כדי לשכנע את ההורים שלך לגדל תוכי (או ציפור שיר), תראה להם שאתה אחראי ושעשית שיעורי בית. תצג בפניהם את בקשתך על ידי הצגת מצגת, שאמורה לתאר מדוע אתה רוצה לגדל תוכי וכיצד אתה מוכן לטפל בו. תראה להם שאתה עומד במשימה על ידי ביצוע דברים אחראיים כמו קבלת ציונים טובים, ניקיון החדר שלך ועזרה בבית.
שיטה 1: ביצוע מצגת

בעוד שבעלי ציפורים יגידו לכם שחבריהם בעלי הנוצות הם כאלה שאין שני להם מבחינת היותם חברים נהדרים, העובדה במציאות היא שציפורים אינן מתאימות לכולם.
בעלי ציפורים מתמודדים עם קבוצות נושא אחרות לחלוטין מאשר בעלי חיות מחמד נפוצות יותר כמו כלבים או חתולים, כך שיש כמה דברים שכל בעלי הציפורים הפוטנציאליים צריכים לדעת על ציפורים לפני שהם מכניסים אותם הביתה.

אחת הפינות האהובות עליי בגני החיות היא כלובי התוכים, ובכל פעם שאני רואה את העוף הזה מעופף לידי ביתי – אני שולפת מצלמה כדי לתעד את הרגע. 
מדוע? - פשוט מאוד, כי מדובר בציפור כל כך יפה! הצבעים המדהימים והבוהקים של סוגיו השונים, כמו כחול, אדום, צהוב וירוק, או במקרים מסוימים גודלו המרהיב, הופכים אותו לחיה כל כך מיוחדת בעיניי, כזו שמסקרנת אותי בכל פעם מחדש. 
היום תגלו שתוכים הם לא רק יפהפיים וחיות מחמד אהובות, אלא גם בעלי חיים מרתקים עם מאפיינים מפתיעים שהם הרבה מעבר ליכולת חיקוי מדהימה. 
הנה עשר עובדות מעניינות על תוכים, שיגרמו לכם להסתכל על העופות האלו בדרך אחרת לגמרי.

אם אתה מכיר (או רוצה להכיר) ציפורים , עליך להתוודע לכמה מהמיתוסים הנפוצים ביותר סביב בעלה-החיים האלה. 
למידע נוסף על מיתוסים אלה בהמשך, ותשתמש בהם בכדי לקחת בחשבון את החלטותיך לטיפול בתוכי שלך, תוך הקפדה יתרה על מחקר משלך ותשוחח עם הווטרינר לפני שתתחיל או תשנה את שגרת התוכים שלך ואת הטיפול בהם.

קרדיט: the spruce pets

תוכים מהווים קבוצת ציפורים הכוללת כ- 280 מינים שונים. הם משתנים בגודלם החל מתוכים קטנים שיכולים להשתלב בכף היד ועד לתוכים גדולים בגודל של חתול, ואורח החיים שלהן משתנה באותה מידה.
תוכי כחיית מחמד יכול לחיות די הרבה זמן. מגדלי התוכים צריכים להיות מודעים לתוחלת החיים של התוכי שלהם כך שהם מסוגלים לקחת אחריות על עצמם ולהיות מוכנים לספק להם טיפול הולם כל עוד הם חיים.
תוחלת חיים ממוצע של תוכים
תוכים מיוחדים בקרב עופות מחמד מכיוון שמינים רבים הם בעלי פוטנציאל להיות איתך כל חייך. הם בדרך כלל חיים יותר מבעליהם. 
תוכים חיים בדרך כלל זמן רב יותר בשבי מאשר בטבע מכיוון שהם נוטים פחות להיתקל בטורפים ומחלות בזמן שהם גרים בבית. עם זאת, אין זה אומר שהם פטורים ממחלות ותוחלת חיים מקוצרת.
ככלל, ככל שהתוכי גדול יותר, כך תוחלת החיים הצפויה שלו ארוכה יותר. 
להלן מספר תוחלות חיים מוערכות של תוכים נפוצים ועופות חיות מחמד אחרות.
אלה כמובן מבוססים על ציפורים בריאות המוחזקות בתנאים אידאליים. 
במציאות, קיים מגוון רחב של עידנים שאליהם ציפורי מחמד עשויות להגיע ובוודאי, חלקם יחיו זמן רב יותר (או משכי זמן קצרות יותר) מהגילאים הרשומים.


