ד"ר אילן פלגי, וטרינר לציפורים, תוכים ועופות נוי 
דוא"ל: ipalgi@gmail.com, זמין  24/7 זיכרון יעקב טלפון: 0546855225 
כתובת לטיפולים: מרפאה וטרינרית גל חיות רחוב הדגן 2 זיכרון יעקב
טלפון מרפאה: 04-6291010  טלפון סלולרי: 054-6855225

מקור הפוך אצל קקדו מולוקאן
המקור התחתון בולט מעבר לעליון 

המולוקר הגיע למרפאה עם בקשה לאותנזיה (המתת חסד מתוך מטרה להיטיב עם התוכי בגלל שהוא סובל מבעיה סופנית) בגלל שהיה לו PBFD (מחלת המקור והנוצות)
החלטנו בכל זאת לטפל ולנתח, וכך המקור התיישר והתייצב. 
הסייעת שלי אמצה אותו והוא היה אצלה במשך שנים רבות. 
הניצוי חזר בגדול והמקור הסתדר בעקבות הטיפול שקיבל, כפי שניתן לראות בתמונות למטה.
נהנינו ממנו במשך זמן רב.
כל יום היה במרפאה בכייף.
התוכי הגיע לגיל 12.5 שנה ובבוקר אחד נמצא מת בכלוב. 
בנתיחה לא נמצאה סיבת המוות. 
חראם!!
שם התוכי: ONZE                                                                                                                              שם התוכי: GOOFY

שם התוכי: knuffel                                                                                                                             שם התוכי: knuffel 

בניגוד למה שחלק מהמגדלים חושבים, התוכי עלול להעביר מחלות לבני אדם ולגרום להם להיות חולים. ישנן מספר מחלות שתוכים עלולים להעביר לאנשים והן נקראות "מחלות זוֹאוֹנוֹטִיות" וכדי להימנע מהדבקות אנחנו צריכים להבין איך למנוע את העברת המחלות האלה.

היגיינה פשוטה יכולה למנוע כמעט את כל המחלות שתוכים מעבירים. אם אנחנו רוחצים היטב את הידיים ומנקים כל יום את הכלוב וכלי האוכל, הסיכוי לחלות באחת המחלות של הציפורים הוא קלוש, למעט מקרים נדירים (מחלות נשימה).

חלק ראשון: תגרום שלתוכי שלך יהיה נוח יותר
נשירת הנוצות היא תהליך טבעי של התוכי; לוקח להם כחודשיים להנשיר את הנוצות הישנות ולגדל את חדשות, התהליך לא נעשה בבת אחת אלא - בהדרגה. 
בדרך כלל, תוכים עוברים את התהליך הזה פעם או פעמיים בשנה. במהלך תקופה זו, התוכים יפתחו "גידולים" דמויי סיכה, המכונים נוצות דם או נוצות סיכה, מהזקיקים בעורם. 
זה לעתים קרובות לא נוח ומגרד עבור התוכי, לכן חשוב להקל על חיית המחמד שלך כדי שיהיה לו נוח ככל האפשר.

מחולל מחלת המקור והנוצות (Psittacine beak and feather disease) או בקיצור PBFD, הוא נגיף נפוץ בקרב תוכים, כולל - קקדו. זו מחלה שעלולה לגרום לנשירת נוצות, לנגעים ופצעים על התוכי. המחלה היא בד"כ סופנית וקטלנית, אם כי יש תוכים שיכולים לחיות חיים ממושכים כנשאים של הנגיף ובתנאי שיקבל טיפול מתאים.
כדי לטפל ב-PBFD, תתחיל בביקור עם הקקדו אצל ווטרינר במטרה לאבחן אותו באופן מקצועי ומדויק. לאחר מכן תוכל לנסות לעשות טיפול ביתי כדי לשמור על איכות החיים של התוכי. ניתן למנוע PBFD בקקדו בגישה הנכונה.

צעד ראשון: מביאים את הקקדו לווטרינר

בטבע, תוכים כמו קוקטיילים אינם מראים סימני מחלה ולעיתים קרובות - אף מסתירים את המחלה, מחשש למשוך טורפים. אולם בבית, ביישנות כזו פירושה לעתים קרובות שתוכים חולים לא זוכים לטיפול כנדרש. כדי לוודא שהקוקטייל שלך בריא, שים לב לכל שינוי בהתנהגות, באופי, בפעילות או ברווחה הפיזית. מכיוון שמחלות רבות שמקבלים קוקטיילים חולקים את אותם התסמינים, הדרך היחידה לאבחן את התוכי היא לקחת אותן לווטרינר מוסמך שיש לו ניסיון עם תוכים.

שיטה א': זיהוי שינויים בהתנהגות

קרדיט: wikihow

כבעלים של ציפורים, חשוב להיות מודע למחלות העופות הנפוצות וההפרעות שעלולות להשפיע על חיית המחמד היקרה שלך. 
גילוי מוקדם של מחלה הוא המפתח לטיפול מוצלח בציפורי המחמד, ולכן חשוב ללמוד על כמה מהמחלות הנפוצות ביותר הפוגעות בציפורים שנמצאים בשבי.
אם אתה מבחין שציפור שלך מראה כל אחד מסימני המחלה הללו או התנהגות לא אופיינית אחרת, פנה לתשומת ליבו של וטרינר מוסמך שיש לו ניסיון עם ציפורי מחמד בהקדם האפשרי.

טפילים עלולים לגרום לבעיות בריאותיות חמורות אצל ציפורים, בדיוק כפי שהם יכולים להשפיע על בעלי חיים ואנשים אחרים.
לא רק תולעים או קרדיות, טפילים יכולים להגיע בצורות רבות.
חשוב שבעלי הציפורים יכירו את הטפילים הנפוצים ביותר שמדביקים את ציפורי המחמד ואת הסימפטומים שהם גורמים. לדעת אילו סימני מחלה לחפש כדי שתוכל לעזור לך לוודא שחיית המחמד שלך זוכה לתשומת לב וטרינרית מהירה.

סוגי טפילי ציפורים
הנה רשימה של כמה מהטפילים הנפוצים ביותר שמדביקים ציפורי מחמד וכיצד לזהות אותם. 

מחלות שניתן להעביר מבעלי חיים לבני אדם ולהיפך נקראות מחלות זואונוטיות.
מי שמעוניין לגדל תוכים (או ציפורים אחרות) תוהה לעתים קרובות אם ישנן מחלות שהם יכולים להדביק מציפורים אחרות הפוטנציאליות. התשובה היא שיש, אם כי רלוונטי לציין כי בעלות על כל סוג של חיית מחמד עלולה לסכן אותך לחלות במחלה זואונוטית.
המשך לקרוא כדי ללמוד על מחלות זואונוטיות שפוגעות בציפורים ובעליהן. בעוד שסיכויי ההידבקות יורדים עם שמירה על הגינה מתאימה, חשוב להכיר את הסימפטומים ושיטות ההעברה הנפוצות.

אלברואיטוס אלרגי

אמנם לא מחלה זואונוטית באמת במובן זה שהיא אינה משפיעה על ציפורים, אך בעלי ציפורים שרגישים עלולים להידבק באלרגיה על ידי שאיפת חלקיקי אבק נוצות ציפורים באוויר. אלברואיטוס אלרגי ידוע גם כמחלת ריאה של יונים.

שפעת העופות

נגיף שפעת העופות H5N1 היא מחלה זואונוטית ידועה וקטלנית.
המחלה מועברת מועבר במגע עם חומר צואתי של ציפורים נגועות. בעוד ה-H5N1 אינו נתפס כאיום נפוץ במיוחד על ציפורי חיית מחמד בשבי, יתכן שציפור מסוימת תבוא במגע עם ציפורי הבר, תידבק ממנה ותעביר את הנגיף לעופות ואנשים אחרים. 

שחפת עופות

שחפת היא עוד שם מוכר בעולם המחלות. שחפת עופות נגרמת על ידי שאיפת אורגניזמים מיקרוסקופיים המוטלים בצואה של עופות נגועים. 3  מחלה זו יכולה להיות קשה לטיפול גם אצל ציפורים וגם אצל בני אדם ועלולה להיות קטלנית עבור חלקם.

קמפילובקטריוזיס

קמפילובקטריוזיס הוא זיהום חיידקי שגורם לבעיות במערכת העיכול. 
החיידים מועברים בדרך כלל באמצעות זיהום צואתי של מזון ומים. 
התופעות העיקריות הן: שלשול חריף, ירידה במשקל ועייפות במשך רוב שעות היום, קמפילובקטריוזיס יכול להיות גם אצל ציפורים שאינן מציגות את תסמיני המחלה.

כלמדיה (כלמידיוזיס)

בדרך כלל מייצר תסמינים כגון דלקות עיניים, שלשולים ובעיות נשימה. 
מדבק מאוד, כלמידיוזיס דורש טיפול אנטיביוטי מהיר ונמרץ וכן הצבת ציפורים בהסגר בכדי למנוע התפשטות זיהום.

קריפטוספורידיוזיס

קריפטוספורידיוזיס נגרם על ידי טפיל מיקרוסקופי שנקרא קריפטוספורידיום שתופס מקום במעיים של מארחיו.
הטפיל מועבר באמצעות צריכת מזון ומים שזוהמו בצואת בעל חיים נגוע.
 כ- 80% מאלו שבאים איתו במגע נדבקים בתסמיני מחלה. לוקח בערך שבוע לפני שמופיעים תסמינים כלשהם. 

ג'יארדיה

ג'יארדיה היא טפיל מעי נוסף שמועבר באמצעות בליעת מזון מזוהם.
התסמינים של זיהום בג'יארדיה כוללים שלשול חמור, ירידה במשקל, צואה שומנית, התכווצויות בבטן והתייבשות.
הטפיל יכול להיות מועבר באזורים שבהם אנשים שותים מים לא מטופלים וניתן למצוא אותו במרכזי טיפול בילדים.
אחת המניעות הטובות ביותר של ג'יארדיה היא שטיפת ידיים תכופה. 

