מבוא:
עופות קרקע – מה חשוב לדעת לפני שמתחילים?
גידול עופות קרקע (כמו תרנגולות, שלווים, טווסים וברווזים) דורש תכנון קפדני של הסביבה, התזונה והבטיחות שלהם.
במדריך זה נפרט:
✔️ כלי מים ואוכל מותאמים לסוג העוף
✔️ דרכים יעילות להגנה מפני טורפים
✔️ הדגרה נכונה לפי סוגי העופות
✔️ טיפים לתחזוקה ובריאות העדר

---

חלק 1: בחירת כלי מים ואוכל לעופות קרקע
1. כלי מים מתאימים

טיפ מומחה:

בחורף – הוסיפו מתקן חימום למים כדי למנוע קיפאון!

 

חומרים מומלצים:

✔️ נירוסטה (עמיד לחיטוי).
✔️ פלסטיק קשיח (למשק בית קטן).

חלק 2: הגנה מפני טורפים – איך לשמור על העופות שלכם?
1. טורפים נפוצים

טיפ קריטי:
אל תשאירו מזון בחוץ בלילה – זה מושך טורפים!

חלק 3: שימוש במדגרה – מדריך לפי סוגי עופות
1. בחירת מדגרה מתאימה

אזהרה:
אל תפתחו את המדגרה יותר מדי – שינויים בלחות מסכנים את הביצים!

⬇️ מעוניינים בציוד מקצועי? היכנסו לקטלוג המוצרים המומלצים שלנו!

ירקות

ירקות אחרים: מה שלא אסור לתת, מותר ומומלץ לתת.
ירקות קשים (כמו גזר או כרוב) מומלץ לקצוץ כדי שהתרנגולות תוכלנה לאכול אותם, או אפילו לבשל.
שאריות מותר לתת אבל אסור לתת ירקות שנרקבו או שהעלו עובש.

 פירות

פירות אחרים: כמו שאמרנו לגבי ירקות – מה שלא אסור, מותר ומומלץ. יש להקפיד לא לתת פירות עם עובש או פירות רקובים.

 מזון מן החי

 דגים, פירות ים
מותר, אבל יש לבשל לפני שנותנים. גם כאן יש להקפיד על כמויות קטנות.
 ביצים
מצד אחד מומלץ לתת לתרנגולות ביצים – תוספת מצוינת לחלבון ולסידן. מצד שני – יש עדויות לכך שתרנגולות שקיבלו ביצים למאכל החלו לאכול גם את הביצים שהן הטילו. מי שרוצה להיות בטוח יכול לתת את הביצים כשהן מרוסקות היטב או מזון ביצים שקונים בחנויות לחיות מחמד. ביצים מבושלות – בהחלט אפשר לתת.

 מוצרי חלב, גבינות וכדומה
מותר לתת מוצרי חלב והתרנגולות אוהבות, אבל לתת רק בכמויות קטנות. צריך לזכור שהתרנגולות אינן מותאמות לעיכול חלב ולכן יש להקפיד על הכמות.
אסור לתת גבינות עם עובש.
חשוב להימנע ממעדני חלב למיניהם שמלאים בסוכר, חומרים משמרים ושאר בעיות תזונתיות.

 מוצרים אחרים

 

יש  חובה לחסן דוגרי קרקע ויונים לשלושת המחלות הללו

ראה מידע נוסף כאן: הכירו את השלווים 
וגם כאן: איך נגדל שלווים יפניים בהצלחה

שליו יפני

• מבוא
  
  השלווים היפניים הם הפופולריים והחסינים ביותר ויכולים לשגשג גם בכלובים קטנים.
  הם אומנם מושפעים על ידי מחלות עופות נפוצות אבל הם די עמידים בפני רוב המחלות. 
  נקבה של שליו יפנית מגיעה לבגרות מינית בסביבות גיל 6 שבועות והן בדרך כלל מתחילות להטיל ביצים באופן מלא בגיל 7-8 שבועות. 
  בתנאים טובים, הנקבה אמורה להטיל כ-200 ביצים בשנה הראשונה. 
  החיסרון הגדול הוא שתוחלת החיים היא רק 2 עד 2 וחצי שנים. 
  לאחר סלקציה גנטית הגיעו למשקלו של זכר ל-100-140 גרם, ואילו הנקבות הן מעט כבדות יותר, במשקל 120-160 גרם.
  הנקבות מאופיינות בנוצות שחורות בהירות עם גוון שחור על הגרון והחזה העליון. 
  לזכרים יש גרון חום חלוד ונוצות חזה. 
  לזכרים יש גם צווארון - מעין טבעת כהה סביב הצוואר.
  הביצים של השליו היפני הם בצבע חום מנומר והם מכוסים לעתים קרובות עם חומר כחול בהיר, גיר. 
  כל נקבה אמורה להטיל ביצים עם דפוס ציור וצבע הקליפה שאופייני לה (מעין טביעת אצבע). 
  זנים אחדים יטילו רק ביצים לבנות. 
  הביצה הממוצעת שוקלת כ- 10 גרם, שמהווים כ- 8% ממשקל הגוף של הנקבה.
  האפרוחים הצעירים, סמוך לבקיעתם מהביצה' שוקלים 6-7 גרם וצבעם חום עם פסים צהובים. 
  הם מאוד עדינים וצריך לטפל בהם בזהירות יתרה.
  
  
• רבייה
  הניסיון מלמד אותנו כי יחס של זכר אחד לשתיים או שלוש נקבות בדרך כלל ייתנו פריון גבוה. 
  כאשר שלווים מוחזקים בלהקה, מספיק לגדל זכר אחד לשלוש נקבות כדי להפחית את ה"מלחמות" בקרב הזכרים. 
  זוגות שמגדלים בכלובים בודדים יזדווגו יותר ותהיה גם פוריות טובה. 
  עם השנים ועם התבגרות השלווים, הפריון פוחת במידה ניכרת. 
  יש להימנע מלזווג שלווים מאותה משפחה ובכל להקה צריך להכניס דם חדש.
  אחרת תגבר השכיחות של מוטנטים (חריגות) וזה עלול להפחית באופן משמעותי את ביצועי הרבייה עד לעקרות מוחלטת.
  לכן רצוי לסמן את השלווים ולערוך טבלאות פוריות ותפוקת ביצים.
  
  
• טרום ההדגרה וטיפול בביצה
  ריבוי שליו מוצלח מתחיל בתקופה טרום הדגירה. 
  יש לאסוף ביצים מספר פעמים ביום ולאחסן אותן בטמפרטורה של 15 מעלות צלזיוס.
  אין לאחסן במקרר ביתי משום שהוא קר מדי. 
  התוצאות הטובות ביותר מתקבלות כאשר ביצים מוחזקות לא יותר משבוע אחד לפני ההגדרה, לאחר מכן תחול ירידה בשיעור הבקיעות. 
  ביצי השליו צריכות להיות מטופלות בזהירות רבה מפני שהן רגישות מאוד להיסדק, לביצה סדוקה יש סיכויים קלושים לבקוע, אם בכלל.
  מדגרה מלוכלכת או אזור אחסון לא נקי הוא מקור עיקרי לזיהום ולמחלות. 
  יש כאלה שנוהגים לחטא את הביצים באידוי (עשן) לפי ההנחיות האלה:
  קח 25 גרם של קלי (אשלגן פרמנגנטי) ו- 35 מ"ל של פורמלין (40%) עבור כל מטר מעוקב של שטח חממה או המדגרה.
  שים את התערובת המחטא הזו בתוך כלי חרס או צלחת חרסינה אמייל (בנפח פי עשרה מזה של החומרים), ורק אז להוסיף את פורמלין אל התערובת.
  הימנע משאיפת האדים, או תחבוש מסכת מנשם מתאימה.
  חובה להשאיר במדגרה את המאוורר פועל ואת פתחי האוורור סגורים במהלך החיטוי, ואז לאחר 20 דקות, לפתוח את פתחי האוורור.
  לפתוח את החממה ואת האוורור במדגרה לאחר 20 דקות.
  במהלך החיטוי, הלחות צריכה להיות גבוהה, והטמפרטורה חייבת להיות בין 20 מעלות צלזיוס ל- 30 מעלות צלזיוס.
  