מהם הגורמים שמאריכים את תוחלת החיים?
הגורמים הנפוצים ביותר המשפיעים על חיי התוכי הם תזונה, טיפול וטרינרי ובריאות הנפש.
התוכי שלך ישגשג אם תספק לו מארז מאובטח ונקי עם הרבה מקום לטפס ולהניף את כנפיו. עליהם גם לקבל הרבה אור שמש טבעי או תאורה מלאכותית בספקטרום מלא (ולא אור מלאכותי בלבד) מכיוון שזה יאפשר להם לעבד טוב יותר חומרים מזינים ולהקים מחזור יום / לילה מתאים לרווחתם הנפשית.
רצוי לגדל להקת תוכים מכיוון שהן מין שמתלהק. בני אדם לא יכולים לתפוס את מקומה של ציפור אחרת, לא משנה כמה ננסה.
אם אתם רוכשים תוכי מחמד, דאגו לבחור מגדל אמין. הם צריכים להיות מסוגלים לספק לך מידע בריאותי על הוריו של התוכי מכיוון שגנטיקה היא גם גורם לאריכות ימים.
חשיפה של התוכי שלך לתזונה מתאימה יעזור גם לשמור עליו בריא ולמנוע מחלות. 
תזונה מאוזנת היטב כוללת כופתיות, דגנים, תערובת זרעים, תערובת השרייה, אגוזים, פירות וירקות טריים. איזון של ויטמינים, חלבונים, שומנים ומינרלים (כמו סידן ממקורות כמו קליפות ביצה מבושלים) הוא קריטי לשמירה על בריאות התוכי ואורח חייו.
לתת לציפור דיאטה שמורכבת בעיקר מזרעי חמניות (שציפורים אוהבות) זה אחד הדברים הגרועים ביותר שאתה יכול לעשות. אלה מכילים רמות גבוהות של שומן וזרחן (שמונע את ספיגת הסידן בגוף) ומעט מאוד חומרים מזינים.
תוכים מפורסמים עם תוחלת חיים ארוכה
בעוד תוכים בודדים רבים חיו תקופה ארוכה במידה ניכרת, זהרי שזוגות ידועים מאוד בשנותיהם הארוכות.
אלכס הוא כנראה התוכי המפורסם ביותר. הוא ידוע בעבודתו על הניסוי בשפה התוכים. הוא נרכש מחנות חיות על ידי ד"ר פפרבורג וחי שנים ארוכות וטובות, נפטר בגיל  31 שנה. ספר נכתב עליו ועל המחקר שבו השתתף. חשבו שיש לו את הרמה הרגשית של ילד בן שנתיים במותו.
קוקי, הקקדו מייג'ור מיטשל, היה בעל שיא העולם של גינס כתוכי בעל תוחלת החיים הארוכה ביותר בכל הזמנים. 
הוא נפטר בשנת 2016 בגיל 83 וחי כמעט כל חייו בגן החיות ברוקפילד לאחר שנשלח מגן חיות אוסטרלי בגיל כשנה.

קרדיט: the spruce pets

אולי אתה מכיר את הפיכת גיל הכלב מ"שנות כלב" ל"שנים אנושיות" כדי לקשר אותו לתוחלת חיים אנושי. אבל ההשוואה הזו לא עובדת באותה קלות לתוחלת חיי התוכי.
בהתאם לסוגי התוכים, תוחלת החיים שלהם משתנה מאוד, כאשר תוחלת החיים של תוכים גדולים בדרך כלל  ארוכה יותר מתוחלת החיים של תוכים קטנים. 
למעשה, לרוב מיני התוכים הגדולים יש תוחלת חיים הדומה לבני אדם או אפילו, במקרים מסוימים, יותר. עם זאת, עבור תוכים אחרים אתה צריך לעשות קצת מתמטיקה כדי לחשב היכן הם נמצאים בחיים.
תוחלת חיים של תוכים בשבי