מחלת טירה חדשה

למרות שמחלת הטירה החדשה נפוצה יותר בקרב עופות בר וגם בתרנגולות, היא עלולה להשפיע על תוכים ומינים אחרים המוחזקים בדרך כלל כחיות מחמד.
מחלת הטירה החדשה היא נגיף שגורם להפרעה בתפקוד נוירולוגי, התקפים ובעיות נשימה. הנגיף מועבר דרך נוזלים דרך הפה והצואה.
אחד הסימפטומים הנוספים בתרנגולות הוא הירידה בהטלת הביצים.
למרות שלא מדובר במחלה שכיחה בקרב ציפורי המחמד, התפרצויות התרחשו כאשר התפשטו דרך כלי רכב, ציוד, מים כמו גם והזנה. 

סלמונלה (סלמונלוזיס)

חיידקי הסלמונלה נדבקים בדרך כלל באמצעות צריכת מזון ומים מזוהמים כמו גם מזון שפג תוקפו. 
טיפול אנטיביוטי בדרך כלל מביא לשליטה מהירה במחלה. 
הסימפטומים של סלמונלוזיס כוללים בחילות, שלשולים, חום, כאבי ראש, התכווצויות בטן קשות וצמרמורות הנלוות בחום. 
גם הקאות עשויות להיות סימפטום די נפוץ.

סרקוציסטיס

סרקוציסטיס הוא זיהום טפילי, שעלול לגרום למצוקה נשימתית קשה אצל ציפורים.
הסימפטומים של סרקוציסטיס כוללים הפרשות צהבהבות, תנועתיות הזנב, קשיי נשימה ועייפות.
זיהומי סרקוציסטיס לעיתים קרובות קטלניים בקרב ציפורים שאינן זוכות לתשומת לב וטרינרית מהירה.

אם אתה חושד שחיית המחמד שלך חולה, תתקשר מיד לווטרינר שלך.
לשאלות הקשורות לבריאות, התייעץ תמיד עם הווטרינר שלך, מכיוון שהוא מכיר את התוכי שלך, מכיר את היסטוריית הבריאות שלו ויכול להמליץ ​​על הטיפול הטוב ביותר עבורו.


קרדיט: the spruce pets

למה התוכי מורט את הנוצות?
אחת התופעות שמדאיגות את מגדלי התוכים היא תלישת הנוצות שבד"כ אין לנו הסבר לתופעה הזו., מלבד עניין היופי שהתוכי מאבד, תלישת הנוצות כנראה נובעת ממצוקה של התוכי ולכן, קודם כל, אנחנו צריכים להבין מדוע התוכי נמצא במצוקה/בלחץ ולגבש אסטרטגיית טיפול בתוכי.
אם תופעת התלישה לא תטופל, התוכי עלול להישאר עם קרחות מכוערות ויכולת התעופה שלו תפגע.
לכן כדאי מאוד להתייעץ עם ווטרינר שיש לו ניסיון קליני עם תוכים על מנת לשלול מחלות עור למיניהן כמו טפילים מסוגים שונים.
אם הווטרינר מאשר שמבחינתו התוכי בריא, הרי שאנחנו יכולים להניח שהסיבה לך היא התנהגותית.
תלישת הנוצות עוזרת לתוכים לווסת את טמפרטורת הגוף בצורה יעילה, היא פעולה נדרשת על מנת לשמור על הכנפיים במצב אופטימלי ואפילו לסייע במהלך החיזור אחרי בני זוג פוטנציאליים.
יש להפריד בין תלישה נורמלית ותקינה של כמה נוצות בודדות מדי פעם לעומת תלישת אובססיבית שעלולה למנוע מהנוצה לגדול שוב.

מריטת נוצות בגלל סטרס, שעמום או דכאון
כאשר מדובר בתוכים גדולים שקשה לנו לספק להם מרחב מחייה גדול, שמאפשר תעופה חופשית בגלל הגודל של התוכים הללו, הרי שתלישת הנוצות היא לרוב סימן לכך שהתוכי סובל משעמום, סטרס או דכאון.
גם תוכים קטנים יכולים לפתח הרגלי תלישה לא בריאים שעלולים לגרום להם לנזק אך תופעה זו פחות שכיחה.
בטבע לא נמצאו עדויות רבות למריטת נוצות של תוכים, בסביבתם הטבעית מרבית התוכים חיים בלהקות, יש להם חברה ואינטראקציה יומיומית עם בני מינם.
הם צריכים להשתמש במוחם כדי למצוא אוכל ולשרוד, בטבע השעמום הוא לא מצב אפשרי, משום שבמשך במרבית שעות היום התוכי מחפש מזון ותוך כדי התהליך הוא נדרש לעוף במשך זמן רב.
בטבע תוכים עוסקים במידה מסוימת בסידור הנוצות שלהם (סינוץ) משום שהנוצות משמשות כאמצעי תנועה במרחב, ללא כנפיים מטופחות הם לא יהיו מסוגלים לעוף בצורה המיטבית ולעיתים קרובות חסרון גופני בטבע משמעותו פגיעות יתר מפני טורפים וקושי במציאת מזון במהירות הנדרשת.
כאשר התוכי נמצא בכלוב, הוא לא משתמש ביכולות הקוגניטיביות והגופניות באופן שהטבע העניק לו, ולכן ברבות הימים, הוא עלול לפתח תסכול בגלל שהוא לא מוצא דרך לתעל את המשאבים הקוגניטיביים שלו לפעולות שבד"כ הוא אמור לעשות בטבע.
בהיעדר כל תעסוקה אחרת, התוכי יפנה את תשומת ליבו אל סידור נוצות שעלול להתפתח להרגל אובססיבי ועד למריטת הנוצות.


כיצד לטפל במריטת נוצות שנובעת מלחץ, סטרס ודיכאון
אם זיהיתם שהתוכי משועמם או מדוכא או בסטרס, נסו למזער לו את השעמום ולגרום לו שלא ירגיש משעמם.
יכול להיות שהכלוב של התוכי עבר למקום חדש או שעשיתם שיפוץ בבית והוא רואה הרבה אנשים שהוא לא מכיר, אולי נולד לכם תינוק חדש?
כל שינוי גורם לתוכי למידה מסוימת של לחץ וחרדה ונדרשת לו תקופת זמן להסתגל למצב החדש.
חשוב לזכור שתוכים זקוקים לחברה, אם לתוכי יש שפע של מתקנים, צעצועים וכלוב ענק אבל אתם לא מבלים איתו לפחות מעט מזמנכם, הוא יסבול מבדידות.
פתרון טוב הוא לצרף לו תוכי נוסף מסוגו שאיתו הוא יוכל לתקשר במהלך היעדרות שלכם.
במידה ויש לכם זמן פנוי, הקדישו אותו לבילוי עם התוכי כדי שירגיש רצוי ואהוב ויחוש חלק אינטגרלי מבני המשפחה בבית.
על מנת שלתוכי יהיה מה לעשות כאשר הוא בכלוב, חשוב להשקיע במגוון של מוטות וענפי עמידה או סולמות, כך התוכי יוכל לעוף מנקודת תצפית אחת לשנייה וגם להתהלך ולהפעיל את שרירי כפות הרגליים שלו.
אלמנט חשוב נוסף הוא צעצועים כמו נדנדות חבלים וחרוזים, הצעצועים עוזרים לתוכים להפעיל את עצמם והם נועדו להחליף את הגירויים שיש לתוכי שנמצא בטבע.
רצוי לתת לתוכי צעצועים ממספר קבוצות:

1. צעצועי "התעמלות": נדנדה, סולם וכדומה.
   
2. "צעצועי רגל": אלו הם צעצועים המונחים על הרצפה והתוכי אמור לשחק בהם בעזרת הרגליים. משחק כזה מפתח את הקואורדינציה ואת המוטוריקה של כף הרגל.
   
3. צעצוע מתכלה (צעצועי לעיסה): התוכי מפרק את הצעצוע המורכב מחבלים, רצועות עור וכדומה.
   
4. צעצועי חיפוש מזון: מחביאים פריט מזון נחשק בתוך הצעצוע והתוכי מנסה להוציאו. אלו הם צעצועים מתוחכמים המאתגרים את התוכי.
   
   
   

שימו לב להתאים את גודל הצעצוע לגודלו של התוכי שלכם. 
כדאי לעיין במאמר הזה: צעצועים לתוכים
מעת לעת יש לרענן את הצעצועים ולדעת שהתוכים אמורים ללעוס ולהרוס אותם על מנת לשמור על בריאות המקור שלהם.
במידה והדבר מתאפשר והתוכי שלכם משתף פעולה, מומלץ לתת לו זמן מחוץ לכלוב במרחב בטוח בבית ממנו הוא אינו יכול לברוח והוא לא יפגע, כך הוא יוכל לתרגל שימוש בכנפיים וגם תוכלו לתת לו לשבת עליכם ולהעניק לו את החום והאהבה הדרושים לו.

סיבות נוספות למריטת נוצות
מחסור בחשיפה לאור השמש עלול לשבש את המאזן ההורמונלי בגוף התוכי .
חשיפה מוגברת לתאורה או רעשים שמונעים מהתוכי לישון מספיק שעות בצורה עמוקה, בתנאי שקט וחשיכה, וללא הפרעות יכולים להשפיע על מצב רוחו ויש לשים לב שאנחנו מאפשרים לתוכי תנאים מתאימים למנוחה.
חוסרים תזונתיים הנובעים מאוכל לא מתאים או אכילה בררנית יכולים להשפיע גם הם על ההתנהגות של התוכי, למשל אלה שנותנים לתוכי שלהם רק זרעי חמניות (גרעינים שחורים).
מרבית הסיבות הנותרות שלא ציינו הן רפואיות, ווטרינר יוכל לסייע באיתור ומתן הפתרון המתאים עבורן.