  
• הדגירה והטיפול
  תקופת הדגירה של השליו הוא 17-18 ימים. 
  בקיעות מוצלחות תלויות בהבנה טובה של בקרת הטמפרטורה והלחות של המדגרה.
  יש ללמוד את המלצות היצרן בקפידה, ולשמור אותם לעיון נוסף.
  בד"כ מתקינים במדגרה שני מאווררים - האחד שואף את האוויר מהחוץ פנימה, והשני נושף את האוויר מהמדגרה החוצה. 
  ישנם דגמים מסוימים של מדגרות שנועדו במיוחד שליו - כדאי להשתמש בהן. 
  ולמרות האמור, ביצי השליו היפני יכולות להיות מודגרות בכל סוגי המדגרות, אם כי ייתכן שיהיה צורך לשנות את מגשי הביצים במדגרות מסוימות. 
  יש להכניס את הביצים הגדולות יותר במגש ההדגרות.
  
  
• מדגרות מאווררות (בסיס חובה)
  מדגרות צריכות לשמור על טמפרטורת אינקובציה של 37.5 מעלות צלזיוס ±0.3 ולחות יחסית של 60%. 
  יש להפוך את הביצים כל 2-4 שעות (כיוון אוטומטי במדגרה) וזאת כדי למנוע הדבקת העובר לקליפה. 
  ביום ה- 14, צריך לבדוק ולהסיר את כל ביצים הסדוקות, העקרות ואלה שעוברים בהן מתים ראה כאן: בדיקת פוריות הביצה, ואיך מבצעים בדיקת "קנדלינג". 
  ואז, מעבירים את הביצים אל מגשי הבקיעה ולהפסיק את הסיבובים.
  יש לכוון את הטמפרטורה על 37.2 מעלות צלזיוס ולחות יחסית של 70%. 
  אין לפתוח את הדלתות במהלך תהליך הבקיעה. 
  
  
• מדגרת אוורור או אומנת אוורור
  אם נעשה שימוש באומנת, יש לכוון את טמפרטורת הדגירה הרגילה היא 38.3 מעלות צלזיוס במשך השבוע הראשון.
  ו- 38.8 מעלות צלזיוס למשך השבוע השני ולא יעלה על 39.5 מעלות צלזיוס עד שהבקיעה הושלמה. 
  יש למדוד את הטמפרטורה בחלק העליון של הביצים. 
  הלחות צריכה להיות פחות מ 70%, עד היום ה -14 של הדגירה ואז זה צריך להיות מוגדל ל- 70% ו-32.2 מעלות צלזיוס עד שהבקיעות הושלמו ב- 17 או 18 ימים. 
  
  
• למשתמשים במדגרות ללא מנוע שהופך את הביצים באופן אוטומטי
  שמירה על לחות מתאימה היא קריטית.
  באינקובטורים קטנים עדיין יכולה להיות בעיה, אין לפתוח את האינקובטור בתדירות גבוהה יותר ממה שנדרש כדי להפוך את הביצים, ואל תשאיר אותו פתוח לפרקי זמן ארוכים.
  את הביצים יש להפוך ביד (בעזרת כפפות חד פעמיות) לפחות שלוש פעמים ביום, ועדיף חמש פעמים ביום. 
  סימון בעיפרון בצד כל ביצה עשוי לסייע לך בהבאת סיבוב תקין. 
  רצוי להעביר את הביצים למקומות שונים באינקובטור במקרה הטמפרטורה אינה אחידה לכל נפח התיבה.
  אפרוחים שנדבקו לקליפה,לעתים קרובות, נוטים להשתרע במגשים, כדי למנוע זאת, יש להניח את הביצים לתוך שטח קטן או להדק את הגביע לתחתית של מגש הבקיעה לפני שהאפרוחים מתחילים לבקוע.
  
  
• הדגירה הטבעית
  אפשר גם להגדיר ביצי שליו יפני תחת תרנגולת - "ברודי בנטאם" או "תרנגולות משי" הם אידאליים. 
  יש לדאוג שכל קבוצת הביצים יהיו בני גיל אחיד ולהציב אותן כך שהם יבקעו יחד.
  
  
• טיפול באפרוחים
  אפרוח של שליו הוא יצור קטן ועדין. 
  הקפדה על טמפרטורה הולמת היא חשובה מאוד. 
  הם צריכים חום קבוע ומתאים במשך כ- 3-4 שבועות לאחר הבקיעה. 
  אומנת מסחרית אמינה או כל מקור חום אחר המספק מספיק חום ניתן להשתמש בהצלחה, יש להניח את מקור החום כל  30-46 ס"מ מעל הרצפה. 
  למדוד את הטמפרטורה בגובה האפרוחים שתהיה 35 מעלות צלזיוס ולשמור על היציבות לפחות במשך כל השבוע הראשון מהבקיעה.
  אח"כ ניתן להוריד בהדרגה את הטמפרטורה בכ- 3.5 מעלות צלזיוס עד שאפרוחים מנוצים באופן מלא ועד לגיל כ- 3-4 שבועות.
  יש להקפיד על הגנת האפרוחים מפני כניסה של אוויר קר, במיוחד בלילה. 
  יש להקפיד ולהיזהר שהשליו הקטן לא יכנס למים ויטבע במי השוקתות. 
  צנצנת שימורים מזכוכית או בסיס פלסטיק, או שוקת אוטומטיות קטנה, עשיות לפתור את הבעיה.
  ניתן למלא מגש קטן בגולות או בחלוקי נחל קטנים, למלא במים וכך למנוע את הטביעה.
  בהגיע האפרוחים לגיל שבוע, ניתן להסיר את חלוקי הנחל בבטיחות. 
  חשוב לספק מים נקיים בכל הזמן ויש לנקות מדי יום את מכלי מים או שקתות. 
  רצפת האומנת צריכה להיות מרופדת בגלילי נסורת או נסורת שקונים בחנויות לחיות מחמד (נסורת מנגריה חשודה כמורעלת), שבבי עץ, חול ים בגובה 5-10 ס"מ מכוסה בנייר במשך השבוע הראשון לחייהם של אפרוחים. 
  עיתונים ישנים מתאימים למטרה זו אבל לא אידיאליים, עדיף להשתמש ב"נייר מגבת". 
  המזון צריך להיות מפוזר על הנייר כדי לעודד את האפרוחים הצעירים לאכול. 
  אם אפרוחים גדלים בכלובי רשת או על רצפת רשת, משטח הרצפה חייב להיות מכוסה נייר גס (קרטון) במשך השבוע הראשון גם כדי למנוע פציעות הרגל.
  
