ראשית יש לזכור שדרוש זמן כדי לפתח קשר חיובי עם התוכי שלך והדבר חיוני לבניית מערכת יחסים ארוכה ומוצלחת עם חיית המחמד שלך.
תוכים אינם בעלי-חיים מבויתים שפועלים עם מנטליות של להקה, ולכן יצירת קשר עם חיית המחמד שלך היא חיונית כדי לעזור לו להבין שאתה חבר הלהקה שלו.
עוצמת הקשר בינך לבין התוכי שלך תשפיע רבות על איכות חיי התוכי שלך, כמו גם על ניסיון השליטה שלך בתוכי.
אם אתה זקוק לעזרה בקשר עם התוכי שלך, נסה את הדרכים היעילות האלה לעזור לתוכים ביישניים להתקרב אליך. סביר להניח שהם יעזרו אם תגלה כי מערכת היחסים שלך עם התוכי המחמד שלך עשויה לעזור לך ליצור קשרים בריאים עם התוכי.

נסה לשתף ארוחות עם התוכי שלך
שיתוף האוכל שלך עם התוכי היא דרך מצוינת לעזור לו לראות אותך כחלק מהלהקה שלו. בטבע, התוכים מלוכדים  סביב המזון ולמדים אלה מאלה אלו הם מזונות אכילים ואלו - רעילים, כך שחלוקת ארוחה יכולה לסייע לתוכי שלך להבין שאתה חלק מהלהקה שלו ואינך מתכוון לפגוע בו.
אם תבחר להציע לתוכי שלך "פינוק" טעים מהצלחת שלך, וודא שהאוכל שאתה חולק הוא ללא מלח ותבלינים ובטוח לאוכלו ע"י התוכים. אם התוכי שלך מהסס לנסות את האוכל, תכניס ביס לכלי האוכל שלו, ואכול את המנה שלך לפניו. דבר ברכות ותזכיר עד כמה האוכל טעים.


פנה זמן להתרועע עם התוכי
לחלק מהתוכים, במיוחד לאלה שעברו בית או אימוץ, לא הייתה חשיפה רבה לבני אדם במהלך חייהן. גרוע מכך, ייתכן שחלקם חוו חוויות שליליות מאוד בקשר שלהם לבני אדם.
הדרך הטובה ביותר להתמודד עם בעיות כאלו היא חוסר רגישות של התוכי לנוכחותך. אם התוכי שלך כועס בכל פעם שאתה מתקרב, התחל לאט להקדיש 5 עד 10 דקות ביום לשבת ליד התוכי שלך ולדבר איתו.
היזהר שלא לבצע מהלכים פתאומיים סביב התוכי, ושוחח בקול שמח, מופעם ומעורר התרגשות. ככל שלתוכי שלך יהיה נוח יותר סביבך, תוכל להתחיל לבלות איתו תקופות זמן ארוכות יותר.


נסה כמה מפגשי טיפוח
טיפוח הוא הדבר הראשון בטבע שיוצר קשר בין משפחות. מכיוון שנקודת ההתקשרות עם התוכי שלך היא לגרום לו לקבל אותך כבן משפחה, טיפוח יכול להיות דרך מצוינת להעביר את המסר אל התוכי שעדיין לא יצרת עימו קשר טוב.
אם התוכי מאפשר לך, נסה לגרד בעדינות את החלק האחורי של ראשו או לעזור לו להיפתר מכמה נוצות שנמצאות במצב של לפני נשירה. ברגע שהתוכי שלך יתחיל לסמוך עליך יותר, ייתכן שתחליט אפילו להשקיע במקלחון כדי שחברך הנוצתי יוכל להצטרף אליך לאמבטיה!


תן למוזיקה להנחות אותך


לתוכי הבר יש שתי צורות תקשורת עיקריות: תקשורת קולית ושפת הגוף.
כבעלי תוכים, אנחנו יכולים להשתמש בידע זה כדי לעזור לעצמנו ליצור קשר הדוק יותר עם חיות המחמד שלנו בשבי.
אם נראה לך שהתוכי שלך לא רואה בך חבר כלשהו, נסה לשיר כמה מהשירים האהובים עליך לחיית המחמד שלך ולרקוד מסביב. יתכן שזה ישמע לך קצת טיפשי, אבל רוב התוכים לא יוכלו להתאפק מלהצטרף להנאה. אולי אפילו תרצה לנגן כמה מהשירים הפופולריים האלה על ציפורים כדי לעזור לקבוע את מצב הרוח.


נסה שוחד מיושן וטוב
אחת הדרכים לפתות תוכים ביישניים שיצאו מהכלוב לשחק היא לשחד אותן. 
נסה להמציא חבילה של צעצועי תוכים תוצרת בית ולשים כמה בכלוב של תוכי המחמד שלך כדי שישתעשע בהם. 
רשום את אלה שנראים המועדפים עליו, ולאחר מכן נסה "לקשט" את החולצה שלך איתם בעמידה ליד דלת הכלוב כשהיא פתוחה. זה עשוי לעזור לתוכי שלך לראות כמה כיף אתה יכול להיות, ולעתים היא הצעה שאפילו תוכים מאוד ביישניים לא יוכלו לסרב לה.


קרדיט: the spruce pets

האלכסנדרין ידועים ביופיים, באינטליגנציה וביכולות הדיבור המצוינות שלהם, והם פופולריים כחיות מחמד במשך מאות שנים. 
הם נקראים על שמו של אלכסנדר הגדול, שלדבריו היו לו רבים מהתוכים הללו, היה זה חיית מחמד אקזוטית בבעלות אצולה ואליטה. 
תוכי בגודל בינוני זה הוא הגדול ביותר מבין התוכים האסיאתיים . מדובר בתוכי חביב הנוטה ליצור קשרים חזקים עם האדם שמטפל בהם יותר מאשר עם האחרים, ועם זאת הוא יוצר קשרים עמוקים עם המטפל האנושי שלו.

סקירת המין
שמות נפוצים: תוכי אלכסנדרין, דררה אלכסנדין, Alexandrine Parakeet
שם מדעי: Psittacula eupatria.
גודל מבוגר: 60 ס"מ
משקל: 250 גרם
תוחלת החיים בשבי: כ-25 עד 40 שנה (בזיקה לתנאי התחזוקה ולתזונה).
תוחלת החיים בטבע: כ-23 עד 35 שנה.

מקור והיסטוריה
מקורו של מין זה הוא בהודו ובסריי לנקה.
האלכסנדרין חי ביערות, חורשים, אדמות חקלאיות ויערות מנגרובים בגובה של עד 3,000 רגל.
התוכי נקרא על שמו של אלכסנדר הגדול, שהעביר ציפורים רבות מפנג'אב  לאזורי אירופה וים התיכון. תוכים אלה הוערכו על ידי בני מלוכה ואצילים.
אוכלוסיות בר מתגוררות כיום בספרד, אנגליה, בלגיה, הולנד, גרמניה, טורקיה, חצי האי ערב, איראן והונג קונג.

אופי, מזג וטֶמפֶּרָמֶנט
אלכסנדרין שהואכלו בידי האדם וחוברתו ברמה גבוהה, יכולים להיות חיות מחמד אוהבות וחביבות, אם כי הם נוטים להיות קשורים יותר למגדל שלהם מאשר לבני אדם אחרים שלא מוכרים להם. הם קשורים מאוד לבן משפחה מועדף תוך התחמקות מאחרים במשק הבית.
כמו התוכים האסיאתיים האחרים, אלכסנדרין רבים עוברים שלב "בלוף הורמונלי" ותוקפני בגיל ההתבגרות (גיל 4 חודשים עד שנה), אשר יכול להיות קשה למגדלי התוכים הפחות מנוסים. תקופה זו יכולה להימשך בין שבועיים לשנתיים, תלוי באופי התוכי.
עם חברות נכון (סוציאליזציה) נאותה ושימוש בטכניקות שקרים, בדרך כלל אפשר לגדל יפה את התוכי אלכסנדרין בסביבת הבית החדשה שלהם, והם ייהנו מאוד מאינטראקציה עם בעליהם. מדובר בתוכים אינטליגנטיים מאוד בעלי יכולת דיבור מעולה, מה שהופך אותם לחיות מחמד פופולריות מאוד.

דיבור וקולות
תוכי אלכסנדרין יכולים להיות רועשים ואפילו - רעשים למדי, כך שכנראה הם אינם הבחירה הנכונה למי שגר ליד שכנים. הקולות החזקים שלהם עוברים מרחק רב בטבע, כך שזה יכול להיות מאתגר להחזיק אחת בסביבה של דירה או בית משותף.
לתוכי הזה יש יכולת מצוינת לחקות דיבור אנושי בצורה ברורה. לאלכסנדרין יש מגוון שיחות, כולל צלילי צלצול, צלילי "קלק" חזקים ועמוקים ושיחת "גר-אק" מהדהדת. שיחותיו עמוקות יותר מאשר הדררות (תוכי הטבעת ההודית), וגם שיחות האזעקה הן חזקות יותר.

טיפול בתוכי אלכסנדרין
האלכסנדרין ידועים ביופיים, באינטליגנציה וביכולות הדיבור המצוינות שלהם, וזקוקים למרחב גדול, שעות של אינטראקציה וזמן מחוץ לכלוב בפיקוח מדי יום.
טיפול בתוכי הזה עשוי להיות התחייבות בת עשרות שנים.
האלכסנדרין עשוי להיות תוכי בגודל בינוני, אך הוא עדיין זקוקה לכלוב גדול מאוד בכדי להכיל את נוצות הזנב הארוכות שלו ולאפשר לו תנועתיות חופשית נוחה. לכל הפחות, ספק כלוב שגובהו, אורכו ורוחבו לפחות 3 מטרים.
תוכים אלה אוהבים להתרחץ לעיתים קרובות ולשחק במים לכן חשוב לספק להם אמבט מים גדול ולרענן את המים לפחות פעם בשבוע. התוכי שלך עשוי גם לחבב ערפול מדי פעם.

בעיות בריאות נפוצות
האלכסנדרין בד"כ הם תוכים בריאים יחסית; עם זאת, הם רגישים למספר מצבים:

תזונה
מרבית האלכסנדרינים כתוכי מחמד מסתדרים בתזונה שמורכבת מירקות טריים, ירקות עלים, דגנים, מעט זרעים איכותיים ובריאים, ביצים (או מזון ביצים) אגוזים וכופתיות איכותית. ירקות טריים הם אבן הפינה לתזונה טובה לתוכים.
הציעו לתוכי שלכם: 1/4 עד 1/2 כוס כופתיות; ו -1/4 עד 1/2 כוס פירות וירקות מדי יום. הגדל או הקטן את הכמות בהתאם לתיאבון של התוכי שלך.
הסר את המזונות שלא נאכלו כדי למנוע קלקול.


פעילות גופנית
תוכי אלכסנדרין הן ציפורים פעילות מאוד. הם צריכים לפעילות גופנית רבה כדי לשמור על בריאותם הגופנית והרגשית. הם מעדיפים כלוב תעופה גדול מאוד. הם זקוקים למרחב כדי שיוכלו להתעופף מבלי לפגוע בנוצות הזנב הארוכות והיפות שלהם.
תוכים אלה דורשות מינימום של 3 עד 4 שעות ביום כדי למתוח איברים, לשחק ולהתאמן מחוץ לכלוב שלה. זמן המשחק בפיקוח צריך להיות באזור בטוח לתוכים ללא מכשולים מסוכנים.
האלכסנדרינים סקרנים מאוד והם עלולים להסתבך אם יסתובבו ללא השגחה. מדובר בתוכים חכמים, שאם לא תספקו להם תעסוקה הם ישתעממו במהירות, לכן ספקו הרבה צעצועים מסוגים שונים, ועם זאת שיהיו בטוחים לתוכים. צעצועים אלה חשובים כדי לשמור על בריאותם הגופנית והרגשית. כאמור, כלוב תעופה גדול עדיף על התוכים האלה. הם זקוקים למרחב כדי שיוכלו להסתובב מבלי לפגוע בנוצות הזנב הארוכות והיפות שלהם.

יתרונות: חביב וידידותי, אינטליגנטי, יש לו יכולת דיבור טובה
חסרונות: עלול להשמיע קולות חזקים, לא מתאים לדירות, יוצר קשר חזק יותר עם המגדל מאשר עם - האחרים, יש לו התנהגות טריטוריאלית ביחס לזרים.

קרדיט: the spruce pets

תוכי הדרביאן, הידוע גם בשם תוכי הלורד דרבי, הוא זן ייחודי ויפה של תוכי שמקורו בשטחים ההרריים וההרריים של הודו וטיבט, כמו גם נמצא במחוזות סצ'ואן ויונאן בסין. 
מדובר בתוכים חכמים, חברתיים וחביבים שיכולים להיות חיות מחמד נהדרות, אם כי הם משתעממים בקלות ודורשים מידה רבה של גירויים מהסביבה שבה הם חיים, דורשים תשומת לב והרבה צעצועים.
ראה גם כאן: האם חשוב שאקנה לתוכי צעצועים?  ;  התוכים זקוקים לצעצועים  ;  מדוע צעצועים כל כך חשובים לתוכי 

סקירת המין
שמות  נוספים: תוכי דרביאן, תוכי לורד דרבי
שם מדעי:  Psittacula derbiana
אורך בוגר: 50 ס"מ.
תוכי בינוני באורך של 45.5 ס"מ עד 50 ס"מ
משקל: 312 גרם
תוחלת חיים:  עד 30 שנה

מקור והיסטוריה
התוכי דרביאן מגיע מההרים של צפון-מזרח הודו, מדרום-מזרח טיבט ודרום סין, שם הם יוצרים את ביתם ביערות מחטניים תת-אלפיניים בהימלאיה שמקורם באזורים אלה.
למרות האופי המרוחק יחסית של בית הגידול שלהם, תוכי דרביאן הם למרבה הצער גזע מאוים. הסיבה לכך היא שיעורי כריתה גדולה של יערות, כמו גם סחר בציד בלתי חוקי המופעל בעיקר על ידי בעלי ציפורים עשירים בסין, שם נחשב הדרביאן כחיית מחמד מוערכת ביותר. אמנם ישנם מאמצים מתמשכים לאכלס אותם מחדש בטבע וגם בשבי, אך המין נותר בסכנת הכחדה.
תוכי דרביאן נודדים בלהקות של כ -40 עד 60 ציפורים, ומתאחדים לעונת הרבייה בחודשים אפריל עד יוני.
הם מגדלים את הגוזלים בנקיקי עצים עד לגמילה ועזיבת הקן - תקופה של כשמונה עד תשעה שבועות לאחר תקופת הדגירה של הגוזלים.