קרדיט: אנימל שופ

בריאות טובה תלויה בכמה גורמים - העמידות היחסית של המין, תזונה מתאימה, סביבה נקייה והרבה חום. אך גם כאשר כל המשתנים הללו תקינים, עלולות להתרחש בעיות בריאותיות.
לאתר פינק חולה
הרמזים הראשונים לפיהם ציפור לא מרגישה טוב הם בדרך כלל חזותיים. 
ציפור פעילה בדרך כלל תהפוך לחסרת פעיות, אדישה ורדומה, ציפור מעופפת תהיינה צייתנית, והציפור תשב בשקט על הקרקעית במקום לקפץ, לרפרף ולאכול באופן הרגיל שלה. 
ציפור חולה תנסה להתרחק משכנותיה, ותאכל מעט מאוד או בכלל לא או רק תנקר באוכל (אבל - לא תוכל). יהיו גם תנועות זנב מעלה ומטה בזמן מנוחת החוחית - הראש מכופף לאחור - מאחורי הכנף או מתחת לכנף, שינוי ביציבה, זנב נפול או כנפיים שמוטות, נוצות מרופדות, עיניים עצומות למחצה, מתנשפים או רוכנים על הכלוב. 
יתכנו גם עדויות למחלה בצורה של גללים נוזליים או דהויים, פתחי אוורור מבולגנים או כתמים על הנוצות ממזון מחודש.

שינוי בהתנהגותה או במראה של הציפור יכול להיות רמז להיותה במחלה או בתהליך הדרדרות למחלה

טיפול בחוחית שחשודה כחולה
לאחר שזיהית ציפור כחולה, עליך לפעול במהירות!
אתה זקוק לכלוב רזרבי, מכיוון שהציפור החולה תזדקק לבידוד כדי למנוע את התפשטות המחלה החשודה. אם הציפור היא קנרית יחידה, היא יכולה להישאר בכלוב הנוכחי שלה.
ברגע שאתה בטוח שיש בעיה, תתקשר לווטרינר. אתה לא יכול להרשות לעצמך להתעכב, מכיוון שציפורים חולות רבות, מהר מאוד ידרדרו לקראת מוות באופן מדאיג. 
הצב מנורת חום בכלוב ההסגר, מכיוון שציפורים חולות אינן מסוגלות לשמור על חום הגוף הגבוה הרגיל שלהן. אם אין לכם מנורה, הציבו את הכלוב ליד רדיאטור, וכסו אותו כדי למנוע נסיגה. 
שים אוכל ומים בכלוב, גם אם הציפור שלך לא גילתה שום עניין באכילה. נסה לפתות אותה במאכלים רכים כמו פירות יער ותולעי שעווה.
אל תמהר עם טיפולים תרופתיים עד שהמחלה אובחנה ע"י הווטרינר או שאתה בטוח לחלוטין מהי מהות הבעיה. ישנם תחלואים ברורים יותר מאחרים. המאמרים הבאים אומנם מכסים את המחלות הנפוצות ובעיות בריאות אחרות; אך התייעצות עם וטרינר היא חיונית.

קרדיט: Omlet

"טורטיקוליס", "סיבוב" או "צפייה בכוכבים"
תסמונת הצפייה בכוכבים (סיבוב הראש) מופיעה בתדירות הגבוהה ביותר בחוחיות, והיא דווחה גם אצל תוכים וציפורים אחרות - מהקטנה ביותר ועד לגדולות ביותר. 
ציפור האהבה שלנו גזר נולדה עם תסמונת זו. גם ציפורים שסבלו מ"שפעת העופות" הראו את הסימפטומים הללו.
אחד המבקרים שלנו הצהיר כי האפרור האפריקאי (ג'אקו) שלו מראה סימפטומים דומים, אך הפסיק "להסתכל בכוכבים" לחלוטין לאחר שטופל בהצלחה באנטיביוטיקה שלוקחים כשיש דלקת אוזניים.

תסמינים
הסובלים מתסמונת צפייה בכוכבים זורקים כל הזמן את הראש לאחור, ישנים עם הראש בין הרגליים; מסתובבים במעגל; מביטים בתקרה, מסובבים את ראשיהם במעגל ומביטים למעלה.
תסמונת הצפייה בכוכבים יכולה להכות באופן אקראי וללא אזהרה או היסטוריה בעבר של בעיות.
פינקים רגישים במיוחד - אם כי מינים אחרים אובחנו גם הם.

ציפור האהבה הצופה כוכבים זו בקעה במצב של "צופה כוכבים".
מצב זה היה במקרה הגרוע ביותר לאחר בקיעתו וכפרחון, במהלך השנתיים הבאות שיפר את עצמו. 
התמונה לעיל מראה אותו במצב השתפרות במידה ניכרת בגיל שנה בערך. כשציפור האהבה הייתה בת שנתיים, התסמונת כמעט שלא הייתה מורגשת.
ייתכן שסיבוב ראשו נגרם בגלל המיקום בביצה.

מה גורם לתסמונת צפייה בכוכבים/סיבוב הראש?
האמת ניתנת להיאמר שטרם זוהתה סיבה מובהקת; עם זאת, ישנם מספר השערות:

טיפול בצפייה בכוכבים
הטיפולים הבאים דווחו כיעילים למדי

מניעת התסמונת "צפייה בכוכבים"
הצעדים הבאים יהיו צעד חשוב במניעת מחלה זו, אלא גם באחרים

העורכים שלנו חוקרים, בודקים וממליצים באופן עצמאי על המוצרים הטובים ביותר; תוכל ללמוד עוד על תהליך הבדיקה שלנו כאן . אנו עשויים לקבל עמלות על רכישות שבוצעו מהקישורים שבחרנו.
הבחירות המובילות שלנו

הטוב ביותר בסך הכל: קייטי פורטי-דיאט פרו מזון בריאות עבור קוקטייל
כדי להגיע לאתר, תלחץ על התמונות האלה


 

אחד המאכלים הפופולריים והביקורתיים ביותר של הקוקטייל הוא Kaytee Forti-Diet Pro Health Cockatiel Food Bird. 
תערובת סבירה זו של זרעים ודגנים מספקת לתוכי שלך את כל החומרים המזינים היומיים הנחוצים להם, מכיוון שהיא מכילה זרעים מסוגים שונים (זרעי דשא קנריים, זרעי חמניות, זרעי חריע, זרעי פשתן) בנוסף לדוחן, גריסת שיבולת שועל, תירס גרוס ועוד. 
מזון זה עשיר גם ב- DHA אומגה -3 לבריאות הלב והעיניים, ובפרוביוטיקה כדי לסייע לעיכול.
התוכים אוהבים את Kaytee Forti-Diet Pro Health מכיוון שיש לו מגוון רחב של מרקמים וטעמים כדי לשמור על התוכים מאושרים ובריאים. 
מגדלים רבים גם מערבבים אוכל זה עם פירות וירקות לתזונה מאוזנת ועשירה בחומרים מזינים.
הכופתיות הטובים ביותר: פירות ZuPreem תערובת עם טעמי פירות טבעיים אוכל ציפורים בינוני
כדי להגיע לאתר, תלחץ על התמונות האלה



הכופתיות הטובות ביותר: פירות זופרין (ZuPreem) תערובת עם טעמי פירות טבעיים אוכל ציפורים בינוני
פירות ZuPreem תערובת עם פירות טבעיים הוא מזון כופיות לתוכים בינוניים שמעדיפים צורה זו על פני זרעי תוכים טיפוסיים. 
מזון התוכים הססגוני והטעים הזה יספק לתוכי שלך את צרכיו התזונתיים המלאים, כך שאין צורך להוסיף תוספת של פירות או ירקות. 
כפי שהשם מרמז, כופתיות תערובת פרות של זופרים (ZuPreem) עשויים מפירות כמו תפוזים, ענבים ובננות, כמו גם תירס טחון, נבטי חיטה ופולי סויה. 
זהו האוכל האידיאלי אם התוכי שלך מעדיף פרי על כל אוכל או פינוק אחר.
הבעלים אומרים כי ZuPreem קל לאכילה ולעיכול, והיא בחירה מצוינת לציפורים בררניות שיורקות את הזרעים מהתערובות האחרות. 
כמה ביקורות מציינים כי הקוקטיילים שלהם לא יאכלו את החלקים בצורת בננה, אבל הציפורים המבחינות ביותר אוהבות את ZuPreem.
כדי להגיע לאתר, תלחץ על התמונות האלה


זרעי חמניות
זרעי חמניות, הם אמנם מרכיב נפוץ במזונות הקוקטייל על בסיס זרעים מכיוון שהם יכולים לבנות את המערכת החיסונית של התוכי שלך, אך תוכים מסוימים פשוט מסרבים לאכול אותן. 
את זרעי החמניות יש לתת במינון מוגבל - כ-4%-5% מכלל תערובת הזרעים. כמויות גדולות של זרעי חמניות עלולות להזיק לתוכי, הן בגלל ריכוז השומנים הגבוה והן משום שהחמניות מכילות זרחן בכמות גדולה, מה שמפריע לקליטת הסידן בגוף.
כחלופה לתערובת עשירה בחמניות, אנו אוהבים את מזון התוכים הקוקטילי של Sweet Harvest. זו עדיין תערובת זרעים, אך במקום זרעי חמניות, היא כוללת מרכיבים אחרים כמו חריע, זרעי כנרית ושיבולת שועל גרוסה. 
תערובת טבעית זו נקייה מחומרי לוואי ומסייעת לקידום נוצות מבריקות ועור בריא. 
מגדלי התוכים מעניקים למזון הזה ציונים גבוהים ואומרים שהאוכל הזה נקי וקל לעיכול.
ראה גם כאן: זרעי חמניות, משמעות של סידן וזרחן בתזונה בכלל ובעופות במיוחד
הפורמולה הטובה ביותר לגוזלי הקוקטייל (להאכלת-יד): נוסחת מזון המדויקת של קייטי (Kaytee)
כדי להגיע לאתר, תלחץ על התמונות האלה