השיעור בו תוחלת החיים של תוכים גדולים רבים דומה להפליא לזה של תוחלת חיי האדם הממוצע. 
המשמעות היא שהתוכים נכנסים לשלבים השונים של חייהם, כמו גיל העמידה והזקנה, בערך באותה עת שבני האדם עושים זאת, והם מפתחים בעיות בריאות שקשורות לגיל, כמו דלקת פרקים, באותם שלבי החיים, אם כי זה תלוי במידה רבה בגנטיקה, בתזונה ובמשטר האימונים שלהם.
זה לא פשוט לאתר את שלב חייהם של מינים רבים קטנים יותר מכיוון שתוחלת החיים שלהם קצר בהרבה. 
כמה דוגמאות של תוכים אלה שהם פופולריים כחיות מחמד כוללות את הקוקטיילים, ציפורי אהבה, תוכונים וקוויקר. 
למינים מסוימים אלה יש תוחלת חיים ממוצעת של בערך 20 שנה ובתנאי שהטיפול יהיה איכותי.
תוחלת החיים הממוצעת לאדם היא בסביבות 80 שנה. כך שאפשר לומר שקוקטייל בן 10 הוא למעשה בן 40 בערך ב"שנות חיים אנושיות". נכון שהקוקטייל בגיל העמידה הוא בגיל העמידה, עם זאת, סוג כזה של חישוב לא תמיד יעבוד. קוקטיילים בדרך כלל מגיעים לבגרות מינית בגיל 8 חודשים ומתחילים להטיל בגיל שנה, אך בני אדם לא ייחשבו כמבוגרים בגיל 4.
תוכים בכל הגדלים נוטים להגיע לבגרות מהר יותר מבני אדם, מה שנותן להם סיכוי טוב יותר לשרוד ולהתרבות בטבע. אך לנו אין מספיק מחקרים כדי לקבוע באיזה גיל בדיוק התוכי נעשה בגיל העמידה ומתי היא אפשר להגיד שהוא מבוגר. ובכל זאת, בדומה לבני אדם, תוכלו לצפות בערך שהשליש הראשון בחיי התוכי ייחשב לגיל של התבגרות, והשליש הבא לבגרות עם כמה סוגיות שקשורות לגיל, ובשליש האחרון תהיה ירידה בפוריות הקשורה לגיל.
טיפול נכון בתוכי המחמד שלך ישפיע על תוחלת החיים שלו
ככל שהתוכי שלך מתבגר, חשוב לתמוך בגופו בתזונה בריאה הכוללת שפע של ירקות עליים, וירקות אחרים מסוגים שונים, מעט פירות, דגנים, אגוזים, תערובת זרעים ייעודיים, כופתיות ביצה קשה (כולל - הקליפה) וסידן. 
אולי תרצה ללמוד כיצד להכין "סלט" כדי להבטיח שיש מגוון בתזונה היומית של הציפור שלך. "סלט" פשוט מתייחס לתערובת של מזונות טריים ומזינים לתוכי שלך שאתה מכין בכמות גדולה ומקפיא במנות בגודל של ארוחה אחת.
יתר על כן, שים לב שתזונה שמתבססת רק על זרעים בדרך כלל אינה מומלצת לתוכים. זרעים הם עתירי שומן וחסרים בוויטמינים ומינרלים רבים. בנוסף, לעיתים קרובות תערובות זרעים מסחריות רבות כוללות תוספים לא בריאים, כמו זרעי חמניות וצביעה מלאכותית. 
לתוכים שאוכלים רק זרעים יש לעתים קרובות נוצות שנראות משעממות ושבירות. וסיבוכים בריאותיים חמורים יותר מהתזונה הזו, כמו מחלת כבד שומני, יכולים להיווצר, במיוחד ברגע שהתוכי מתקרב לגיל העמידה השליש השלישי לחייו). זרעים מסוימים יכולים להיות מרכיב בתפריט התוכים הבריאה הכוללת, אך זה לא אמור להיות הדבר היחיד שאתה מאכיל את התוכי שלך אם ברצונך למקסם את תוחלת החיים שלו.
גורם נוסף לשמירה על חיי התוכי שלך שיהיה בריא ומאושר הוא השגרה שלו.
תכנן לוח זמנים שכולל כמות מספקת של פעילות גופנית, וכן כ- 12 שעות שינה בחשכה בשקט, וללא הפרעה, בכל לילה. 
לתוכים שלא נותנים מספיק מקום ועידוד (כמו צעצועים) לפעילות גופנית יש בדרך כלל תוחלת חיים קצרה יותר, בדומה למקביליהם האנושיים שאינם מתעמלים מספיק.
לבסוף, קבע בדיקות בריאות קבועות אצל הווטרינר שלך, כדי לתפוס את הבעיות הבריאותיות בשלבים המוקדמים שלהם כי זה יכול להיות ההבדל בין חיים ומוות עבור התוכי. 
בנוסף, הווטרינר שלך יכול לקבוע אם התוכי שלך מתחיל לפתח בעיות הקשורות לגיל, כמו קשיחות במפרקים. לעיתים קרובות יש צעדים שתוכל לנקוט בכדי להקל על תסמינים אלה ולהאריך את שנות חייו האיכותיות של התוכי שלך.

אם אתה חושד שחיית המחמד שלך חולה, תתקשר מיד לווטרינר שלך. 
לשאלות הקשורות לבריאות, תמיד תתייעץ עם הווטרינר שלך, מכיוון שהוא בדק בעבר את התוכי שלך, יודע את היסטוריית הבריאות שלו ויכול להמליץ על ההמלצות הטובות ביותר עבור חיית המחמד שלך.