אופי, התנהגות וטֶמפֶּרָמֶנט
התוכי דרביאן ידוע בהיותו תוכי אינטליגנטי וחברתי, עם אישיות סקרנית שיכולה להפוך אותם לכפים לאילוף ולעסוק בהם. 
תוכים אלה, עם הזמן, לרוב נעשים די אוהבים את בני האדם שמטפלים בהם, ומגלים חיבה חיצונית - ואפילו נכונות להתכרבל - לאלה שהן מרגישים הכי קרבה.
בשל חוכמתם, תוכי דרביאן דורשים גירוי רב והם נוטים להציג סימני שעמום שעשויים לכלול לעיסה לא רצויה. מסיבה זו, הם זקוקים להרבה מאוד צעצועים וחפצים מרתקים אחרים, כמו גם הרבה אינטראקציה עם בני האדם ובמיוחד - המגדל שלהם.

דיבור וקולות
תוכי דרביאן רבים אוהבים לדבר ויכולים להיות רועשים למדי, אם כי זה לא הגורם בעל החשיבות הגדולה של המין וחלקם יעדיפו לחיות את חייהם בשקט. 
כאשר הם מחוברתים ברמה גבוהה, תוכי דרביאן יכולים להיות דברנים מוכשרים, ויוכלו להגיד כמה משפטים מלאים ושלמים.

דרביאן-מוסטאש - צבעים וסימונים
דרביאן - מוסטאש הם תוכים דימורפיים מינית (דימורפיזם - דו צורתיות מינית), כלומר שני המינים משתנים בצבעים מסוימים ובסימנים בנוסף לאיברים ספציפיים למין - אם כי ישנם קווי דמיון.
הזוויג הזכרי מציג רגליים, כנפיים וצוואר שהם ירוקים ברובם, עם כחול ארגמני כמעט ססגוני המרכיב את צבע ראשם, החזה והבטן.
הן הנקבות והן הזכרים מציגים שני פסי פנים שחורים, אחד שעוטף את המצח והשני - סביב הסנטר וצווארם.
ההבדל הפיזי העיקרי בין תוכי דרביאן נקביים לזכרים הוא המקור שלהם, כאשר הנקבות מציגות מקור שחור לגמרי וזכרים עם מקור כתום-אדום.

טיפול בתנאי המחייה של הדרביאן
מכיוון שהם רגילים לשוטט בחופשיות בהרים, התוכי דרביאן הם הכי מאושרים כשיש להם מרחב גדול לנוע. כלוב גדול ומואר היטב הוא דרישה בסיסית, עם הרבה זמן מחוץ לכלוב לחקור (אם כי מומלץ להישאר קרוב, מכיוון שיש להם נטייה להסתבך אם הם נשארים לבד).
טיפול במגורי הדרביאן דורש מתן תשומת לב רבה על כל פרט. רובם נהנים ללמוד מילים וביטויים חדשים מבני האדם שמטפלים בהם, כמו גם להתעסק בצעצועים ופשוט להסתובב ולראות טלוויזיה על הכתף.
מומלץ להשתמש באמבטיות מזדמנות, ויש לנקות קערות אוכל ומים מדי יום. התוכי דרביאן הם מסתגלים די טוב, אך מנסים לשמור על עקביות מבחינת פעילות, חברות (סוציאליזציה) וטיפול יומיומי.

בעיות בריאות נפוצות
תוכי הדרביאן ידוע כציפור בריאה בדרך כלל, כל עוד צרכיהם נענים מבחינת השטח, התזונה וסוציאליזציה. כמו בכל תוכי מחמד, אסור להזניח אותם או להשאיר אותם לבד זמן רב מדי, ועליך לפקוח עין ולהבחין בסימני מצוקה או דיכאון, כגון עייפות, אדישות או בעיות עור.

דיאטה ותזונה
זרעים וכופתיות הם המרכיב עיקרי בתזונתו של הדרביאן, אך יש להם גם טעם למגוון רחב יותר של מזונות והם ייהנו ממגוון פירות, ירקות וקטניות. 
הקפידו לספק תזונה מגוונת ומאוזנת (ראה גם כאן: תזונה מאוזנת לתוכי שלך), ולהוסיף גם מזונות מפנקים כמו שיפודי פירות יער וברוקולי או פירות טרופיים טריים.
כמו בכל התוכים, יש לספק מים "מתוקים" (מי ברז רגילים) מדי יום בנוסף לתזונה בריאה, ולהימנע ממאכלים כמו אבוקדו ושוקולד, שהם רעילים לכל הציפורים.


אימונים גופניים
גירוי נפשי ופיזי הן המפתח לתוכי הדרביאן כדי להיות מאושר ובריא. לתוכי פעיל זה, צריך להיות מרחב גדול לשחק בו, בתוספת זמן מחוץ לכלוב כדי להתאמן ולחקור.
מכיוון שמין זה אוהב ללעוס, יש לספק להם אביזרים בטוחים כמו עצמות שלד של עופות (ולמנוע מהם ללעוס דברים שהם לא אמורים לעשות). זה צריך להיות בנוסף לצעצועים ומוטות, באופן קבוע, שאותם צריך לנקות היטב.

יתרונות: אינטליגנטי מאוד; חברתי וידידותי.
חסרונות: עלול להיות רועש ולכן לא תמיד מתאים למגורים בבית משותף; עלול להיות מדוכא אם לא יסופק להם סוציאליזציה בשפע.

קרדיט: the spruce pets

מדובר באחד התוכים היפים ולכן תוכי הטבעת ההודי הוא חיית מחמד פופולרית מאוד. 
הוא אולי לא מתאים לכולם כי הוא דורש הרבה תשומת לב וטיפול, אבל זהו תוכי חברותית מאוד ויכול להיות חבר מצוין לכל המשפחה.
תוכים אלה אוהבים לדבר וליהנות מאתגרים, מה שהופך את האימונים לכיף גדול הן לתוכי והן לבעליו.

סקירת המין
שמות נפוצים: תוכי טבעת הודי, תוכי טבעת הודי, תוכי טבעת ורדים
שם מדעי: Psittacula krameri manillensis ; Rose-ringed Parakeet ; Ringneck Parakeet
גודל מבוגר: אורך כולל נוצות זנב: 41 ס"מ
משקל לתוכי בגודל בינוני:  130 גרם
תוחלת החיים: בטבע עד 25 שנה. בשבי עד 30 שנה, במקרים מסוימים עד 50 שנה.
 קולות שיחה של הדררה
 שיחת תעופה
 שיחת תעופה נוספת

מקור והיסטוריה
תוכי דררה מצויה או התוכי ההודי, הוא תת-מין האסייתי של תוכי-טבעתי ורד (Psittacula krameri). זהו תוכי אסייתי במקור מצילון. כעת תוכלו למצוא אותו באזורים רבים של אסיה, בעיקר בהודו ובפקיסטן. הוא חי גם באזורים המערביים והדרומיים של סודן והמזרח התיכון.
בטבע הם חיים באזורים עם חורשות או יערות פארק, כמו גם באזורים מעובדים באזור הכפרי (יער הוא שטח בן חמישה דונמים לפחות, בעל כיסוי צמחייה של לפחות 10% ועצים הצומחים לגובה חמישה מטרים ומעלה). הם עפים בלהקות של 100 ציפורים ומעלה, ולכן הם רגילים לקיים יחסים חברתיים בניהם.
תוכי דררה הטבעת ההודים הוחזקו בשבי כבר בשנת 200 לפני הספירה. בהודו הם נחשבו ליצורים קדושים לאחר שמנהיגים דתיים החלו להכיר ביכולתם לחקות את הדיבור האנושי בצורה ברורה. תוכים טבעיים שנחשבו מאוד על ידי בני מלוכה הודים העשירים, שהוחזקו בכלובים דקורטיביים והעריצו אותם על צבעיהם ומראם המקסים.
בשנות העשרים של המאה העשרים החלו מגדלים רבים לגדל את הדררות בשבי, ועם הופעתן של מוטציות צבע שונות, הפופולריות של התוכים האלה החלה להתפוצץ. 
הם זמינים כעת באופן נרחב בתחום הסחר בחיות מחמד, תוכי הטבעת ההודיות ממשיכים לצבור פופולריות הולכת וגוברת כחיות מחמד. גודלם הקטן יחסית והצבעים היפים שלהם עוזרים להם להתקבל כבחירה הנכונה עבור מגדלי תוכים רבים.

מזג אופי וטֶמפֶּרָמֶנט
למרות שלדררה המצויה ההודית יש מוניטין של היותה פחות חכמה וקשה לאילוף, הרי שהיא בעיקר לא ראויה ליחס שלילי, מכיוון שהיא מאוד חכמה.
הדררה משתעממת מהר מאוד, ולעתים קרובות היא תפנו למריטת נוצות עצמית והתנהגות הרסנית אחרת אם היא תחוש מוזנחת.
היא עוברת גם שלב שמכונה "איומי סרק" בגיל ההתבגרות זהו מצב שקשה לה להתנהל עם מגדלים מסוימים. שלב זה מגיע עם תוקפנות קלה, אך השלב נמשך רק מספר שבועות או חודשים.
בדרך כלל, אם מקדישים לדררה מספיק זמן, לעיתים קרובות ומספיקות הרי שתהיה לה אישיות מתוקה ומקסימה. קולם כמעט קומי, מכיוון שהוא גבוה מאוד אך רך. 
תוכלו גם להבחין שהם נהדרים להתריע בפני סכנה, אינסטינקט פרוע שמלווה בשיחות קולניות.
אין להם מוניטין של חיבה רבה, אם כי הנקבות נוטות ליצור קשר חזק יותר עם המגדלים בעוד שהזכרים - פחות. הם בדרך כלל מדובר בתוכים שדורשים תחזוקה נמוכה - אם באמת יש דבר כזה. למרות אישיותם המרוחקת, הם דורשים הרבה זמן ותשומת לב. 

דיבור וקולות
הדררה ההודית היא אחת התוכים, מבין המינים המקומיים שמדברים היטב. 
בדרך כלל הם יכולים להתחיל לדבר בגיל בין 8 חודשים לשנה, והם יכולים ללמוד יותר מ- 200 מילים. 
התוכי הזה יכול לנוע בין רמת קולנית ממוצעת לצעקות או צרחות, אך הם ידועים יותר בזכות האינטליגנציה והלמידה המהירה שלהם בכל מה שקשור לדיבור.



צבעים וסימונים של הדררה ההודית
ניתן להשיג דררות בגוונים הנעים בין צהובים בהירים, ירוקים וכחולים ועד לבקנות, קינמונים ולוטינו. 
אף על פי שמוטציות הצבע נפוצות, הצבע האופייני למין זה היא ירוק ליים בוהק עם נוצות זנב כחולות וצהוב מתחת לכנפיים.
הם ידועים כמין דימורפי, כלומר צבעיו וסימניו יכולים לקבוע את הזוויג של התוכי. לזכרים יש מקור אדום עמוק, סימני פנים שחורים ושלוש רצועות צבע סביב צווארם. 
הטבעת השחורה מתפתחת בערך בגיל 18 חודשים, וטבעות כחולות וורודות מופיעות עד גיל 36 חודשים. 
לנקבות, למרות שהן עדיין יפות, חסרות את צבעי הפנים והצווארון, אם כי חלקן מציגות גוון כהה קל של הצבע סביב הצוואר.

 

הטיפול בדררה
עם תשומת לב מספקת, טיפול והרבה אהבה, תוכי טבעת צווארון ההודי יכול להיות במהרה לבן זוג אהוב ובן משפחה. הם נהנים ללמוד דברים חדשים ונקשרים במיוחד למגדלים שרוצים לאתגר את האינטליגנציה שלהם. זו אחת הסיבות שהם מפתחים אוצר מילים כה גדול ומצטיינים בתרגילי אילוף שונים.
אם אתה מבחין בהתנהגות אגרסיבית כלשהי, עדיף להימנע מנזיפה מכיוון שהתוכי עלול לפתח פחד מבני אדם לכל שארית ימי חיו. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם התוכי הזה היא להתעלם מהתנהגות הלא רצויה ולהשתמש בחיזוקים חיוביים לאחר התנהגות רצויה.
הכלוב של התוכי צריך להיות גדול יותר ממה שהיית מצפה מלכתחילה. הוא צריך להכיל את זנבו הארוך ולאפשר לו לקפוץ ולשחק כשאתה לא נמצא בסביבה.
וודא שהמרווח בין הסורגים יהיה מספיק גדול בכדי שהתוכי לא יוכל להיתקע בו או לברוח דרכו; הגודל האידיאלי הוא רווח של 2.5 ס"מ עד 4.5 ס"מ.
הסורגים צריכים להיות לאורך הכלוב משום שבסורגים רוחביים, הזנב עלול להיתפס בניהם ולהיתלש.
נקה את כלי המזון ובמיוחד את - קערת המים מדי יום, נקה את מוטות העמידה והצעצועים מדי שבוע, ואת הרצפה - מדי חודש. 
כדאי מאוד, אחת לשנה, להחליף את כל האביזרים שבכלוב באביזרים חדשים או לפחות לנקות אותם היטב ולחטא בחומר חיטוי רפואי.