הפורמולה הטובה ביותר לגוזלי הקוקטייל (להאכלת-יד): נוסחת מזון המדויקת של קייטי (Kaytee)
אבקת דייסה לגוזלים של קוקטיילים דורשים מרכיבים תזונתיים שונים מאלה של התוכים הבוגרים, ופורמולת האכלה המדויקת של Kaytee להאכלת-יד היא המזון לגוזלים בעלת נוסחה מדוייקת במיוחד מתוך התחשבות בצרכים אלה. 
בין אם לקחתם גוזל של קוקטיילים כדי להאכיל אותו ובין אם אתם פשוט צריכים לספק לתוכי זקן תזונה נוספת, אוכל זה מושלם להאכלת יד. זהו מזון עתיר הרכבים תזונתיים חיוניים ושומנים שמסייעים לתוכים צעירים לפתח עצמות, שרירים ונוצות בריאות. 
הוא מכיל יותר משישה ויטמינים חיוניים (ויטמין A, E, B12, ועוד), בתוספת פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה כדי לסייע בעיכול.
כשאתה מאכיל את הגוזל שלך, תערבב את האבקה הזו עם מים עד לקבלת תמיסה משחתית ואז תשתמש במזרק או בכף להאכלה ידנית. 
מכיוון שמזון זה עשיר בוויטמינים ומינרלים, אין צורך בתוספים נוספים.
הכופתיות הטבעיות הטובות ביותר: דיאטת תזונה אופטימלית לקוקטיילים
כדי להגיע לאתר, תלחץ על התמונות האלה


אם אתם מחפשים אפשרות טבעית יותר, דיאטת התזונה האופטימלית של קייטי לקוקטיילים היא מזון לתוכים שמור באופן טבעי וללא צבעים או טעמים מלאכותיים. 
האוכל קטן ובצורת כופתיות, וכל "כופתיה" מכיל את התזונה המדויקת שהתוכי זקוק לו לצורך בריאות אופטימלית. DHA ואומגה 3 שנוספו עוזרים לתמוך בבריאות הלב והמוח של הקוקטייל שלך.
לדברי הסוקרים, מזון זה אינו גורם לקלקול קיבה והוא בטוח לאמהות ולתוכים מזדקנים. 
מגדלים רבים אוהבים מאוד את האוכל הטבעי הזה נטול בלגן (הוא אינו מכיל קליפות או פסולת אחרת). 
בסך הכל, זו בחירה מצוינת אם אתם מחפשים מזון טבעי המספק לתוכי שלך את כל חומרי המזון שהוא זקוק להם.
הירוקים הטובים ביותר: ירקות לתוכים ולבריאותם קייטי פורטי-דיאט פרו
כדי להגיע לאתר, תלחץ על התמונות האלה


לקבלת מזון צמחוני ועשיר לתוכים, אנחנו ממליצים על חברת Kaytee פורטים - תזונה פרו בירד ירוק, שהוא תערובת ירקות עשירים עמוסה במצרכים כגון אספסת, פטרוזיליה, כרוב, זרעי צ'יה. 
מזון מושלם כתוסף לארוחה או בצד מאכלים אחרים של התוכי שלך ומספק חומרים מזינים נוספים לתזונת התוכי שלך. 
זה עוזר לקידום התזונה הטבעית ומספק מינרלים, חומצות שומן ואומגה 3 לתזונה בריאה. 
זו תזונה אידאלית אם אתה רוצה לספק לקוקטייל שלך ירקות טריים, ללא חשש שיתקלקלו או שיהיה לך בזבוז מיותר. 
זה מתאים, אפילו לתוכים בררניים מאוד.
הדוחן הטוב ביותר: מכבד דוחן של קייטי (ראה גם כאן: מכבד)
כדי להגיע לאתר, תלחץ על התמונות האלה



מַ‏כְבֵּ‏ד  דוחן של קייטי הוא פינוק פרימיום שניתן להאכיל את התוכי בכל הגילאים. דוחן הוא זרע קטן ועגול שמושך את רוב הקוקטיילים, והוא אידאלי לגמילה ולתמרץ את הבררנים לאכול. 
זה גם משמש כ"צעצוע" נהדר לתעסוקה וזמן משחק, במיוחד אם אתה רוצה לעודד סוציאליזציה (חברות) בין תוכים חדשים. 
הוא אינו מכיל טעמים או צבעים מלאכותיים וניתן להשחיל אותו בקלות בין סורגי הכלוב של התוכי שלך. 
אמנם פינוק זה לעולם לא אמור להיות המקור העיקרי למזון עבור הקוקטייל שלך, אך הוא עשוי להוות פינוק נהדר שישאיר את התוכי שלך פעיל ומעורב.
כל חבילה מכילה 12 מכבדים של דוחן וניתן לתת אותה לתוכי מדי יום.
המטעמים הטובים ביותר: מזון ציפורים אננס של Kaytee Fiesta Pop-A-Rounds


אם אתה רוצה דרך אחרת להאכיל את הקוקטייל שלך, תנסה את מזון התוכים של אננס Kaytee Fiesta Pop-A-Rounds. 
זה תענוג לראות את התוכי אוכל בתיאבון את הכופתיות הטבעיות של אננס ממותק בדבש, ואת האידאל של דיאטת קוקטייל בריאה. זה מוסיף מגוון לצריכת התפריט של התוכי שלך ועוזר להפיג את השעמום. זה יכול לשמש במהלך האימונים או בכל עת שתרצה לצ'פר את התוכי שלך.
מגדלים מביני דבר אומרים כי קייטי פיאסטה פופ-א-רונדס הוא הפינוק המושלם לגרום לך לתקשר עם התוכי שלך ולקדם פעילות חברתית. 
מדובר במזון קל לעיכול, ורוב התוכים יאכלו את זה מיד מידי בעליהם. זה לפעמים "מטפל" נפלא לעזור לך לשמור על קוקטייל שלך מרוצה ומעורב.

קרדיט: the spruce pets

האם תוכים נכנסים למצבי דכאון?

כולנו שמענו את סיפוריהם של כלבים שעוברים למצב דיכאוני בגלל פטירתו של בעל הכלב, ודיווחים על חרדה שנראים לעתים קרובות אצל בעלי חיים מסוימים כאשר הבעלים נעלמים לזמן ממושך.
למעשה, ישנם מחקרים נרחבים בנושאים התנהגותיים כאלה שבהם מדובר בחיה. חיפוש פשוט באינטרנט בביטוי "דיכאון אצל בעלי חיים" מציג על שפע של מחקרים ותצפיות אינפורמטיביות.
בהתחשב בקשיים לקבוע אפילו דיכאון אנושי, פעמים רבות מוצע על ידי פסיכיאטרים המעורבים במחקרים נוירוביולוגיים, ליצור מודלים נוספים בכדי להבין טוב יותר את הדיכאון האפשרי של חיה. 
מכיוון שבעלי חיים אינם יכולים לדבר ולהתבטא, יש צורך יותר ללמוד וליצור מודלים על סמך התנהגויות שלהם.
במשך עשרות שנים המדע ניסה לחקור דיכאון ומצבים של מחלות נפש אחרות אצל בעלי חיים, במיוחד פרימטים. עם הזמן התברר כי מחלות נפשיות כאלה "הובחנו" ביצורים רבים, כולל עכברים, קופים, ואפילו ציפורים.
דרכים לקבוע אם תוכי עשוי להיות מוטרד

בכל הנוגע לתוכים, ישנן מספר התנהגויות שניתנות לצפייה ויכולות להוביל למסקנה שמשהו מפריע לתוכי המחמד שלך.
אחת הבעיות היותר מזוהות היא תופעת מריטת נוצות. 
מריטת נוצות יכולה להיות תוצאה של מספר דברים, כולל מחלה שעשויה להשפיע על התנהגות התוכי שלך. כמובן שכשאתה מתחיל להבחין בהתנהגות זו, התגובה הראשונה שלך צריכה להיות לקחת את התוכי שלך לווטרינר שמטפל ויש לו ניסיון עם תוכים, כדי שניתן יהיה לבצע בדיקות. 
אם הבדיקות הגופניות מתבררות כשליליות, תוכלו להתחיל לחקור תרחישים אחרים. 
יכול להיות שהתוכי שלך זקוק ליותר אינטראקציה איתך. עם זאת, יתכן גם שהתוכי שלך חווה תחושת עצב כלשהי, ומריטת הנוצות היא דרך עבור התוכי "להתמודד" עם בעיות תחושתיות שליליות, כמו חוסר תשומת לב וחוסר אינטראקציה.
דרך נוספת להבחין בדיכאון אפשרי היא איבוד התיאבון. כאשר התוכי שלך מתחיל לאכול פחות ופחות לאורך תקופה ממושכת, יש סיבה לכך.