קרדיט: the spruce pets

כמה יעלה לקנות את התוכי שרוצים? 
זה תלוי במין, והאם אתה קונה ממגדל מקצועי או ממקור אחר כמו חנות חיות.
מעבר לעלות התוכי עצמו, על המגדל החדש לתכנן עלויות נוספות כמו כופתיות וצרכים תזונתיים אחרים כמו זרעים ופירות, כלוב בגודל מתאים, ביקור אצל הווטרינר ואפילו חדר מוגן מפני ציפור הבר.
תלוי במגדל, בזמינות ובמיקום, עלות התוכי שלך עשוי להשתנות מחוץ לטווחים הנתונים בתמונה לעיל ובמחירון. 
הרשימה כוללת גם כמה מההוצאות האחרות שעליכם לתכנן בעת הטיפול בתוכי החדש.
עלויות לטיפול בתוכים, מזון ודיור
באופן כללי (תלוי בגזע), דיור, האכלה וטיפול בתוכי פחות יקר מאשר טיפול בכלב או בחתול. אך העלויות יכולות לעלות באופן דרמטי בהתאם למשך חיי התוכי (חלק מהתוכים חיים כל עוד אנשים חיים ואף - יותר) וצרכי ​​הבריאות של חיית המחמד שלך.
אלה העלויות הממוצעות שעליך לתקצב עבורן אם אתה שוקל לגדל תוכי או אקזוטי:

תוכים גדולים יותר כמו ארות למיניהן הן גם יקרות יותר לקנות, לשכן, לאכול ולדאוג להן. 
אמנם אפשר לקנות כלוב ציפורים סטנדרטי בפחות מ- 200$, אך רוב הסיכויים שתצטרך להחליף אותו בקרוב יחסית; זה כנראה חכם יותר לתקצב לפחות ב-300$ רק עבור הרכישה ההיא.

ציפורים קטנות: תוכונים, קנריות, ופרושים
תוכונים: 40 עד 120 ₪ בהתאם לסוג.
ראה גם כאן: מחירות תוכים
מכיוון שהם קטנים, התוכונים זולים יחסית לטפל ולהאכיל אותם. אך תזונה המורכבת רק מזרעים אינה מספיקה; וטרינרים ממליצים על תזונה הכוללת כופתיות, פירות טריים וירקות כולל ירקות עליים.
כנריות: 90 עד 200 ₪

בהתאם לסוג. בנוסף למה שתשלמו עבור הקנרית, וודאו שיש לכם את הכלוב בגודל המתאים לציפורים הפעילות הללו. הם זקוקים למרחב תעופה גדול והרבה צעצועים מכיוון שהם עלולים להשתעמם בקלות.
פינקים: 15 עד 500 ₪ בהתאם לסוג.
ראה גם כאן: מחירון ציפורי שיר
רוב הפינקים מעדיפים את חברת פינקים אחרים על פני בן זוג בן אנוש. באופן אידיאלי, הם מוחזקים ב"להקות" קטנים בשבי. כך שאם אתם מתכננים להשיג פינקים כחיות מחמד, אולי תרצו לקבל יותר מאחת שתשמור על הציפור שלכם בריאה רגשית.
תוכים מסוגים שונים: 40 עד 200,000 ₪ .
התוכי הממוצע יכול לחיות עד 20 שנה ומעלה, בתנאי שהוא מטופל היטב. היו מוכנים להתחייב לסוג כזה של חיית מחמד לפני שתקבלו כל סוג של תוכי.
תוכונים: 40 עד 120 ₪ בהתאם לסוג.
ראה גם כאן: מחירות תוכים
תוכים בינוניים: קוניורים, תוכים, ויוונים
קוקטיילים: 70 עד 500 ₪ בהתאם לסוג.

תוכים מאוד חברותיים אלה זקוקים לאינטראקציה קבועה כדי שיישארו מאושרים. דבר איתם ותתמודד איתם מדי יום.
קוניורים: 700 עד 17,000 ₪ בהתאם לסוג. 

בטבע הקוניורים אוכלים פירות, אגוזים וזרעים, אך בשבי הם זקוקים לתזונה מאוזנת וכופתיות בתוספת אגוזים, זרעים ופירות וירקות טריים. 
וודאו שמזונם (וגם הכלוב) נשטפים בקביעות כדי למנוע העברת זיהומים וטפיליים.
יונים: 40 עד 200 ₪ בהתאם לסוג.