  
• תלישת נוצות או צורות אחרות של קניבליזם
  אירועים של קניבליזם עלולים להתרחש כאשר השליו היפני גדל על חוטי רשת. 
  חיתוך המקור מוקדם ככל האפשר בסביבות גיל ה-2 שבועות עשוי להיות לעזר, יש לעשות זאת ע"י אדם מנוסה ומיומן.
   ניתן להסיר את קצה המקור העליון באופן זמני עם קוצץ ציפורניים יעודי לציפורים (מספריים יעודיות). 
  אמצעי מניעה יעילים אחרים בדרך כלל הם צימצום מספר השלווים בכלוב כדי למנוע צפיפות.
  אפשרות נוספת היא - להפחית את עוצמת האור ולהגדיל את הסיבים תזונתיים. 
  יש לציין ולהתחשב בעובדה שהשלווים היפנים הם טריטוריאליים (ראה גם: נחלה) ויגנו על שטח המחיה שלהם מפני פולשים.
  
  
• דיור וציוד
  שלווים שוכנים לעתים קרובות בחדרים שדומים למוסכים. עם זאת, חדרים כאלה צריכים להיות מבודדים היטב ומאווררים היטב.
  חייב לספק להם הגנה מפני חתולים, מכרסמים וציפורים טורפים. 
  המקום צריך להיות מתוכנן כך שיבטיח לשלווים נוחות מרבית, שהמזון והמים יהיו נגישים ולאפשר גישה לניקוי הכלוב/הלול בקלות וביעילות. 
  שלווים מבוגרים יחיו ויתפתחו בהצלחה אם יהיה להם שטח מחייה לפחות של 145 סמ"ר (ברצפה) לכל שליו.
  אם שטח המחיה לא לרוחם, לעתים קרובות, בגידול בלהקות, הם לא יבנו קן, אלא יסתירו את הביצים. 
  
  
• מי שמגדל בכלוב 
  כלוב שהרצפה היא בגודל  15 × 20 ס"מ הוא גדול מספיק עבור שני שלווים, חשוב שיהיה גם גבוה. 
  הכלוב צריך להיות ממתכת אל חלד וגג דיקט כדי למזער פציעות ראש במקרים שהשלווים נבהלים וקופצים לגובה. 
  אבל מי שרוצה שהשלווים שלו יהיו שלווים, רגועים ושקטים, עדיף שישכן אותם בכלוב גדול יותר במידות האלה: 1.25-2.5 ס"מ של שטח רצפה וגבוה ככל האפשר.
  לדאוג לכלי אוכל ושוקטת מים.
  אם משתמשים בכלי למים, יש להחליף את המים לפחות פעמיים ביום. 
  
  
• דרישות האור
  השליו היפני דורש 14-18 שעות אור ליום כדי לשמור על ייצור ביצים מקסימלית ופוריות. 
  ראוי לציין שהשלווים אוכלים רק בשעות האור.
  משמעות הדבר היא כי תאורה משלימה חייבת להיות מסופקת בחודשי הסתיו, בחורף ובאביב כדי לשמור על הטלת ביצים סדירה. 
  
  
• תְזוּנָה
  מומלץ לתת מוזן גרוס כדי למזער את בזבוז מזון. 
  במשך ששת השבועות הראשונים יש להאכיל בתערובת שמכילה כ -25% חלבון, 12.6 מגה-ג'יאג' (MJ) של אנרגיה מסוגלות מטבולית (ME) לק"ג, וסידן של 1.0%. 
  אם זה לא זמין לכם בשוק, ניתן להשתמש בתערובת סטרטר של עופות (20% -22% חלבון), אבל אז האפרוחים יתפתחו לאט יותר.
  הדרישות התזונתיות של הפרגיות המתקרבות לבגרות דומות, מלבד העובדה שרמות הסידן והזרחן חייבות להיות מוגברות. 
  בגיל 5 שבועות, ניתן להוסיף להם אבני סידן או סבידה.
  הנחת דיאטות צריכה להכיל כ 24% חלבון, 11.7 MJ של אנרגיה מסוגלות מטבולית לקילוגרם, ו -2.5% -3.0% סידן. 
  אלה האחרונים עשויים להיות מוגברת ל -3.5% במזג אוויר חם כאשר השלווים אוכלים פחות מזון, אך עדיין דורשות סידן כדי לשמור על ייצור הביצים.
  נקבת השליו היפני בוגרת, צריכה לאכול בין 14 גרם ל- 18 גרם של מזון ליום. 
  חשוב להגיש מזון טרי, שיהיה מאוחסן במכלים מכוסים עם מכסים מתאימים היטב, באזור נקי, יבש, ללא עכברי וחרקים. 
  למזון מאוחסן יותר מ- 8 שבועות חלה התדרדרות באיכות הוויטמינים ומרכיבים תזונתיים, במיוחד בחודשי הקיץ. 
  
  
• מניעת מחלות ובקרה
  שיטות ניהול התברואה הן הערובה הטובה ביותר להגנת השלווים מפני מחלות. 
  ציוד, כגון כלובים, כלי אוכל, כלי מים וכלים אחרים יש לנקות ולחטא לעתים קרובות, מומלץ לעשות, אחת לתקופה, גם חיטוי מקצועי. 
  שלווים יפניים סובלים מאותן מחלות שמשפיעות על התרנגולות הביתיות, עם זאת, כאשר הלול או הכלוב, התזונה, ובעלי חיים יישמרו על היגיינה ברמה גבוהה, לא תהיה בעיה של תמותה. 
  שלווים שהתגלו כחולים צריכים להיות מבודדים מיד מהעופות הבריאים.
  שלווים שמתו יש להוציא מיד ולערוך להם אבחון וטרינרי - רצוי לפני תחילת הטיפול בלהקה (אם יש תמותה גדולה אפשר לבדוק רק מדגם).
  

ושיהיה לכם בהצלחה מלאה

בטעות רווחת הדעה שאומרת, שברגע ששלווים משמשים כעוזרי ניקיון בווילר צריך להפסיק לתת להם מזון ורק שילקטו את הזרעונים של הציפורים, אין זה נכון ואפרט בחלק של התזונה על המזון שמומלץ בווילר.

בבית ובכלובים - בשונה מרוב העופות והתוכים שלא יתאימו לחיות בבית, רובם בגלל גודל הכלוב, בגלל שרוב העופות והתוכים מלכלכים מאוד את הכלובים וסביבתם, וחלקם פשוט השכנים לא אוהבים רעש. 
כאן נכנסים השלווים לתמונה, ניתן לגדלם באקווריום/טרריום של זוחלים שאליו ניתן להוסיף צמחים, אבנים, וחתיכות גזעים למראה מרשים יותר. 
כאשר הם חיים בתוך אקווריום סביבת הכלוב נשארת נקייה וללא ריחות זה מאוד דקורטיבי ונאה מאוד לצפייה, השלווים  כמעט ולא משמיעים רעש חוץ מקריאות מידי פעם שבחלק מהסוגים מאוד נעימות לאוזן ומרגיעות, למשל שליו הבובוואייט.
כמובן שישנם סוגים שפחות יהיה מומלץ לגדלם בבית מכיוון שהם מתנהגים בהיפראקטיביות רבה וקופצים ומעופפים, אך כמובן שגם סוגים אלו, ללא בעיה, ניתן לגדל בחצר וגם בבית.