כמו במקרי המריטה, יש לתאם מיד עם תוכי שמציג התנהגות זו, ביקור אצל הווטרינר הציפורים שלך.
אם התוכי שלך החל לשנות את דפוסי ההתנהגות הרגילים, כמו האופן בו הוא משמיע קולות, יש להקפיד על כך כדי לקבוע אם ההתנהגות הייתה רק כדי למשוך את תשומת לבך, או אם משהו מפריע באמת לתוכי שלך ויש צורך בהתערבות ווטרינרית.
חקר רגשות של בעלי חיים

תצפיות אלה הן רק כמה התנהגויות שמתורגמות בקלות רבה יותר ואמורות להסב את תשומת לבך. 
אצל פסיכיאטרים שחוקרים בעלי חיים, זה הופך להיות מוכר יותר ויותר כי בעלי החיים עשויים להיות מסוגלים לחוות את אותם סוגים של סוגיות רגשיות ונפשיות שאנשים חווים. 
מעניין לציין כי מתחילות להיות מחשבות שבעלי חיים מועדים יותר ל- OCD (הפרעה אובססיבית / כפייתית) ול- PTSD (הפרעת פוסט טראומטית), ממה שאנחנו עשויים לחשוב.
ואם בעיות אלה יכולות להיווצר אצל בעלי חיים בגלל הנטייה מראש של האיפור הגנטי שלהם, ייתכן שיכול להיות גם שסוגים אחרים של הפרעות רגשיות ונפשיות עלולות להפוך לאחראיות להתנהגויות מוזרות של התוכי.
אנו משוכנעים בקלות כאשר כלב מושפע מאירוע טראומטי. אך אנו נוטים להתעלם מהאפשרויות הללו כשמדובר בבעלי חיים אחרים, כמו - תוכים. משום מה זה פשוט לא נראה אפשרי. עם זאת, זה סביר שתוכי יכול באותה מידה להיות מושפע מדיכאון כמו כל יצור אחר. 
אין בדיקות שקובעות בפועל לאימות הפרעות נפשיות אצל יונקים או תוכים. עם זאת, עם ההתפרצות המדהימה של המדע שנעשים במחקרים גנטיים של כל היצורים החיים, עם הזמן, הם עשויים להיות מסוגלים ליצור מבחן אמין שיכול להצביע על התנהגות חיית המחמד שלך להפרעה נפשית מבוססת. 
כשזה יקרה, נהיה צעד אחד קרוב יותר להקלת אי הנוחות של חיות המחמד האהובות שלנו.

קרדיט: the spruce pets

לא רק שתוכים מסוגלים להיכנס לדיכאון, אלא שדיכאון ממושך עלול להוביל להתנהגות עצמית הרסנית, תגובה חיסונית מופחתת ועוד מגוון של בעיות אחרות. 
אם אתה חושד שהתוכי שלך עלול להיות מדוכא, תשווה את התנהגותו עם הנקודות המפורטות כאן. 
סימנים שמצביעים על דיכאון עשויים לאותת שעליך לשנות משהו בסביבת התוכי שלך או ברמת האינטראקציה שלך עם תוכי המחמד שלך.
אובדן תיאבון

למרות שזה יכול להיות סימפטום לכמה סוגים שונים של בעיות אצל תוכים, הרי שמדד אחד חשוב לדיכאון הוא אובדן תיאבון. 
מכיוון שלתוכים יש מטבוליזם מהיר כל כך, חשוב ללמוד לזהות אותה מהר מאוד אם התוכי שלך מפסיק לאכול. 
ירידה במשקל יכול להגיע במהירות ולהזיק מאוד לתוכי, כך שאם אתה מבחין שצריכת המזון של התוכי שלך השתנתה במשך יומיים רצופים, עליך לקבוע פגישה עם הווטרינר לבדיקת הנושא.
תוֹקפָּנוּת

אחד הסימנים המובהקים והמזוהים ביותר לכך שתוכי מדוכא הוא שינוי פתאומי באישיותו. 
לעתים קרובות אצל ציפורים, במיוחד בתוכים, הדבר מתבטא בתוקפנות כלפי תוכים אחרים או כלפי המגדל. 
בעוד שתוקפנות יכולה להיות עונתית וקשורה לנושאים הורמונליים, התנהגות בניגוד לאופיו עלולה להיות סימן לכך שהתוכי שלך אינו מרוצה באופן כרוני כתוצאה מדיכאון. 
כדי להיות בטוחים, יש לבצע בדיקה רפואית על ידי ווטרינר כדי לשלול חששות וסיבות רפואיות. אם לתוכי שלך יש תעודה רפואית המעידה על בריאותו הגופנית, עליך להתחיל להעריך מה קורה בחיי התוכי שלך שעלול היה לעורר את ההתנהגות התוקפנית הזו.
מריטת נוצות כרונית

כאשר תוכי מתחיל למרוט נוצות, הוא עלול להתקדם במהירות לבעיה כרונית והרסנית. 
אם אתה מתחיל להבחין באזורים קירחים על התוכי שלך, בקש מהווטרינר שלך לבדוק את הדברים כדי שתוכל לשלול מחלות.
ברגע שאתה בטוח שלא מדובר בסיבות רפואיות, אתה יכול לנסות להבין מדוע התוכי שלך מורט את נוצותיו, ייתכן שהוא עושה זאת מסיבות דיכאוניות. 
תוכים רבים מתחילים למרוט משעמום או כשהם לא מקבלים מספיק תשומת לב ואינטראקציה חברתית, כך שבילוי יותר זמן עם התוכי שלך בכל יום עשוי להיות הדבר שהתוכי שלך זקוק לו יותר מכל.
שינוי בתדירות ובעוצמת הצרחות

אתה מכיר את התוכי שלך יותר טוב מכל אחד אחר - ואם יש לך אותו במשך זמן מה, אתה צריך להיות די בקיא בתדירות וסוגי הצרחות שהתוכי שלך משמיע ביום בממוצע. 
אם אתה מתחיל להבחין בשינוי בתדירות או בסוגי הצרחות שהתוכי שלך עושה, זה יכול להיות סימן לכך שהוא חווה דיכאון. 
תוכים רבים נוקטים בצרחות מתוך שעמום או תסכול, כך שאם התוכי שלך משמיע קולות חזקה יותר מהרגיל, זה יכול להיות סימן לכך שהוא מעוניין שתקדיש לו זמן רב יותר לאינטראקציה בניכם.
מידת הלחץ של התוכי

אינדיקטור נוסף לכך שהתוכי שלך יכול להיות לחוץ או מדוכא היא לשים לב למידת הלחץ שלו לפי מידת סימור הנוצות. 
בעוד שמידת הלחץ, בד"כ לא מהווה דאגה בריאותית, הרי שהם יכולים לעשות לך בעיות באושר הכללי ובאיכות החיים של התוכי שלך. 
אם אתה מבחין בלחץ מוגבר אצל התוכי שלך, עיין היטב בתזונה שלו, בסביבתו, בזמני המשחק איתו ובאינטראקציות אתך. 
אם אתה רואה אזורים שניתן לשפר אותם, שנה מעט את העניינים ובדוק אם אתה יכול לדעת את ההבדל באופן שבו התוכי שלך נראה ומרגישה.

אם אתה חושד שהתוכי שלך חולה, התקשר מייד לווטרינר שלך. 
בשאלות הקשורות לבריאות, היוועץ תמיד בווטרינר שלך, שכן הוא בדק את התוכי שלך, מכיר את ההיסטוריה הבריאותית שלו ויכול להמליץ לך על הטיפול הטוב ביותר עבורו.

קרדיט: the spruce pets

אמנם זה נכון שחלק מהתוכים מסוגלות "לדבר", אך הם אינם מסוגלים לומר לבעליהן אם הם חולים או אם כואב להם. 
תוכים טובים להפליא בהסתרת סימני מחלה או פציעה מכיוון שכל סימן של חולשה יכול להביא בעקבותיו צרות ללהקה בטבע אם טורפים ישימו לב. 
חפש רמזים עדינים שיעזרו לך לקבל רמז אם התוכי שלך חווה אי נוחות פיזית. משמעות הסימנים הנפוצים הללו היא כי התוכי שלך סובל מכאבים או שהוא חולה.
פנה בהקדם האפשרי לרופא הווטרינרי שלך אם אתה מבחין באחת מההתנהגויות הללו.
העדפה של חלקי גוף מסוימים

אם אתה מבחין שהתוכי שלך מבלה את רוב זמנו על רגל אחת או שנראה שהתוכי נמנע משימוש בכנף מסוימת או בתנועה מסוימת, עליך לחשוד שמשהו גורם לכאב אצל התוכי באזורים אלה. 
ראה גם את המאמרים האלה:
 איך נדע שהתוכי שלנו חולה?
 איך נדע שהתוכי חולה + מהו מקרה חירום
אף על פי שזה נורמלי שתוכים מנסים להסתיר את סימני המחלה, תוכים שסובלות מכאבים לרוב אינם מסוגלים להסוות לחלוטין את אי הנוחות שלהם.
פְּזִילָה

בעוד אנו עושים כמיטב יכולתנו בכדי לשמור על בטיחות התוכי, תאונות ופגיעות יכולות להתרחש בכל מקום ובכל זמן. 
תוכים כחיות מחמד יכולים אפילו לפגוע בעצמם ואפילו בתוך הכלובים הבטוחים שלהם.
אם אתה מבחין שהתוכי שלך נראה פוזל, יהיה נכון להתייחס אליו כסימן שהתוכי שלך במצב של אי נוחות, וייתכן שהיא לא בהכרח קשורה לפגיעה בעין.
תַרְדֵמָה

בדרך כלל, התוכים מאוד פעילים, ולכן יש לראות בכל סימן של עייפות, כדיכאון או כעייפות כרונית שמצביעה על מחלה אפשרית.
במיוחד הדברים נאמרים כאשר התוכי ישן במשך היום עם הראש בין הנוצות.
תוכים שנמצאים שוכבים על קרקעית הכלוב או שמסרבים לעזוב את הקן או את מוטות העמידה, לרוב מדובר בתוכים חולים מאוד שזקוקים לטיפול וטרינרי מיידי.
נִרגָנוּת

תוכים מאולפים, ובמיוחד כאלה שהואכלו ביד ע"י האדם, יכולים עדיין להיות, לפעמים, בעלי מצב רוח לא טוב, וזה נורמלי לחלוטין. עם זאת, תוקפנות מוגזמת או עצבנות שנראית לא אופיינית לתוכי הספציפי שלך יכולה להיות סימן לכך שמשהו לא בסדר.
אמנם זה נכון שתוקפנות ועצבנות יחד עשויים להיות תסמינים נורמליים של התנהגות הורמונלית אצל תוכים, ועם זאת, עדיף להיות בטוחים מאשר להצטער אם אתה לא בטוח במאה אחוז שהורמונים הם הגורם לאופן ההתנהגות שלו.
איבוד תיאבון

לתוכים וליתר הציפורים יש מטבוליזם גבוה במיוחד, מה שהופך אותם לצריכת מזון נאותה בכל עת כמעט בכל שעות היום.. 
זה נורמלי שחלק מהתוכים הם בררנים יותר מאחרים, ובוודאי נורמלי שלכל תוכי יש העדפות ספציפיות בכל הנוגע לארוחות, אבל תוכי שמסרב לאכול במשך יום שלם הוא בדרך כלל תוכי שזקוק מאוד לתשומת לב וטרינרית. 
אם אתה חושד שהתוכי שלך לא אוכל כמו שהיה אוכל בעבר וצורך מזון בדרך כלל, נסה להציע פינוק שאהוב עליו כמו דוחן או סוג אחר של חטיף טרי ובטוח לציפורים. 
אתה אמור להיות מסוגל לגלות די מהר אם התוכי שלך מעוניין לאכול או לא ולהחליט אם חוסר התיאבון נובע מכך שהוא חולה.