דיאטה ותזונה
הדררות הפראיות בטבע, בדרך כלל ניזונות מפירות, ירקות, אגוזים, פירות יער וזרעים. הם גם נהנים מצוף מהפרחים ומהפרחים עצמם.
בעוד שרוב הווטרינרים מסכימים כי עדיף שהתוכים בשבי יאכלו תזונה מאוזנות של כופתיות עם התופסות המתאימות, הרי שהדררה תעריך מגוון של פירות וירקות בתזונה - ירקות עלים וירקות בכלל הם חיוניים לכל תוכי בשבי כדי שלשמור על בריאותו ועל תזונה מאוזנת, והדררה אינה יוצאת מן הכלל.
הם יכולים לאכול גם מזון מבושל בריא שאתם אוכלים ואוהבים ובלבד שלא יהיה מטובל, במיוחד עוף, שעועית, דגנים ואורז מקובלים גם כן. 
אבוקדו, ריבס ושוקולד רעילים לכל הציפורים וכך גם לדררות.
יש בעלי דררות שמגלים שהתוכי שלהם יבחר את יתר המזונות וישאיר אחריו את כופתיות אם היא מעורבת בזרעים. תוכים אלה נראים בררנים באכילת כופתיות. אם אתה מוצא שזה המקרה, תציע כופתיות וזרעים בנפרד וסובב אותם ברוטציה על פי לוח זמנים קבוע. הם בדרך כלל מגיעים לכופתיות ואוכלים אותם. ככלל אצבע, תתחיל בהצעת התוכי שלך 1/4 כוס כופתיות ו- 1/4 כוס פירות וירקות מדי יום. הגדל את הכמות לפי הצורך. הסר את המזונות שלא נאכלו כדי למנוע קלקול.
כמו בכל התוכים, יש לרוקן, לנקות ולמלא את מכלי המזון והמים מדי יום כדי להפחית את הסיכון לגידול חיידקים וזיהום.









תנועתיות ואימון גופני
תוכים הם עופות פעילים מאוד. כמו ברוב מיני התוכים האחרים, מומלץ שיהיה אזור בטוח שיוכל לשחק בו ולמתוח את כנפיו, מחוץ לכלוב, לפחות שלוש שעות בכל יום.
לדררה יש גם שרירי לסת חזקים שהיא צריכה לטפל ולחזק אותם. לכן חייבים לספק לה מגוון של צעצועים ללעיסה, צעצועים ואביזרי כלוב, כך שהתוכי ירצה פחות לכרסם משהו יקר ערך או מסוכן. 
הדררה נהנית מחידות וכל צעצוע מורכב שתמצאו, מה שאמור לעזור להעסיק את התוכי ולאתגר אותו.
אספקת צלוחית מים לרחצה עשוי לשמור מאוד על בריאותו של התוכי.

יתרונות: חברתי וידידותי; חכם ויכול לדבר עד 200 מילים.
חסרונות: עלול להשמיע קולות רמים, ולכן לא מתאים מאוד לדירות עם שכנים; יכול להיות תלוי יותר בבעליהם מאשר בתוכים אחרים.

קרדיט: the spruce pets

קקדו אמברלה הם תוכים פופולריים שמגודלים במיוחד לביצוע טריקים, מה שהופך אותם לבני לוויה משעשעים לאוהבי תוכים. 
הזן אמברלה (מטריות), יכול להיות חביב יתר על המידה - על גבול אובססיבי - עם הגדלים שלהן. תוכים אלה עשויים לדרוש יותר תשומת לב וטיפול מאשר מינים רבים אחרים, אך הם מפצים על כך בקסם הקומי שלהן. 
כמו בכל התוכים, בעלי פוטנציאלים, המגדלים צריכים להיות בטוחים שהם יכולים לענות על הצרכים של קקדו אמברלה לפני שהם רוכשים אותו.
סקירת המין
שמות נפוצים: קקדו אמברלה, קקדו מטריה, קקדו לבן, קקדו לבן קרסט
שם מדעי: Cacatua alba
גודל מבוגר: אורכו 45 ס"מ
תוחלת חיים: 70 עד 80 שנה ולפעמים - יותר בשבי עם טיפול הולם

מקור והיסטוריה
קקדו מטריה הם ילידי האזורים הטרופיים של אינדונזיה. תוכים אלה מגיעים במקור מאיי מלוקו בחלקים המרכזיים והצפוניים של הארכיפלג. כיום הם נמצאים בדרך כלל בכל אינדונזיה.
אתה יכול למצוא את התוכים האלה ביערות, במנגרובים, בביצות ובחורשות פתוחות. הם נהנים לחיות לאורך נהרות ובקצוות הקרחות והאדמות החקלאיות, שמספקות שפע של מזון. 
בשל המעבר מאזורי מולדתם לאזורים חקלאיים, התוכים ניזונים מגידולי חקלאי ולכן החקלאים רואים בהם מטרד ומתייחסים אליהם כציפורים מזיקות לחקלאות.
אוכלוסיית מיני הקקדו המטריה נמצאת בירידה בגלל אובדן בית הגידול שלה, הציידים והלוכדים שלה. פגיעים לסכנה, קקדו אמברלה הם כיום מין מוגן.

אופי, מזג וטֶמפֶּרָמֶנט
הקקדו אמברלה הם תוכים עדינים, צייתנים ומתוקים מטבען, מה שהופך אותם למתאימים היטב להיות תוכים מחמד נלווים. 
בטבע, הקקדו אמברלה מתחברים לזוגות לכל החיים. הם יוצרים קשר הדוק מאוד עם בן זוגם, אולי יותר ממינים אחרים של קקדו. הם יצטרפו ללהקות קטנות של קקדו אמברלה ולעיתים נדירות הם נפרדים מבן זוגם. אם מפרידים זוג האחד מהשנייה, לא נדיר שכל אחד מהזוויגים יכנס לדיכאון אמיתי.
לעיתים נדירות נבחין בתוקפנות, הם יוצרים קשרים חזקים במהירות עם המגדלים שלהם. תוכים חביבים אלה אוהבים להתכרבל עם האדם, התוכי האחר או אפילו מושא הבחירה שלהן. בעלים אוהבים ומסורים לא פחות הם התאמה טובה לתוכים האלה. מין זה מתחנן לפינוקים ולמגע, לכן תכננו לפחות שעה עד שעתיים של אימונים, תשומת לב והעשרה ביום.
הקקדו אמברלה הם מאוד חברתיים ואינטליגנטים, הם מסוגלים ללמוד ולבצע מגוון רחב של טריקים. ניתן להכשיר אותם בקלות, והם מופיעים לעתים קרובות ככוכב של מופעי תוכים. אימונים קצרים ויומיומיים מניבים את התוצאות הטובות ביותר. 
כדי למנוע מהתוכי שלך להשתעמם, תזמן לרשותך ארסנל של  צעצועי תוכים בטוחים שיוחלפו ברוטינה מידי מספר ימים. 
מין זה אינו ידוע בחיקוי הדיבור האנושי, אך הוא צורח בקול רם כדי להביע את מורת רוחו או התרגשותו.

דיבור וקולות
אמנם הקקדו אמברלה מדי פעם יכול לחקות דיבור אנושי, אך באופן כללי, התוכים האלה אינם מדברים היטב ואינם מחקים צלילים. לעומת זאת, יש להם צווחה או צרחה רועשת והם עשויים לצרוח כשמבהילים אותם.
בטבע שימשו הקולות הרמים שלהם לתקשורת למרחקים ארוכים מאוד.
בשבי הם מרבים להשתמש בציוצים רמים כדי לקרוא לתשומת לב. מסיבה זו יתכן שקקדו אמברלה אינו הבחירה הטובה ביותר עבור מי שגר בבתים עם דירות ושכנים שאולי לא יוכלו לסבול את הקולות של הקקדו אמברלה.

קקדו אמברלה - צבעים וסימונים
קקדו אמברלה הם בעיקר בצבעים לבנים עם ציצית ראש לבן טהור. כשמחזרים אחרי בן זוג, נסער, נרגש, מפוחד, או אפילו סתם מתוסכל, פסגתו תעלה למעריץ מרשים דמוי מטריה (מכאן נגזר שמו). זו יכולה להיות דרך מוזרה להביע סקרנות במשהו חדש ולעתים קרובות היא אזהרה שהתוכי רוצה להישאר לבד. זהו גם תמרור אזהרה טוב לכך שהתוכי עשוי לנשוך אם תתקרב אליה.
החלק התחתון של נוצות הכנף והזנב שלהם הוא בצבע צהוב חיוור שנראה ברור יותר בזמן התעופה.
אף על פי שהצבעים של הזכרים והנקבות זהה לרוב ניתן לאמר, שהזכרים גדולים יותר באופן מובהק. 
לזכרים יש ראש רחב יותר ומקור גדול יותר.
לקקדו אמברלה יש מקור שחור וכפות רגליים אפורות או שחורות. 
יש המציגים גוון תכלת בטבעות סביב עיניהם. 
קשתיות הזכרים בדרך כלל חומות כהות, ונראות כמעט שחורות. 
לנקבה בוגרת יש בדרך כלל טבעת חומה אדמדמה.

הטיפול בקקדו אמברלה
קקדו אמברלה הם תוכים גדולים שזקוקים לכלוב גדול ולאזור משחקים. השג מתחם גדול ככל האפשר מכיוון שתוכים אלו לא נהנים מלהיות כלואים בכלוב. 
זן זה עשוי להיות מדוכא או להיות אומלל מאוד במרחב צפוף, שעלול להוביל לפגיעה עצמית (כמו: מריטת נוצות נשיכות וכדומה) או לחלות במחלה.
תוכים יומיים כמו, קקדו אמברלה דורשים שעות שינה כל לילה ללא הפרעה במשך 10 עד 12 שעות בתנאי חשיכה ושקט. שינה טובה חיונית לשמירה על בריאותם ורווחתם.
לקקדו יש פוך אבקתי (אבק נוצות), ולכן צריך לרחוץ את התוכי באופן קבוע כדי להפחית את החומר המאובק שנפלט באופן טבעי.

בעיות בריאות נפוצות
קקדו אמברלה עשויים למרוט את נוצותיהם אם הן נכנסים לדיכאון או זקוקים לגירוי נפשי. 
הם מועדים למחלת פסיטצין ומחלת נוצות, שהיא נגיף קטלני. כמו כן, אם הם מוזנים בדיאטות עתירות שומן, הם יכולים להידבק במחלת כבד שומנית ולהשמין.

דיאטה ותזונה
כמו כל התוכים הגדולים, קקדו אמברלה הם צורכים מזון בכמויות גדולות. 
בטבע הם מבלים את מרבית שעות היום בחיפוש אחר אוכל. זרעים, אגוזים, קוקוס ודגן בשדות האיכרים הם המועדפים בתפריט שלהם.
כחיית מחמד התפריט צריך להיות מורכב מכ-80% כופתיות ושאר האוכל שלהם צריך להיות מורכב ממגוון רחב של ירקות, כולל ירקות עלים וירקות שורש, דגנים איכותיים כמו קינואה ודגנים רגילים אחרים, נבטים טריים ופירות טריים הם בחירות תזונתיות נהדרות עבור מין זה. 
מי ברז טריים צריכים להיות זמינים בכל עת.
מדי פעם, האכילו אותם באגוזים בריאים כמו שקדים, אגוזי לוז, אגוזי פקאן ואגוזי מלך. אתה יכול גם להציע זרעים בריאים כמו קנבוס, גדילן או זרעי פשתן כפינוקים.

פעילות גופנית
קקדו אמברלה הם תוכים פעילים. בדומה לכל התוכים, הם צריכים להשקיע לפחות שעתיים ביום בשהייה מחוץ לכלוב שלהם למשחק ופעילות גופנית. 
ספק לתוכי שלך מספר צעצועים שמיועדים לתוכים לכרסום כדי לממש את המקור העוצמתי של התוכי. החלף את הצעצועים מדי פעם באופן רוטיני כדי למנוע שעמום. צעצועים מועילים לפעילות גופנית, כמו גם לגירוי אינטלקטואלי והעשרה. אתה יכול ללמד את הקקדו לשחק משחקים כמו לתפוס על הרצפה בעזרת כדורי צעצוע. זמן משחק מובנה חיוני לבריאותו ולאפשר לתוכי למתוח את שריריהם.
כדי לעודד ולהגביר את הפעילות בתוך המתחם, הוסף שפע סולמות ונדנדות. אלה תוספות מעשירות לסביבה שיאפשרו לקקדו שלך לנוע ולשרוף אנרגיה בצורה חיובית.


יתרונות: חברתי וחביב, אינטליגנטי, ניתן לאמן אותו בקלות לבצע טריקים ולשחק משחקים.
חסרונות: עלול להשמיע קולות רמים ולא מתאים לדירות עם שכנים, יכול להיות קשור יותר במטפל מאשר בתוכים אחרים, צריך הרבה מקום וזמן מחוץ לכלוב.

קרדיט: the spruce pets

תוכי הקקדו עין חשופה הוא קקדו קטן יחסית והוא תוכי מחמד שקל למדי לגדל מאשר אחיו הגדולים ממנו. 
הטבעת הכחולה סביב עיניה מעניקה לתוכי הזה מראה מנומנם מעט, אך הוא פעיל וחברותי למדי ומעדיף להיות מחוץ לכלוב שלו באינטראקציה עם בעליו. 
הקקדו החשוף עין אולי אינו התוכי הצבעוני ביותר בעולם, אך התוכי הזה מפצה על המראה החד-גוני שלו באישיותו הדינמית והמקסימה. 
קקדו מתוקים, שובבים ואינטליגנטים אלה, בעלי העיניים החשופות הם אחד הקקדו המדברים הטובים ביותר.

סקירת המין
שמות נפוצים: קקדו קורלה עין חשופה , קקדו חשוף עיניים, קקדו קורלה קטן, קקדו כחול עיניים
שם מדעי: Cacatua sanguineat; Slender (long) - billed Corell; Cacatua tenuirostris
בטבע זוהו ארבע תת-מינים: C. s. sanguinea, C. s. נורמנטוני, סי. transfreta ו- C. s. ג'ימנופיס
גודל מבוגר: 37 ס"מ
משקל: 650 גרם
תוחלת חיים: 50 שנה

מקור והיסטוריה
הקקדו הלבן הזה הוא יליד אוסטרליה ודרום גינאה החדשה.
התוכי תוארה וקוטלג לראשונה על ידי האורניתולוג האנגלי ג'ון גולד בשנת 1843.
בטבע, בית הגידול המועדף עליהם נע בין מדבריות צחיחים למישורי חוף; תוכים אלה חיים רק לעתים רחוקות ביערות עבותים. אתה יכול גם למצוא את הקקדו חשוף העיניים באזורים עירוניים ואזורים חקלאיים. הם כל כך נפוצים שהם יוצרים מטרד. 