שלווים סינים/יפנים - נחמד מאוד לגדל גם בכלובי רבייה ללא תוספות מיוחדות, ולעבוד על הגנטיקה שלהם (מכיוון שזמן ההדגרה קצר וההגעה לבגרות מינית מהירה) ניתן להגיע למופעים מדהימים.
בעניין הגנטי, קל יותר לעבוד עם השלווים הסינים מכיוון ששם ישנם מופעים רבים.

עד כאן הסברתי חלק מהסיבות, מדוע לגדל שלווים, כעת אעבור לתזונתם שחשובה מאוד!
תזונה
בדומה לכל בעלי החיים, גם השלווים זקוקים לתזונה מגוונת על מנת, שמערכות הגוף שלהם יתפתחו כהלכה, שיאריכו ימים, שמופעם ומראם ייראה שופע ומרשים.
אתחיל בתזונה של האפרוחים: כאשר אפרוחי שלווים בוקעים הם זקוקים שיהיה במזון אחוז גבוהה של חלבון - מעל ל-25%.
במידה והם לא יקבלו את מנת החלבון ההכרחית, גופם לא יתפתח היטב והרבייה תהיה דלה (אם בכלל).
בשני הסוגים סיני ויפני (שהם הפשוטים ביותר) - מכיוון שסוגים אלו די עמידים, הייתי קונה להם מזון ממכון תערובת, למשל במכון תערובת של כפר ויתקין מוכר לשני הסוגים הללו תערובת מצוינת בעלת 28% חלבון. כמובן שהייתי הרבה יותר ממליץ ושמח אם היו דואגים להביא להם מזון יעודי לעופות נוי (היחידי בארץ שידוע לי שמוכר אותו הוא ארנון ממושב גנות) מחירו אומנם יקר אך כאשר תראו את העופות בבגרותם תבינו שלא הפסדתם שקל והשקעתם בהם את הטוב ביותר, הם יידעו לגמול לכם ברוחב לב.
בימים הראשונים מומלץ להוסיף ביצה קשה מגורדת עם קליפתה, חסה ומלפפון קצוצים היטב, ואפילו גזר לחיזוק צבע הניצוי בעתיד.
כמו כן, מומלץ להוסיף להם פעמיים בשבוע וויטמינים למי השתייה.
קשה לספק להם את כל התזונה שלה הם זקוקים לכן וויטמינים במים ידאגו שלא ייחסר כלום.
לסוגים היותר יקרים מיפני סיני-רק מזון ייעודי לעופות נוי (אחרת כנראה ולא תראו מהם רבייה), אפילו הייתי ממליץ להוסיף את המזון ביצים הייעודי לעופות נוי, במקום ביצה קשה מגורדת.
כל השאר אותו דבר. (גם מצוין באתר של חוות בלפונטה, איזה מזון צריך לתת בכל גיל לשלווים עד לרבייה).

תזונת הבוגרים:
לשליו היפני ולסיני, הייתי ממליץ על תערובת כופתיות למטילות + מזון משלים ליונים. ברוב מכוני התערובת איכות התערובות משתנות; בוויתקין מצאתי שתערובת הכופתיות די עשירה בחלבון, ובאיכות סבירה (והכופתיות די קטנות ומתאימות לשלווים). אך אם יש לכם אפשרות לקנות מארנון מזון מס' 4 לרבייה לשלווים ופסיונים מה טוב!
כמו כן, מומלץ להוסיף למי השתייה וויטמינים - פעם עד פעמיים בשבוע.
מומלץ לתת כל יום ירק.
אם יש לכם רימות/זחלים של חיפושית הקמח תגישו לשליו זחל או רימה אחת, 3-4 ביום וביצה קשה (מרוסקת/מגורדת) 2-3 בשבוע.
לסוגים היקרים יותר מיפני סיני מומלץ רק מזון ייעודי לשלווים/פסיונים (הרבייה תהיה הרבה יותר מוצלחת) הם אוהבים מאוד גם תערובת יונים/משלים ליונים וכל השאר כמו היפנים והסינים.
בנוסף, מכיוון שעופות אלו מטילים המון (גם היפני והסיני) מומלץ להוסיף להם סידן למזון (גם קליפות ביצה קשה לאחר הרתחה או סידנית או סבידה מגורדת)
ואם הם לא יקבלו את התפריט המומלץ, מערכותיהם לא יתפתחו היטב והרבייה תהיה דלה (אם בכלל).
בשני הסוגים סיני ויפני (שהם הפשוטים ביותר) - מכיוון שסוגים אלו די עמידים הייתי קונה להם מזון ממכון תערובת, למשל במכון תערובת של כפר ויתקין מוכר לשני הסוגים הללו תערובת מצוינת בעלת 28% חלבון. כמובן שהייתי הרבה יותר ממליץ ושמח אם היו דואגים להביא להם מזון יעודי לעופות נוי (היחידי בארץ שידוע לי שמוכר אותו הוא ארנון ממושב גנות) מחירו אומנם יקר אך כאשר תראו את העופות בבגרותם תבינו שלא הפסדתם שקל והשקעתם בהם את הטוב ביותר, הם יידעו לגמול לכם ברוחב לב. מובן שבימים הראשונים גם מומלץ להוסיף ביצה קשה מגורדת עם קליפתה, חסה ומלפפון קצוצים היטב, ואפילו גזר לחיזוק צבע הניצוי בעתיד.
כמו כן, מומלץ להוסיף להם פעמיים בשבוע וויטמינים למי השתייה, משום שקשה לספק להם את תזונה מאוזנת לכן וויטמינים במים ידאגו להשלים את החסר.

לסוגים היותר יקרים מיפני סיני-רק מזון יעודי לעופות נוי (אחרת כנראה ולא תראו מהם ריבוי), אפילו הייתי ממליץ להוסיף את המזון ביצים הייעודי לעופות נוי, במקום ביצה קשה מגורדת. כל השאר אותו דבר. (גם מצוין באתר של חוות בלפונטה, איזה מזון צריך לתת בכל גיל לשלווים עד לרבייה).
כבוגרים הייתי ממליץ, ליפני ולסיני, על תערובת כופתיות למטילות + מזון משלים ליונים. ברוב מכוני התערובת איכות התערובות משתנות; בוויתקין מצאתי שתערובת הכופתיות די עשירה בחלבון, ובאיכות סבירה (והכופתיות די קטנות ומתאימות לשלווים). אך אם יש לכם האפשרות לקנות מארנון מזון מס' 4 לרבייה לשלווים ופסיונים מה טוב! מומלץ גם להוסיף להם למי השתייה פעם-פעמיים בשבוע וויטמינים. ירק מומלץ בכל יום, אם יש לכם רימות/זחלים של חיפושית הקמח תגישו לשליו זחל או רימה אחת, 3-4 ביום וביצה קשה (מרוסקת/מגורדת) 2-3 בשבוע.