---

אם אתה חושד שחיית המחמד שלך חולה, תתקשר מיד לווטרינר שלך. 
לשאלות הקשורות לבריאות התוכי, היוועץ תמיד בווטרינר שלך, שכן הוא יבדוק את חיית המחמד שלך, הוא מכיר את ההיסטוריה הבריאותית של חיית המחמד ויכול להציע את ההמלצות הטובות ביותר לחיית המחמד שלך.

קרדיט: the spruce pets

חלק מהיותך בעל תוכי אחראי הוא לעשות כל שביכולתכם בכדי להבטיח את בריאות חיית המחמד שלך. 
השלב הראשון בביצוע חלקך בכדי לשמור על התוכי במצב מעולה הוא ללמוד על אופן פעולת הגוף של חיית המחמד שלך.
הציפורים, שונות פיזיולוגית, מכל יצור אחר על פני האדמה. בעוד שהם צריכים לאכול, לשתות ולנשום אותו דבר כמונו, חלקי גופם מצביעים על התפקודים שונים באופן דרסטי משלנו.
נתחיל באנטומיה החיצונית של ציפור, ונחקור את החלקים הייחודיים המרכיבים את חברך הנוצתי.
אנטומיה החיצונית של הציפור
מקור

מקור ציפור משרת מטרות רבות - כמו אכילה, לאחוז דברים, לשיווי משקל, לטיפוס, טיפוח לשירה וכמובן לאכילה. 
המקור הוא שלוחה של עצם הלסת של הציפור ומכוסה בקרטין, אותו חומר שמרכיב את הציפורניים שלנו. החלק העליון של המקור נקרא דונגית (Cere) ושם נמצאים נחיריו של הציפור.
עין

לא במקרה אנחנו מכירים את הביטוי "עיני נץ" - שכן לציפורים יש ראייה חדה במיוחד. 
העין מכילה עשרות תאי קולטנים, הנקראים מוטות וחרוטים, שמתרגמים כל מה שהציפור מסתכלת לתמונה שהיא רואה.
כדי לתת מושג עד כמה ראייתם חדה, נשווה אןתה לאדם. לבני אדם יש בדרך כלל כ -200,000 תאים כאלה במילימטר אחד בתוך עיניהם.
לציפורים יש, בעיקר לעופות דורסים, פי חמישה - מליון תאים במ"מ אחד בעין.
כנפיים

כנפי הציפור בנויים מסדרת עצמות קטנות ודקות הדומות לגרסאות זעירות של העצמות בזרועות האדם. 
חיצונית, הכנפיים הן ביתם של כמה סוגים שונים של נוצות: נוצות התעופה (היד) הראשוניות, אברות אמה המשניות, והסוככות הראשיות והקטנים, הטרטיאלים והאליה.
הנוצה
הנוצה בנויה מקולמוס ובהמשכו - הניצב והדגל.
ראה גם כאן: נוצה

הרגל וכף הרגל

כפות רגליהם של ציפורים משתנים מאוד בהתאם למין. 
בדרך כלל הרגליים, והטפרים בנויים כך שמאפשר לציפור להמריא, לנחות, לטפס ולאחוז איתם. 
מכיוון שציפורים מבלות את מרבית חייהן במישוש, כפות הרגליים והרגליים מכוסות בעור קשה יותר מאשר העור בשאר חלקי גוף הציפור.
הרגל, מותאמת למקום המחיה של הציפור.
זנב

במהלך התעופה, זנב הציפור פועל כמו זנב של מטוס - הוא משמש כמו הגה כיוון כדי לעזור לציפור לנווט את דרכה בזמן התעופה. 
שרירי הזנב עוזרים גם הם לציפור להרחיב את ריאותיו בכדי לתפוס אוויר נוסף בעת הצורך.
פי הטבעת (ביב או קלואקה)

פי הטבעת הוא הפתח החיצוני דרכו הציפור מפרישה את הפסולת שלה.

קרדיט: the spruce pets

 מערכת העיכול של תוכים - מבנה ותפקיד
הסקירה הבאה עוסקת במבנה ותפקוד מערכת העיכול של תוכים.ה"תחנות" שבהן עובר המזון במערכת העיכול:

• - מקור.
  
• - חלל הפה, הלשון והלוע.
  
• - הוושט הצווארי.
  
• - הזפק.
  
• - הוושט החזי.
  
• - קיבת הבלוטות.
  
• - קיבת השרירים.
  
• - הכבד.
  
• - הלבלב.
  
• - המעי הדק.
  
• - המעיים העיוורים (צקות).
  
• - המעי הגס.
  
• - הביב.
  