הציפורים הקלות הללו זקוקות לפעילות גופנית ולא רק בתוך כלוב. הציפורים מוגנות בחדר בביתכם המאפשר ליונה שלכם לעוף לפחות שעה ביום. 
החדר צריך להיות חופשי ממסלולי מילוט קלים ומפגעים נפוצים בבית.
לורי: 1000 עד 3000 ויותר  ₪ בהתאם לסוג.
 
בניגוד לשאר בני משפחת התוכי, לורי זקוקים לנקטר בתזונה שלהם, מכיוון שזה מקור התזונה העיקרי שלהם בטבע. 
נוסחאות הצוף, הזמינות ממגדלים וחנויות לחיות מחמד מתמחות, יכולות להיות חלק מתזונה הכוללת בתוספת פירות וירקות טריים או אפילו פרחים אכילים כמו שן הארי.
תוכים גדולים: אפורים אפריקאיים, קוקטואים ומכוסים
אפורור אפריקאי / ג'אקו: 2000 עד 3000 ₪ בהתאם לרמת החברות.

מכיוון שהם כל כך אינטליגנטים, הג'אקו עשויים להזדקק רגשית לתשומת לב רבה. הם דורשים סוציאליזציה ופעילות גופנית תכופה, ולכן ביתכם יזדקק לאזור מוגן מתוכים אחרים בו הג'אקו יוכול לבלות מספר שעות בכל יום.
קקדו: 2500 עד $ 10,000 ₪ ויותר, בהתאם לסוג.

כל הקקדו נאבקים בעלייה במשקל, כך שעל הבעלים לפקח על צריכת השומן שלהם. כופתיות איכותיות, כמות מתונה של תערובת זרעים והרבה ירקות טריים ובטיחות התוכים שנשטפו ביסודיות הם התזונה האידאלית לקקדו.
הם זקוקים למינימום שלוש עד ארבע שעות שהייה מחוץ לכלוב בכל יום, כמו גם חומר לעיסה וצעצועים כדי לממש את המקור שלהם.
ארות: 5000 עד 150,000 ₪ ואף - יותר, בהתאם לסוג ולמרת החברות.

כשהארות משועממים הם לועסים דברים, אז וודאו שהתוכי שלכם מקבל מספיק גירויים. מדובר בחיות מחמד יקרות עם עלויות תחזוקה גבוהות הדורשות השקעה משמעותית בזמן של בעלים.


קרדיט: the spruce pets

מדוע עופות נוהרים להתקבץ אלה לאלה? 

ההבנה מדוע ציפורים מתקבצות יחדיו יכולים לעזור לנו להבין טוב יותר את התנהגות הציפורים וכיצד להקת ציפורים יכולה לנצח במאבק ההישרדות שכל העופות מתמודדים איתם.
על להקות ציפורים
מיני ציפורים רבים הם קטנים ובודדים ויחדיו הם יוצרים להקות גדולות ומסיביות שונות. 
להקות עשויות להיות בגדלים שונים, מופיעות בעונות שונות, ואף עשויות להיות מורכבות ממינים שונים שיכולים להתקיים טוב יחד בקבוצה. 
תמיד יש לזה יתרונות רבים וגם לא מעט חסרונות לציפורים הבודדות שמרכיבות את הלהקה.
עובדה מעניינת
להקות שכיחות כל כך בכמה מינים של ציפורים, עד שלקבוצות ציפורים אלה יש שמות מיוחדים, כמו רפסודה של ברווזים, קסם של פינקים, להקת עורבים, ושמות נופים של להקות ציפורים.
היתרונות של להקות ציפורים

ציפורים לא עושות דבר שלא עוזר להישרדותן בדרך כלשהי. ישנן שיטות רבות להגדלת סיכויי ההישרדות, כולל:

לפעמים החיים משתנים ובעלי תוכים נאלצים לוותר על התוכי שלהם מסיבות בריאותיות או כלכליות או כדי לעבור לבית שלא מאפשר להחזיק חיות מחמד. 
אם אינך יכול עוד להחזיק את חברך הנוצתי, הנה לך רעיונות כיצד תוכל למצוא בית טוב לתוכי שלך.