אופי, מזג וטֶמפֶּרָמֶנט
עם מוניטין של טיפשות וליצניות, הקקדו חשוף העיניים הוא בדרך כלל תוכי חברתי מאוד שאוהב לשחק ולקיים אינטראקציה עם בעליה.
מדובר בתוכים אינטליגנטיים (ראה בסרטון לעיל) וידידותיים, בעלי עיניים חשופות, שהופכים לחיות מחמד מצוינות לבעלי תוכים מנוסים שרוצים קקדו אבל אין להם מקום לגדל את אחד המינים הגדולים יותר. 
תוכים אלה יכולים ללמוד לבצע טריקים ואוהבים לתלות הפוך.
באופן כללי, הקקדו הם בין התוכים הקשים יותר לגידול, בשל המוניטין שלו כ"תוכי סקוטש" (דביק לבעליהם). עם זאת, בעלי קקדו רבים אוהבים את האיכות החביבה הזו; זהו תוכי חיבה להפליא שאפילו יתכרבל איתך.

דיבור וקולות
בקרב התוכים מהסוג הקקדו, מין זה הוא הטוב ביותר לחקות דיבור אנושי. מקובל שהקקדו חשוף העיניים מחקה באופן ספונטני את הדפוסים הקוליים של כל אחד מבני המשפחה. בעוד שהקקדו ידועים בהיותם אחד התוכיים הקולניים ביותר, הקורלות הקטנות הללו מעט פחות מדברות בהשוואה לאחרים. 

צבעים וסימונים של הקקדו חשוף העיניים
הקקדו חשופי העין הם בעיקר לבנים עם נגיעות של ורוד סלמון על פניהם. יש להם מקור בצבע קרן וטלאים חשופים, כחולים-אפורים סביב העיניים.
הזכרים והנקבות זהים בצבעם ובצורתם החיצונית, אם כי הזכרים מעט גדולים יותר ויש להם גם כתמי עיניים גדולים במקצת. 
כדי להיות בטוח בזוויג, יש צורך בבדיקה גנטית או התערבות כירורגית.

הטיפול בקקדו עין חשופה
אף על פי שקקדו חשוף העיניים קצת פחות תובעני מקקדו גדול יותר, עדיין מדובר בתוכי שמתאים ביותר לבעלים שרוצה בן לוויה קבוע. תוכים אלו דורשים אינטראקציה חברתית עם בעליהם ויכולים לנקוט בהתנהגויות הרסניות אם הם מרגישים שמזניחים אותם. 
יהיה עליך להקדיש לפחות שלוש שעות ביום, זמן איכות, לתוכי שלך.
בדומה לכל התוכים, תספק לו את הכלוב הגדול ביותר האפשרי (בהתאם לתקציב ולמקום שיש בבית). זה יצרוך ממך להקדיש לו מתחם בינוני או גדול שרוחבו לפחות 2 מטר, אורך 3 מטר וגובה 4 מטר. 
אם לא תספק לו כלוב גדול מאוד, הקקדו שלך יצטרך לשהות זמן רב מחוץ לכלוב בשביל לשחק, להתאמן ולתשומת לב ממך. קח בחשבון שאתה משמש לו כלהקה במקום להקת התוכים בטבע, והקקדו החשוף העיניים שלך יתעקש לתקשר איתך. 
כל הקקדו מפזרים אבק נוצות שמשמש לטיפוח, ומסייעת בשמירה על בריאות הנוצות והעור. אנשים שסובלים מאלרגיות או רגישים לאבק או קשקשים בבעלי חיים עשויים שלא להתאים לחיים עם קקדו.
הקקדו בעל עיניים החשופות ייהנה מרחצה שבועית כדי לשמור על עורו ונוצותיו בריאים. ייבש את התוכי בזהירות בחדר חם לאחר הרחצה.
אם אתה גוזר את נוצות התעופה (לא מומלץ), עשה זאת רק על הנוצות הראשוניות כדי שיוכל לעוף בקלות ולגלוש ברחבי הבית.
התוכי הזה מעדיף להיות חופשי בבית במקום להישאר כלוא בכלוב שלו. 

בעיות בריאות נפוצות
הקקדו רגישים מאוד לפסיטקוזיס, מחלה הנגרמת על ידי החיידק Chlamydia psitttaci. 
הסימפטומים כוללים עייפות, הפרשות מהעיניים ובעיות נשימה. התוכי שלך יזדקק לאנטיביוטיקה אם הוא נדבק בפסיטקוזיס.
ליקויים תזונתיים שכיחים גם בקקדו, והם ניתנים למניעה באמצעות תוספי ויטמינים או מתן מספיק ירקות ופירות, ודיאטת כופתיות איכותית.
לקקדו יש נטייה לאכול מעל הצרכים הביולוגיים שלו ולעלות במשקל יתר, ולכן יש להאכיל אותם בתזונה דלת שומן; אחרת, הם נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח מחלת כבד שומנית.
הבעיות הנפוצות ביותר בקקדו הן חולשה כללית ובעיות התנהגות המופיעות כאשר התוכים לא זוכים למספיק תשומת לב ואינטראקציה עם הבעלים. 
התנהגויות לא רצויות כמו מריטת נוצות או צרחות מתמידות הם סימנים ברורים לכך שהתוכי שלך זקוק ליותר תשומת לב.

דיאטה ותזונה
בטבע, הקקדו עין חשופה הם לרוב ניזונים מליקוטים על הארץ אך לפעמים הם גם עולים על העצים והשיחים כדי לאכול. הם אוהבים זרעים, חרקים, פירות וצוף. 
כופתיות איכותית מחברה ידועה צריכה להוות לפחות 50 אחוז מהתזונה של הקקדו. כמו כן, הציעו לקקדו חשוף העיניים תערובת ירקות טרייה  הכוללת ירקות עלים, ירקות שורש ופירות טריים. 
אפשר לתת גם אגוזים כמו שקדים ואגוזי מלך כפינוקי וכחיזוק חיובי באימונים; אבל, אגוזים עשירים בשומן, אז הציעו אותם במשורה.
התחל בתפריט לתוכי שלך כך: 1/4 כוס כופתיות ו- 1/4 כוס פירות וירקות מדי יום, הגדל את הכמות לפי הצורך. 
לעולם אל תאכיל שוקולד או אבוקדו; מזונות אלה רעילים לתוכים. 
כמובן שמי שתייה טריים צריכים להיות זמינים בכל עת. 

אימונים
הקקדו חשופי עין, כמו כל הקקדו, זקוקים להרבה תרגילים גופניים. תנו לתוכי הזה מינימום 3 עד 4 שעות של משחק בפיקוח מחוץ לכלוב בכל יום, אשר אמור לכלול אינטראקציה חברתית אתכם.
ספקו לו צעצועים לעידוד משחק עצמאי. עם שפע של צעצועים וחדר כושר מרתק, הוא יכול לנהל את זמן הפעילות שלו. צעצועי עץ, כמו גם אלה שעשויים מעור וחבל פשתן חסון או חבל פלסטיק (שלא מתפרק לסיבים), יעניקו לתוכי פורקן לשימוש במאגרי האנרגיה הגדולים שלו. 
גם סולמות ונדנדות יעזרו להעסיק את הקקדו שלך ולספק לו פעילות גופנית ונפשית הנדרשת.
יהיה עליך לפקח עליו בזמן שהוא נמצא מחוץ לכלוב שלו. טבעו המוזר של התוכי הזה עלול להוביל ללעיסה של חוטי חשמל או חלקים אחרים בביתכם שנראים מעניינים אך מסוכנים.

יתרונות: חברתי, חביב, אחד הקקדו המדברים הטובים ביותר, יכול ללמוד לעשות טריקים
חסרונות: יכול להיות רועש, לא מתאים לדירות עם שכנים, דורש לפחות 3 עד 4 שעות של זמן איכות בפיקוח מחוץ לכלוב, פולט פוך אבקתי שעלול להחמיר את מי שאלרגי.

קרדיט: the spruce pets

ישנם 21 מינים של קקדו בעולם. 
המינים הנפוצים ביותר בשבי כוללים את מולוקאן, גופין, אמברלה (מטריה), צהובת ציצית (גדולה וקטנה) וקקדו חשוף עין. 
לכל הקקדו יש סמל שניתן להרימו ולהורידו. 
משפחת הקקדו מחולקת לשתי תתי-משפחות: הקקדו הלבנים, והקקדו הכהים. 
ישנם כמה מינים נדירים שאינם מתאימים לשתי הקטגוריות, כמו הקוקטיילים, שהם הקבוצה הקטנה ביותר במשפחת הקקדו.

סקירת המין
שמות נפוצים: קקדו שחורים-אדומים, קקדו  לבנים, קקדו  שחורים-צהובים, קקדו שחור-זנב
שם מדעי: Lesser Sulphur-crested Cockato Cacatua s. Sulphurea
Cacatua (לבן) , Calyptorhynchus (כהה), Nymphicus (cockatiels), Eolophus (גלה) , Callocephalon (כנופיית כנופיות), Probosciger (דקל), Lophochroa (מייג'ור מיטשל)
גודל מבוגר: 33 עד 45 ס"מ (משתנה לפי סוג)
תוחלת חיים: 30 עד 70 שנה תלוי במין, בממוצע הקקדו יכולים לחיות כ -20 שנה.

מקור והיסטוריה
כל מיני הקקדו מופיעים באוסטרליה ובאיים סביב אוקיאניה, כולל מלזיה, הפיליפינים, האיים האינדונזיים של וואלאסאה עד גינאה החדשה, ואיי שלמה.
הקקדו תופסים מגוון רחב של בתי גידול מיערות באזורים תת-אלפיים ועד מנגרובים. המינים הנפוצים ביותר, כמו הגאלה והקוקטייל, מעדיפים אדמה פתוחה עם זרעי דשא בשפע.

אופי, מזג וטֶמפֶּרָמֶנט
הקקדו הם תוכים מלאי חיבה. הם בנאליים למדי וקשורים קשר הדוק מאוד למגדל שלהם. עם זאת, החברותיות והצורך שלהם בחיבה פירושו שהם דורשים זמן רב מבעליהם. 
אם הקקדו יהיה משולל חיבה, הוא עלול להיכנס לדיכאון או שיפגין התנהגויות נוירוטיות- הפרעה התנהגותית ונפשית. 
מדובר בתוכים אינטליגנטים, שובבים, שגם עלולים להיות קולניים במיוחד. לפעמים הם קצת נרגשים, ולפעמים הם לא משתלבים טוב עם ילדים צעירים. 
המקור העוצמתי של הקקדו עלול לפגוע בידיים קטנות ומחטטות.

דיבור וקולות
לקקדו אין יכולת דיבור מרשימה כמו שיש לכמה מהתוכים האחרים בכל מה שקשור לחקות את הדיבור של האדם, אך יש להם יכולות חיקוי אחרות ראויות. 
הקקדו יכולים לחקות כמעט כל צליל, כולל מילים. גודל אוצר המילים של התוכי שלך תלוי לחלוטין במאמציך. יכולת הדיבור של הקקדו תלויה במינו ובכמה אימונים הם מקבלים. 
קקדו גאלה, קקדו צהובת ציצית ועור ארוכות הם המדברים הטובים ביותר במשפחה.
שים לב שכמה מיני קקדו עשויים לצרוח את המילים שלמדו. נטייה זו יכולה להיות מעצבנת ועלולה לגרום לבעיות אצל שכנים ומבקרים.

צבעים וסימני זיהוי אצל הקקדו
הנוצות  של תוכים מסוג קקדו הן לא צבעוניות כמו סוגים אחרים של תוכים. הקקדו הם בדרך כלל שחורים, אפורים או לבנים. 
במינים אחדים נראה גם כתמים קטנים יותר של צהוב, ורוד ואדום על נוצות הכנף או על זנבם. לגאלה ולקקדו מייג'ור מיטשל יש גוונים ורודים.
למספר מינים יש טבעת בצבע עז סביב העיניים החשופות. לדוגמה, לקקדו דקלים יש כתם גדול ואדום של עור חשוף שמקיף את העין ומכסה חלק מהפנים.
למינים אחרים יש טבעות סביב העיניים כוללים את הקקדו החשוף-עיניים והקורלה הקטנה והקקדו כחול העין.
צבעי הנוצות אצל הזכרים והנקבות דומות ברוב המינים. ישנם כמה מינים עם דימורפיזם מיני, או הבדלים חזותיים בין המינים, למשל אצל קקדו גאנג גאנג, לזכר - גוף אפור וראש אדום, לנקבה גוף וראש אפורים והבטן אפורה עם פסים אדמדמים
אבל, ברוב המקרים, קקדו נקבות הן בעלות צבע זהה לזכרים, אך נוצות נקבות עמומות יותר.
מינים מסוימים משתנים לפי צבע העיניים בלבד; לגאלות נקבות, מייג'ור מיטשל ולקקדו לבן/אמברלה יש גוונים אדומים בעיניהם, בעוד שלכל הזכרים יש גוונים חומים כהים.

הטיפול בקקדו
הקקדו זקוקים לכלוב חזק שעשוי מברזל יצוק או מנירוסטה, הדרוש בכדי לעמוד במקורו החזק של הקקדו. סורגים אופקיים יאפשרו לקקדו להתאמן על ידי טיפוס בצדי הכלוב.
לקקדו הקטנים יותר צריך להיות כלוב שאינו קטן מ- 60 ס"מ על 90 ס"מ על 120 ס"מ עם מרווח בין הסורגים של 7.5 ס"מ אינץ' עד 2.5 ס"מ. 
הקקדו בגדלים הקטנים יותר כוללים את הקקדו הגופין, את הקקדו הגאלה ואת הקקדו צהוב הציצית.
הקקדו הגדולים, כוללים את קקדו אמברלה (מטריה), קקדו מולוקאן, הם צריכים כלוב גדול למדי שיהיה לפחות 60 על 120 ס"מ עם בר ריווח בין הסורגים של 2.5 ס"מ עד 3.5 ס"מ. 
חשוב לזכור שככל שהכלוב גדול יותר כך יהיה טוב יותר לתוכים.
הקקדו הם תוכים יומיים שזקוקים לפחות ל-12 שעות שינה בלילה ללא הפרעה (ללא רעשים וללא אור). בטבע, הם בדרך כלל מתעוררים ופעילים בבוקר ברגע שהיום מתחמם. בשבי, הקקדו מתעוררים עם זריחת השמש ויידעו אותך שהגיע הזמן להתעורר.
הקקדו מייצרים אבק נוצות המיוחדות שלהם ולכן מי שאלרגי לאבק נוצות מוטב שלא יגדל את הקקדו או שידאג לרחוץ אותו יום יום. זה כמו אבק דק שמתפשט ברחבי בתיהם של בעלי הקקדו ויכול להשפיע על אלו שסובלים מאלרגיה לבעלי חיים. כדי לשמור על מפלס נמוך של האבק, יש לרחוץ את התוכי לפחות פעם בשבוע.