לסוגים היקרים יותר מיפני סיני מומלץ רק מזון ייעודי לשלווים/פסיונים (הרבייה תהיה הרבה יותר מוצלחת) הם אוהבים מאוד גם תערובת יונים/משלים ליונים וכל השאר כמו היפנים והסינים. בנוסף מכיוון שעופות אלו מטילים המון (גם היפני והסיני) מומלץ להוסיף להם סידן למזון (גם קליפות ביצה קשה לאחר הרתחה או סידנית או עצם דיונון מגורדת).

רבייה
למי שאין ניסיון יתקשה להבחין בין הזוויגים.
הזכר מהודר יותר מן הנקבה.
בעונת הרבייה הזכר קורא קריאות מיוחדות שמיועדות למשוך את הנקבה. 
הזכר תוחם את הטריטוריה שלו ונלחם עליה בנקירות מקור ושורט בעזרת הטופרים. 
בעונת הקינון, הנקבה חופרת גומה קטנה בסבך הצומח ומרפדת אותה בעשב וקש. 
היא מטילה ביצה חלקה ומבריקה מדי יום. 
לאחר גמר הטלת התטולה היא מתחילה לדגור במשך 17-19 ימים. 
הזכר נשאר קרוב לקן כדי להגן עליו. 
כל האפרוחים בוקעים יחד ובימים הראשונים, הנקבה שומרת עליהם ומחממת אותם בלילות. 
כשהם מגיעים לגיל של 12-14 יום, האפרוחים כבר מסוגלים לעוף, אבל בכושר לקוי.
מספר ימים לאחר מכן, הם כבר מסוגלים לעוף במלוא כושרם, אבל נשארים ליד האם עד מלאות להם 30-50 יום. 
בחלוף שנה תמימה, האפרוחים האלה כבר יגיעו לבגרות מינית.

מזל טוב! השלווים שלכם הגיעו לגיל הרבייה?
הסינים והיפנים מתחילים להתרבות כבר מגיל מוקדם מאוד, בתנאים טובים שלווים סינים ויפנים יטילו כמעט כל השנה. אך במידה ואין תוספות אור הרבייה בדרך כלל מתחילה בסוף החורף עד תחילת הסתיו.
במידה ואתם מעוניינים שהשלווים ידגרו מוטב שתקנו סינים (היפנים די עצלנים בדגירה אך ראיתי גם מקרים של אלו דוגרים) מכיוון שרק כשליש מהנקבות יש נטייה לדגור. ימי דגירה של שליו סיני הם כ-16 ימים ושל שליו יפני כ-18 ימים.
במידה ובקעו אפרוחים מוטב להעביר אותם לכלי סגור עם גוף חימום (או מנורה) ביחד אם האם, משום שבדרך כלל לאחר שהאפרוחים בוקעים האם לא דואגת לחמם אותם והם עלולים לקפוא למוות.
בימים הראשונים לחייהם תקפידו על כלים נמוכים (אפילו פקקים או מבחנות שתייה של תוכים) על מנת למנוע טביעה בכלי המים.
חשוב לדעת, במידה ואתם מגדלים מספר שלווים יחדיו בכלוב זמן רב אין להכניס אליו שלווים חדשים!
הם יותקפו באגרסיביות ולעתים עד מוות.
מה שצריך לעשות הוא להעביר את כולם לכלוב חדש שונה מקודמו (ושלא יזכיר אותו גם), ולאחר מכן להחזירם לכלוב הרצוי.

מומלץ לגדל את הסוגים השונים כך:

הדגשים
ביצי שליו נחשבות כיום גם כמעדן וגם כביצים בריאות מאוד, ביצי השליו עשירות בוויטמינים ובחומצות אומגה 3 בשונה מביצים אחרות! (לדוגמה של תרנגולות).
אך ליתרונות אלו גם חסרונות, הן עשירות בשומן רווי דבר שעלול להוביל לעלייה ברמת הכולסטרול בגוף.
ביצי השליו נחשבות כמעדן בעולם טעמן מיוחד יותר וחזק (אין לי ניסיון בכך אני אינני אוכל את הביצים של השלווים שלי).
הביצים בריאות גם לתוכים שאנחנו מגדלים.
במידה ואתם מגדלים תוכים בכלובים גדולים שמרחב התעופה גדול, אז יהיה מצוין לתת לתוכים ביצת שליו קשה במקום 1/3 ביצת תרנגולת, בתאבון ובהצלחה לכולם בגידול!

• ספק מזון לשלווים ועופות נוי אקזוטיים ארנון: חוות גנות
  
• קריאת הבובואייט נעימה למשמע: 
  
  
  
• שליו קליפורני בטבע: 
  
  
  
• גידול שלווים יפנים: 
  
  
  

 

משי 

עוף  הג'ונגל

משי האף

משי                                                                                        פולני באף לייסד                                      פקין מתולתל

סיברייט                                                                                                                                       פולני מתולתל

ססקס לייט                                                                                                                                            סיברייט        

פולני

פניקס

סומטרה

פניקס

ג'ונגל

ג'ונגל

פולני מנוקד

פניקס

ססקס לייט                                                          רוד איילנד                                                ברמה פרטרידג'      

ססקס לייט

ברמה קולומביאן

עוף הג'ונגל

ברמה פרטרידג'

משי חשוף צוואר

פולני באף לייסד

משי

ברמה פרטרידג'

דוקלה חרסינה

דוקלה חרסינה                                                                                                                               פקין מתולתל

דוקלה חרסינה                                                                                                                     ברמה לייט

מודרן גיימ                                                                                                                                  פולני

עוף הג'ונגל

ברמה לייט

לא פעם אני נשאלת, איך מגדלים אפרוחים בני יומם או בני ימים ספורים.
אז קודם כל ולפני שהאפרוחים מגיעים אליך, צריך להכין להם "בית", אומנת.
אפשר לבנות אומנת או לאלתר ארגז עץ היות וזה רק לעשרה ימים בערך.

מה שצריך זה:

 

כל מי שמגדל עופות בחצר מכיר את התופעה של משבר שלהי הקיץ (עונת המעבר).
תרנגולת מתעטשת, מגרדת את עינה, מטלטלת את הראש לעיתים קרובות (כדי להשתחרר מנזלת תורדנית)תרנגולת מישתעלת או משמיעה קולות מעין "אסטמה", כל אלה הן תופעות של עונת המעבר. מצוקה נשימתית ומחלות דרכי הנשימה לפעמים מלווה בדלקת עיניים.

מה עושים?
דבר ראשון צריך לדאוג למקום שינה מוגן מהטל (אם עדיין אין כזה).
במצב של דלקת עיניים, משחת עיניים פשוטה או טיפות עיניים אנטי דלקתיות עשויות לפתור את הבעיה.
לגבי נזלת ליחה ונשימה כבדה ניתן להשתמש באנטיביוטיקה שמיועדת לעופות -  אוקסיטטרציקלין. זהו חומר אנטיביוטי מקבוצת הטטראציקלינים שמשמש לטיפול בזיהומים בטטוח רחב, כמו: זיהומי עור, זיהומים בדרכי הנשימה, במערכת השתן, באוזניים ובעיניים ועוד.
אפשר להשתמש גם באוקסיגל (אוקסיטטרציקלין הידרוכלוריד 50%) או שווה ערך, ניתן במי השתיה למשך 5-7 ימים רצופים. במידה ונותנים אנטיביוטיקה לעוף בשום אופן אין לתת בצורה לא סדירה או להפסיק את השימוש כשמצב העוף משתפר, אלה לסיים את הטיפול בכל חמשת הימים וזאת על מנת שהחידק לא יפתח עמידות לאנטיביוטיקה.
המינון הוא: 0.5-1.0 גר` לליטר מי שתיה, למשך 5-7 ימים, או לפי הוראות רופא וטרינר.
יש להמיס את התכשיר בכמות קטנה של מי שתיה ורק לאחר מכן להוסיף מים עד לכמות הסופית.
אין השתמש אם ידועה רגישות לחומר.
אין להשתמש בו זמנית עם פניצילינים.
כמו כן אם הבעיה קלה והעוף אף פעם לא חלה ולא מורגל באנטיביוטיקה ניתן בהחלט לשפר את התזונה ולתת תוספי ויטמין סי ובכלל ויטמינים שמיועדים לעופות, גם במי השתיה אולם מומלץ להצמיא את העוף כשעתיים לפני מתן הויטמין ואז לתת את השתיה למשך שעתיים ולאחר מכן לשפוך את העודפים.

