבים עוברים מהביצה ועד מושית השבע הבוגרת. 
בסוף האביב או תחילת הקיץ, לאחר ההזדווגות, מטילה הנקבה אשכולות של כ-400 ביצים צהובות בצִדם התחתון של עלים, בקרבת מושבת כנימות, מהן ניזונים הזחלים שבוקעים מהביצים, שצבעם שחור-כתום והם מפוספסים בצדי גופם. 
כעבור מספר שבועות, לאחר שאכלו די צרכם, מתגלמים הזחלים, ולאחר כשבוע הם בוקעים כמושיות בוגרות. 
בעת היציאה מהגולם צבע כנפי החפייה של המושית נע בין צהוב לכתום בהיר ורק אחרי זמן מה הן מקבלות את צבען האדום ומופיעות הנקודות השחורות על הכנפיים. 
את החורף מעבירות המושיות הצעירות בתרדמת חורף מתחת לאבנים.
צבעיה הבוהקים של מושית השבע מטרתם להרתיע אויבים פוטנציאליים, שכן בעולם הטבע צבעים כאלה מסמלים, לרוב, רעל או חומרים מזיקים.
בין טורפיה של מושית השבע ניתן למנות עופות שניזונים מחרקים, וכן חרקים-טורפים אחרים.
בעת סכנה נוקטת מושית השבע בטכניקה מיוחדת – גופה מתקשה והיא לא זזה ומתחזה למתה, עד שהאיום חולף.
במקרה הצורך, מסוגלת מושית השבע להתיז, מבלוטות באחורי גופה, חומר דוחה בטעמו שצבעו צהוב.
תוחלת חייה של מושית בין שנתיים לשלוש שנים.
מושית השבע (פרת משה רבנו) טורפת כנימות עלה שחורות וירוקות:


בקיעה מהגולם וקבלת הצבע האדם: 


מושית השבע ניזונה משבלולים: 


זחל של מושית השבע, טורף כנימות: 


מושית השבע טורפת כנימה: 

]]>