מציאת וטרינר שיש לו ניסיון עם תוכים ויצירת קשר טוב איתו הם אולי שני הדברים המועילים ביותר שאתה יכול לעשות למען התוכי שלך. 
האנטומיה של ציפור שונה למדי מזו של החתול או הכלב, ולכן הם זקוקים לטיפול מיוחד המנוהל על ידי וטרינר מוסמך. 
אם אתה בעל תוכי חדש, סביר להניח שיש לך שאלות רבות לגבי מה לחפש אצל וטרינר שיש לו ניסיון עם תוכים. למרבה המזל ישנם כמה צעדים בסיסיים שניתן לנקוט בכדי להבטיח שהרופא שתבחר יהיה מצויד בידע ובמידע המתאים בכדי לספק לחברך הנוצתי את הטיפול המיטבי.
איתור וטרינר שיש לו ניסיון עם תוכים
לפעמים החלק הקשה ביותר בבחירת וטרינר לתוכים הוא האיתור שלו שהרי ווטרינר של יונקים לא מתאים לך. 
קיימים מספר מקורות שעוזרים במציאת וטרינר בקרבתך. מקום טוב להתחיל בו הוא פורום תוכיפדיה או ברשת האינטרנט, מכיוון שרוב הווטרינרים המתמחים ברפואה תוכים או חיות אקזוטיות מפרסמים את כישוריהם באתרים מסוג זה.
 משאב טוב נוסף שכדאי לזכור הוא איגוד הווטרינרים בישראל. הם מנהלים רשימה של וטרינרים המוסמכים לטפל בציפורי מחמד ומציעים איתור וטרינרים שימושי שיעזור לך למצוא וטרינר קרוב אליך. 
ניתן לקבל מידע נוסף על ידי פנייה לאיגוד הרפואה הווטרינרית של המדינה שלך.
אפשר לפנות אל מזכירות הארגון בדוא"ל icava@vets.org.il
שאלות שיש לשאול את הווטרינר
לאחר שאיתרת וטרינר שיש לו ניסיון עם תוכים, עליך לתאם ביקור משרדי כדי להציג את עצמך ואת התוכי שלך. 
זה גם יספק לך הזדמנות לשאול את הווטרינר שלך כמה שאלות על התרגול שלו. להלן כמה שאלות טובות שכדאי לזכור בביקור הראשון הזה:

התיעוד הראשון של תוכי שהוחזק כחיית מחמד באיים הבריטיים הוא בשנת 1504, כאשר הנסיך הנרי טיודור, לימים הנרי השמיני, השתלט על אפור אפריקאי (ג'אקו). 
תוכים הוחזקו כחיות מחמד הרבה לפני כן, בארצות מולדתם, ובמיוחד באיי הפסיפיק ובדרום אמריקה. 
ישנן עדויות לכך שהציפור הוחזקה בברזיל לפני 5,000 שנה; הודו לפני 3,000 שנה; מצרים לפני 2000 שנה; וסין לפני 1800 שנה.

קרדיט: the spruce pets

האם אתה חושב להביא תוכי כחיית מחמד לילדיך, אבל מתלבט אם זה רעיון טוב או לא? 
אם כן הגעתם למקום הנכון! 
במאמר זה, אנו מסתכלים על התוכים כחיות מחמד למשפחות עם ילדים, נשקול את ההיתכנות של בעלות על תוכים ונשאל את עצמנו כמה שאלות שיעזרו לקבוע אם תוכי כחיית מחמד יתאים למשפחתך. 
זכור, שחקירת הנושא הוא המפתח! 
אסוף מידע רב ככל שתוכל על גידול תוכים כחיות מחמד לפני שאתה קונה תוכי משלך. 
גם אתה וגם חיית המחמד העתידית של משפחתך יהיו מאושרים הרבה יותר אם תעשה זאת.

קרדיט: the spruce pets

גם תוכים רוצים איכות חיים

חמש עצות לשיפור איכות החיים של התוכי שלכם:

מקור: פטנט - מאמרים וכתבות

 

לאבד חיית מחמד מכל סוג שהוא היא חוויה טראומטית וכולם מקווים שמישהו ימצא ויחזיר את חברו הפרוותי או הנוצה. 
הוספת האתגר לבעלי תוכים אבודים היא העובדה שהם יכולים לעוף למרחקים גדולים, מה שמרחיב מאוד את רדיוס החיפוש. 
אם אתה מוצא תוכי מחוברת, מה אתה יכול לעשות כדי להגדיל את הסיכוי לחבר מחדש את התוכי עם בעליו?
איך אפשר לדעת אם מדובר בתוכי מחוברת?
הדבר הראשון שאתה תוהה הוא כיצד לדעת אם מצאת תוכי מחוברת או סתם תוכי פרא שהוא במקרה גם צייתן. 
שלושה גורמים מרכזיים שיש לקחת בחשבון הם גזע, התנהגות והזדהות.