את התוסף של הויטמינים מומלץ לתת לעוף במהלך כל השנה פעם בשבוע לפחות. לא רק בזמן חולשה.
במידה והסימפטומים חריפים מומלץ להתיעץ עם וטרינר.
עופות מתנזלים בקלות בעונות המעבר ועלולים לפתח דלקת ריאות או מחלה נשימתית קשה די מהר, חשוב להשגיח ולבדוק היטב את הסימנים למחלה.
סימנים נוספים שיכולים להביע תרנגולת במצוקה הם:
ישיבה מרובה והתכנסות (יש לבדוק את פתח הביב לוודא אם יש שילשול או לכלוך של צואה לא רגילה. בכל מקרה רצוי להכנס למשטר טילוע באופן קבוע פעם בחודשיים, אל תשכחו שתרנגולות חיות ואוכלות מהארץ וחשופות לטפילי מעיים ממקורות שונים.
נפיחות או אדמומיות סביב העיניים - יכול להצביע על גודש ליחה בסינוסים ובאף, במצב כזה התרנגולת לפעמים מגרדת את העין או סביבה עם רגל מלוכלכת ויוצרת דלקת עיניים בנוסף.
  כאשר התרנגולת סומרת  את נוצותיה והצואר מכווץ, יש לעקוב ולראות אם היא אוכלת ושותה ואם יש סימנים אחרים יוצאי דופן.

היות וגם אני מתמודדת עכשיו עם התופעות השונות של עונות המעבר הרגשתי צורך לשתף - על כל מקרה שלא יהיה.

הערה חשובה: העצות בפוסט זה לא באים במקום יעוץ של וטרינר ואינם מתיימרים להחליף יעוץ וטרינרי,
יעוץ וטרינרי מתחייב לפני הגשת כל תרופה לבעלי כנף, ונתינת תרופות כפי המיועץ בפוסט זה יהיו על אחריות נותן התרופות בלבד.

שתהיה שנה טובה בריאות ונחת
אור-לי_ דוגרת

מי לא היה רוצה ביצים אורגניות טעימות ובריאות ואם אפשר שיהיו זולות ונגישות?
מי לא היה רוצה להשתחרר ממעורבות שקטה בתעשיית הסבל של לולי הסוללה?
זה קל, זול ואפשרי, לגדל תרנגולות לביצים בחצר האחורית.
הביצים
הביצים הם המצרך הכי נפוץ בכל בית. בעוגות וברוב המאכלים הביצה מהווה מרכיב בסיסי וחיוני.
האם יש משהו מהנה יותר מביצה שנילקחה רגע לפני הכנתה מתא ההטלה בחצר של תרנגולת שמנמנה ודשנה שאוכלת בערך אותו מזון עשיר שאנחנו אוכלים,  ביצה ללא אנטיביוטיקה, ללא תוספים מלאכותיים, ביצה נטו?
"הביצה, לאחר שנים של יחסי ציבור גרועים, עושה קאמבק ונחשבת היום למזון איכותי בעל ערכים תזונתיים חיוביים כמו ויטמינים וחלבון, ומומלצת לצריכה יומית. זאת לצד ערכי כולסטרול גבוהים שמחייבים אותנו למתן בצריכת הביצים ולא להגזים (המינון המומלץ - ביצה ביום)."
נמצא כי אחד הגורמים  לירידה בצריכת הביצים נובע מהמודעות לתנאים הקשים שבהם העופות גדלים ומוחזקים במשק, וכן המזון שמורכב מתוספים שלא כולם תמימי דעים לגבי מרכיבי הבריאות בהם.

ביצי חופש
אלו הן ביצים מלולים ללא תאי סוללה, לולים עם מתחם גדול יותר מבלולי הסוללה שבו התרנגולות מסתובבות חופשי ומטילות את הביצים בתיבות הטלה.
מבחינה תזונתית, אין הבדל בין ביצי-החופש לביצי הסוללה, אבל התרנגולות יכולות ללכת על אדמה או מצע רך, יכולות לעשות "אמבטיית חול" בכדי להיפתר מטפילים וישנות על מוטות שינה שמותאמים למבנה הרגל שלהן, בקיצור חיים נוחים יותר מתנאי העופות בלולי הסוללה.
לעומת זאת, המרחב בלולי החופש לא מספק ובגלל זה גם בלולי החופש חותכים לתרנגולות חלק מלא בוורידים וכלי דם מהמקור כדי שלא ינקרו אחת את השנייה מרוב צפיפות (ללא הרדמה או משככי כאבים), בגלל שהם לא מטילים ביצים והם לא מהגזע המתאים לתעשיית הבשר (גזע מעוות גנטית שמגיע לגודל מלא ולמשקל של 3 קילוגרמים אחרי 40 ימים מבקיעת הביצה!), כל האפרוחים הזכרים נטחנים בהיותם חיים או נזרקים לזבל ומתים שם, האפרוחים בלולי החופש מעוותים גנטית בדיוק כמו האפרוחים בלולי הסוללה בשביל תטולה מספקת מה שלעיתים קרובות גורם לצינורית ההטלה של התרנגולות לצנוח וייצור קליפות הביצים היומיומי מצריך יותר סידן משהתרנגולת יכולה לספוג מה שגורם לעצמות שלה להתפורר, גם בלול חופש נהרס המבנה החברתי של התרנגולות, בגלל כמות הצואה שמצטברת עקב חוסר ניקיון בלול הרבה תרנגולות חולות באמוניה שהורסת את העיניים ומערכת הנשימה ולבסוף, בכל הלולים המסחריים, מחשמלים את התרנגולות על סרט נע כהן מגיעות לגיל שנתיים (בגיל זה קצב ההטלה של התרנגולת פוחת) ומחליפים אותן בפרגיות צעירות שגורלן יהיה זהה לתרנגולות הקודמות שהיו בלול.. 