המקור:
לתוכיים מקור חזק במיוחד, שמאפשר להם להתגבר על מיני מזון קשים כגון פרות ואגוזים מסוימים. לצד חוזקו, המקור עדין
מאוד ובקצהו מסתיימים סיבי עצב רבים. שבר, אפילו זעיר, בקצה המקור העליון צפוי לגרום לכאב עז, וירידה משמעותית באכילה.
אין לקטום מקורים בעזרת "קאטר", ובכלל כל פעולה מעין זו עדיף שתעשה ע"י וטרינר מנוסה ברפואת ציפורים.
למקור התוכי יש ציפוי חלק של קרטין (בדומה לציפורניים בבני אדם), חומר זה מיוצר ללא הפסקה במהלך חיי התוכי, ומאידך - נשחק בעת השימוש במקור. תוכי שלא נושך חומרים קשים (כגון ענפים ובולי עץ) איננו שוחק את הקרטין, והתוצאה היא מראה לא יפה ("מתקלף") של המקור. ברוב המקרים זו בעיה אסתטית בלבד, אשר וטרינר מנוסה יכול בקלות להעלים. הרגילו את התוכי שלכם לנשוך ולשחק עם בולי עץ טבעי לא מעובד כגון אורן, עצי פרי שונים (תפוח, שזיף, שקד) או היביסקוס.
לפעמים גוזלי תוכי בוקעים עם עיוות בצורת המקור, או שעיוות כזה מתפתח במהלך גדילתם. הבאה מוקדמת של גוזל כזה לאבחון וטיפול תבטיח את הסיכוי לתיקון המצב. מומלץ לא להרבות פרטים עם מומים מעין אלו. 
לעיתים קרובות מסתיימות, מריבות בין תוכיים, בנזק חמור למקור של אחד הצדדים, בייחוד כאשר מדובר במינים שונים – גדול וקטן. כלובים המופרדים ע"י רשת אחת בלבד הם גורם שכיח לתאונות מעין אלו.
חלל הפה, הלשון והלוע:
לתוכיים - חלל פה יחסית יבש, עם בלוטות רוק קטנות ופשוטות מפוזרות לאורכו. הלשון בשרנית, ובעלת יכולת לבצע תנועות מגוונות.
חוש הטעם של תוכיים מפותח יותר מאשר במיני עופות אחרים, ויכולתם לברור את המזונות האהובים עליהם מצוינת.
לעומת זאת, תוכים אינם חשים ככל הנראה בחריפות של מזונות כגון פלפלי צ'ילי, והנ"ל מהווים מקור טוב לקרוטינואידים (פיגמנט אדום כתום או צהוב המצוי בצמחים ובע"ח שמקורו גם גזר ודלעת), שהם מקור חשוב לוויטמין A.
בתוכים שאינם מקבלים מספיק ויטמין A במנה (למשל כאלה הניזונים בעיקר על גרעינים, בוטנים וזרעים) חלים שינויים ברירית חלל הפה ובלוטות הרוק, עד כדי סתימת בלוטות הרוק ויצירת מורסות. האכלה בכופתיות מסחריות מונעת זאת!
מחלת הפפילומטוזיס, הנגרמת ע"י נגיפי הרפס, גורמת למעין גידולים "כרוביתיים" בחלל הפה, אשר מפריעים באכילה, ועלולים לגרום חנק. המחלה שכיחה בעיקר בתוכיים דרום אמריקאים.
הוושט הצווארי, הזפק, הוושט החזי:
הוושט הצווארי הוא מבנה צינורי, שמתחיל בלוע ומסתיים בכניסה לזפק. הוושט הצווארי עובר בתוכיים מעט ימינה מקו האמצע. הזפק הוא שק בצורה המזכירה מעט את האות S. לזפק יכולת להימתח, ותפקידו העיקרי הוא אגירת מזון. הזפק מפותח במיוחד בגוזלים, וגדלו היחסי קטן יותר בבוגרים.
לוושט ולזפק - קרום דק, שעלול להיות מנוקב בקלות עקב העברה לא זהירה של צינור הזנה ו/או שימוש בצינור לא מתאים. נקב כזה גורם לדליפת מזון מתחת לעור וכתוצאה מכך - זיהום חיידקי קשה.
גורם שכיח נוסף לפגיעה בזפק הן כוויות שנוצרות עקב חימום יתר של המזון לגוזלים. יש להקפיד להאכיל גוזלים במזון המחומם לכ- 39[sup]0[/sup][sub]C[/sub] ולא יותר. חימום במיקרוגל איננו אחיד, ועלולים להיווצר "כיסים חמים" בתוך התערובת. תמיד יש לערבב היטב את המזון לפני המדידה וההגשה. כאשר נוצרות כוויות, הן לרוב בחלק התחתי של הזפק. בימים הראשונים יתכן ותראה רק אדמומיות, אך עם הזמן, וכתלות בחומרת הכוויה, ייווצר שם מקטע נמקי כהה, עד שבשלב מסוים תחל דליפה של מזון מבעד לחור. למרות המראה הלא סימפטי – לרוב אין מדובר במקרה חירום. תוכיים אלו מטופלים באנטיביוטיקה ונגד פטריות למשך מספר ימים, עד שמתבררים ממדי הנזק. בשלב זה ניתן להאכילם כמויות קטנות יותר – מספר פעמים ביום. לאחר שברורים ממדי הנזק ניתן לתקן את החור בניתוח. ניסיון לנתח מוקדם מידי עלול להסתיים בכישלון ובצורך בניתוח חוזר.
גוזלי תוכים אמורים לרוקן את הזפק לחלוטין תוך 6 שעות או פחות. עיכוב בריקון הוא לעיתים קרובות סימן מוקדם לתחלואה.
אין זמן לאבד! פנו לווטרינר. הגורמים יכולים להיות רבים ומגוונים.
הוושט החזי מקשר בין הזפק לקיבת הבלוטות. בכניסה אליו יש שסתום, שנשלט ע"י שרירים. הוא עובר בקו האמצע, מעל הלב והכבד. בעיות תנועתיות בוושט ובזפק שכיחות במחלת התרחבות קיבת הבלוטות (PDD), בהרעלת אבץ ועופרת, בזיהומים שונים ועוד.
קיבת הבלוטות (Proventriculus):
הוושט החזי מסתיים בכניסה לקיבת הבלוטות. קיבה זו היא יחסית קטנה בנפחה והדופן שלה דקה באופן משמעותי מזו של קיבת השרירים. כפי שהשם מרמז, דופן קיבת הבלוטות כוללת מספר רב של בלוטות מורכבות, שמפרישות חומצה ואנזימי עיכול לחלל הפנימי הראשי. תוצרים אלו של הבלוטות חשובים לצורך עיכול המזון במורד מע' העיכול, אך לחומציות החזקה (pH=1.5-2.0) יש גם תפקיד מגן בפני חיידקים וטפילים פתוגניים. זו אחת הסיבות לכך, שקשה להניח שתכשירים פרוביוטיים רגילים יהיו יעילים בתוכיים. לחומציות הרבה של מיצי קיבת הבלוטות - גם תפקיד בהגברת ספיגת מתכות כבדות (בייחוד עופרת) כאשר הנ"ל נבלעות בטעות ע"י התוכי.
מספר מחלות ומצבים לא נורמליים עלולים להופיע בהקשר של קיבת הבלוטות. התרחבות קיבת הבלוטות Proventricular( Dilatation Disease P.D.D)  היא מחלה חשודה כנגיפית, הפוגעת בעצבוב של מערכת העיכול וכן במערכת העצבים המרכזית, בלב ועוד. קיבת הבלוטות היא לעתים קרובות אתר המטרה העיקרי של המחלה. התוצאה היא קיבה מורחבת, בעלת תנועתיות איטית/חסרה, דקת דופן וגדושה במזון לא מעוכל. חשוב לציין שקיבה מורחבת מופיעה במחלות נוספות, ולכן איננה מהווה אבחנה ודאית ל- P.D.D. אבחנה סופית של .P.D.D דורשת ביופסיה (מהזפק) או אבחון מיקרוסקופי לאחר נתיחה. ציפורים חולות במחלה לרוב מרזות מאוד, מקיאות\פולטות, מפרישות מזון לא מעוכל בלשלשת, מראות סימנים עצביים (אחד או יותר מהסימנים הנ"ל בד"כ מופיע). המחלה מדבקת, ואין ממש טיפול יעיל כנגדה.
שמר הקיבה Macrorhabdus ornithogaster (בעבר כונה בטעות "מגה בקטריה") שכיח בקיבת הבלוטות, ובייחוד בגבול בין קיבת הבלוטות וקיבת השרירים, במיוחד בתוכונים. ציפורים שמראות סימנים קליניים בעקבות נגיעות זו יורדות במשקל פרוגרסיבית, לעיתים פולטות\מקיאות, והלשלשת שלהן לא מעוכלת לחלוטין (סימנים המזכירים P.D.D). את השמר אפשר לאבחן במשטחים מלשלשת טרייה, אם כי הדבר דורש מיומנות, ולעתים בדיקה של מספר דוגמאות לשלשת מכל ציפור. יש טיפול יעיל כנגד השמר. פפילומות, שהוזכרו בהקשר של חלל הפה והוושט, עלולות להופיע גם בקיבת הבלוטות. פצעים חודרים (עקב בליעת גוף זר חד) נדירים יחסית וגורמים מהר מאוד למצב מסכן חיים. גידולים רואים לפעמים בציפורים מבוגרות.
קיבת השרירים (Ventriculus, Gizzard)
קיבה זו מופרדת בתוכיים מקיבת הבלוטות באזור מעבר צר הקרוי Isthmus . כמו שהשם מרמז – דופן קיבה זו שרירית ביותר ונועדה לשבור ולגרוס את המזון הנאכל כהכנה לעיכול כימי. הגריסה מבוצעת ע"י שתי מערכות של שרירים נגדיים ובנוכחות חומצה ואנזימי עיכול מקיבת הבלוטות. החלק שפונה אל החלל של קיבה זו מצופה שכבה קרטינית נוקשה ומחוספסת (קוטיקולה, Coilin), הנמצאת במגע עם המזון הנגרס. חלל קיבת השרירים איננו גדול, ובגלל השסתום הצר המפריד קיבה זו מהמעי, נוטים להיתקע כאן גופים זרים שונים ואבנים, שנבלעו ע"י הציפור. אף שאבנים אלו עוזרות בגריסה הפיזית של המזון, הן אינן חיוניות! ושכיח יותר לראות בתוכים בעיות עקב עודף אבנים בקיבה מאשר עקב חסר שלהן. אין לכן צורך להציע אבנים ושברי צדפים כנ"ל.  
מהסיבה שהוזכרה, גופים זרים מתכתיים בד"כ מגיעים לקיבה זו ויכולים להישאר בה זמן רב (תלוי בגודלם). בתוכיים בגודל אפרור אפריקאי (ג'אקו) ומעלה אפשר לנסות לשלוף גופים אלו באנדוסקופיה, אף כי מדובר בפרוצדורה קשה ומאתגרת. מאידך, שליפת גופים זרים בניתוח דרך חלל הבטן היא פרוצדורה פולשנית בהרבה, אשר כרוכה בסיכונים וסיבוכים רבים. שמרו על התוכי שלכם מפני בליעת גופים זרים, במיוחד מתכתיים!
פעילות קיבת השרירים נפגעת לעתים קרובות גם ב- PDD  (ראה למעלה). גידולים, פפילומות, פלישת תולעים לדופן הקיבה, כיבים ועוד, הן חלק מהתופעות הנוספות האפשריות בהקשר לקיבה זו.
הכבד:
הכבד בתוכיים נמצא מאחורי הלב ומתחת לקיבת הבלוטות וקדמית לקיבת השרירים. בכבד - שתי אונות - אונה ימנית ואונה שמאלית. הימנית מעט גדולה יותר. כבד תקין של תוכי לא צריך לחרוג מעבר לעצם החזה - אחורה. לתוכיים אין כיס מרה, אך הכבד שלהם מייצר ומפריש מלחי מרה דרך שני צינורות מרה ראשיים המסתיימים במעי הדק (בתריסריון). מלחי המרה חשובים לצורך אמולסיפיקציה וספיגה של שומנים וויטמינים מסיסי-שומן במעי. הכבד הוא גם האתר הראשון אליו מגיעים חומרים הנספגים ממערכת העיכול אל הדם, ומשמש כפילטר אקטיבי, הסופח ומנטרל רעלים. נוסף לתפקידים אלה, הכבד אחראי על ייצור חלבונים חיוניים רבים, בין היתר כאלה שגורמים לקרישת הדם בעת פציעה.
גורמי מחלה רבים פוגעים בכבד כאיבר מטרה ראשי, בניהן אפשר למנות את חיידק הכלמידופילה (כלמידיה), חיידקים אחרים ( סלמונלה ועוד), נגיפי הרפס (מחלת הפצ'קו), נגיף הפוליומה ועוד . פה ושם נתקלים גם בטפילים הפוגעים בכבד. ציפורים הנגועות כרונית בנגיף הרפס עלולות לפתח בנוסף לפפילומות גם גידולים של צינוריות המרה בכבד ו\או של צינורות הלבלב.
הכבד מהווה אתר יעד לפגיעות של רעלים שונים, תרופות במינון עודף, ומחלות הקשורות בתזונה לקויה. כבד שומני הוא כבד שתאיו עברו תהליך ניווני כך שהם מכילים כמויות גדולות של שומן, ואינם מתפקדים כרגיל. התופעה שכיחה למדי בגוזלים שמקבלים עודף מזון בהאכלת-יד, ושלא לפי הוראות יצרן הפורמולה. לרוב זה קורה בגוזלים שכבר גדולים יחסית, אך כאלה שעדיין לא עצמאיים. כבד שומני מופיע גם בתוכים שניזונים על תערובות זרעים לאורך זמן, במיוחד קוקטילים, קווקרים, גאלות, אמזונות ודומיהן. לעתים קרובות ציפורים אלו מתות מוות פתאומי, ואם יש סימנים מקדימים – הם אינם ספציפיים.
אגירת ברזל בעודף גורמת אף היא לנזק לכבד. התופעה שכיחה יותר בטוקאנים, מיינות, ציפורי גן עדן ועוד, אך מינים מסוימים של תוכים (לורים, כנראה גם ארות מהמינים הירוקים) עלולים לפתח את המחלה. הזנת מינים אלו בכופתיות דלות ברזל (עד 80 ppm) מקטינה את הסיכון שלהם לחלות.
הלבלב:
הלבלב מחולק ל- 3-4 אונות בציפורים, צמוד ללולאת התריסריון, ומתנקז לתריסריון בסמוך לנקודת ניקוז המרה. הלבלב אחראי על ייצור מיצי עיכול המפרקים חלבונים ושומנים במעי הדק. ללא פעילות זו הציפור צפויה לרזות בצורה דרסטית ולהפריש לשלשת בהירה ושמנונית. תפקיד חשוב נוסף של הלבלב הוא ייצור הורמונים, שהידועים ביניהם הוא "אינסולין" ו"גלוקגון". הורמונים אלה אחראים על בקרת רמת הגלוקוזה בדם (ותהליכים נוספים רבים). פגיעה בלבלב עלולה להיגרם כתוצאה מהדבקה בנגיפים מסוימים (קבוצת פארהמיקסו הכוללת את נגיפי ניו - קאסטל, קדחת הנילוס המערבי ועוד), חשיפה לרמות רעילות של אבץ ועוד.
הטלה פנימית בנקבות עלולה לגרום דלקת קשה בחלל הבטן, המערבת לעתים את הלבלב. גידולים של צינורות הלבלב קשורים בנשאות כרונית של נגיפי הרפס. סוכרת נדירה בתוכיים גדולים, והטיפול בהם בד"כ דורש אינסולין. המחלה שכיחה יותר בקוקטילים ותוכונים, שם היא כנראה על רקע תזונתי. הסימן הברור ביותר למחלה הוא שתייה והשתנה מרובה (לשלשת רטובה ביותר), ובד"כ גם אכילה מרובה תוך ירידה במשקל. סוכרת חולפת רואים לפעמים בעקבות הטלה פנימית בנקבות תוכי.