בעיות בריאות נפוצות
הקקדו נוטים להתנהגות נוירוטית - הפרעה נפשית שלא פוגמת ביכולת הרציונלית של התוכי, במילים אחרות, מדובר בחוסר איזון נפשי שפוגע בתפקוד בחיי היום יום ובאיכות החיים של התוכי, שכולל מריטת נוצות והטלת מום עצמי, אם הם חסרים את החיבה ותשומת לב שהם צריכים.
מחלות נפוצות נוספות שעלולות לפגוע בקקדו כוללות מקור פסיטצין ומחלת נוצות, מחלה נגיפית שתוקפת את מערכת החיסון; כף הרגל, נגעים כואבים על רגלי הציפור; והשמנת יתר, הנובעת מדיאטה עתירת שומן ומפעילות גופנית לא מספקת.

דיאטה ותזונה
בטבע, תזונת הקקדו מורכבת בעיקר מאגוזים וזרעים.
בשבי הקקדו זקוקים למגוון מאכלים טריים יחד עם תזונה מבוססת על כופתיות באיכות טובה. כופתיות יכולים להיות עד 50% מהתפריט, בעוד שירקות טריים, פירות ודגנים צריכים להוות את השאר. יש להשתמש בזרעים ובתערובות זרעים רק כפריט מטפל מוגבל מכיוון שהם עשירים בשומן. פיצוחים הם עוד פינוק בריא מדי פעם.
לתוכים ממינים מגוונים ובגדלים שונים יש צרכים תזונתיים משתנים. הדרך הטובה ביותר לאמוד כמה אתה צריך להאכיל את התוכי שלך היא לראות כמה הוא אוכל וכמה הוא זורק. לקקדו יש נטייה לשחק עם המזון ולזרוק חלק מהאוכל שלהם.
הציעו יותר מזון בתחילת היום והתכוונו לתת, לקראת הערב, על סמך כמות האוכל הנותר ללא מגע. אם התוכי שומר על משקלו הסטנדרטי והוא במצב בריאותי כללי טוב, אז אתה יודע שאתה בדרך הנכונה.
מבחינת זמני האכלה, בטבע, רוב התוכים אוכלים בשעות הבוקר וכשעה לפני שעת בין הערביים. לוח הזנה זה עובד עבור מרבית התוכים.

צעצועים ואימון גופני
הקקדו אוהבים לכרסם, ללעוס ולהרוס דברים, ולכן יש הכרח לספק להם צעצועי לעיסה מתכלים. הצע צעצועים מעץ רך, ענפי עצים, עור יבש מירקות, צעצועי חבלים שעשויים מפשתן (יש לפקח על השימוש), פעמונים (ללא הענבל) וקרטונים (למשל קרטון ביצים). 
הקקדו ייהנה להשתעשע בצעצועים תלויים וצעצועים שאפשר להרים ברגליים. צעצועים עם חוטים תלויים מדמים טרום ונמצאים פופולריים בקרב הקקדו. כל הצעצועים חייבים להיות בטוחים לתוכים ומאובטחים בקפידה כדי שלא יהפכו לסכנת חנק. עיין גם כאן: צעצועים לתוכים
תן לקקדו שלך שלוש עד ארבע שעות של משחק מחוץ לכלוב ולפחות שעה של אינטראקציה איתך בכל יום. מכוני כושר גדולים לתוכים עם אפשרות לתעופה מחוץ למתחם הם מקום מתאים לתוכים שלך לעמוד בדרישות התרגילים היומיומיים שלהם.

יתרונות: חברתי וידידותי, ניתן ללמד אותו לחקות דיבור אנושי, תוכי עם תוחלת חיים ארוכה.
חסרונות: עלול לצרוח כשמשעמם לו, או שהוא מגורה או נרגש, נדרש בשלוש עד ארבע שעות של פעילות גופנית ואינטראקציה. מינים גדולים יותר דורשים כלובים גדולים

קרדיט: the spruce pets

ארה ערמונית (סווארה) הם תוכים שמושכים את העין וקלילים להפליא, הטיפול בהם קל יותר מאשר בארות הגדולים יותר. 

תוכים אלה אורזים אישיות רבה בחבילה קטנה יותר וקל יותר לטיפול. הם גם בין המדברים הטובים ביותר מבין הארות האחרות ונהנים להתרועע עם הלהקה האנושית שלהם.

סקירת מינים
שמות נפוצים: ארה חמור, ארה ערמונית, ארה ירוק ברזילאי, ארה סווארה, 
שם מדעי: Ara Severa Severa
אורך:  38-50 ס"מ
משקל:  385 גרם
תוחלת חיים: ניתן לצפות שתחיה עד 30 שנה, חלקן אפילו יותר
מראה חיצוני:  הצבע הירוק שולט במראהו הכללי, הפנים לבנות והמקור שחור. החלק העליון של הזנב חום-אדמדם ומוכתם בירוק, קצה הזנב כחול. הצד התחתון של הזנב והכנפיים בצבע כתום-אדום כהה. קצות הכנפיים כחולות. קשתית העין כתומה והרגליים אפורות.

מקור והיסטוריה

ארה ערמונית (סווארה) הוא יליד דרום אמריקה המרכזית וצפון אמריקה הדרומית. הוא ידוע במיוחד בפנמה ובבוליביה. ישנן אוכלוסיות גם בברזיל, שם התוכי הזה מכונה בדרך כלל הארה הירוק הברזילאי.
זן זה הוכנס גם לפלורידה. שם הוא מקבל את השם "חמור" בשל שלב ההתפתחות האגרסיבי שלו בגיל ההתבגרות.
בטבע, הארה ערמונית (סווארה) הבוגר נהנה מיערות ובתי גידול מכל הסוגים כל עוד קיימים עצים. בדרך כלל הם מעדיפים אזורים שהם מוצפים בשיטפון נהרות. זה יכול להיות מאתגר לראות אותם כי הם נהנים לשהות בחללים גבוהים בעצים.
בנופים הטבעיים שבהם הם חיים יש הצע של שפע מזון לתוכים אלה. לא נדיר למצוא להקות גדולות מאוד מלקטים מזונות בשדות מוקדם בבוקר. תוכים אלה יכולים להוות מטרד עבור החקלאים.
ארה ערמונית (סווארה) מתכנס בלהקות, לעיתים קרובות, כדי ללקק חרסית מהמצוקים יחד עם מגוון תוכים אחרים. גבעות חרסיות אלה נגרמות בדרך כלל על ידי שחיקת הסלעים לאורך גדות הנהר הן נקודות פופולריות עבור תוכים רבים. קיימת דעה שהחימר משלים את התזונה שלהם, ומגן מפני רעלים במזונם ומספק מינרלים חיוניים. 

אוֹפִי וְטֶמְפֶּרָמֶנְט

לא גידלו בשבי את הארה ערמונית לפני שגדלו תוכים אחרים, ארות קשים לגידול לא בויתו לחלוטין. הם ממשיכים להפגין רבים מן האינסטינקטים שלהם כמו נשיכות וצרחות. עם זאת, כאשר מחברתים אותם מאז היותם גוזלים, הם יכולים להפוך לתוכי מחמד אידיאליות.
אישיותו הגדולה מהחיים של הארה ערמונית, ידידותית וקומית, הופכת אותה למועדפת בקרב חובבי התוכים. עם סוציאליזציה נאותה, נוצרות סטיות דרסטיות בהתנהגותם בטבע והם מתחברים במהירות לבעליהם, מגיבים היטב לאימונים, לומדים טריקים ומתהדרים ביכולות דיבור מרשימות.
ארה ערמונית הוא גם תוכים סקרן. הם אוהבים לפתור "חידות" (כמו למצוא מזון מוסתר וכדומה) ומשחקים ויכולים להתאהב בדברים נוצצים. שמור על התכשיטים שלך מחוץ להישג ידם; הם עלולים להיפגע שלא בכוונה.
אחד המאפיינים הייחודיים שנראים לא במקום עם המין הידידותי הזה הוא שהם בדרך כלל לא אוהבים הרבה נגיעות. לעתים קרובות הם מרוצים יותר להיות בקרבת בעליהם או על כתפם, אך ברוב המקרים, התוכי הזה לא אוהב חיבוק או ליטוף.
כמו תוכים רבים, הארה סווארה עוברים שלב מבלף כשהם מגיעים לבשלות מינית. שלב זה יכול להימשך שבועיים או עד שנתיים. אם אתם מתכננים להשיג גוזלים, תצטרכו להיות סבלניים ולאכוף את הכשרתו בתקופות פוטנציאליות של טפיחה, נשיכה, שריקה והתנגדות כללית לאינטראקציה. מסיבה זו, ארה סווארה לפני גיל ההתבגרות עשויים שלא להתאים למשפחות עם ילדים צעירים.

דיבור וקולות






הארה ערמונית הוא אחד התוכים המדברים הטובים ביותר. רבים מהתוכים הללו יכולים לדבר בבהירות מפתיעה, וקולם הגבוה מאוד מהנה למדי להאזנה. הם יכולים גם לפתח אוצר מילים נרחב.
הקולות שלהם יכולים להיות מהנים ומופלאים להצגה לאורחים, אך תוכי זה יכול להפוך ליותר מדי עבור כמה מגדלים ושכניהם. מדובר בתוכי רועש מאוד יחסית לגודלו, וידוע שהוא צורח בשעות הבוקר, בצהריים ובשקיעה. 
עדיף להתעלם מהצרחות הלא רצויות ולא לנזוף בתוכי כי בין כך זה לא יעזור. מדובר בתוכים חכמים, ובסופו של דבר הם ילמדו מה נכון לעשות ומה לא נכון.

צבעים וסימני היכר של הארה ערמונית

צבעם של הארות הערמוניות הוא בעיקר ירוק מנצנץ עם כתמים כהים בצבע ערמון (צבע חום-כהה או אדמדם כהה בדומה לפרי הערמונים) על מצחם ומתחת למקורם. 
בכתר ראשם יש כתם של נוצות כחולות ססגוניות, והם נושאים טלאים אדומים מובהקים בשולי כנפיהם. נוצות הזנב כחולות כשחלקן התחתון האדום, שמנצנצות כשהן בתעופה.
זן זה מציג את כתם הפנים הקלסי החשוף של הארה . לתוכי הזה יש גם קווי נוצות עדינים וכהים שמקיפים את העיניים, וזה ייחודי בקרב כל הארות.
מקור התוכי והרגליים אפורים, וקשתית עיניהם היא צהוב-זהב יפהפה. 
זהו תוכי מונומורפי (חד צורתיות מינית), כלומר הזכרים והנקבות זהים בצורתם ובצבעם. כדי לקבוע את הזוויג, התוכי שלך יזדקק לבדיקה גנטית או להליך מין כירורגי.

הטיפול בארה ערמונית

אמנם ידוע כי ארה ערמונית הוא מאוד חברתי, אך כל התוכים דורשים הכשרה מסוימת בכדי להבטיח שהתוכי יישאר מאולף ומחוברת. הקפידו לבלות לפחות שעתיים עם התוכי שלכם בכל יום.
ללא חברות (סוציאליזציה) וגירוי נפשי הולם, הארה ערמונית עלול להשתעמם ולהיכנס למצבי דיכאון קשים, מה שעלול להוביל להתנהגות הרסנית ולמחלות הקשורות למתח. 
התוכי ארה ערמונית יכול להיות חיות מחמד מהנה מאוד, אך הם דורשים זמן וטיפול מיוחד שלא כולם יכולים לספק. הם משגשגים בזמן הבילוי עם המשפחה מכיוון שהם משכפלים את תחושת הלהקה, ובניגוד לתוכים אחרים, הם לא נוטים להפוך ל"תוכים של אדם אחד" בלבד.
שיקול נוסף לפני שאתה מתחייב לתוכי הזה הוא עלות הטיפולים, המזון והכלוב. בנוסף לפריסה הראשונית של התוכי, תחשוב על ההוצאות עבור הווטרינר שיש לו ניסיון עם תוכים, על ההזנה האיכותית ועלויות האביזרים לכלוב, דוכן משחקים וצעצועים.
אפילו עבור ארה קטן ביותר, עדיין התוכי הזה זו זקוק לכלוב גדול שגובהו לפחות מטר וחצי ורוחב מטר וחצי. תוכים אלה זקוקים למרחב כדי שתהיה להם אפשרות למתוח את כנפיהן במלואן ולמרווח נרחב כדי להסתובב בכלוב ללא הפרעות ובלי שנוצות הזנב ייתפסו בין הסורגים.

בעיות בריאות נפוצות
ארה ערמונית (סווארה) הוא זן קשיח וחזק של ארה. הם לא חולים לעתים קרובות. עם זאת, אם הם יהיו נחשפים לציפורים חולות אחרות (במיוחד לציפורי בר שחודרים לכלוב) הם עלולים להידבר במחלות.
הם רגישים למחלת התרחבות פרובנטריקולרית ( מחלת בזבוז ארה) ופסיטקוזיס (כלמידיוזיס או קדחת תוכים).
המפתח לתוכי בריא הוא תזונה מאוזנת היטב, משטר אימונים קבוע, תנאי דיור סניטריים, שינה ללא הפרעות בלילה וחברות יומיומית עם הלהקה האנושית שלה.
אם התוכי מרגיש מוזנח או מתעלמת ממנו, הוא עשוי לנקוט בהתנהגויות לא רצויות כמו מריטת נוצות או צרחות חזקות. 