ביצים אורגניות
בלולי הביצים האורגניות מיישמים את התנאים שקיימים בביצי החופש אבל הדגש הוא על התזונה המאוזנת לעופות, ללא תערובות שיש בהן תוספי אנטיביוטיקה והורמונים, מזון יותר טבעי וקרוב לתזונה הטבעית שלהן, ומכאן שגם הביצים שהן מטילות יותר בריאות לצריכת האדם. התרנגולות בלולים האורגניים לא מקבלות את כל הערכים התזונתיים שהן צריכות כמו חרקים וירקות שמאוד חשובים להן.
  אם כלכך טוב אז מה רע?
אז זהו שהבעיה בביצים האורגניות היא לא איכות הביצה או ההרכב התזונתי שלה, אלה מחירה הגבוהה. עבור מוצר כה בסיסי ונצרך בכמויות גדולות בכל ימות השנה ביצים אורגניות יעשו לכם "חור בכיס".
יש דרך נוספת להעניק לבני ביתכם מזון עתיר חלבונים ובריא וזה להפיק את הביצים בעצמך. גידול תרנגולות בחצר האחורית, הוא כמובן, מתאים למי שחצר אחורית זמינה עבורו.
מספר סיבות טובות למה כדאי להקים לול ביתי
ביצים - גידול תרנגולות מהווה דרך נהדרת לקבלת ביצים טריות, אורגניות, טעימות ומזינות.
ביצי חופש - הביצים והתרנגולות שבלול הביתי הן שלכם - היחס שלכם אליהן יבטיח במאה אחוז, שמדובר בתרנגולות חופשיות, מעושרות ומאושרות - זה תלוי רק בכם.
דשן - התרנגולות מספקות דשן טבעי מעולה לגינה. הפרשות התרנגולות מהווים דשן מעולה, שהשימוש בו יעשיר את האדמה בגינה הביתית.
תיחוח אדמת הגינה - התרנגולות מאווררות את האדמה ומטייבות אותה כחלק מהרגלי חיפוש המזון שלהן.
חרקים - מיתון אוכלוסית החרקים שבגינה, המטרד שלכם הוא המעדן של התרנגולות.
חיות מחמד - התרנגולות הן חיות מחמד קלות לטיפול ועשויות להוות אמצעי חינוכי לקבלת אחריות ולהבנת עולם החי והסביבה לילדים ולמבוגרים כאחד.
זול - החזר השקעה מהיר, תוך שנה בערך תחזירו את ההשקעה ההתחלתית ותתחילו להרוויח ביצים בחצי מחיר ובהרבה כיף.
סיפוק והנאה - תחושה מדהימה שמוכרת לכל מי שמכין חביתה בארוחת הערב מהביצים שאסף בבוקר.
הלול
הכי טבעי לתרנגולות להסתובב חופשי בחצר וללון על עצים.
אם תנאים אלה לא מתאפשרים הרי שלול התרנגולות הוא הפיתרון. זהו מבנה תחום, מגודר ומוצל שתפקידו להגן על התרנגולות ולהוות להן סביבת חיים מוכרת ובטוחה.
הלול מתחלק לשני אזורים עקריים:

מתחם מוגן הוא מתחם שיהיה מוגן ממזג אויר חם או סוער, עליו להגן על העוף מטורפים פוטנציאליים, שם הוא ירגיש נוח ובטוח לישון בלילה בביטחה והנקבה תטיל ביצים ואפילו תתדגור עליהן ותגדל אפרוחים.
במתחם כדאי להתקין תיבות הטלה עם מצע רך או סלסלאות קש מרופדות רצוי מעט מוגבה מהקרקע שם תרגיש מוגנת לשבת להטיל כך שאף מזיק לא יגיע לביצים.
רצפת הלול יכולה להיות קרקע חשופה או מרופדת בקש או גזם גינה. גם רצפת בטון יכולה לבוא בחשבון אך חשוב לרפד במצע רך.
ניתן לבנות לול מוגבה מהקרקע עם רצפת רשת כך שהלשלשת תיפול על הקרקע ולא תישאר בלול אך חשוב ליצור איזור עם מצע קש או שווה ערך על מנת שיהיה מקום נוח לדריכה וכן ארגז חול ל"אמבטיית חול" בה התרנגולות יכולות להתנקות מהטפילים וזה גם סוג של הנאה עבורן.
מתחם מוגן הוא מתחם שיהיה מוגן ממזג אויר חם או סוער, עליו להגן על העוף מטורפים פוטנציאליים, שם הוא ירגיש נוח ובטוח לישון בלילה בביטחה והנקבה תטיל ביצים ואפילו תתדגור עליהן ותגדל אפרוחים.
במתחם כדאי להתקין תאי הטלה קוביות עם מצע רך או סלסלאות קש מרופדות רצוי מעט מוגבה מהקרקע שם תרגיש מוגנת לשבת להטיל כך שאף מזיק לא יגיע לביצים.
רצפת הלול יכולה להיות קרקע חשופה או מרופדת בקש או גזם גינה. גם רצפת בטון יכולה לבוא בחשבון אך חשוב לרפד במצע רך.
ניתן לבנות לול מוגבה מהקרקע עם רצפת רשת כך שהלשלשת תיפול על הקרקע ולא תישאר בלול אך חשוב ליצור איזור עם מצע קש או שווה ערך על מנת שיהיה מקום נוח לדריכה וכן ארגז חול ל"אמבטיית חול" בה התרנגולות יכולות להתנקות מהטפילים וזה גם סוג של הנאה עבורן.
גדר  - תחום עם גדר נועד למנוע מטורפים כגון תנים, כלבים וכדומה להכנס למתחם ולפגוע או להפחיד את העופות.  אפשר לקנות גדר לולים פשוטה וזולה שתעשה את העבודה אך תחליד עם הזמן ותזדקק להחלפה.
טוב יותר הוא, לרכוש גדר קשיחה בדומה לרשתות שמיועדות לכלובי תוכים שהיא מגולוונת, קלה ופשוטה לעבודה, חזקה ולא מחלידה מהר אבל גם יקרה יותר.
לולי טרקטור - לולי הטרקטור הם פיתוח מעניין ללולים הסטנדרטיים. הקונספט הוא הפיכת הלול ללול נייד בחצר. כך ניתן לנייד, את התרנגולות, כל פרק זמן, לפינה אחרת בחצר. היתרונות הטמונים בלול הטרקטור הן שהתרנגולות יכולות להיות מוצבות בכל פעם במקום אחר בגינה. כך יקבלו מזון טבעי, טרי וזמין (זרעים וחרקים) שכבר אזל במקום הקודם, שם גם יתחחו את הקרקע ויזבלו אותה. כך שלאורך זמן, גם הנקיון והתחזוקה של לולי הטרקטור פשוטים יותר מאשר בלולים הסטנדרטיים.
החסרון הגדול בלול הטרקטור הוא שמספר התרנגולות בלול כזה, בגלל האופי הנייד שלו, יהיה קטן יותר מאשר בלול רגיל.