לכל מערכת לומדת מוגבלת יש קריטריונים שונים ומגבלות שונות ולפיהן הן צריכות להתנהל בסביבה שלהן, להגיב לסביבה ולהיות באינטראקציה עם מערכות לומדות אחרות ובהתאם למגבלות ולקריטריונים שאנחנו מגדירים להן ובהתאם לתנאי הסביבה הן צריכות למצוא אסטרטגיות שונות שיאפשרו להן להצליח במשימה/ות שלהן.
"אסטרטגיה" תיקרא אסטרטגיה יציבה אם היא מצליחה להביא לתוצאה מוצלחת מינימלית, זאת אומרת מונעת כישלון או גרוע מכך קטסטרופה. אסטרטגיה תיקרא אסטרטגיה מנצחת אם היא מצליחה להביא תוצאה אופטימלית  או בשאיפה תוצאה אידאלית, ובאותה צורה אסטרטגיה תהיה אסטרטגיה כושלת אם היא מובילה לכישלון או לתוצאה קטסטרופלית (יש הבדל בין כישלון לבין קטסטרופה בחלק מהמקרים).יכולות להיות יותר מאסטרטגיה יציבה אחת ויותר מאסטרטגיה מנצחת אחת.

ומאחר שהמערכת החיסונית שלנו היא מערכת לומדת מוגבלת הרי שגם לה יש מגבלת נפח זיכרון ומגבלות נוספות שונות, זאת אומרת שהמערכת החיסונית לא יכולה ללמוד עד אין סוף ולכן היא צריכה שיהיה לה "בקר" שיחליט עד כמה חשוב לשמור את הזיכרון הזה ובנוסף לכך היא צרכיה אסטרטגיה שתאפשר לה להחליט כמה זיכרון להקצות לכל פרק זמן נתון. ולכן מערכת החיסון שלנו הייתה צריכה ל"פתח" אסטרטגיה מנצחת שתדע לא רק להגיב למידע אלא לדעת מה ממנו לאחסן לאורך זמן, כמה ממנו לאחסן לאורך זמן ואיך לנהל את יכולת האכסון הזו כך שמרב האוכלוסייה תוכל, לא רק לשרוד, אלא גם להגיע לגיל שיאפשר רבייה וגידול צאצאים בצורה אופטימלית. לאחר בדיקות שונות ולא בהכרח מדוקדקות, תוך הצלבה של מידע על תוחלת חיים, גיל פריון ועוד מצאתי אסטרטגיה מנצחת לניהול הזיכרון החיסוני שלנו (חשוב לציין שזו לא בהכרח האסטרטגיה המנצחת האופטימלית או האידאלית, כדי למצוא אותן צריך הרבה יותר זמן פנוי משיש לי) (בנוסף תוחלת החיים וגיל הפריון חושבו לא לפי העולם המודרני אלא השתדלתי ככל האפשר למצוא מידע ממדינות עולם שלישי כדי להידמות עד כמה שאפשר לחיים ללא רפואה מודרנית וכדומה).

מטבע הדברים, כמו כל מערכת לומדת, גם המערכת החיסונית שלנו מצריכה "בקר" שידע לווסת את עוצמת ויכולת הזיכרון החיסוני שלנו, הבקר הזה הוא תגובה דלקתית.
תגובה דלקתית מתאפיינת בחום ואדמומיות, יכולה להיות מקומית או סיסטמטית ועצומתה קובעת את עוצמת הזיכרון החיסוני, זאת אומרת שככל שהתגובה הדלקתית יותר חזקה כך הזיכרון החיסוני יותר חזק ומכאן יופעל בצורה יותר יעילה.
שוב אפשר לראות זאת במחלות ילדות שילדים לוקים בהן בצורה יחסית קלה ומבוגרים שנחשפו אליהן בילדות אפילו לא מפתחים (אחת מיוצאות הדופן היא שפעת). אבל בניגוד למתמטיקה ביולוגיה היא הרבה יותר גמישה ואם ניישם את פעמון גאוס ביחס לחשיפה לזיהומים נראה שיהיו אנשים שיחשפו ליותר זיהומים בגיל צעיר ויהיו כאלו שיחשפו לפחות זיהומים, כפועל יוצא מכך מי שנחשף ליותר זיהומים ישתמש ביותר זיכרון חיסוני מהמוקצה באסטרטגיה זו ויגיע בגיל צעיר יותר ל"רוויה חיסונית" מה שיוביל למותו, ויהיו כאלו שיחשפו לפחות זיהומים ולכן יחיו יותר זמן ואולי אפילו יגיעו לגיל שינצל את מלוא הפוטנציאל הגנטי שלהם.