דיאטה ותזונה

בטבע תזונתם מורכבת מזרעים, אגוזים, פירות,  עלים ירוקים ופרחים. 
האכילו את הארה ערמונית (סווארה) שלכם בתזונה מגוונת שמורכבת מתערובת זרעים וכופתיות איכותית והיצע, בכל יום, פירות וירקות טריים שמתאימים לתוכים.
כל ארה ערמונית (סווארה), בהתאם לגודלו, יאכל בערך 1/2 עד 3/4 כוס תערובת זרעים לתוכים וכ- 1/2 עד 3/4 כוס פירות וירקות מדי יום. 
אתה יכול להאכיל אותו פעם אחת בבוקר עם זריחת השמש (כשהוא מתעורר) ובדמדומים לפני שהוא הולך לישון.
פירות שניתן להאכיל אותם לארה ערמונית (סווארה) כוללים תפוחים, אגסים, שזיפים, דובדבנים, ענבים, תפוזים, בננות, מנגו ופפאיה. 
ירקות בריאים כוללים גזר, בטטה, מלפפונים, קישואים וירקות עלים. 
לעולם אל תאכילו אבוקדו, שוקולד או ריבס; מזונות אלה רעילים לציפורים. 
כפינוק, אפשר להציע אגוזים כמו מקדמיה, אגוזי מלך, אגוזי פקאן, שקדים ואגוזי לוז.

פעילות גופנית
ארה ערמונית יכולה להיות ארה קטנה ביותר, אך עם זאת, היא זקוקה לפעילות גופנית כדי לאמן את השרירים. בטבע, ארה ערמונית עשויה לעוף כמה עשרות קילומטרים ביום כדי לחפש מזון, לכן חיוני לספק לה פעילות גופנית מספקת כדי לשמור על גוף בריא.
יש לאפשר לארה ערמונית מינימום שעתיים עד ארבע שעות משחק מחוץ לכלוב שלהם בכל יום. זמן זה מחוץ לכלוב יאפשר לתוכי למתוח את שריריו ולהפעיל את כנפיו וגם את המקור.
אתה צריך גם לספק לתוכי שלך צעצועים רבים. הרי מדובר בתוכי אינטליגנטי שייהנה מאוד מכל צעצועי חידות מאתגרים ומשחקים משעשעים שתוכלו לתת להם, כדי לגרות ולאתגר את התוכי שלך, תערוך סבב (רוטציה) של הצעצועים של התוכי לעתים קרובות, כך שתמיד ירגיש שיש לו צעצוע חדש.

יתרונות: אינטליגנטי, יכול ללמוד לדבר ולבצע טריקים, ארה קטן יותר מרוב זני הארות, פחות נוטה למחלות שיש לתוכים אחרים.
חסרונות: עלול להיות רועש, לא מתאים לדירות עם שכנים, דורש לפחות שעתיים עד 4 שעות של זמן עם פיקוח מחוץ לכלוב, פראי יותר ממיני ארות אחרים.

קרדיט: the spruce pets

מי שגר בבית דירות בקרבת שכנים יודע היטב, איזו עוצמת קלות יכול להוביל לסכסוך עם השכנים. אם זהו מצב המחיה שלך ותרצה לאמץ תוכי מחמד, שקול להימנע מהמינים הידועים בקולם הרם ובתדירות גבוהה. בנוסף להיותם רועשים, רבים מהתוכים הללו גדולים מכדי לחיות בנוחות בדירה שאין בה חדר מיוחד עבורו.
הנה שמונה התוכים שבדרך כלל לא מתאמים למגורים בדירה.
עֵצָה
זכור, שחלק ממיני התוכים ובמיוחד הגדולים שבהם, הם התחייבות שלך לחיות איתם כ-50 שנה ומעלה. שקול מה יכול להיות מצב המחיה שלך במשך כל חיי התוכי לפני שתתחייב על המין הזה.

ארה כחול-צהובה (בלו&גולד)

ארה כחולה-צהובה היא בין התוכים האינטליגנטים, המבוקשים ומשעשעים ביותר, אך יש להם חיסרון גדול והוא הצרחות המחרישות אוזניים שניתן לשמוע אותן במרחק של כקילומטר ממקום מושבן כאשר הם צורחים במלוא יכולתם. 
הם נוטים לעבור התקפי צרחות עם זריחת השמש ובמשך השקיעה - פעמיים ביום, בדיוק כאשר רבים מהשכנים שלך מעדיפים שקט ושלווה. 
הם גם בין תוכים המחמד הגדולים ביותר, המבוקשים מאוד והדורשים מתחמים מרווחים, כמו גם מקום לזמן משחק מחוץ לכלוב.
סקירת המין
אורך: 76 ס"מ עד91 ס"מ 
משקל: 800 גרם עד 1300 גרם
תוחלת חיים בשבי: 60-80 שנה
תוחלת חיים בטבע: 70-90 שנה
 קולות שיחה
מראה חיצוני: הצבע הבולט הוא כחול עשיר. האזור שמתחיל מהמקור התחתון ונמשך עד ללחיים (כולל) צבוע בלבן ונחצה ע"י מספר פסים של נוצות שחורים, המתחברים לאזור הגרון וצובעים אותו בשחור.
האוזניים, צידי הגרון, החזה העליון, הבטן, חלקו התחתון של הזנב וחלקן התחתון של הכנפיים - צבועים בצהוב-כתום. חלקו העליון של הזנב כחול, וחלקו התחתון צהוב-זית. המקור שחור, העיניים בצבע צהוב בהיר והרגליים אפורות כהות. הצבעים עשויים להשתנות מפרט לפרט, כתלות בגנטיקה, בתזונה ובבריאותו של הפרט. גווני הכחול שבכנפיים ובגב נעים בין טורקיז לכחול מלכותי, ואילו גווני הצהוב שבחזה נעים בין צהוב לזהב, מכאן שמה באנגלית – ארה כחול-זהב.
לצעירים זנב קצר יותר ועין חומה כהה.

אמזונה

האמזונות נוטות להיות ידידותיות באופן יוצא מן הכלל, אך הם יכולות להוות אתגר לגדל אותם במקומות קטנים או בשכנות עם אנשים מסוימים שלא יסבלו את הצרחות שלהן. 
בנוסף לצרחות הצווחניות ולפטפוטים שלהן, אמזונות זקוקות למרחב גדול כדי להתעופף ולשחק בו. יתר על כן, יש להם נטייה להיות הרסניים אם הם מרגישים משועממים או מוזנחים, מה שעלול להוביל לנזק לרכוש עבור המגדלים.
סקירת המין
אורך: 38 ס"מ עד 43 ס"מ
משקל: 453 גרם עד 650 גרם
תוחלת חיים בשבי: 60+ שנה
תוחלת חיים בטבע: 50+ שנה
 קולות של אמזונה צהובת כתר
מאפיינים פיזיים: הצבע השולט הוא ירוק. המצח צהוב, קצות הכנפיים צהובות-ירוקות והזנב ירוק עם קצה ירוק-צהוב. נוצות הקצה בתחתית הכנפיים בצבע אדום. 
המקור אפור עם צדדים אדומים, קשתית העין כתומה והרגליים אפורות. 
הצעירים עם פלומה עדינה, מצח צהוב, מקור אפור וקשתית עין כהה.

קָקָדוּ

הקקדו הם בדרך כלל תוכים מלאי חיבה, אך יש להם צרחות מחרישות אוזניים שיכולות לחדור גם דרך הקירות האטומים ביותר לרעש. 
גם כאשר הם לא מנסים להיות רועשים, קקדו יכול לגרום לכאב ראש ברמת הפטפוט הרגילה שלהם. 
הם גם מעדיפים להיות עם המטפלים שלהם בתדירות גבוהה ועשויים להשמיע את מורת רוחם כשהם נשארים לבד.
סקירת המין (קקדו צהוב ציצית קטן)
אורך: 46 ס"מ
משקל: 255 גרם עד 735 גרם
מוטת הכנפיים: 21-25 ס"מ.
 קולות של קקדו מייג'ר מטשל
מאפיינים פיזיים: בעיקר נוצות לבנות; צהוב חיוור על כנפיים וזנב; ציצת לבן גדולה; מקור שחור (קקדו אמברלה/מטריה)

אפרור אפריקאי קונגו (ג'אקו)

בטבע, האפרורים האפריקאים חיים באזורים מיוערים שבהם יש צורך ב"שיחות" רמות כדי לתקשר בין הפרטים השונים גם ממרחק רב. 
הם לא מתנו את עוצמת קולם רק בגלל שהם נמצאים בדירה לעומת הנוף המקומי שלהם. 
יתר על כן, מכיוון שהם נחשבים בין התוכים החכמים ביותר , הם דורשים צעצועים רבים וחיברות כדי לגדל אותם ושיהיו מאושרים אחרת, הם עלולים להשמיע את קולם כדי להביע את השעמום שלהם או להפוך להרסניים ואפילו להרס עצמי (מריטת נוצות כרוני).
סקירת המין
אורך:  35 ס"מ
משקל:  400 גרם
תוחלת חיים בטבע: 75 שנה
תוחלת חיים בשבי: 50-60 שנה
  קולו שירה של ג'אקו
 קולות שירה של ג'אקו
 שיחה בתעופה
חשוב לציין: למרות מאמצים רבים, לא כל הפרטים של הג'אקו ידברו, חלקם ידברו רק מעט ויש אפילו כאלה שלא ידברו בכלל.
מאפיינים פיזיים: בעיקר נוצות אפורות עם שולי חיוור; מקור שחור וזנב אדום בוהק (אפור אפריקאי בקונגו); מקור עליון שזוף וזנב חום (אפריקה אפריקאית טימנה)

קוניור שמש

קוניור שמש הם אמנם תוכים בגודל בינוני בלבד, אך הקוניור מסוגל לייצר צרחות שאפשר לשמוע ממרחק של קילומטרים ולגרום לבעיות למטפלים ולשכנים.
תוכים אלה גם לא מתביישים להשמיע קול כשהן נסערים או שלא ממלאים את כל הצרכים והרצונות שלהם.
בנוסף, הקוניורים הם תוכים "אתלטיים" ופעילים מאוד, שמעדיפות מרחב גדול מאוד למשחק בתוך הכלוב וגם מחוץ לכלוב.
סקירת המין
אורך:  30 ס"מ
משקל:  130 גרם


מאפיינים פיזיים: כתום בוהק וצהוב עם הדגשים של ירוק וכחול; מקור וכפות רגליים שחורות; עיגולים לבנים סביב העיניים.

אקלקטוס

האקלקטוסים הם בדרך כלל תוכים חברותיים שדורשים הרבה תשומת לב וזמן איכות חברתי מהמטפל שלו. 
יש מגדלים שיגידו שהם שקטים במידה מסוימת, במיוחד בהשוואה לתוכים גדולים אחרים. אבל יש להם צרחות מובהקות שיכולות להיות מאוד חזקות ומדהימות. 
יתר על כן, הם תוכים פעילים שזקוקים למרחב גדול שהוא בטוח לתוכים לצורך פעילות גופנית.
 קולות שיחה של אקלקטוס
 קולות הזכר של אקלקטוס
סקירת המין
אורך:  37 ס"מ
משקל:  300 גרם
תוחלת חיים בשבי: 30-50 שנה
תוחלת חיים בטבע: 30-70 שנה
מאפיינים פיזיים: בעיקר ירוק אזמרגד, אדום וכחול מתחת לכנפיים, ומקור כתום (זכר); בעיקר אדום בוהק, כחול על החזה והזנב, ומקור שחור (נקבה)
ישנם בין 8-10 תתי מינים מוכרים של אקלקטוס.
בארץ ישנם בעיקר ארבע תתי מין, מעטים  האקלקטוסים  שהם לא מעורבים בתתי המין שונים.רד סיידד: יש לו טבעת כחולה סביב העין ולא מופיע צבע צהוב בזנב.

• ווזמרי: מופיעות נוצות צהובות בזנב ואין טבעת כחולה סביב העין.
  
• סולומון איילנד: כמו רד סיידד אבל מעט קטן יותר ממנו.
  
• גרנד אקלקטוס: (הנפוץ ביותר מבין תתי הסוג) אין לו טבעת כחולה סביב העין ואין נוצות צהובות בזנב.
  

לורי קשת 

הלורי קשת ידועים באופי השובב שלהם והם אוהבים אינטראקציה חברתית. אבל הם יכולים לגרום גם ללכלוך במיוחד בסביבת הכלוב בגלל שהמזון שלהם על בסיס נוזלים (נקטר), שעלולה לגרום נזק לכלוב ולסביבתו. 
יש מגדלים שמרפדים את שטח התוכי שלהם ביריעות פלסטיק כדי להגן על הקירות והרצפות. 
סקירת המין
מוטת הכנפיים: 135-150 מ"מ.
אורך:  26 ס"מ
משקל: 85 גרם עד 170 גרם
מאפיינים פיזיים: נוצות כחולות בפנים ובבטן; ירוק על כנפיים, גב, וראש; חזה אדום; הדגשים צהובים וכתומים בצדדים; מקור אדום; כפות רגליים אפורות (lorikeet rainbow)
בנוסף, הקולות הגבוהות של ציפורים אלה עשויות להטריד את השכנים בסמיכות. 



דררה מצויה (דְּרָרַת קְרַמֵר) תוכי בעל טבעת הצוואר

לדררה יש, לעתים קרובות יכולת דיבור מצוינת, אבל לא תמיד הפטפוטים, בטונים הגבוהים שלהם, כל כך חביבים על השכנים הסמוכים. 
כמו כן, הם דורשים כלוב גדול יותר ממה שניתן היה לצפות לתוכי בינוני, מכיוון שהיא חייבת להכיל את הזנב הארוך שלהם. 
כתוכים פעילים, הם זקוקים למרחב גדול למשחקים מחוץ לכלוב יחד עם צעצועי לעיסה בטוחים לתוכים בכדי לכרסם במקום לגרום נזק לרכושכם.
סקירת המין
אורך:  40 ס"מ
משקל:  130 גרם עד 170 גרם
 קולות שיחה של הדררה
 שיחת תעופה
 שיחת תעופה נוספת
מאפיינים פיזיים: נוצות ירוקות; זנב כחול; צהוב מתחת לכנפיים; לזכרים טבעות שחורות וורדים סביב צווארם; המוטציות כוללות כחול, קינמון, לבקנות ולוטינו.

קרדיט: the spruce pets

קוניור חצי הירח הוא זן תוכים ננסיים בגודל בינוני הידוע באישיותו הנלהבת ובכך שהוא שקט יותר מאשר הקוניורים אחרים. 
כמו רוב התוכים, הקוניור חצי ירח זקוקים לאינטראקציה חברתית רבה, פעילות גופנית וגירוי נפשי, אך הם יכולים להיות חיית מחמד מצוינים עבור האדם הנכון.
סקירת המין
שמות נפוצים: קוניור חצי ירח, קונויר בעל חזית כתומה, תוכי חזית כתום
שם מדעי: Eupsittula canicularis, בעבר Aratinga canicularis
גודל מבוגר: אורכו - 24 ס"מ ומשקלו כ- 800 גרם
תוחלת חיים: כ -20 שנה
מקור והיסטוריה
קוניור חצי ירח הם ילידי מקסיקו וקוסטה ריקה שם הם חיים בלהקות גדולות של עד 100 פרטים. ניתן למצוא אותם בצמרות עצים, שפלה ואפילו סוואנות בקבוצות גדולות אלה, למעט בעונת הרבייה כשהן מתחלקים לזוגות.
הם ייחודיים מכיוון שהם מקננים על תלוליות טרמיטים או בחורי נקר נטושים. קוניור החצי ירח אינו מין בסכנת הכחדה ולכן הם נמצאים לעיתים כחיות מחמד, אך אינם פופולריים כמו סוגים אחרים של הקוניור.
אופי וטֶמפֶּרָמֶנט
קוניור חצי ירח הם תוכים פעילים מאוד ואוהבים לשחק ולטפס. אם התוכי יהיה מחוברת ברמה סבירה והוא יזכה לתשומת לב מצד בעליו היא תהיה בדרך כלל טובת לב.
הם לא מתרגשים מרחצה כמו תוכים אחרים, אך עשויים ליהנות בערפול מים מדי פעם. קוניורי חצי ירח בדרך כלל אינם הרסניים כמו שכמה קוניורים ותוכים אחרים יכולים להיות.
יכולת דיבור והשמעת קולות
הקוניור חצי ירח, הוא תוכי שקט בהשוואה לכמה קוניורים אחרים, אך עדיין הם עלולים להיות רועשים במידה מסוימת. עם זאת, עוצמת הקולות נמוכה יותר, ולכן הם אפשרות טובה אם אתה רוצה תוכי בגודל בינוני שאינו פטפטן מדי. לא ידוע שהם מדברים אך עשויים לחקות צלילים מסוימים.
קוניור חצי ירח צבעים וסימונים
הקוניור חצי ירח אלה נראים בעיקר בצבע ירוק בהיר כאשר נוצות הגב והכנף שלהן הופכות בהדרגה לירוק אמרלד.
יש להם טבעת עין בלתי כמו לארה, מקור בצבע קרן במקום שחור, ורצועה כתומה ממש מעל המקור שלהם עם מצח כחול.
לזכרים וגם לנקבות יש אותם צבעים.
הטיפול בקוניור חצי ירח
כמו רוב הקוניורים, הקוניור חצי ירח זקוק לתשומת לב רבה ולמרחב גדול. אומנם הכלוב הוא המקום שבו הם ירגישו בטוחים, אבל זה לא המקום היחיד שהם צריכים להיות בו בפיקוח, הם זקוקים גם לתעופה חופשית בבית, במרחב גדול יותר מהכלוב (לא לשכוח לסגור את כל פתחי הבית).
כמו כן, יש להעניק טיפול וטרינרי קבוע בכדי לסייע בשמירה על בריאות הקוניור ומיד לזהות בעיות בריאותיות אפשריות. 
לעתים קרובות ציפורים מסתירות סימפטומים של מחלות (מטעמי הישרדות הלהקה שבה הם נמצאים) עד שהן חולות באופן קשה ואז, ברוב המקרים, זה יהיה מאוחר מידי.
בעיות בריאות נפוצות
תוכים שמוצאם מאזורי אקלים חמים מועדות להצטנן ולסבול מבעיות נשימתיות, כמו כן, גם סביבות מלוכלכות עלולות לגרום לבעיות קשות יותר לקוניור חצי ירח.
אספרגילוזיס, דלקת ריאות ובעיות נשימה אחרות הן הבעיות הבריאותיות הנפוצות ביותר, אך בעיות כבד והתנהגות יכולות להתרחש גם אם אין תזונה נכונה וחוסר משווע בפעילות גופנית.
סביבה נקייה, תזונה מאוזנת ואיכותית, מרחב מחייה גדול וזמן לפעילויות יכולות לסייע במניעת התרחשות של כמה מצבי תחלואה נפוצים בחצי ירח.


קרדיט: the spruce pets

הקוניור גרינצ'יק הוא אחד התוכים הפופולריים כחיות מחמד בשל  גודלם הקטן , יופיים והאינטליגנציה שלהם.
קוניור ירוק לחיים שבה את ליבם של חובבי תוכים רבים. סקרנותם, כושרם ללמוד מילים וטריקים ואופיים השובב הם מאפיינים נהדרים אצל תוכי מחמד.
קוניור משובב לב ומרתק, ירוק לחיים אורז הרבה אישיות באריזה קטנה. העובדה שהם פחות רועשים מרוב התוכים האחרים - ובמחיר סביר יותר - מוסיפה לפופולריות שלהם.
סקירת המין
שמות נפוצים: קוניור ירוק-לחיים, קונור צהוב-צדדי, תוכי ירוק-לחיים
שם מדעי: Pyrrhura molinae עם מוטציות: קוניור ירוק לחי רגיל, ילו סיידד, קינמון, אדומת לחי, גרינצ'יק אדומה, לחיים ירוקות, גרינצ'יק לחי ירוקה, גרינצ'יק צהוב אדום לחי, 


גודל מבוגר: אחד ממיני הקוניור הקטנים יותר, אורכו אורך 24 ס"מ ומשקלו כ-100 גרם
תוחלת חיים: יכולה לחיות 30 שנות פלוס בשבי





מוצאו והיסטוריה
הקוניור גרינצ'יק (ירוק הלחיים) הוא יליד דרום אמריקה, הוא נפוץ מאוד ביערות ובחורשים בברזיל, בוליביה, ארגנטינה ופרגוואי.
הוא בדרך כלל חי בלהקות של 10 עד 20 פרטים בצמרות העצים או, כשהמזון מצוי בשפע, בלהקות גדולות יותר. 
אופי וטֶמפֶּרָמֶנט
קוניורים בעלי לחיים ירוקות (גרינצ'יקים) הם תוכים מאוד פופולריים כחיות מחמד.
הם אהובים ואוהבים, שובבים ומשגשגים בזמן שהם מהווים בילוי עם נעים עם בני האדם. כמו אצל רוב התוכים, הגרינצ'יקים יכולים להיות גם בעלי לחיים "מטומטמים" ולעיתים יסרבו לשתף פעולה עם המגדל, אך ככלל, הם מהנוחים הקלים ביותר לגידול.
למרות שלרובם אין יכולת דיבור טובה, הגרינצ'יק מסתדר היטב עם אימונים וידוע שהם לומדים מהירים. הם יכולים ללמוד לעשות טריקים פשוטים. רוב המגדלים אומרים כי האישיות הגדולה שלהם מפצה על מה שחסר להם במחלקת הדיבור.
דיבור וקולות
למרות שהוא שקט יותר מרוב המיני הקוניורים, הרי שמין זה עדיין יכול להיות תוכי די רועש, מה שעלול להוות בעיה עבור דיירי הדירות בבית משותף. יש כאלה שיכולים ללמוד כמה מילים, אך עם זאת, בד"כ, לגרינצ'יקים אין יכולת דיבור כמו לתוכים הידועים ביכולתם לחקות את דיבור האדם.
צבעים וסימונים של קוניור גרינצ'יק
לזכרים ולנקבות יש צבעים זהים.
קוניור גרינצ'יק בעלי לחיים ירוקות מציגים מגוון צבעים בנוצותיהם (כפי שמתואר לעיל), נוצות אדומות בוהקות בזנבותיהם ובחזם, ירוק בהיר על גבם ובראשי כנפיהם, ירוק זית מסביב לטלאי האדום על חזם, טבעת לבנבנה סביב הצוואר, נוצות שחורות על הראש, וטלאים ירוקים זית על לחייהן.
הזנב המחודד הארוך שלהם הוא בעיקר כחול או חום.
יש להם מקור וכפות רגליים שחורות ומציגים טבעות לבנות חשופות סביב עיניהם.
כמה וריאציות צבע הופצו באופן סלקטיבי בשבי, כולל טורקיז, צדדי צהוב, קינמון ואנובל.
הטיפול בגרינצ'יק
בעוד יופיו ומוחו של הקוניור גרינצ'יק הופכים אותו לחיית מחמד פוטנציאלית אטרקטיבית, האמת היא שלא סתם מישהו יכול לטפל כראוי בקוניור או בכל ציפור.
טיפול תוכים הוא התחייבות גדולה שדורשת פעילות גופנית וחברות (סוציאליזציה) יומיומית, אספקה רציפה של מזונות טריים ליום, ומרחב גדול בכלוב כדי לאפשר לו יכולת תנועתיות גדולה ככל האפשר.

 פעילויות תעופה מגוונות
קוניור גרינצ'יק אולי לא דורש מרחב כמו של שתוכי גדול יותר זקוק לו, אך ברור שתזדקק למתחם שגובהו לפחות 60 ס"מ ואורכו 80 ס"מ עם סורים ממתכת המרוחקים זה מזה 2.5 ס"מ עד 5 ס"מ. כמו בכל תוכי, כלוב גדול יותר תמיד טוב יותר.
ספק להם כמה מוטות עמידה (רצוי מעץ טבעי) באורך של 25 ס"מ לפחות וקוטר של 2.5 ס"מ - מגוון גדלי מוטות יעזור לשמור על כפות רגלי התוכי שלך.
קוניור גרינצ'יק יחוש סביבה טובה כאשר הוא יהי יחד עם קונוריום גרינצ'יק אחרים, לא רצוי לאכלס אותם עם מינים שונים של תוכים. אם אתה מאכלס יותר מאשר תוכי אחד בכלוב, הקפד להגדיל את גודל הכלוב בהתאמה. ככל שתצרפו יותר תוכים כך הכלוב יצטרך להיות גדול יותר.
בסביבתו הטבעית, הקוניור גרינצ'יק חי בלהקות ולכן כחיית מחמד, הוא זקוק לכמות ניכרת של אינטראקציה אתך. 
צפה שהתוכי שלך עשוי להזדקק לשעתיים עד ארבע שעות שהייה מחוץ לכלוב לצורך פעילות גופנית וזמן חברתי אתך כל יום.
בעיות בריאות נפוצות
כל הקונורים נוטים למריטת נוצות, שמתרחשת בדרך כלל מכיוון שהתוכים משועממים או מוזנחות. 
מספר מחלות תוכי נפוצות עלולות לפגוע בתוכים האלו, כגון מחלת התרחבות פרובנטריקולרית (PDD), מחלת מערכת העצבים; מחלת מקור פיטסין ונוצות (PBFD), נגיף קטלני; פסיטקוזיס, זיהום חיידקי; חוסר התאמה של מקור; אספרגילוזיס, וזיהום פטרייתי. 
תבדקו באופן קבוע את התוכים שלך אצל וטרינר שיש לו ניסיון קליני עם תוכים על מנת לתפוס את בעיות מוקדם ככל האפשר, כאשר ניתן לטפל בהן בקלות.
דיאטה ותזונה
בטבע התזונה העיקרית של הגרינצ'יק היא פירות, ירקות, זרעים וחרקים שמזדמנים. 
התפריט של הקוניור גרינצ'יק כחיות מחמד בשבי צריך להיות דומה לזה שהוא ניזון בטבע. לבריאות אופטימלית, האכילו את הקוניור גרינצ'יק שלכם במגוון רחב של פירות וירקות טריים בתוספת ביצה קשה וכופתיות באיכות גבוהה. 
דרך קלה לשלב מגוון מאכלים טריים היא להשתמש במגוון ירקות קצוצים, הכוללת הכנת תערובת סלטים מראש.
פעילות גופנית לתוכי שלך
חשוב מאוד לדאוג שלקוניור גרינצ'יק שלך יהיה זמן חופשי לתעופה ולפעילות גופנית מסוגים שונים, כדי שהשרירים שלו לא יתנוונו.
בטבע, ציפורים אלה עשויות לעוף למרחקים גדולים - קילומטרים רבים ביום בחיפוש אחר מזון, או חיפוש אחר בן/בת זוג או אתר קינון. 
יהיה קשה מאוד להשוות את האמצעים להעתקת התנאים האלה בשבי, אבל אם אתה יכול להקדיש מינימום שעתיים ביום בפיקוח על הגרינצ'יק שלך במהלך פעילות גופנית מחוץ לכלוב וזמן המשחק, התוכי שלך עשוי להישאר בריא ומאושר.
דרך מועילה להשיג דרישת אורח חיים זו היא להשיג כלוב גדול מאוד עם מגוון צעצועים (שמתחלפים מידי מספר ימים ברוטציה) תלויים על תקרת הכלוב. זה יכול להיות מקום בטוח עבור הגרינצ'יק לפרוש כנפיים בזמן פעילות גופנית בפיקוח.
יתרונות: חברתי וידידותי, אינטליגנטי, ניתן ללמד אותו טריקים, שקט יותר מתוכים אחרים
חסרונות: יכול להיות שיהיה רועש מעט, ויתכן שלא יתאים לדירה בבית משותף (יש לבדוק את הנושא עם השכנים), דורש לפחות שעתיים עד ארבע שעות לפעילות גופנית, תוכי צריך להיות מחוברת.

קרדיט: the spruce pets

הופעה חיצונית:
זכר:
הצבע הכללי ירוק בהיר "חלונות" אדומים מתחת הזנב. כיסוי הזנב התחתון ירוק, ובהיר יותר לקראת קצהו התחתון ובחלקו העליון כחול. חלקו התחתון של הזנב שחרחר, כשקצהו בצבע צהוב-ירוק ערפלי. העין נוטה לצבע כתום.
הנקבה: בצבע כללי - אדומה, וכחול בבטן ובחזה. הגב התחתון, הכנפיים וכיסוי הזנב העליון צבועים באדום כהה יותר הנותן להם מראה עמום. כיסוי הזנב התחתון אדום. חלקו העליון של הזנב אדום כהה עם קצוות בהירים יותר. חלקו התחתון של הזנב אדום, עם גוון כהה יותר בבסיסו ובהיר יותר בקצה. הצעירים זהים לבוגרים, מלבד המקור שצבעו בבסיס חום כהה ועיניו כהות. מוטת כנפיים: 26-27.5 ס"מ. אבחנה בין תתי המינים : קשה מאוד להבדיל בין זכרי האקלקטוסים אלא אם מכירים היטב את המאפיינים של כל תתי המינים. הכי נוח לתצפת על מספר פרטים באותו הכלוב לשם השוואה.
הבדלים הקלים שבגוון הירוק יעילים לזיהוי המינים השונים. כמובן ששיטה זו אינה יעילה אם מתצפתים על זן אחד בלבד. לזכר הvosmari זנב וצוואר ארוכים משמעותית וה- Solomon island קטן פיזית משאר המינים. זכר ה grand קשה במיוחד לזיהוי מכיוון שזה נעשה בעיקר על ידי הבדלים קלים בצבע המקור, אורך הזנב וצבע הזנב. דרושים מיומנות וניסיון רבים על מנת להבחין בין הזכרים השונים. האבחנה בין הנקבות השונות קלה בהרבה. הבולטת מכולן היא נקבת ה-vosmari לה יש פס רחב בצבע צהוב בקצה הזנב ואין לה טבעת נוצות כחולה סביב העין. נקבות ה-red sided וה-Solomon island ניתנות לזיהוי בקלות לפי ה"סינר הכחול שמעטר את החזה בניגוד לצבעים המשתלבים במינים האחרים. בנוסף, סביב העין ניתן לראות בבירור במינים אלה טבעת נוצות כחולה שמאפיינת רק אותן. לנקבת ה-grand אין לא את טבעת העין ולא הפס הצהוב בזנב אלא קצה הזנב מאופיין המעט מאוד נוצות בצבע צהוב חלש מאוד.
אורך: 37 ס"מ
משקל: 300 גרם
תזונה בשבי: פירות, ירקות, זרעים, תערובת השרייה, כופתיות. מגוון רחב של פירות וירקות צבעוניים רבים.
 אילוף: ניתן לאילוף בקלות.
 יכולת דיבור: טובה מאוד
 חברות: ניתן לחברות בקלות
 מידת הרעש: הנקבה רועשת מאוד, הזכר - פחות.

אם אתה רוצה תוכי יפה, אינטליגנטי, פעיל ומאוד מבדר, קאיק (מבוטא "קאי-אקה") עשוי להיות התוכי עבורך.
התוכים הקטנים והתוססים האלה אורזים הרבה אישיות בצרור הנוצות הזעירות, וידועים שהם הליצנים של עולם התוכים. הקאיקים עשו לעצמם מקום בקלות בבתים ובלבבות של אינספור חובבי תוכים. קאיק יהיה הבחירה הנכונה עבור משפחה או אדם שרוצה להחזיק תוכי מחוברת או זוג תוכים למטרת רבייה.
סקירת הגזע
שמות נפוצים: קאיק שחור-ראש, קאיק לבן-בטן, תוכי בעל שבעה צבעים, תוכי רוקד, קאיק צהוב-ירך
שם מדעי: Pionites melanocephala (קאיק שחור ראש), Pallid Caique (קאיק חיוור)
אורך:  23 - 25 ס"מ
משקל:  160 גרם
תוחלת חיים: 20 עד 30 שנה
מוצאו והיסטוריה
בטבע, הקאיקים נפוצים באזורי דרום אמריקה מצפון לאמזונס. התפוצה שלהם כוללת את קולומביה, אקוודור, גיאנה הצרפתית, גיאנה, פרו וסורינאם. הם חיים גם בחלקים של ברזיל וונצואלה.
מין זה נהנה מהביצות ויערות השפלה הטרופיים. לעתים קרובות נמצאים בלהקות קטנות של כ- 30 תוכים או בזוגות, באופן טבעי הם תוכים חברתיים מאוד ולעיתים נדירות נמצא אותם בודדים. 
המילה "קאיק" מגיעה משפת הטופי הילידית מברזיל, שפירושה "ציפור מימית". ציפורים אלה נהנות להתרחץ.
אופי וטֶמפֶּרָמֶנט
הקאיקים ידועים בקשרים החזקים שהם יכולים ליצור עם בני אדם. הם אוהבים תשומת לב. הם יכולים להיות די חביבים וליהנות מזמן איכות למשחק עם בן לוויה אנושי או פשוט לשבת איתם. אם אתם מחפשים חבר הכי טוב חדש, זה אולי המין בשבילכם. הם אוהבים להשוויץ ולא במקרה הם מכונים "תוכי רוקד". הם לומדים במהירות, הם מיומנים ללמוד טריקים מהנים ויש להם אישיות נהדרת.
הקאיקים הם תוכים קטנים, שובבים וקומיות שנהנים מפעילויות ומהאפשרות לחקור. תמיד תמצא אותם בתנועה, הם אחד התוכים הנמרצים ביות, סקרנים ושובבים למדי. תוכים אלה יכולים לפעמים גם להיות גרועים ויכולים לנשוך או, לכל הפחות, למצוא דרכים להשתמש במקור שלהן בעת​אינטראקציה עם אנשים.
בתור חיות מחמד, הקאיק בדרך כלל מסתדר לבד או בזוגות, אך היזהר לא לשכן כלוב אחד את הקאיק עם זן אחר. הם יכולים להיות אגרסיביים ולספק נשיכות קשות באופן מפתיע.






דיבור וקולות
חלק מהקאיקים עשויים ללמוד לדבר כמה מילים, אך רובן מעדיפים שלא להקפיד על "יכולת הדיבר". תוכלו ליהנות משריקותיהם ושיריהם, כמו גם מהצלילים הסביבתיים שהם מחקים. אף על פי שהם עלולים להרעיש, הם ידועים בדרך כלל ברמת רעש בינונית עם צלילים מרגיעים בהשוואה לתוכים אחרים. לעיתים, הם עשויים לפלוט קולות רמים מאוד וצווחניים. לפני שתתחייב למין זה, וודא שרמת הרעש והיכולות הקוליות שלהם הם מה שאתה מחפש ולא מפריעים לשכנים.
צבעי קיק וסימונים
אי אפשר להבדיל בין הזוויגים רק לפי המראה החיצוני.
מכיוון שאין דימורפיזם כזה בקאיקים הזכרים והנקבות דומים מאוד. 
הדרך היחידה לקבוע את המין של הקאיק היא לבצע בדיקות גנטית במעבדה מולקולרית.
עם זאת, המומחים יכולים לנחש לגבי הזהות המגדרית באמצעות התנהגותם, אך אין להתייחס להתנהגות ספציפית כזו בבדאות.
עם זאת, בואו נלמד את העובדות הבסיסיות המעטות שיכולות לשמש כבסיס לקביעת מגדרו של קאיק:
גודל הקאיקים

המושג "פרקיט" היא מונח תיאורי שמתייחס לזנבות הארוכים של סוגי התוכים הללו. ישנם סוגים רבים ושונים של פרקטים זמינים בסחר בחיות מחמד. הם כוללים מינים מגוונים כמו: תוכי טבעת צווארון הודי (דררה מצויה), תוכונים אוסטרליים (המכונים בדרך כלל פרקטים), קווקרים ועוד
תוכי אמיתי
המונח הראוי לציפור קטנה ופופולארית ופעילה זו הוא "תוכון". 
בחלקים מסוימים של העולם מכנים אותם באנגלית "בּדגריגאר" ("Budgerigar"). אלה הן ציפורים קטנות עם וריאציות צבע שונות ושני גדלים שונים. 
יש את ה"Budgerigar" הסטנדרטי הקטן יותר הנקרא לעתים קרובות בּגדיגאר אוסטרלי או הבּגדיגאר האמריקאי ויש אחד גדול יותר שנקרא בּגדיגאר אנגלי.
שניהם פופולריים למדי במדינות רבות, מכיוון שהם אחד המינים הנפוצים ביותר של ציפורים. 
ילידי אוסטרליה, הם אכן תוכי אמיתי. בטבע הם שוכנים באזורי היבשה הצחיחים למחצה של היבשת, כמו גם בשדות העשב של דרום מזרח אוסטרליה. 
הם ניזונים מדשאים, דגנים, חרקים וזרעים. 
הם גודלו לראשונה עבור חובבי ציפורים באמצע המאה ה -19 והפכו במהרה לחיית מחמד אופנתית מאוד שיש בבית. 
צבע התוכונים בטבע הם בעיקר ירוק אך בשלב מוקדם, המגדלים החלו לפתח ולגדל אותם באופן סלקטיבי בצבעים שונים והם זמינים כעת למכירה או אימוץ בצבעים רבים ושונים. 

עובדות נוספות על התוכון
מגדלים רבים חושבים, שהתוכונים יכולים להסתפק רק עם דוחן (או תערובת זרעי ציפורים) שנרכשו בחנות לחיות מחמד אבל לאמיתו של דבר זה רחוק מאוד מהאמת. 
יש להציע להם גם כופתיות, מגוון ירקות טריים ומעט פירות טריים, ביצה קשה, זה יעזרו לכם לשמור על הבריאות של התוכונים.
התפריט הנכון הוא בעצם "תזונה מאוזנת", ראה גם כאן: תזונה מאוזנת.
התוכונים הם ציפורים פעילות ושובבים מאוד. הם נהנים מתעופה ופעילות רב ה בכלוב, ואם מגדלים אותם בלהקה, הם מרבים לשחק ביחד, מתקוטטים, ורודפים האחד אחרי השני בתורו ומרפים אחד את השני כמו כן, נוכל להבחין גם בחיזורים. 
תוחלת החיים הממוצעת של התוכונים (בתנאים טובים) הוא בין שש לשמונה עשרה שנים. 
תזונה בריאה תוסיף עוד שנים לחיי התוכון שלך, לכן הקפידו לערוך מחקר וללמוד כיצד לספק תזונה מגוונת ומאוזנת. 
הם נהנים לשחק עם צעצועים קטנים כמו גם פעמונים ופריטי העשרה עדינים אחרים.
זכרו, מדובר בציפורים קטנות וחכמות ולכן הספקת הזדמנויות העשרה חיפוש מזון ומשחק חשובה לרווחתן.

תוכונים בטבע
בטבע התוכונים מקננים וחיים בחורים בעצים שבהם הם שוכבים בלילה וכן משתמשים בו לבניית הקן כדי לגדל ולהגן על הצאצאים שלהם. הם נוטים להעדיף עצי אקליפטוס מתים או בשלבים ראשונים של ריקבון. 
כדאי מאוד לספק להם מרחב מחיה גדול בביתכם, ככל שהמתחם גדול יותר, כך הם ירגישו טוב יותר וישגשגו יותר. 
חשוב שהכלוב יהיה רחב (מימין לשמאל) מאשר גבוה, שימו לב לכך כאשר אתם קונים עבורם כלוב.
התוכונים הקטנים הללו הם מעופפים טובים וככל שהכלוב רחב יותר, כן ייטב. 
מכיוון שמקורם בחלק הצחיח של אוסטרליה, הם לא נמשכים אינסטינקטיבית לשלוליות מים כדי לעשות אמבטיה או מקלחת. ולמרות זאת, אתה יכול להציע להם קערת מים קטנה להתרחץ. 
בטבע נראה שהם נהנים להתגלגל בעשב רטוב או בעלים רטובים לאחר הגשם כדי להישאר נקיים. אז כחלופה, נסו להציע עלי חסה רטובים בקערה או במגש רדוד ובדקו אם התוכון ישתמש בהצעה שלך וישחק בעלים הלחים. 
התוכונים הם ציפורים די חברתיות ואכן הם עשויים ליצור קשרים חזקים עם בני אדם. זה לא יהיה נכון אם יש לך זוג תוכונים שכן הם עשויים להיקשר עם בן/בת הזוג שלהם ובסופו של דבר אתה תימצא בעדיפות שניה. 
אבל אם יש לך שני תוכונים וזה קורה, אל תדאג, כל עוד הם מאושרים, זה מה שחשוב. 

התוכונים כציפורי מחמד
התוכונים ידועים כדברנים טובים, אבל הקולות שלהם רכים מאוד והם נוטים לדבר במהירות, כך שאולי לא תזהו את העובדה שלתוכון החבר שלכם אכן יש אוצר מילים נפלא.
אין לראות בהן "ציפורי התחלה" רק מפני שהם נפוצים וזולים, יש להכיר ולכבד את התוכונים בזכות המינים שהם ולמה שיש להם להציע לך כבן לוויה. אנשים רבים חושבים שהם ילמדו על התוכונים את מה שהם צריכים לדעת (כ"שפני ניסיון") כדי לרכוש ניסיון לטיפול בציפור גדולה יותר. זה בכלל לא המקרה; תוכים אלה אינם "שפני ניסיון" ואימון. אם אתה רוצה תוכי לוויה קטן ונהדר שהוא פעיל, שובב ומלא חיים וכיף, כדאי לך להעיף מבט שני על היופי שלהם. 
מרבית התוכונים שמגדלים בשבי הן חיות מחמד נפלאות, הם ניתנים לחינוך ולאילוף, ורבים הופכים לדברנים מצוינים! 
עם כל הסוגים השונים  של התוכונים  שיש בשוק, לא צריך להיות קשה מדי למצוא אחד שהוא יהי התוכון המתאימה לך ביותר.








קרדיט: the spruce pets