---

מערכת העיכול בציפורים כוללת אברים רבים, ולכל אחד יש תפקיד ספציפי

פעולת העיכול מתחילה בכניסה של מזון דרך המקור ומסתימת בהפרשת הפסולת - ביציאת הצואה מפתח הקלואקה (הביב), חלק מהמזון מתפרק ונספג דרך המעי הדק אל הדם.
העיכול מתחיל בפה

העיכול מתחיל בפה החרטומי (המקור) של הציפור שמחליף את השיניים והשפתיים של יונקים.
ממדי המקור נקבעים על-פי סוג הציפור והדיאטה שנצרכת: אוכלי זירעונים כגון הפינקים הם בעלי מקור קצר ועבה.
בדומה למקור, הלשון של הציפור, מסתגלת לסוגי המזונות שהציפור אוכלת.
רוב הציפורים הן בעלי בלוטת ריר והמקור והלשון עוזרים לציפור לרכך את המזון לבליעה.
המקור

כאמור, צורת המקור של העוף מותאמת לסוגי המזון שמהם הוא ניזון.
מדוע צורת המקור חשובה כל כך אצל העופות? - בפה (המקור) של העופות אין שיניים, ולכן הם אינם יכולים ללעוס את המזון. 
אז מה עושים? - עופות שניזונים ממזון קטן (זרעים, בעלי-חיים קטנים) בולעים אותו בשלמותו, ואילו עופות דורסים, הניזונים מבעלי-חיים גדולים יותר (מכרסמים, ציפורי שיר) קורעים חתיכות מהטרף ובולעים אותן.
המקור מאפשר לעופות לתפוס את הטרף או לקרוע ממנו חתיכות. הוא בנוי מעצמות, ועליהן ציפו קרני. 
עצמות המקור מחוברות לגולגולת במפרקים, שמאפשרים למקור לנוע. פעולות הכיווץ וההרפיה של השרירים המחברים את עצמות המקור אל הגולגולת, גורמות למקור להיפתח ולהיסגר בעת האכילה.
מגוון צורות המקור

גודלו וצורתו של המקור משתנה מעוף לעוף, וממין למין. 
השוני במאפיינים אלה נובע מהשוני בשימוש שנעשה במקור. 
הפרושים הרבים של איי גלפאגוס, שעיקר שונותם היא בצורת מקורם המשמש ללכידת ואכילת מזונות שונים, היוו בסיס לתורת האבולוציה של צ'ארלס דרווין.
דוגמאות לעופות בעלי מקורים מיוחדים: פלמינגו, כפן (בצורת כף), חופמאים שונים (מקור ארוך ודק), תוכי ים (עבה וצבעוני), צלוב המקור (לפיצוח איצטרובלים) הקוליברי והצופית (דק וחרמשי).
זפק

הזפק הוא כעין כיס בקצה הוושט של העוף שבו נאסף האוכל.
בזפק מצויות בלוטות המפרישות נוזל שמרכך את המזון בדרכו לקיבת השרירים.
קיבת השרירים "טוחנת" את המזון ומכינה אותו לעיכול הסופי.
אחרי שהמזון עוזב את הפה הוא עובר דרך הוושט אל הזפק שמשמש כמקום אחסנה זמני ומאפשר למזון להתרכך לפני שהוא ממשיך הלאה. אצל ציפורים שמגדלים גוזלים, הזפק מייצר "חלב" שבו האם מאכילה את הגוזלים.
הנה תמונה של צורות שונות  של זפק בזנים שונים של ציפורים

מערכת העיכול ומיצי עיכול
מיצי עיכול, אנזימים, חומצת כלור, פאפסין, מופרשת ע"י התאים שבזפק ומתחיל תהליך של פירוק המבנה הכימי של חומרי המזון.
הקורקבן מבצע את התהליך "משחיז" ומפרק את המזון ועושה אותו קל יותר לעיכול ולפעולת הפירוק של האנזימים.
ברוב צפרים הקורקבן מכיל גרגירי חול כדי לסייע בתהליך ה"השחזה", בתמונה רואים קורקבן בחלק התחתון.
הפה (המקור)
הפה של הציפורים באופן ברור שונה משל היונקים, אין להם שיניים והלסתות שלהם מכוסות מקור, הציפורים לא לועסות את המזון ומשלימים את זה ע"י המקור והקורקבן.
אחרי שהמזון עוזב את הפה הוא עובר דרך הוושט, אל  הזפק שמשמש כמקום אחסנה זמני. הזפק מאפשר למזון להתרכך לפני שהוא ממשיך במסעו במערכת העיכול.
בעונת הרבייה, כשבועיים אחרי הבקיעה הזפק מיצר מעין "חלב" שאיתו, הנקבה מאכילה את הגוזלים.

המעי הדק
למעי הדק שני תפקידים עיקריים:

1. עיכול כימי של המזון - פחמימות, חלבונים ותחילת עיכול השומנים הקשים לעיכול ואינם נספגים בחלק זה, אלא רק במעי הגס וזאת לאחר שהפכו לחומצות השומניות - יחידות הבניין שלהם.
   
2. ספיגה של יחידות הבניין הללו אל הדם.
   
   המזון המומס עוזב את הקיבה בסדרה של פרצים, הנשלטים על-ידי שסתום השוער (Pylorus), ונכנס למעי הדק; במעי הדק מתעכל האוכל ונכנס לזרם הדם.
   לאחר סנטימטרים ספורים, מתחברים שני צינורות מהלבלב והכבד אל המעי הדק. אברים אלה מספקים אנזימים, הדרושים לפירוק השומנים והפרוטאינים.
   רק בצורה זו, הם יכולים לעבור דרך המעיים אל תוך זרם הדם. האנזימים הללו הכרחיים לטורפים. אלה המגיעים מהלבלב, מתחילים מיד לפרק את האוכל המומס למרכיבים הבסיסיים שלו; וממשיכים לעשות זאת במשך מעבר המזון לאורך המעי דק.
   השומן אינו נמס במים, ולכן נדרש לו טיפול מיוחד. פה נכנסים לתמונה מיצי המרה. מרה מיוצרת בכבד ומאוחסנת בכיס-המרה (לתוכים אין כיס מרה), עד לזמן שבו נזקקים לה. כאשר מתגלה שומן במעי הדק – משתחררת מרה, ונכנסת למעיים דרך הצינור המתאים. מרה מתנהגת בדיוק כמו חומרי-ניקוי ביתיים: היא הופכת את השומן למעין תחליב, כדי להפוך אותו למסיס במים. פעולה זו הופכת את השומן מותאם לעיכול באמצעות האנזימים המתאימים.
   

המעי הגס
לאחר שהאוכל המומס עבר פירוק וספיגה במעי הדק, ובעצם הסתיים התהליך בו המעי סופג את החומרים המזינים – נותרה למעי הגס פעולה אחת לבצע. יהיה זה בזבוז, להרשות את בריחתם של כל המים שהיו מעורבים עד כה בעיכול. המעי הגס ממצה את המים, ודוחס את שאר חומרי הפסולת שנותרו לנפח קטן; וזו מאוחסנת במעי הגס, עד שהיא יוצאת דרך פתח הקלואקה (cloaca).

קרדיט: המרפאה האקזוטית