כמו שראינו מבחינת תורת המשחקים האבולוציונית תגובה דלקתית היא "בקר" של המערכת החיסונית, ומכאן שאם נוכל להשרות תגובה דלקתית מקומית או סיסטמטית נוכל לגרום למערכת החיסונית להגיב בעוצמה רבה יותר לגבי מזהמים שונים וכך להתגבר על מחלות יותר מהר ובקלות רבה יותר, אך "אליה וקוץ בה" ככל שנשתמש בכך יותר כך הזיכרון החיסוני יתמלא מהר יותר והתגובה הדלקתית תהיה חלשה יותר מה שיוביל לרוויה חיסונית בגיל צעיר יותר.

השאלה הגדולה שלצערי אני לא יכול לענות עליה היא איך להשרות תגובה דלקתית מקומית או סיסטמטית בצורה יעילה כך שתאיץ במערכת החיסונית להתמודד עם זיהום וכך לחסל אותו בהקדם ויותר חשוב מכך איך לשלוט בצורה יעילה על תגובה זו. לדעתי אפשר לעשות זאת באמצעות חימום מקומי או סביבתי או באמצעות גירויים כימיים, ביולוגיים או ביוכימיים. לדוגמה: חימום חדר והעלאת מידת הלחות בו יכולות להעלות את טמפרטורת הגוף. לחלופין ניתן לגרות את הגוף להגיב למזהמים קלים כמו לשאוף אדים עם חומרים מסוימים לריאות וכך לעורר תגובה דלקתית מקומית בריאות. בטכניקות בעלות דמיון רב משתמשים למיטב ידיעתי בחיסונים כדי לוודא שהחיסון נקלט. זו גם אחת הסיבות שילדים וצעירים מחלימים יותר מהר ממחלות, התגובה הדלקתית שלהם יותר מהירה ומכאן גם מערכת החיסונית שלהם עובדת בצורה יותר יעילה.

אני חושב שהגיע הזמן שנתחיל לחשוב מבחינה רפואית על תגובה דלקתית לא כעל בעיה או סימפטום שצריך להעלים אלא על כלי טיפולי, שאם נדע לשלוט בו ביעילות סבירה, יוכל להיות כלי יעיל בהתמודדות עם לא מעט מזהמים וכאינדיקטור ליכולתה של המערכת החיסונית לטפל בזיהומים בצורה יעילה. אני מאמין שבמידה ויעשה מחקר הולם הדרך שבה רופאים יראו תגובה דלקתית תשתנה לחלוטין ושליטה יעילה בה במקום ניסיון למזער או לעצור אותה תהיה כלי טיפולי רב ערך.

בואו ונתבונן במידע הבא:

ומכאן נעבור לחלק האחרון פרוטוקול טיפול אפשרי לקורונה.

מאחר ולגבי תגובה דלקתית מושרית אין לי מספיק ידע אז לא ארחיב עליה למרות שאני משוכנע שהיא יכולה לתרום רבות לפרוטוקול הטיפולי המוצע לקורונה במידה ואציע אותה יש להתייחס אליה כאפשרות תאורטית בלבד עד שתיחקר מספיק לעומק.

אני חושב שיש פתרון אמנם לא מושלם אבל כזה שיוכל לתת הערכה גסה אבל קרובה מספיק למה שצריך היום. בדומה לדרך שבה משתמשים בסולם סקוביל כדרך לבדוק עוצמת חריפות או ריכוז קפסיאצין, ניתן להשתמש בו לצורך בדיקת כמות וירוסים בדם בסיוע בדיקת PCR. סולם סקוביל למעשה פועל בצורה בינארית או שאתה מזהה חריפות או שאתה לא מזהה חריפות. לוקחים דגימה ומדללים אותה עד שלא מרגישים חריפות כך ניתן למצוא אמת מידה עקיפה לכמות הקפסיאצין בדגימה. באורח דומה אם ניקח דגימה ונדלל אותה עד שבדיקת PCR לא תוכל לזהות הימצאות נגיף (יכול להיות שיהיה צורך גם להתאים את רגישות בדיקת ה-PCR) כך אפשר יהיה לקבוע סולם לריכוז לכמות הנגיפים בדגימה, וכך נגיע לכימות וירוסים באמצעות PCR או כימות PCR. כפועל יוצא מכך ניתן יהיה לכמת בצורה יותר טובה את כמות פלסמת הדם האופטימלית שיש לתת לכל חולה בהתאם לכמות הווירוסים שהייתה אצל תורם הפלסמה בתקופת היותו חולה. זה יצריך לא מעט ניסויים אבל זה יוכל להאיץ ולייעל את התהליך.

איך רואים צבעים?