מזון מוצק ומים - באחריותנו לדאוג שלתרנגולות שלנו יהיה מזון ומים נקיים וטריים על מנת להתקיים. מים אפשר לסדר ע"י מיתקן כוס (שוקת קטנה) שמחובר עם צינור דק לברז המים בחצר. כך המים יהיו נקיים וטריים כל הזמן ללא צורך בהחלפת המים. אם אין אפשרות להתקין מתקן כוס ניתן לקנות או לבנות מיכל מים עם פתח תחתון שיוחלפו בו המים מידי יום.
מזון - מזונן של תרנגולות הוא חרקים וזרעים אולם סביר שבמתחם החצר האחורית לא יהיה זמין בשפע על כן מומלץ להתבסס על תערובת מוכנה כבסיס התזונה, אפשר לנצל שאריות רבות מהפסולת מהמטבח הביתי כגון לחם, פסטות ודגנים.
בדגנים מבושלים יש הרבה יותר אנרגיה זמינה לתרנגולות מאשר בדגנים יבשים, לכן מומלץ לתת דגנים שהושרו לפחות 24 שעות במים (תערובות השרייה) דגנים שהתקלקלו כגון אורז עם תולעים הם מזון עשיר ומומלץ לעופות. כך אתם גם ממחזרים פסולת וגם מעשירים את תזונת העופות שלכם. ניתן לוותר על תערובות מתועשות המתוגברות בתוספים שנויים במחלוקת. ישנן תערובות של זרעונים גרוסים בלבד שניתן לרכוש כבסיס תזונה יומית.
תחזוקה - זהו תהליך פשוט וקל, תהליך שבועי שבו מגרפים את הקרקע משאריות המזון והצואה. מומלץ לרפד קלות את הקרקע בסיד (אבקה שקונים בחנות חמרי בניין) למניעת התפתחות טפילים בקרקע הסיד אינו פוגע בעופות. מומלץ לפזר את הסיד פעמיים בשנה. לנקות ניקוי יסודי ולאבק את קרקע, הלול תאי ההטלה ואת התרנגולות עם אבקה נגד טפילים.
הטלת הביצים - כל תרנגולת מכל זן מטילה ביצים. יש זנים שיטילו במשך כל השנה עם הפסקה של מספר שבועות בשנה ויש שיטילו בעיקר בקיץ ובאביב ואילו בחורף - מעט מאוד.
זה הזמן להפריך מיתוס - תרנגולות לא זקוקות לתרנגול זכר בכדי להטיל ביצים הן תתחלנה להטיל מגיל חצי שנה בערך ללא קשר לנוכחות הזכר בלול. בסביבות גיל שנה תפסיק התרנגולת את הטלת הביצים למספר שבועות. אין מה להלחץ, זהו הזמן שבו התרנגולת זקוקה לצבור את האנרגיה על מנת להשיר את נוצותיה ולהתכסות בכיסוי נצות חדש.
לול מרווח ונקי יבטיח תרנגולות חיוניות ובריאות.
  זני עופות - כיום ניתן להשיג בארץ זני עופות שמטילות יותר מ- 300 ביצים בשנה והן נחשבות לזנים גזעיים עם כמה שפחות התערבות תעשייתית. אלה הן תרנגולות יפות ומהודרות ונחשבות גם כעופות נוי שיכולות לקשט כל חצר.
תרנגולות ושכנים - לתרנגולות בחצר יצא שם רע של "מרעישות ומפריעות" לשלוות השכנים - עוד מיתוס. תרנגולות ללא זכר אינן מרעישות מי שמתעורר מוקדם, עם נץ החמה, ב- 5 בבוקר וקורא בקול על מנת להעיר את השמש הוא הזכר.
רצוי לברר עם הרשות המקומית לגבי מספר התרנגולות המורשות בחצר ואם קיימת בכלל הגבלה כזו.
את בעיית הריח מהלול פותרים ע"י ניקיון שבועי של הלול, בלול יבש אין ריח לכן יש לדאוג שהלול יהיה יבש ונקי וכך לא יורגש שום ריח.
אם ברצונכם להגדיל את מספר התרנגולות שלכם או לרענן אם התרנגולות שלכם שכבר מתחילות להזדקן ניתן לחברן עם זכר על מנת שיהיו ביצים מופרות. הם ידגרו ויגדלו אפרוחים שיהיו המשכיות טבעית ללול מזדקן. לא צריך יותר מיום אחד של נוכחות זכר עם הנקבות על מנת לייצר מספר ביצים מופרות.
המדריך הנ"ל בא לתת לנו מושג בסיסי למי שרוצה להקים לול בחצר ולייצר לעצמו ביצי מאכל, אבל לא מתיימר להיות מדריך מקצועי שיחליף וטרינר או בעל מקצוע אחר.
 לסיכום
גידול תרנגולות בחצר הבית הוא תחביב נהדר שבקצה האחד שלו נמצאת תרנגולת ובקצה השני – ביצה.
הטיפול בתרנגולות הוא קל ומהנה והתוצאה ממש - טעימה.
ביצה שיצאה מהתרנגולת שלך היא ביצת חופש של תרנגולת מאושרת  והופכת את החיים הירוקים למלאים ושלמים יותר.

---

הביצה נוצרת בתוך השחלה של התרנגולת.
בד"כ אחת ליום (לפעמים - יומיים), מתקיימת בחשלה תהליך ביוץ, שבה משתחררת ביצית לתוך צינור ההטלה.
בשבי, התהליך הזה יכול להתקיים גם ללא הזכר.
הביצית "מתגלגלת" בתוך הצינור ואט, אט צוברת את מרכיבי הביצה עד שהיא מגיעה לקראת הקצה ואז, מתכסה בקליפה ומוטלת החוצה.
בשלב מסוים, אם הזכר הפרה את הנקבה, הזרע חודר לביצה ומתחיל תהליך של יצירת העובר.
המשך התהליך יהיה רק אם יתקיימו התנאים המתאימים - חום ולחות.
אם מסתכלים מקרוב על שטח החלמון של ביצה לא פורייה, רואים נקודה קטנה לבנה. הנקודה הזאת היא התא הלא מופרה. במקרה של ביצה פורייה, העובר עבר תהליך של התפתחות בהמשך 24 שעות ובמקום נקודה תראה טבעת קטנה המכילה כ-256 תאים.

לרוב הזכרים של העופות אין אברי מין חיצוניים, ולמרות זאת, ניתן להבחין, בעונת הרבייה, בזוג אשכים גדולים שמייצרים את תאי הזרע. בעונה זו, גדלות גם השחלות של הנקבה כאשר רק השחלה השמאלית באמת מתפקדת.
ההזדווגות מתבצעת ע"י כך שהזכר מצמיד את פתח השופכה שלו אל פתח המין של הנקבה כדי לאפשר לזרע לחדור לתוכה. התהליך הזה אינו פשוט ולא תמיד מצליח. משך הזמן הוא קצר ביותר ולפעמים נדרשות לכך רק שניות בודדות.
הזדווגות מוצלחת (הפריית הביצה), תלויה בשיתוף פעולה מלא מצד הנקבה.
כאמור, לרוב העופות הזכרים אין איבר הזדווגות חיצוני והזרע עושה את דרכו מהביב של הזכר אל הביב של בת הזוג.
כדי להקל על התהליך המורכב הזה, הנקבה לוחצת את הביב החוצה ומטה את הזנה הצידה, כך מובטח מגע הדוק יותר ומעלה את סיכויי ההצלחה.
לא תמיד מספיקה הזדווגות אחת כדי שההפריה תהיה מוצלחת.
תאי הזרע, יכולים להישמר בגופה של הנקבה במשך זמן רב, למשך שבוע ועד - שנה, בהתאם לסוג העוף.
כמתואר לעיל, כאשר הביצה "מתגלגלת" בצינור ההטלה, היא עשויה להיות מופרית ע"י הזרע, בטרם תתכסה בקליפה.
לאחר שהביצה מוטלת בקן, יתחיל תהליך של התפתחות העובר עד לבקיעת האפרוח (או - הגוזל).
כדאי לצפות בסרטון המדהים הזה: