<![CDATA[פורום תוכיפדיה - כל הפורומים]]>

<![CDATA[פורום תוכיפדיה - כל הפורומים]]> https://tukipedia.com/ Thu, 05 Nov 2026 12:10:29 +0000 MyBB <![CDATA[בריאות יונים בשובך: מניעת קנקר, קוקסידיה, תולעים וכינים – מדריך מעשי]]> https://tukipedia.com/showthread.php?tid=5023 Thu, 05 Nov 2026 08:13:19 +0000 https://tukipedia.com/showthread.php?tid=5023

[Image: tukipedia-pigeon-loft-health.webp]

מי שמגדל יונים יודע: שובך אחד חולה יכול להפיל להקה שלמה תוך שבוע. רוב הבעיות לא מתחילות ביום אחד. הן נבנות לאט, מלחות, ממים מלוכלכים, מצפיפות ומטפילים שאף אחד לא בדק.
החדשות הטובות הן שאפשר למנוע את רוב הצרות בשגרה פשוטה. במדריך הזה נעבור על ארבע הבעיות הנפוצות ביותר בשובך הביתי: קנקר (טריכומונס), קוקסידיה, תולעים וטפילים חיצוניים. נסביר איך מזהים, איך מונעים ומתי חייבים וטרינר.

למה השובך הוא נקודת הפתיחה
יונה בריאה מתחילה בשובך יבש, מאוורר ולא צפוף. לחות ולשלשת רטובה הן קרקע נוחה לביצי תולעים ולאואוציסטות של קוקסידיה. אבק וזבל ישן מושכים קרדיות וכינים.

שמרו על רצפה יבשה. מגרדים לשלשת לפחות פעם בשבוע, ובחורף אפילו יותר.
אוורור בלי רוח פרצים. פתחי אוורור גבוהים, ולא זרם אוויר ישיר על מקומות הישיבה.
לא להעמיס. שובך צפוף הוא שובך חולה. כל יונה צריכה מקום ישיבה משלה.
כלי מים נקיים כל יום. שוטפים, מברישים ומחליפים מים. בכלי מים מלוכלך הטפילים עוברים מיונה ליונה.
הסגר ליונים חדשות. כל יונה שנכנסת לשובך עוברת שבועיים-שלושה בכלוב נפרד, עם מעקב ובדיקה.

מי שרק מתחיל, ימצא את היסודות במדריך איך להתחיל לגדל יונים באתר טריפל פט.

קנקר (טריכומונס) – האויב מספר אחת
קנקר נגרם על ידי טפיל זעיר בשם Trichomonas gallinae. הוא חי בפה, בוושט ובזפק. ההורים מעבירים אותו לגוזלים דרך "חלב הזפק", ולכן גוזלים בני כמה שבועות נפגעים הכי קשה. הוא עובר גם דרך כלי מים משותפים.

איך מזהים?

נקודות או "כפתורים" צהבהבים בפה ובגרון.
יונה שפותחת את המקור, בולעת בקושי ומשאירה אוכל.
ירידה במשקל, נוצות פרועות ושלשת רירית.
ריח לא נעים מהפה.

חשוב לדעת: הרבה יונים בוגרות נושאות את הטפיל בלי שום סימן. לכן בשובך עם היסטוריה של קנקר נהוג לעשות טיפול מונע לפני עונת הרבייה, ולא רק כשכבר רואים גוזל חולה.
לטיפול ביונים יש תכשירים ייעודיים, כמו רונידזול 10% של Care4Birds, אבקה שמומסת במי השתייה. משתמשים בה רק לפי העלון או לפי הנחיית וטרינר. מינון חסר וטיפולים חוזרים בלי צורך גורמים לעמידות של הטפיל.
מידע וטרינרי מסודר על המחלה, דרכי ההדבקה והאבחון אפשר למצוא ב-Merck Veterinary Manual.

קוקסידיה – כשהשלשת משתנה
קוקסידיה היא טפיל מעיים. כמעט בכל שובך יש מעט ממנה, והיונים מפתחות חסינות חלקית. הבעיה מתחילה כשיש לחות, צפיפות או לחץ: גוזלים בגמילה, אחרי תחרות או אחרי מחלה אחרת.

סימנים נפוצים:

שלשת מימית או ירקרקה, לפעמים עם ריר.
יונה מכווצת, שותה הרבה ואוכלת מעט.
ירידה בכושר ובמשקל.

הדרך הכי טובה למנוע: שובך יבש ונקי. הביצים של הטפיל צריכות לחות כדי להפוך למדבקות. אם יש חשד, בדיקת צואה אצל וטרינר תגיד בדיוק מה יש ובאיזו כמות. כך לא מטפלים "על עיוור".

תולעים – בעיה שקטה
תולעים עגולות ותולעי שערה נפוצות ביונים, במיוחד ביונים שיוצאות לחצר או מסתובבות על האדמה. יונה עם תולעים יכולה להיראות בסדר, אבל היא לא עולה במשקל, טסה פחות טוב ומגדלת גוזלים חלשים.

נהוג לתלע את כל הלהקה יחד, לפני עונת הרבייה ואחרי החלפת הנוצות.
אחרי תילוע מנקים את השובך היטב, כדי שהביצים שיצאו בשלשת לא ידביקו מחדש.
תכשיר כמו מוקסידיקטין פלוס מתאים לעופות, יונים וציפורים, ופועל גם על תולעים וגם על חלק מהטפילים החיצוניים. משתמשים רק לפי ההוראות.

כינים וקרדיות – לבדוק מתחת לכנף
טפילים חיצוניים לא תמיד רואים במבט חטוף. צריך להרים יונה, לפתוח כנף ולהסתכל מול האור. חורים קטנים בנוצות, גירוד מוגבר ויונים חסרות מנוחה בלילה הם סימן לבדוק.
קרדית אדומה מסתתרת בסדקים של השובך ביום ויוצאת בלילה למצוץ דם. לכן הטיפול חייב לכלול גם את היונים וגם את המבנה.

לטיפול נקודתי ביונים: תרסיס Pertixine נגד קרדיות וכינים, לפי התווית ובמקום מאוורר.
לסביבה ולקינים: אקריתין אבקה 1%, בהרחקה ממזון וממים.
אמבטיה פעם-פעמיים בשבוע עוזרת ליונים לשמור על נוצות נקיות ומפחיתה טפילים.

חיזוק אחרי טיפול ובעונות עומס
טיפול תרופתי, החלפת נוצות ורבייה מעייפים את הגוף. בשלבים האלה כדאי לתמוך בתזונה טובה ובתוספים מתאימים, ולא להגזים:

ספירולינה ליונים Röhnfried Spiru Plus – עם גדילן ולציטין, מעורבבת במזון, לגוזלים ואחרי טיפולים.
Tollyamin Forte – חומצות אמינו, ויטמיני B ואלקטרוליטים במים, לרבייה ולהחלפת נוצות.

עוד אפשרויות יש בקטגוריית ויטמינים ותוספי תזונה לעופות ויונים.

לוח שנה פשוט לשובך בריא

כל יום: מים טריים, כלים נקיים, הסתכלות על השלשת ועל ההתנהגות.
כל שבוע: גירוד הרצפה, אמבטיה, בדיקה מתחת לכנפיים של כמה יונים.
לפני עונת הרבייה: בדיקת צואה, תילוע, טיפול מונע לקנקר לפי הצורך, ניקוי יסודי של תאי הקינון.
אחרי החלפת נוצות: תילוע נוסף ובדיקת טפילים חיצוניים.
פעם בשנה: חיסון נגד פרמיקסו (PMV) דרך וטרינר.

שאלות נפוצות
האם אפשר לתת טיפול נגד קנקר "ליתר ביטחון" כל חודש?
לא מומלץ. טיפולים תכופים בלי צורך גורמים לעמידות. עדיף טיפול מונע מתוכנן לפני הרבייה, ובדיקה כשיש סימנים.

גוזל נראה חלש ולא גדל. מה בודקים קודם?
פותחים לו את הפה ומחפשים נקודות צהובות. אחר כך בודקים שלשת ומשקל. אם יש ספק, פונים לווטרינר. בקנקר כל יום חשוב.

האם צריך לטפל בכל השובך אם רק יונה אחת חולה?
בקנקר, תולעים וטפילים חיצוניים בדרך כלל כן, כי הם עוברים בכלי מים ובמגע. את היונה החולה מפרידים קודם.

ראיתי נקודה צהובה בפה. זה בטוח קנקר?
לא תמיד. גם פטרייה (קנדידה), אבעבועות יונים וחוסר בוויטמין A יכולים להיראות דומה. משטח פשוט מהגרון אצל וטרינר נותן תשובה ברורה, וכך לא נותנים תרופה לא נכונה.

כמה זמן לשמור יונה חדשה בהסגר?
לפחות שבועיים, ועדיף שלושה. בזמן הזה בודקים פה, נוצות ושלשת לפני שהיא פוגשת את הלהקה.

סיכום
שובך בריא נבנה מהרגלים קטנים: יובש, ניקיון, מים טריים, הסגר ליונים חדשות ובדיקה קבועה של הפה, הנוצות והשלשת. כשמשהו לא נראה טוב, מזהים מוקדם, מבררים מה הבעיה ומטפלים בתכשיר המתאים ובמינון הנכון.
להרחבה על מחלות נוספות כדאי לקרוא את המאמר מחלות נפוצות בעופות נוי ויונים. מי שרוצה לעלות רמה בניהול השובך ימצא עוד במדריך לגידול יונים מתקדם.
המידע כאן הוא כללי ואינו מחליף בדיקה של וטרינר לעופות.

כתב: צוות טריפל פט – חנות לעופות נוי וחיות מחמד, נצרת.]]>

שמרו על רצפה יבשה. מגרדים לשלשת לפחות פעם בשבוע, ובחורף אפילו יותר.
אוורור בלי רוח פרצים. פתחי אוורור גבוהים, ולא זרם אוויר ישיר על מקומות הישיבה.
לא להעמיס. שובך צפוף הוא שובך חולה. כל יונה צריכה מקום ישיבה משלה.
כלי מים נקיים כל יום. שוטפים, מברישים ומחליפים מים. בכלי מים מלוכלך הטפילים עוברים מיונה ליונה.
הסגר ליונים חדשות. כל יונה שנכנסת לשובך עוברת שבועיים-שלושה בכלוב נפרד, עם מעקב ובדיקה.

נקודות או "כפתורים" צהבהבים בפה ובגרון.
יונה שפותחת את המקור, בולעת בקושי ומשאירה אוכל.
ירידה במשקל, נוצות פרועות ושלשת רירית.
ריח לא נעים מהפה.

שלשת מימית או ירקרקה, לפעמים עם ריר.
יונה מכווצת, שותה הרבה ואוכלת מעט.
ירידה בכושר ובמשקל.

נהוג לתלע את כל הלהקה יחד, לפני עונת הרבייה ואחרי החלפת הנוצות.
אחרי תילוע מנקים את השובך היטב, כדי שהביצים שיצאו בשלשת לא ידביקו מחדש.
תכשיר כמו מוקסידיקטין פלוס מתאים לעופות, יונים וציפורים, ופועל גם על תולעים וגם על חלק מהטפילים החיצוניים. משתמשים רק לפי ההוראות.

לטיפול נקודתי ביונים: תרסיס Pertixine נגד קרדיות וכינים, לפי התווית ובמקום מאוורר.
לסביבה ולקינים: אקריתין אבקה 1%, בהרחקה ממזון וממים.
אמבטיה פעם-פעמיים בשבוע עוזרת ליונים לשמור על נוצות נקיות ומפחיתה טפילים.

ספירולינה ליונים Röhnfried Spiru Plus – עם גדילן ולציטין, מעורבבת במזון, לגוזלים ואחרי טיפולים.
Tollyamin Forte – חומצות אמינו, ויטמיני B ואלקטרוליטים במים, לרבייה ולהחלפת נוצות.

עוד אפשרויות יש בקטגוריית ויטמינים ותוספי תזונה לעופות ויונים.

לוח שנה פשוט לשובך בריא

כל יום: מים טריים, כלים נקיים, הסתכלות על השלשת ועל ההתנהגות.
כל שבוע: גירוד הרצפה, אמבטיה, בדיקה מתחת לכנפיים של כמה יונים.
לפני עונת הרבייה: בדיקת צואה, תילוע, טיפול מונע לקנקר לפי הצורך, ניקוי יסודי של תאי הקינון.
אחרי החלפת נוצות: תילוע נוסף ובדיקת טפילים חיצוניים.
פעם בשנה: חיסון נגד פרמיקסו (PMV) דרך וטרינר.

תוכונים אוסטרלים הם אחד הציפורים הנפוצים בבית. הם קטנים, שמחים וקלים לגידול.
אבל דווקא בעניין התזונה רוב המגדלים טועים. הרבה תוכונים חיים שנים על זרעים בלבד. מבחוץ הם נראים בסדר. מבפנים מתפתחים עודף משקל, כבד שומני וחוסרים בוויטמינים.
במאמר הזה נסביר מהם הצרכים התזונתיים של התוכון האוסטרלי, מה אסור לתת להם בתפריט השבועי, ואיך עוברים לתפריט בריא בלי לחץ.

מה תוכונים אוכלים בטבע?
באוסטרליה תוכוני הבר חיים בלהקות גדולות. הם אוכלים בעיקר זרעי עשבים, וגם עלים, נבטים וזרעים ירוקים שעוד לא התייבשו. הם עפים קילומטרים כל יום ושורפים הרבה אנרגיה.
לעומתם, התוכון בשבי לא עף כמעט. לכן תערובת שומנית מדי, בלי ירקות ובלי תוספים, הופכת מהר לבעיה. צריך לבנות תפריט שמתאים לחיים בכלוב, לא לחיים בטבע.

הבסיס: תערובת זרעים איכותית או כופתיות
ישנן שתי דרכים לבנות את התפריט היומי:

תערובת זרעים מוכנה לתוכונים – דוחן, קנרית, שיבולת שועל ומעט זרעים נוספים.
חשוב לקנות תערובת טרייה, בלי אבק ובלי ריח של עובש.
לבית עם תוכון אחד או שניים מתאימה אריזה קטנה, כמו אוכל לתוכונים באריזה של 1 ק"ג. למגדלים עם להקת ציפורים גדולה משתלם יותר שק גדול, כמו תערובת Deli Nature לתוכונים 20 ק"ג או תערובת הפרימיום של מקור המיקס.
כופתיות (פלטים) – מזון מלא שבו כל ביס מכיל את אותם ויטמינים ומינרלים שהתוכי זקוק להם.
הציפור לא יכולה לבחור רק את מה שהיא אוהבת. וטרינרים לעופות ממליצים בדרך כלל שכופתיות יהיו חלק מרכזי מהתפריט.
אפשר לראות את האפשרויות בקטגוריית כופתיות לתוכים.
עיין גם כאן: מהם מרכיבי המזון שהתוכי צריך לקבל כדי שתהיה לו תזונה מאוזנת?

גם הצוות הווטרינרי של ה-Royal Veterinary College בלונדון כותב שתערובות זרעים לבדן לא נותנות איזון תזונתי מלא, וממליץ על מזון מלא איכותי (דף ההנחיות לבעלי תוכונים של RVC).

כמה אוכל תוכון צריך ביום?
תוכון בוגר שוקל בערך 30–40 גרם. ביום הוא אוכל בערך 1–2 כפיות שטוחות של זרעים או כופתיות. זה מעט ממה שנראה בכלי.
טיפ חשוב: תוכונים מקלפים את הזרעים ומשאירים את הקליפות בתוך הכלי. מלמעלה נראה שהכלי מלא, אבל מתחת אין כלום. נשפו על הכלי או רוקנו אותו כל יום, ומלאו מחדש.

ירקות ועלים – כל יום, לא רק בחגים
ירקות טריים הם החלק שהכי חסר אצל תוכונים בבית. הם נותנים ויטמין A, סיבים ומים. מתחילים בכמויות קטנות.
ראה גם כאן: ירקות בטוחים לציפורי חיות מחמד לאכול / אליסון קלהגן

ברוקולי, כרוב ניצנים ועלי סלק
עלי חסה ירוקים כהים, פטרוזיליה בכמות קטנה, עולש
נבטים טריים ודוחן מונבט
פירות: תפוח בלי גרעינים, אגס, ענבים – רק מעט, כי יש בהם הרבה סוכר

שוטפים היטב, חותכים לחתיכות קטנות או תולים עלה שלם על הסורגים. מוציאים את השאריות אחרי כמה שעות, כדי שלא יתקלקלו.

פינוקים: דוחן, חטיפים ומזון ביצים
תוכונים אוהבים מאוד מַ‏כְבֵּ‏ד - מכבד (אשכול דוחן). זה בסדר, אבל זה פינוק ולא ארוחה. חצי עד אשכול קטן אחד בשבוע מספיק.
דוחן סנגלי ויטאפול מצוין גם ככלי עזר באילוף – מחזיקים אשכול ביד והתוכון לומד לבוא.
מדי פעם אפשר לתלות בכלוב מקל חטיף פירות של FLY. זה גם אוכל וגם העסקה.
בתקופת רבייה, חילוף הנוצות או אחרי מחלה, התוכון צריך יותר חלבון. כאן נכנס מזון ביצים חצי יבש לפרקטים – כפית קטנה ביום בתקופות האלה.
עיין גם כאן: מזון ביצים

סידן, מינרלים ומים
* סידן – חשוב במיוחד לנקבות. נקבה שמטילה בלי סידן מספיק עלולה לסבול מעצירת ביצה. תלו בכלוב אבן סידן לציפורים או סבידה (שלד של דיונון).
* יוד – תוכונים רגישים לחוסר יוד, שיכול לגרום להגדלה של בלוטת התריס. כופתיות ותוספי מינרלים טובים מכילים יוד.
* מים – מים טריים כל יום. כלי מים פתוח מתלכלך מהר, לכן מחליפים ושוטפים אותו כל בוקר.

תפריט מאוזן לדוגמה ליום אחד
כך יכול להיראות יום רגיל של תוכון בוגר ובריא:

בבוקר – צלחת קטנה של ירקות טריים: מעט ברוקולי, גזר מגורד ועלה ירוק. בבוקר התוכון רעב ומוכן לנסות דברים חדשים.
בצהריים – מוציאים את שאריות הירקות. בכלי האוכל יש 1–2 כפיות של תערובת זרעים מעורבת עם כופתיות.
אחר הצהריים – זמן משחק מחוץ לכלוב. אפשר לתת כמה גרגרי דוחן מהיד כפרס.
בערב – בודקים שנשאר אוכל אמיתי בכלי, מנקים קליפות ומוודאים שהמים נקיים.

פעם או פעמיים בשבוע אפשר להוסיף חתיכה קטנה של פרי. בתקופת החלפת נוצות מוסיפים כפית של מזון ביצים. אין צורך להיות מושלמים כל יום. מה שחשוב הוא הגיוון לאורך השבוע.

מה אסור לתת לתוכון?

אבוקדו – רעיל לציפורים, גם בכמות קטנה
שוקולד, קפה ותה
אלכוהול
אוכל מלוח ומטוגן: חטיפים, צ'יפס, לחם עם חמאה
בצל ושום
גרעינים של תפוח ושל פירות עם חרצן

איך עוברים מזרעים לתפריט בריא?
תוכון שאכל רק זרעים כל חייו לא יזהה כופתיות או ירקות כאוכל. אל תוציאו את הזרעים בבת אחת. הוא עלול פשוט לא לאכול.

מערבבים מעט כופתיות בתוך הזרעים, ומעלים את הכמות בהדרגה במשך 3–6 שבועות.
מגישים ירקות בבוקר, כשהתוכון רעב.
אוכלים "ליד" התוכון – ציפורים לומדות מחיקוי.
שוקלים את התוכון פעם בשבוע במשקל מטבח. ירידה של יותר מ-10% היא סימן לעצור ולהתייעץ
עיין גם כאן: איך להרגיל את התוכי שלך לאכול כופתיות?

תזונה נכונה היא הדבר שהכי משפיע על תוחלת החיים. אפשר לקרוא על זה עוד במאמר כמה זמן תוכי חי, ועל תזונה של תוכים בכלל במדריך מה תוכים אוכלים.

שאלות נפוצות
* האם תוכון יכול לחיות רק על זרעים?
הוא יכול לשרוד, אבל לאורך שנים זה מעלה סיכון לעודף משקל, גידולי שומן, כבד שומני וחוסר בוויטמין A. עדיף לשלב ירקות וכופתיות.
* כמה פעמים ביום מאכילים תוכון?
מנה אחת בבוקר מספיקה, עם בדיקה בערב שנשאר אוכל אמיתי בכלי ולא רק קליפות.
* האם צריך לתת לתוכון חצץ?
תוכונים מקלפים את הזרעים ולא בולעים אותם שלמים, לכן ברוב המקרים לא צריך חצץ. כמות גדולה של חצץ אפילו עלולה להזיק. סידן כן צריך.
* איך יודעים שהתוכון אוכל מספיק?
תוכון בריא פעיל, נוצותיו מבריקות, והלשלשת שלו מגובשת. אם הוא יושב נפוח וישנוני, זה סימן לבדוק. ראו גם איך מזהים סימני מחלה בציפור.

לסיכום
תפריט מאוזן לתוכון בנוי משלושה חלקים: בסיס של זרעים איכותיים או כופתיות, ירקות טריים כל יום, ופינוקים במידה. מוסיפים סידן ומים נקיים, ומשנים הרגלים בהדרגה. כך התוכון יהיה פעיל, צבעוני ובריא לאורך שנים.
את כל סוגי המזון והתוספים לתוכונים אפשר למצוא בקטגוריית מזון לתוכים בטריפל פט.

כתב: צוות טריפל פט – חנות לעופות נוי וחיות מחמד, נצרת.]]> [Image: PREevKd.jpeg]

תערובת זרעים מוכנה לתוכונים – דוחן, קנרית, שיבולת שועל ומעט זרעים נוספים.
חשוב לקנות תערובת טרייה, בלי אבק ובלי ריח של עובש.
לבית עם תוכון אחד או שניים מתאימה אריזה קטנה, כמו אוכל לתוכונים באריזה של 1 ק"ג. למגדלים עם להקת ציפורים גדולה משתלם יותר שק גדול, כמו תערובת Deli Nature לתוכונים 20 ק"ג או תערובת הפרימיום של מקור המיקס.
כופתיות (פלטים) – מזון מלא שבו כל ביס מכיל את אותם ויטמינים ומינרלים שהתוכי זקוק להם.
הציפור לא יכולה לבחור רק את מה שהיא אוהבת. וטרינרים לעופות ממליצים בדרך כלל שכופתיות יהיו חלק מרכזי מהתפריט.
אפשר לראות את האפשרויות בקטגוריית כופתיות לתוכים.
עיין גם כאן: מהם מרכיבי המזון שהתוכי צריך לקבל כדי שתהיה לו תזונה מאוזנת?

ברוקולי, כרוב ניצנים ועלי סלק
עלי חסה ירוקים כהים, פטרוזיליה בכמות קטנה, עולש
נבטים טריים ודוחן מונבט
פירות: תפוח בלי גרעינים, אגס, ענבים – רק מעט, כי יש בהם הרבה סוכר

בבוקר – צלחת קטנה של ירקות טריים: מעט ברוקולי, גזר מגורד ועלה ירוק. בבוקר התוכון רעב ומוכן לנסות דברים חדשים.
בצהריים – מוציאים את שאריות הירקות. בכלי האוכל יש 1–2 כפיות של תערובת זרעים מעורבת עם כופתיות.
אחר הצהריים – זמן משחק מחוץ לכלוב. אפשר לתת כמה גרגרי דוחן מהיד כפרס.
בערב – בודקים שנשאר אוכל אמיתי בכלי, מנקים קליפות ומוודאים שהמים נקיים.

אבוקדו – רעיל לציפורים, גם בכמות קטנה
שוקולד, קפה ותה
אלכוהול
אוכל מלוח ומטוגן: חטיפים, צ'יפס, לחם עם חמאה
בצל ושום
גרעינים של תפוח ושל פירות עם חרצן

מערבבים מעט כופתיות בתוך הזרעים, ומעלים את הכמות בהדרגה במשך 3–6 שבועות.
מגישים ירקות בבוקר, כשהתוכון רעב.
אוכלים "ליד" התוכון – ציפורים לומדות מחיקוי.
שוקלים את התוכון פעם בשבוע במשקל מטבח. ירידה של יותר מ-10% היא סימן לעצור ולהתייעץ
עיין גם כאן: איך להרגיל את התוכי שלך לאכול כופתיות?

בסוף הסתיו מגדלים רבים שמים לב לאותו דבר: התרנגולות כמעט מפסיקות להטיל. סל הביצים שהיה מלא בקיץ מתרוקן, ולפעמים גם הנוצות נושרות בכל הלול. זה מבהיל, אבל ברוב המקרים זה טבעי לגמרי.
במאמר הזה נסביר למה זה קורה, מה אפשר לעשות כדי לעזור לתרנגולות לעבור את החורף בבריאות, ומתי כדאי לחשוד בבעיה אמיתית.

למה תרנגולות מטילות פחות בחורף?

הסיבה הראשונה היא משך שעות האור.
מערכת ההטלה של התרנגולת מגיבה לאורך היום. כשהיום מתקצר מתחת ל-12 שעות בערך, הגוף מקבל אות שהעונה לא מתאימה לגידול גוזלים, וההטלה יורדת.
הסיבה השנייה היא חילוף הנוצות (מולטינג). רוב התרנגולות הבוגרות מחליפות נוצות פעם בשנה, בדרך כלל בסתיו. בניית נוצות חדשות דורשת הרבה חלבון, ולכן הגוף "עוצר" את ייצור הביצים. התהליך יכול להימשך כמה שבועות ואף כמה חודשים.

סיבות נוספות:

גיל – פרגיות מתחילות להטיל בגיל 18–22 שבועות. שיא ההטלה הוא בשנה-שנתיים הראשונות, ומגיל 3–4 ההטלה נעשית לא סדירה.
קור ולחות – לול רטוב וקר גורם לתרנגולת להשקיע אנרגיה בחימום הגוף במקום בהטלה.
מזון לא מתאים – מזון דל בחלבון או בסידן, או יותר מדי שאריות ולחם.
מים קפואים או מלוכלכים – תרנגולת שלא שותה מספיק מפסיקה להטיל מהר מאוד.
דגירה – תרנגולת דוגרת לא מטילה, וזה יכול להימשך 3–6 שבועות.

תזונה נכונה בחורף
בחורף התרנגולות אוכלות יותר, כי הן צריכות אנרגיה ליצירת חום. בזמן חילוף הנוצות הן צריכות גם יותר חלבון. הבסיס צריך להיות תערובת מטילות מקצועית, ולא רק גרעינים או שאריות מהמטבח.
למשל, תערובת מטילות Garvo 717 בנויה בדיוק לתרנגולות בעונת הטלה ורבייה. אפשר לראות עוד אפשרויות בקטגוריית המזון לתרנגולות ואפרוחים.

מספר כללים פשוטים:

התערובת צריכה להיות לפחות 85%–90% מהתפריט שהתרנגולת אוכלת.
בזמן חילוף הנוצות אפשר להוסיף מעט חלבון, כמו זחלים של שחרורית הקמח, אבל במידה. אפשר גם זחלים מיובשים של שחרורית הקמח (תולעים מיובשות)
גרעינים ותירס מפוצץ – רק כחטיף קטן אחר הצהריים. הם מחממים, אבל דלים בחלבון.
להקפיד על מקור סידן, כדי שקליפת הביצה תהיה חזקה כשההטלה חוזרת.

כדי שהמזון יישאר יבש ונקי, עדיף כלי האכלה סגור ומוגבה מהקרקע ולא צלחת על הרצפה. ללהקה קטנה מתאים מאכיל לתרנגולות 3 ק"ג עם ידית, וללהקה גדולה יותר מאכיל עופות 8 ק"ג עם רגליים. מאכיל מוגבה גם מקטין את הגישה של עכברים ויוני בר לאוכל.

מים – הדבר שהכי קל לשכוח
ביצה מורכבת ברובה ממים. גם בחורף תרנגולת צריכה מים נקיים כל הזמן. בבקרים קרים המים עלולים להיות קפואים או קרים מאוד, והתרנגולות פשוט שותות פחות.

מה עושים:

מחליפים מים כל יום, ובבקרים קרים בודקים שהם לא קפואים.
משתמשים בכלי שתייה סגור שלא מתלכלך מאדמה ומצע, כמו מתקן שתייה לתרנגולות 3 ליטר.
מניחים את כלי המים על משטח מוגבה, כך שהמצע סביבו נשאר יבש.

הלול בחורף: יבש, מאוורר ובלי רוח ישירה
תרנגולות בוגרות עמידות לקור יותר ממה שנדמה. הנוצות שלהן הן בידוד טוב. מה שמזיק להן באמת זה רטיבות ורוח ישירה.

סוגרים פתחים שדרכם נכנסת רוח בגובה המוטות, אבל משאירים אוורור בחלק העליון של הלול. בלי אוורור מצטברים אמוניה ולחות.
מחליפים מצע רטוב מהר. מצע יבש ועבה שומר על חום הרגליים.
דואגים לתאי הטלה נקיים ומרופדים. תא נוח מעודד הטלה במקום ולא בפינות. תיבת קינון עם ביצה מתגלגלת שומר על הביצים נקיות ומקטין את הסיכון שהתרנגולות יתחילו לאכול ביצים.
מומלץ תיבת קינון אחד לכל 4 תרנגולות בערך.

לגבי חימום: לתרנגולות בוגרות ובריאות בדרך כלל לא צריך חימום. מנורת חימום מתאימה בעיקר לאפרוחים, לתרנגולות חולות או לגזעים קטנים בלילות קרים מאוד. אם כבר משתמשים בה, למשל נורת חימום אינפרא אדום 250W, חשוב לתלות אותה היטב, רחוק מהמצע ומהנוצות, כדי למנוע סכנת שריפה.

האם כדאי להוסיף תאורה מלאכותית?
אפשר להוסיף תאורה.
מחקרים מראים שתאורה של 14–16 שעות ביום שומרת על הטלה גם בחורף. הדרך המומלצת היא להדליק אור בבוקר מוקדם ולתת לשקיעה לקרות באופן טבעי, כך שהתרנגולות עולות למוטות בחושך הדרגתי.
מצד שני, יש מגדלים שמעדיפים לתת לתרנגולות "חופשת חורף". המנוחה הזו טבעית ומאפשרת לגוף להתאושש. זו החלטה אישית. אם מוסיפים אור, חשוב שהתזונה תהיה מלאה, עם מספיק חלבון וסידן.
מידע נוסף על הנושא אפשר למצוא במדריך של שירות ההדרכה של אוניברסיטת אריזונה.

מתי זה כבר לא טבעי?
ירידה בהטלה בחורף היא נורמלית. אבל כדאי לבדוק את התרנגולות מקרוב אם רואים:

ישיבה מכווצת, נוצות סתורות ועיניים חצי סגורות.
שלשולים, ירידה במשקל או הפסקת אכילה.
כרבולת חיוורת מאוד יחד עם חולשה.
גירוד חזק ואזורים קירחים מחוץ לעונת החלפת הנוצות. זה יכול להיות סימן לאקריות או כינים.

במקרים כאלה כדאי להתייעץ עם וטרינר לעופות.

שאלות נפוצות
* כמה זמן נמשך תהליך חילוף הנוצות?
בדרך כלל בין 8 ל-16 שבועות. אצל חלק מהתרנגולות זה מהיר יותר, ואצל אחרות לוקח יותר זמן.

* האם פרגית צעירה תטיל בחורף?
פרגיות שבקעו באביב לרוב לא מחליפות נוצות בסתיו הראשון שלהן, ולכן הן ממשיכות להטיל גם בחורף, אם כי פחות.

* האם לתת לתרנגולות מים חמימים?
מים פושרים בבוקר קר עוזרים לתרנגולות לשתות יותר. אין צורך במים חמים.

* עד איזה גיל תרנגולת מטילה?
ההטלה יורדת עם השנים, אבל תרנגולת יכולה לחיות עוד הרבה שנים אחרי זה.
הרחבנו על כך במאמר כמה זמן תרנגולת חיה.

* התרנגולות שלי אוכלות את הביצים. מה עושים?
זו בעיה נפוצה, במיוחד כשחסר סידן או כשהביצים נשארות זמן רב בתא. כל הסיבות והפתרונות מופיעים במאמר תרנגולות אוכלות ביצים.

רשימת בדיקה קצרה לחורף
לפני שמתחילים לדאוג, בודקים את הנקודות האלה:

האם המאכיל מלא בתערובת מטילות, ולא רק בגרעינים?
האם יש מים נקיים ולא קפואים מהבוקר ועד הערב?
האם המצע יבש, והאם יש רוח ישירה בגובה המוטות?
האם תאי ההטלה נקיים, ויש מספיק מהם לכל הלהקה?
האם רואים נוצות חדשות צומחות? אם כן, זו כנראה החלפת נוצות רגילה.
האם יש תרנגולת שיושבת כל היום בתא ולא יוצאת? ייתכן שהיא דוגרת.

אם התשובות טובות והתרנגולות נראות בריאות ופעילות, כנראה שצריך פשוט סבלנות.

סיכום
ירידה בהטלה בחורף היא בדרך כלל תגובה טבעית לקיצור שעות היום ולהחלפת הנוצות.
מה שאנחנו יכולים לעשות זה לתת לתרנגולות את התנאים המיטביים: תערובת מטילות איכותית, מים נקיים שלא קופאים, לול יבש בלי רוח ישירה ותאי הטלה נוחים. עם הטיפול הזה, ברוב המקרים ההטלה חוזרת בהדרגה כששעות האור מתארכים לקראת סוף החורף.
יש לכם טיפים משלכם מהלול בחורף? נשמח לשמוע בתגובות.

כתב: צוות טריפל פט – חנות לעופות נוי וחיות מחמד, נצרת.]]>

הסיבה הראשונה היא משך שעות האור.
מערכת ההטלה של התרנגולת מגיבה לאורך היום. כשהיום מתקצר מתחת ל-12 שעות בערך, הגוף מקבל אות שהעונה לא מתאימה לגידול גוזלים, וההטלה יורדת.
הסיבה השנייה היא חילוף הנוצות (מולטינג). רוב התרנגולות הבוגרות מחליפות נוצות פעם בשנה, בדרך כלל בסתיו. בניית נוצות חדשות דורשת הרבה חלבון, ולכן הגוף "עוצר" את ייצור הביצים. התהליך יכול להימשך כמה שבועות ואף כמה חודשים.

סיבות נוספות:

גיל – פרגיות מתחילות להטיל בגיל 18–22 שבועות. שיא ההטלה הוא בשנה-שנתיים הראשונות, ומגיל 3–4 ההטלה נעשית לא סדירה.
קור ולחות – לול רטוב וקר גורם לתרנגולת להשקיע אנרגיה בחימום הגוף במקום בהטלה.
מזון לא מתאים – מזון דל בחלבון או בסידן, או יותר מדי שאריות ולחם.
מים קפואים או מלוכלכים – תרנגולת שלא שותה מספיק מפסיקה להטיל מהר מאוד.
דגירה – תרנגולת דוגרת לא מטילה, וזה יכול להימשך 3–6 שבועות.

התערובת צריכה להיות לפחות 85%–90% מהתפריט שהתרנגולת אוכלת.
בזמן חילוף הנוצות אפשר להוסיף מעט חלבון, כמו זחלים של שחרורית הקמח, אבל במידה. אפשר גם זחלים מיובשים של שחרורית הקמח (תולעים מיובשות)
גרעינים ותירס מפוצץ – רק כחטיף קטן אחר הצהריים. הם מחממים, אבל דלים בחלבון.
להקפיד על מקור סידן, כדי שקליפת הביצה תהיה חזקה כשההטלה חוזרת.

מחליפים מים כל יום, ובבקרים קרים בודקים שהם לא קפואים.
משתמשים בכלי שתייה סגור שלא מתלכלך מאדמה ומצע, כמו מתקן שתייה לתרנגולות 3 ליטר.
מניחים את כלי המים על משטח מוגבה, כך שהמצע סביבו נשאר יבש.

סוגרים פתחים שדרכם נכנסת רוח בגובה המוטות, אבל משאירים אוורור בחלק העליון של הלול. בלי אוורור מצטברים אמוניה ולחות.
מחליפים מצע רטוב מהר. מצע יבש ועבה שומר על חום הרגליים.
דואגים לתאי הטלה נקיים ומרופדים. תא נוח מעודד הטלה במקום ולא בפינות. תיבת קינון עם ביצה מתגלגלת שומר על הביצים נקיות ומקטין את הסיכון שהתרנגולות יתחילו לאכול ביצים.
מומלץ תיבת קינון אחד לכל 4 תרנגולות בערך.

ישיבה מכווצת, נוצות סתורות ועיניים חצי סגורות.
שלשולים, ירידה במשקל או הפסקת אכילה.
כרבולת חיוורת מאוד יחד עם חולשה.
גירוד חזק ואזורים קירחים מחוץ לעונת החלפת הנוצות. זה יכול להיות סימן לאקריות או כינים.

האם המאכיל מלא בתערובת מטילות, ולא רק בגרעינים?
האם יש מים נקיים ולא קפואים מהבוקר ועד הערב?
האם המצע יבש, והאם יש רוח ישירה בגובה המוטות?
האם תאי ההטלה נקיים, ויש מספיק מהם לכל הלהקה?
האם רואים נוצות חדשות צומחות? אם כן, זו כנראה החלפת נוצות רגילה.
האם יש תרנגולת שיושבת כל היום בתא ולא יוצאת? ייתכן שהיא דוגרת.

תוכי קוקטייל הוא אחד התוכים הנפוצים ביותר בבתים בישראל. הוא שקט יחסית, חברותי, לומד מהר יוצר קשרים עם בני הבית. אבל קוקטייל הוא גם ציפור עם צרכים ברורים. הוא חי בממוצע 15 עד 20 שנה, ולפעמים יותר. לכן כדאי להתחיל נכון כבר מהיום הראשון.
במדריך הזה נעבור על הדברים החשובים באמת: כלוב, תזונה, צעצועים, אילוף ראשוני וסימנים שצריך לשים לב אליהם.
כלוב לתוכי קוקטייל: גודל, סורגים ומיקום
לקוקטייל יש זנב ארוך וציצית גבוהה. הוא צריך מקום לפרוש כנפיים ולזוז בין המוטות בלי לגעת בדפנות הכלוב. כלוב קטן מדי גורם לנוצות הזנב להישבר, לשעמום ולפעמים לתלישת נוצות.

גודל: עדיף כלוב רחב מכלוב גבוה וצר. קוקטייל זז הרבה לצדדים, לא רק למעלה.
רווח בין סורגים: בערך 1.2 עד 1.6 ס"מ. רווח גדול יותר מסוכן, הראש יכול להיתקע.
מוטות עמידה: מספר מוטות בעוביים שונים, רצוי מעץ טבעי. זה מחזק את כפות הרגליים.
מיקום: בחדר שבו המשפחה נמצאת, ליד קיר, רחוק ממטבח, ממזגן ישיר ומשמש ישירה.

דוגמה לכלוב שמתאים לקוקטייל אחד או לזוג הוא כלוב לתוכי קוקטייל A102 עם עגלה ופתח עליון. הפתח העליון מאפשר לתוכי לצאת ולשבת מעל הכלוב, והעגלה מקלה על ניקוי והזזה. מבחר נוסף אפשר למצוא בקטגוריית כלובים לציפורים.

טיפ חשוב: קוקטיילים נוטים ל"בהלת לילה". הם נבהלים מרעש או מצל בחושך ומתחילים לחבוט בכנפיים בתוך הכלוב. מנורת לילה קטנה בחדר מפחיתה את זה מאוד.
תזונה: מה קוקטייל צריך לאכול כל יום
הטעות הכי נפוצה היא להאכיל רק בזרעים. זרעים טעימים לתוכי, אבל הם עשירים בשומן וחסרים בוויטמין A, בסידן ובחלבון.
לפי המדריך הווטרינרי של VCA Animal Hospitals, קוקטיילים רגישים במיוחד לחוסר ויטמין A ולחוסר סידן. ההמלצה שם היא שכופתיות יהיו כ-75%–80% מהתפריט, ופירות וירקות עד 20%–25%.
עיין גם במאמרים האלה:

איך זה נראה בפועל:

בסיס – כופתיות: מזון מאוזן שמכיל את כל הוויטמינים והמינרלים. למשל כופתיות NutriBird P15 Original, או מבחר נוסף בקטגוריית כופתיות לתוכים.
ירקות טריים: גזר, ברוקולי, פלפל אדום, עלי סלק, קישוא. חותכים לחתיכות קטנות ומוציאים מהכלוב אחרי שעתיים.
פירות במידה: תפוח בלי גרעינים, אגס, ענבים. יש בהם הרבה סוכר, אז רק מעט.
זרעים – כתוספת בלבד: כמות קטנה של תערובת זרעים לקוקטיילים ופרקטים או תערובת פרימיום לקוקטייל וציפורי אהבה. זרעים הם גם פרס מצוין בתהליך האילוף.
מים נקיים: מחליפים כל יום ושוטפים את הכלי.

מה אסור לתת: אבוקדו, בצל, שוקולד, קפה ומשקאות עם קפאין, אלכוהול ומזון מעובד ומלוח. גם גרעיני תפוח עלולים להיות רעילים.
מעבר מזרעים לכופתיות לוקח זמן. מגישים כופתיות בבוקר, כשהתוכי הכי רעב. אפשר לערבב מעט כופתיות בתוך הזרעים, ולפזר אותן על משטח שטוח. קוקטיילים אוהבים לאכול מהרצפה, כמו בטבע. בהדרגה מקטינים את כמות הזרעים. התהליך יכול להימשך שבועות, וזה בסדר. חשוב לוודא שהתוכי באמת אוכל ולא רק משחק עם האוכל.
הרחבה על נושא התזונה תמצאו במאמר מה תוכים אוכלים? מדריך תזונה לתוכים.

צעצועים ושיוף מקור
קוקטייל משועמם הופך לתוכי צעקן, ולפעמים מתחיל לתלוש נוצות. צעצועים הם לא מותרות, הם חלק מהבריאות שלו.

נדנדה: רוב הקוקטיילים מתים על נדנדה. למשל נדנדה מעץ לקוקטייל עם חבלים ופעמון.
מקל שיוף: עוזר לשמור על ציפורניים ומקור במצב תקין. מקל שיוף לקוקטייל 36 ס"מ מתאים בדיוק לגודל שלו.
צעצועי לעיסה ופעמונים: מעץ רך, נייר או קש. מחליפים צעצועים כל שבוע-שבועיים כדי לשמור על עניין.
עיין גם בקישורים האלה: הכנת צעצוע לתוכי - פשוט וקל ; צעצועים לתוכים ; צעצועי תוכים ; האם חשוב שאקנה לתוכי צעצועים? ; ציוד וצעצועים לתוכי מחו"ל ; התוכים זקוקים לצעצועים ; מדוע צעצועים כל כך חשובים לתוכי ; חמישה צעצועי ציפור זולים שתוכלו להכין בבית

אילוף ראשוני: איך בונים אמון
קוקטייל חדש צריך זמן להתרגל. בימים הראשונים לא מוציאים אותו בכוח מהכלוב.

יושבים ליד הכלוב ומדברים בשקט כמה פעמים ביום.
מגישים חטיף קטן דרך הסורגים, ואחר כך מהיד בתוך הכלוב.
כשהוא לוקח אוכל מהיד, מתחילים ללמד "עלה" – מניחים אצבע מתחת לחזה ומבקשים שיעלה.
אימונים קצרים, 5–10 דקות, ומסיימים תמיד בהצלחה.

קוקטיילים זכרים בדרך כלל שורקים ומחקים יותר מנקבות. שריקה חוזרת של מנגינה קצרה עובדת טוב יותר ממילים.

קולות שיחה

קולות הזכר
עוד טיפים מעשיים תמצאו במאמר איך מאלפים תוכי להיות ידידותי ואוהב בני אדם.

סדר יום פשוט לקוקטייל בבית
קוקטיילים אוהבים שגרה קבועה. כשהיום צפוי, התוכי רגוע יותר וצועק פחות.

בוקר: מסירים את הכיסוי, מחליפים מים ומגישים כופתיות טריות.
צהריים: צלחת קטנה של ירקות חתוכים. מוציאים אותה אחרי שעתיים.
אחר הצהריים: זמן מחוץ לכלוב בחדר סגור ובטוח – חלונות סגורים, מאוורר תקרה כבוי, בלי סירים חמים במטבח. שעה עד שעתיים ביום זה מצוין.
ערב: אימון קצר עם חטיף, ואחר כך מכסים חלקית את הכלוב ומדליקים מנורת לילה.
פעם בשבוע: ניקוי יסודי של הכלוב, המוטות והכלים, והחלפת צעצוע אחד או שניים.

סימנים שדורשים בדיקה אצל וטרינר
ציפורים מסתירות מחלה עד שלב מתקדם. לכן חשוב להכיר את ההתנהגות הרגילה של התוכי. פנו לווטרינר של ציפורים אם אתם רואים:

תוכי נפוח ומנמנם רוב היום, במיוחד על רצפת הכלוב.
שינוי בצבע או במרקם הלשלשת, או לשלשת מימית לאורך זמן.
הפרשות מהאף, עיניים דומעות או נשימה עם תנועת זנב.
ירידה בתיאבון או ירידה במשקל.
נקבה שמטילה ביצים שוב ושוב, או מתאמצת ולא מטילה.
עיין גם בקישורים האלה: איך נדע שהתוכי שלנו חולה? איך נדע שהתוכי חולה + מהו מקרה חירום?

שאלות נפוצות
* כמה זמן חי תוכי קוקטייל?
בטיפול טוב 15 עד 20 שנה ויותר. תזונה נכונה היא הגורם המשמעותי ביותר. פירוט לפי סוגי תוכים תמצאו במאמר כמה זמן תוכי חי.
* קוקטייל אחד או זוג?
קוקטייל יחיד יכול להיות מאושר, אבל רק אם מקדישים לו זמן כל יום. מי שעובד שעות ארוכות, עדיף שיחזיק זוג.
* האם קוקטייל צריך חצץ?
לא. קוקטייל מקלף את הזרע לפני שהוא אוכל אותו. חצץ עלול לגרום לחסימה במערכת העיכול.
* כמה שעות שינה הוא צריך?
כ-10 עד 12 שעות בחושך ובשקט. כיסוי חלקי של הכלוב ומנורת לילה קטנה עוזרים.
* למה יש אבק לבן סביב הכלוב?
לקוקטיילים יש "נוצות אבקה" שמשחררות אבק דק. זה טבעי. ניקוי קבוע ורחצה במים פושרים מפחיתים את האבק.

לסיכום
תוכי קוקטייל בריא ושמח צריך כלוב רחב, תפריט שמבוסס על כופתיות וירקות ולא רק על זרעים, צעצועים שמתחלפים, וזמן איכות כל יום. עם הבסיס הזה תקבלו ציפור חברותית ששורקת ומלווה אתכם שנים רבות. מתחילים? כדאי לקרוא גם את המדריך המלא לגידול תוכים למתחילים.

כתב: צוות טריפל פט – חנות לעופות נוי וחיות מחמד, נצרת.]]>

גודל: עדיף כלוב רחב מכלוב גבוה וצר. קוקטייל זז הרבה לצדדים, לא רק למעלה.
רווח בין סורגים: בערך 1.2 עד 1.6 ס"מ. רווח גדול יותר מסוכן, הראש יכול להיתקע.
מוטות עמידה: מספר מוטות בעוביים שונים, רצוי מעץ טבעי. זה מחזק את כפות הרגליים.
מיקום: בחדר שבו המשפחה נמצאת, ליד קיר, רחוק ממטבח, ממזגן ישיר ומשמש ישירה.

איך זה נראה בפועל:

בסיס – כופתיות: מזון מאוזן שמכיל את כל הוויטמינים והמינרלים. למשל כופתיות NutriBird P15 Original, או מבחר נוסף בקטגוריית כופתיות לתוכים.
ירקות טריים: גזר, ברוקולי, פלפל אדום, עלי סלק, קישוא. חותכים לחתיכות קטנות ומוציאים מהכלוב אחרי שעתיים.
פירות במידה: תפוח בלי גרעינים, אגס, ענבים. יש בהם הרבה סוכר, אז רק מעט.
זרעים – כתוספת בלבד: כמות קטנה של תערובת זרעים לקוקטיילים ופרקטים או תערובת פרימיום לקוקטייל וציפורי אהבה. זרעים הם גם פרס מצוין בתהליך האילוף.
מים נקיים: מחליפים כל יום ושוטפים את הכלי.

נדנדה: רוב הקוקטיילים מתים על נדנדה. למשל נדנדה מעץ לקוקטייל עם חבלים ופעמון.
מקל שיוף: עוזר לשמור על ציפורניים ומקור במצב תקין. מקל שיוף לקוקטייל 36 ס"מ מתאים בדיוק לגודל שלו.
צעצועי לעיסה ופעמונים: מעץ רך, נייר או קש. מחליפים צעצועים כל שבוע-שבועיים כדי לשמור על עניין.
עיין גם בקישורים האלה: הכנת צעצוע לתוכי - פשוט וקל ; צעצועים לתוכים ; צעצועי תוכים ; האם חשוב שאקנה לתוכי צעצועים? ; ציוד וצעצועים לתוכי מחו"ל ; התוכים זקוקים לצעצועים ; מדוע צעצועים כל כך חשובים לתוכי ; חמישה צעצועי ציפור זולים שתוכלו להכין בבית

אילוף ראשוני: איך בונים אמון
קוקטייל חדש צריך זמן להתרגל. בימים הראשונים לא מוציאים אותו בכוח מהכלוב.

יושבים ליד הכלוב ומדברים בשקט כמה פעמים ביום.
מגישים חטיף קטן דרך הסורגים, ואחר כך מהיד בתוך הכלוב.
כשהוא לוקח אוכל מהיד, מתחילים ללמד "עלה" – מניחים אצבע מתחת לחזה ומבקשים שיעלה.
אימונים קצרים, 5–10 דקות, ומסיימים תמיד בהצלחה.

קוקטיילים זכרים בדרך כלל שורקים ומחקים יותר מנקבות. שריקה חוזרת של מנגינה קצרה עובדת טוב יותר ממילים.

קולות שיחה

בוקר: מסירים את הכיסוי, מחליפים מים ומגישים כופתיות טריות.
צהריים: צלחת קטנה של ירקות חתוכים. מוציאים אותה אחרי שעתיים.
אחר הצהריים: זמן מחוץ לכלוב בחדר סגור ובטוח – חלונות סגורים, מאוורר תקרה כבוי, בלי סירים חמים במטבח. שעה עד שעתיים ביום זה מצוין.
ערב: אימון קצר עם חטיף, ואחר כך מכסים חלקית את הכלוב ומדליקים מנורת לילה.
פעם בשבוע: ניקוי יסודי של הכלוב, המוטות והכלים, והחלפת צעצוע אחד או שניים.

תוכי נפוח ומנמנם רוב היום, במיוחד על רצפת הכלוב.
שינוי בצבע או במרקם הלשלשת, או לשלשת מימית לאורך זמן.
הפרשות מהאף, עיניים דומעות או נשימה עם תנועת זנב.
ירידה בתיאבון או ירידה במשקל.
נקבה שמטילה ביצים שוב ושוב, או מתאמצת ולא מטילה.
עיין גם בקישורים האלה: איך נדע שהתוכי שלנו חולה? איך נדע שהתוכי חולה + מהו מקרה חירום?

תוכי סנגל הוא אחד התוכים הבינוניים הכי מומלצים לבית. הוא קטן יחסית, שקט יותר מאמזונה או מקקדו, וחכם מאוד. מצד שני, יש לו אופי חזק. הוא נוטה להיקשר לאדם אחד, והוא יודע לנשוך כשמשהו לא מוצא חן בעיניו.
במדריך הזה ריכזנו את מה שבאמת חשוב ביום-יום: מה הוא אוכל, איזה כלוב מתאים לו, איך מעסיקים אותו, ואיך מונעים נשיכות. אם אתם רוצים קודם להכיר את המין עצמו, יש לנו מדריך מלא על תוכי סנגל – אופי, גידול ורבייה.

מספר עובדות בסיסיות

שם מדעי: Poicephalus senegalus. מוצאו ממערב אפריקה.
אורך: כ-23–25 ס"מ. משקל: בערך 120–170 גרם.
תוחלת חיים: 25–30 שנה ויותר, עם טיפול טוב. זו התחייבות לטווח ארוך. כדאי לקרוא גם כמה זמן תוכי חי ומה משפיע על זה.
קול: שריקות וצפצופים. פחות צעקני מתוכים גדולים, אבל לא שקט לגמרי.
דיבור: חלק מהתוכים לומדים כמה מילים וצלילים. אל תקנו סנגל רק בשביל דיבור.

תזונה: הבסיס לבריאות
הטעות הנפוצה ביותר היא להאכיל סנגל רק בזרעים.
זרעים עשירים בשומן ודלים בסידן ובוויטמין A. לאורך זמן זה מוביל להשמנה, לבעיות כבד ולנוצות באיכות ירודה.
לפי הנחיות וטרינריות מקובלות (VCA Animal Hospitals – Feeding Senegal Parrots), כדאי לבנות את התפריט כך:

כופתיות (פלטים) – 60%–70% מהתפריט. זה הבסיס. למשל כופתיות NutriBird P15 Original או כופתיות לתוכים של FLY.
ירקות טריים – 20%–30%. גזר, פלפל אדום, ברוקולי, קישוא, עלי סלק ובטטה מבושלת.
פירות – עד 10%. תפוח בלי גרעינים, רימון, אגס, פטל.
זרעים ואגוזים – כמות קטנה בלבד. תערובת איכותית כמו תערובת FLY Pappagalli עם פירות טובה כתוספת וכפרס, לא כמנה עיקרית.

מעבר מזרעים לכופתיות עושים בהדרגה. מערבבים מעט כופתיות בתוך הזרעים, ומגדילים את הכמות לאורך 3–6 שבועות. שוקלים את התוכי פעם בשבוע. ירידה של יותר מ-10% במשקל היא סימן לעצור ולהתייעץ עם וטרינר.

מה אסור לתת לתוכי סנגל:

אבוקדו – רעיל לתוכים.
ראה גם כאן: למה האבוקדו כל כך רעיל לתוכים?
שוקולד, קפה, תה ומשקאות עם קפאין.
ראה גם כאן: עשרת המאכלים הרעילים
אלכוהול.
בצל ושום.
זרעים של תפוח, אגס ודובדבן.
מזון מעובד ומלוח: חטיפים, קרקרים, צ'יפס.

מים צריכים להיות נקיים וזמינים כל הזמן. מחליפים אותם כל יום ושוטפים את הכלי. מתקן מים סגור לתוכים שומר על המים נקיים יותר מקערה פתוחה, שאליה נופלים לשלשת ושאריות אוכל.
כלוב: גודל, מוטות ומיקום
סנגל הוא תוכי פעיל שאוהב לטפס. הכלוב צריך לאפשר לו לפרוש כנפיים ולזוז בין מוטות.

גודל מינימלי: בערך 60×50 ס"מ בבסיס וגובה של 80 ס"מ ומעלה. גדול יותר – עדיף.
מרווח בין הסורגים: 1.5–2 ס"מ. מרווח גדול יותר מסוכן לראש.
מוטות עמידה: בעוביים שונים. אפשר לשלב מוט שיוף אחד, כמו מקל שיוף בצורת U, שעוזר לשמור על הציפורניים.
מיקום: בחדר שבו המשפחה נמצאת, ליד קיר. לא במטבח (אדי טפלון מסוכנים), לא ליד מזגן ולא בשמש ישירה כל היום.

לבחירה מעמיקה של כלוב לפי גודל התוכי, אפשר לעיין בקטגוריית כלובים לציפורים.

העשרה וצעצועים: תוכי משועמם הוא תוכי בעייתי
סנגלים חכמים מאוד. כשהם משתעממים, הם צועקים, נושכים ולפעמים מורטים נוצות. העשרה היא לא מותרות, היא חלק מהטיפול.

צעצועי לעיסה: עץ רך, קרטון, נייר וחבלים טבעיים. סנגל אוהב לפרק.
צעצועי טיפוס ונדנדות: חבל ספירלה לתוכים או נדנדה משולשת נותנים פעילות גופנית בתוך הכלוב.
חיפוש מזון: מחביאים חתיכת אגוז בתוך נייר מקופל או בכוס קרטון. זה מחקה את מה שהתוכי עושה בטבע.
החלפה: מחליפים חלק מהצעצועים כל שבוע, כדי שיישאר עניין.
עיין גם כאן: צעצועים

עוד רעיונות תמצאו בקטגוריית צעצועים ומשחקים לתוכים.
מעבר לצעצועים, סנגל צריך לפחות שעה-שעתיים ביום מחוץ לכלוב, בפיקוח, ובחדר בטוח: חלונות סגורים, מאוורר תקרה כבוי, בלי חוטי חשמל חשופים.

נשיכות: למה זה קורה ואיך מונעים
נשיכה היא שפה. התוכי אומר "די", "אני מפחד" או "זה שלי". הנה הסיבות הנפוצות:
ראה גם כאן: מדוע התוכי נושך אותי

פחד: יד שמגיעה מהר מלמעלה, אדם חדש, חפץ לא מוכר.
טריטוריה: הרבה סנגלים מגינים על הכלוב. עדיף להוציא אותם על מוט ולא להכניס יד עמוק.
הורמונים: בעונת הרבייה (בעיקר באביב) התוכי עצבני יותר. דואגים ל-10–12 שעות שינה בחושך, ולא מלטפים בגב ובבסיס הזנב.
קנאה: סנגל שנקשר לאדם אחד עלול לנשוך אחרים במשפחה. כדאי שכל בני הבית יאכילו ויתעסקו איתו.

מה עושים כשהוא נושך? לא צועקים ולא מעניישים. תגובה דרמטית יכולה להפוך לפרס. מורידים אותו בשקט למוט או לכלוב, ומנסים שוב אחר כך. מתגמלים התנהגות רגועה בחטיף קטן, כמו מעט דוחן סנגלי של ויטאפול. אימון קצר של "עלה" על היד או על מוט, 5 דקות ביום, משפר מאוד את הקשר.

סדר יום פשוט לתוכי סנגל
תוכים אוהבים שגרה. כשהיום צפוי, התוכי רגוע יותר ונושך פחות.

בוקר: מחליפים מים, מגישים כופתיות וירקות טריים. מוציאים מהכלוב לזמן קצר.
צהריים: זמן מנוחה. משאירים צעצוע חיפוש עם קצת מזון בתוך הכלוב.
אחר הצהריים: הזמן הכי טוב לאימון ולמשחק מחוץ לכלוב.
ערב: מוציאים שאריות של ירקות ופירות, כדי שלא יתקלקלו.
לילה: 10–12 שעות שינה בחדר שקט וחשוך. כיסוי חלקי של הכלוב עוזר.

פעם בשבוע שוטפים את הכלים, מחליפים את נייר התחתית ובודקים את המוטות והצעצועים. צעצוע עם חבל מפורם או חלק שבור – זורקים.

מתי צריך לפנות לווטרינר?
תוכים מסתירים מחלה עד שהמצב מתקדם. פנו לווטרינר עופות אם אתם רואים:

תוכי מנופח שיושב בתחתית הכלוב.
ירידה בתיאבון או ירידה במשקל.
שינוי בצבע או במרקם הלשלשת.
הפרשות מהאף, עיטושים חוזרים או נשימה עם זנב שזז.
מריטת נוצות או אזורים קרחים.

שאלות נפוצות
* האם תוכי סנגל מתאים למתחילים?
כן, אם מוכנים להשקיע זמן כל יום. הוא קטן ושקט יחסית, אבל צריך חברה, העשרה וגבולות ברורים.
* האם סנגל יכול לחיות לבד?
כן, הרבה סנגלים חיים כתוכי יחיד ומתחברים לבעלים. בתנאי שמקבלים תשומת לב יומית.
* כמה כופתיות לתת ביום?
בדרך כלל 1–2 כפות. עדיף לעקוב אחרי המשקל ולא להשאיר קערה מלאה כל היום.
* למה הסנגל שלי נושך רק אותי / רק את בן הזוג?
זה קשור לרוב לקשר חזק לאדם אחד ולקנאה. שתפו את כל בני הבית בהאכלה ובמשחק.
עיין גם כאן: מדוע התוכי נושך אותי

לסיכום
תוכי סנגל הוא חבר חכם, משעשע ונאמן לשנים רבות. תפריט שמבוסס על כופתיות וירקות, כלוב מרווח, צעצועים שמתחלפים והרבה סבלנות – אלה ארבעת הדברים שעושים את ההבדל. רוב בעיות ההתנהגות, ובמיוחד נשיכות, נעלמות כשהתוכי לא משועמם ומרגיש בטוח.
יש לכם שאלות על הסנגל שלכם? כתבו כאן באשכול, נשמח לעזור.

כתב: צוות טריפל פט – חנות לעופות נוי וחיות מחמד, נצרת.]]> [Image: CviE1UY.jpeg]

שם מדעי: Poicephalus senegalus. מוצאו ממערב אפריקה.
אורך: כ-23–25 ס"מ. משקל: בערך 120–170 גרם.
תוחלת חיים: 25–30 שנה ויותר, עם טיפול טוב. זו התחייבות לטווח ארוך. כדאי לקרוא גם כמה זמן תוכי חי ומה משפיע על זה.
קול: שריקות וצפצופים. פחות צעקני מתוכים גדולים, אבל לא שקט לגמרי.
דיבור: חלק מהתוכים לומדים כמה מילים וצלילים. אל תקנו סנגל רק בשביל דיבור.

כופתיות (פלטים) – 60%–70% מהתפריט. זה הבסיס. למשל כופתיות NutriBird P15 Original או כופתיות לתוכים של FLY.
ירקות טריים – 20%–30%. גזר, פלפל אדום, ברוקולי, קישוא, עלי סלק ובטטה מבושלת.
פירות – עד 10%. תפוח בלי גרעינים, רימון, אגס, פטל.
זרעים ואגוזים – כמות קטנה בלבד. תערובת איכותית כמו תערובת FLY Pappagalli עם פירות טובה כתוספת וכפרס, לא כמנה עיקרית.

אבוקדו – רעיל לתוכים.
ראה גם כאן: למה האבוקדו כל כך רעיל לתוכים?
שוקולד, קפה, תה ומשקאות עם קפאין.
ראה גם כאן: עשרת המאכלים הרעילים
אלכוהול.
בצל ושום.
זרעים של תפוח, אגס ודובדבן.
מזון מעובד ומלוח: חטיפים, קרקרים, צ'יפס.

גודל מינימלי: בערך 60×50 ס"מ בבסיס וגובה של 80 ס"מ ומעלה. גדול יותר – עדיף.
מרווח בין הסורגים: 1.5–2 ס"מ. מרווח גדול יותר מסוכן לראש.
מוטות עמידה: בעוביים שונים. אפשר לשלב מוט שיוף אחד, כמו מקל שיוף בצורת U, שעוזר לשמור על הציפורניים.
מיקום: בחדר שבו המשפחה נמצאת, ליד קיר. לא במטבח (אדי טפלון מסוכנים), לא ליד מזגן ולא בשמש ישירה כל היום.

צעצועי לעיסה: עץ רך, קרטון, נייר וחבלים טבעיים. סנגל אוהב לפרק.
צעצועי טיפוס ונדנדות: חבל ספירלה לתוכים או נדנדה משולשת נותנים פעילות גופנית בתוך הכלוב.
חיפוש מזון: מחביאים חתיכת אגוז בתוך נייר מקופל או בכוס קרטון. זה מחקה את מה שהתוכי עושה בטבע.
החלפה: מחליפים חלק מהצעצועים כל שבוע, כדי שיישאר עניין.
עיין גם כאן: צעצועים

פחד: יד שמגיעה מהר מלמעלה, אדם חדש, חפץ לא מוכר.
טריטוריה: הרבה סנגלים מגינים על הכלוב. עדיף להוציא אותם על מוט ולא להכניס יד עמוק.
הורמונים: בעונת הרבייה (בעיקר באביב) התוכי עצבני יותר. דואגים ל-10–12 שעות שינה בחושך, ולא מלטפים בגב ובבסיס הזנב.
קנאה: סנגל שנקשר לאדם אחד עלול לנשוך אחרים במשפחה. כדאי שכל בני הבית יאכילו ויתעסקו איתו.

בוקר: מחליפים מים, מגישים כופתיות וירקות טריים. מוציאים מהכלוב לזמן קצר.
צהריים: זמן מנוחה. משאירים צעצוע חיפוש עם קצת מזון בתוך הכלוב.
אחר הצהריים: הזמן הכי טוב לאימון ולמשחק מחוץ לכלוב.
ערב: מוציאים שאריות של ירקות ופירות, כדי שלא יתקלקלו.
לילה: 10–12 שעות שינה בחדר שקט וחשוך. כיסוי חלקי של הכלוב עוזר.

תוכי מנופח שיושב בתחתית הכלוב.
ירידה בתיאבון או ירידה במשקל.
שינוי בצבע או במרקם הלשלשת.
הפרשות מהאף, עיטושים חוזרים או נשימה עם זנב שזז.
מריטת נוצות או אזורים קרחים.

לכאורה, דגירה ביתית נראית פשוטה. מכניסים ביצים, מחכים 21 יום, ובוקעים אפרוחים. בפועל, הרבה מגדלים מגיעים ליום הבקיעה ומגלים שחצי מהביצים לא בקעו. ברוב המקרים הסיבה היא לא המזל. אלא הטמפרטורה, הלחות או היפוך הביצים שלא היו מדויקים.
במאמר הזה נעבור על הדגירה שלב אחר שלב, מהבחירה של הביצים ועד שהאפרוח בוקע מהקליפה. הדוגמאות הן לביצי תרנגולות, אבל העקרונות דומים גם לשלווים, לפניניות ולברווזים. רק משך הדגירה משתנה.

שלב א': בחירה ואחסון של ביצים לדגירה
הצלחה בדגירה מתחילה עוד לפני שמדליקים את המדגרה. ביצה חלשה לא תבקע גם במדגרה הטובה ביותר.

בוחרים ביצים נקיות, בגודל ממוצע ובצורה רגילה. בלי סדקים ובלי קליפה דקה.
לא שוטפים את הביצים. לקליפה יש שכבת הגנה טבעית, והשטיפה מסירה אותה.
מאחסנים עם הצד הכד (הרחב) כלפי מעלה, במקום קריר ויציב (בערך 18–21 מעלות), רחוק מקרינת שמש ישירה.
כדאי להכניס למדגרה עד 7 ימים מההטלה. אחרי זה הפוריות יורדת.
ביצים שהגיעו במשלוח צריכות לנוח 24 שעות לפני הדגירה.

חשוב לזכור: ביצים מהסופר לרוב אינן מופרות. כדי לקבל אפרוחים צריך ביצים מלהקה שיש בה תרנגול.
2. שלב ב': הכנת המדגרה
מפעילים את המדגרה 24 שעות לפני שמכניסים ביצים. כך רואים שהטמפרטורה יציבה ושאין קפיצות.
מומלץ מאוד לשים מד חום ומד לחות נוסף בגובה הביצים. החיישן המובנה במדגרה לא תמיד מדויק, והפרש של מעלה אחת משפיע על כל הדגירה. מד חום ולחות דיגיטלי קטן מספיק כדי לבדוק את המדגרה פעם-פעמיים ביום.
מיקום המדגרה: חדר עם טמפרטורה קבועה, בלי חלון שמש, בלי מזגן שנושב ישר ובלי מעבר של אנשים כל הזמן.
3. שלב ג': טמפרטורה ולחות – המספרים שצריך לזכור

טמפרטורה: 37.5 מעלות במדגרה עם מאוורר. במדגרה בלי מאוורר (אוויר עומד) מודדים בגובה החלק העליון של הביצה, והחום שם גבוה מעט יותר.
לחות בימים 1–18: בערך 50%–60%. במדגרות רבות מספיק למלא את תעלת המים לפי ההוראות.
לחות בימים 19–21: מעלים ל-65%–70%. הלחות הגבוהה מונעת מהקרום להתייבש ולהידבק לאפרוח.

מה קורה כשהערכים לא נכונים?

חום גבוה מדי – בקיעה מוקדמת, אפרוחים חלשים ותמותה של עוברים.
חום נמוך מדי – בקיעה מאוחרת ואפרוחים עם בטן נפוחה.
לחות נמוכה מדי בסוף – האפרוח נתקע בתוך הקרום היבש.
לחות גבוהה מדי במשך כל הדגירה – אפרוחים רטובים, נפוחים ולפעמים טובעים בתוך הביצה.

4. שלב ד': היפוך ביצים
בטבע התרנגולת מזיזה את הביצים כל הזמן. ההיפוך מונע מהעובר להידבק לקליפה.
במדגרה ידנית הופכים כ- 3 עד 5 פעמים ביום, תמיד מספר אי-זוגי. כך הביצה לא נשארת באותו צד בכל לילה.
טיפ פשוט: מסמנים בעיפרון X בצד אחד ו-O בצד השני, ורואים מיד אם פספסתם ביצה.
מדגרה ביתית אוטומטית ל-42 ביצים עושה את ההיפוך באופן אוטומטי, וזה חוסך הרבה טעויות למי שעובד מחוץ לבית. מי שרוצה לשלוט בכל שלב יכול לבחור מדגרה ידנית ל-60 ביצים עם צג דיגיטלי.
ביום ה-18 מפסיקים להפוך. מכאן האפרוח מסתדר לבד בתנוחת בקיעה.

5. שלב ה': בדיקת פוריות הביצים בפנס (שיקוף)
השיקוף מראה מה קורה בתוך הביצה. עושים אותו בחדר חשוך, מהר, בלי להוציא את הביצים לזמן ממושך.
ראה גם כאן: בדיקת פוריות הביצה, ואיך מבצעים בדיקת "קנדלינג" ("Candling")

יום 7–8: רואים כלי דם שיוצאים מנקודה אחת, כמו עכביש. ביצה שקופה לגמרי – כנראה לא מופרית.
יום 14: רוב הביצה כהה, ושק האוויר ברור בצד הרחב.
יום 18: הביצה כמעט כולה כהה. לפעמים רואים תנועה.

ביצה עם טבעת דם אדומה (ולא רשת של כלי דם) היא עובר שמת. מוציאים אותה מהמדגרה. ביצה כזאת עלולה להירקב ואפילו להתפוצץ ולזהם את שאר הביצים. פנס בדיקת ביצים עם צוואר גמיש נותן אור חזק וממוקד, וקל לעבוד איתו גם על ביצים כהות.
אוורור – הגורם שכולם שוכחים
העובר נושם דרך הקליפה. הוא מכניס חמצן ומוציא פחמן דו-חמצני. ככל שהעובר גדל, הוא צריך יותר אוויר.

משאירים את פתחי האוורור פתוחים לפי הוראות היצרן.
בשבוע האחרון פותחים את הפתחים עוד קצת, אבל שומרים על הלחות.
לא סוגרים את המדגרה בארון או בקופסה כדי "לשמור על חום".

6. שלב ו': שלושת הימים האחרונים ויום הבקיעה
ביום 18 נכנסים ל"נעילה":

מפסיקים להפוך את הביצים ומעבירים אותן למגש הבקיעה, אם יש.
מעלים לחות ל-65%–70%.
מכאן משתדלים לא לפתוח את המדגרה. כל פתיחה מורידה את הלחות מהר.

בדרך כלל האפרוח מנקב חור קטן (פיפ) ביום 20, ובוקע ביום 21. הבקיעה יכולה לקחת 12–24 שעות. זה נורמלי.
הטעות הכי נפוצה כאן היא לעזור לאפרוח לצאת. הקרום מלא בכלי דם, ועזרה מוקדמת גורמת לדימום ולהלם. רוב האפרוחים שקיבלו עזרה לא שורדים. עדיף לחכות בסבלנות.
אחרי הבקיעה משאירים את האפרוחים במדגרה עד שהם מתייבשים ומתנפחים (מספר שעות). הם לא צריכים מזון או מים ב-24 השעות הראשונות, כי הם עדיין ניזונים מהחלמון שהיה בביצה. אחר כך מעבירים לאזור מחומם.
מי שמגדל כמויות גדולות או ביצים של עופות מיוחדים יכול להסתכל על מדגרה אוטומטית FIEM ל-70 ביצים עם תא בקיעה נפרד. התא הנפרד מאפשר להמשיך לדגור על מחזור חדש בזמן שהמחזור הקודם בוקע.
שאלות נפוצות
* כמה זמן לוקח לביצה לבקוע?
תרנגולת – 21 יום. שליו – 17–18 יום.
ברווז – 28 יום.
פניניה – 26–28 יום.
ש טבלת זמני דגירה מלאה לכל העופות והתוכים, וגם מחשבון דגירה שמראה מתי לצפות לבקיעה.
* אם הייתה הפסקת חשמל האם הביצים אבדו?
לא בהכרח. עוברים יכולים לשרוד התקררות של כמה שעות, בעיקר בשבוע הראשון. מכסים את המדגרה בשמיכה, לא פותחים אותה, ומחזירים חשמל מהר ככל האפשר. הבקיעה עלולה להתעכב ביום.
* למה יש ביצים שלא בקעו בכלל?
הסיבות הנפוצות: ביצים לא מופרות, אחסון ארוך מדי לפני הדגירה, טמפרטורה לא מדויקת ולחות לא נכונה בסוף. על הטעויות האלה ועוד כתבנו בהרחבה במאמר 10 טעויות שמתחילים עושים בדגירה.
* צריך לנקות את המדגרה בין מחזורים?
כן. שאריות קליפות ונוצות הן מקור לחיידקים. מנקים, מחטאים ומייבשים היטב לפני מחזור חדש.

סיכום
דגירה מוצלחת נשענת על ארבעה דברים: ביצים טריות ומופרות, טמפרטורה יציבה של 37.5 מעלות, לחות נכונה (ועלייה שלה בסוף), והיפוך קבוע עד יום 18.
מוסיפים לזה שיקוף ביום 7 וביום 14, וסבלנות ביום הבקיעה – והסיכוי לבקיעה גבוהה עולה מאוד.
למי שרוצה להעמיק בבחירת מדגרה ובתפעול שלה, יש לנו מדריך מלא למדגרה לביצים.
ההמלצות במאמר מבוססות גם על המדריך לדגירה ביתית של שירות ההדרכה של אוניברסיטת מרילנד.

שאלות על דגירה? כתבו כאן בתגובות, ונשמח לעזור.

כתב: צוות טריפל פט – חנות לעופות נוי וחיות מחמד, נצרת.]]>

שלב א': בחירה ואחסון של ביצים לדגירה
הצלחה בדגירה מתחילה עוד לפני שמדליקים את המדגרה. ביצה חלשה לא תבקע גם במדגרה הטובה ביותר.

בוחרים ביצים נקיות, בגודל ממוצע ובצורה רגילה. בלי סדקים ובלי קליפה דקה.
לא שוטפים את הביצים. לקליפה יש שכבת הגנה טבעית, והשטיפה מסירה אותה.
מאחסנים עם הצד הכד (הרחב) כלפי מעלה, במקום קריר ויציב (בערך 18–21 מעלות), רחוק מקרינת שמש ישירה.
כדאי להכניס למדגרה עד 7 ימים מההטלה. אחרי זה הפוריות יורדת.
ביצים שהגיעו במשלוח צריכות לנוח 24 שעות לפני הדגירה.

טמפרטורה: 37.5 מעלות במדגרה עם מאוורר. במדגרה בלי מאוורר (אוויר עומד) מודדים בגובה החלק העליון של הביצה, והחום שם גבוה מעט יותר.
לחות בימים 1–18: בערך 50%–60%. במדגרות רבות מספיק למלא את תעלת המים לפי ההוראות.
לחות בימים 19–21: מעלים ל-65%–70%. הלחות הגבוהה מונעת מהקרום להתייבש ולהידבק לאפרוח.

מה קורה כשהערכים לא נכונים?

חום גבוה מדי – בקיעה מוקדמת, אפרוחים חלשים ותמותה של עוברים.
חום נמוך מדי – בקיעה מאוחרת ואפרוחים עם בטן נפוחה.
לחות נמוכה מדי בסוף – האפרוח נתקע בתוך הקרום היבש.
לחות גבוהה מדי במשך כל הדגירה – אפרוחים רטובים, נפוחים ולפעמים טובעים בתוך הביצה.

יום 7–8: רואים כלי דם שיוצאים מנקודה אחת, כמו עכביש. ביצה שקופה לגמרי – כנראה לא מופרית.
יום 14: רוב הביצה כהה, ושק האוויר ברור בצד הרחב.
יום 18: הביצה כמעט כולה כהה. לפעמים רואים תנועה.

משאירים את פתחי האוורור פתוחים לפי הוראות היצרן.
בשבוע האחרון פותחים את הפתחים עוד קצת, אבל שומרים על הלחות.
לא סוגרים את המדגרה בארון או בקופסה כדי "לשמור על חום".

6. שלב ו': שלושת הימים האחרונים ויום הבקיעה
ביום 18 נכנסים ל"נעילה":

מפסיקים להפוך את הביצים ומעבירים אותן למגש הבקיעה, אם יש.
מעלים לחות ל-65%–70%.
מכאן משתדלים לא לפתוח את המדגרה. כל פתיחה מורידה את הלחות מהר.

בסוף הקיץ ובתחילת הסתיו רוב הקנרים מחליפים את הנוצות. בשפת המגדלים קוראים לזה "נשירה" או "מולט".
פתאום רואים בכלוב הרבה נוצות קטנות, הקנר שר פחות ונראה קצת מרוט. ברוב המקרים זה תהליך טבעי לגמרי. אבל זו גם התקופה שבה הקנר צריך הכי הרבה תמיכה מאתנו.
במאמר הזה תיארתי וריכזתי את מה קורה לקנר בזמן הנשירה, מה לשנות בתפריט, איך לשמור על שקט ותאורה נכונה, ומתי כדאי לפנות לווטרינר.

מהי תופעת "החלפת נוצות" ולמה היא מתרחשת?
נוצה היא רקמה "מתה" (בדומה לשיער אצלנו). היא לא מתקנת את עצמה. עם הזמן היא נשחקת, נשברת ומאבדת צבע. לכן פעם בשנה הקנר מחליף אותה בנוצה חדשה.
אצל קנרים הנשירה הגדולה מגיעה בדרך כלל אחרי עונת הרבייה, כשהימים מתקצרים. היא נמשכת בערך 6 עד 10 שבועות. הנוצות לא נושרות בבת אחת. הן מתחלפות בהדרגה, כך שהקנר אמור להמשיך לעוף ולא להיראות קירח.
חשוב לדעת: נוצות בנויות כמעט כולן מחלבון (קרטין). כדי לבנות אלפי נוצות חדשות בכמה שבועות, הגוף זקוק להרבה חלבון, ויטמינים ומינרלים. זו פעילות קשה לגוף, ולכן הקנר עייף יותר ורגיש יותר.

סימנים של נשירה תקינה

בכל יום נראים נוצות קטנות ופלומה על רצפת הכלוב.
קנים קטנים (נוצות חדשות בתוך "צינור") בראש, בצוואר ובגב נקרא גם בשם "נוצת דם".
פחות שירה, ולפעמים שקט כמעט מלא.
הקנר נח יותר, מתנפח ומתגרד יותר.
תיאבון רגיל או אפילו גבוה מהרגיל.

מה לשנות בתזונה בזמן הנשירה
הבסיס נשאר תערובת זרעים טובה לקנרים, כמו קיקי מזון לכנרים. זרעים לבד לא מספיקים בתקופה הזו. הם דלים בחלק מחומצות האמינו שהגוף צריך לבניית נוצה.

מה מוסיפים:

מזון ביצים כל יום. זה התוסף החשוב ביותר בנשירה. כפית קטנה לכנר ביום מספיקה. אפשר לתת מזון רך ומוכן כמו FLY PATE Amarela – מזון ביצים צהוב רטוב. מורידים את השאריות אחרי כמה שעות, כדי שלא יתקלקלו.
זרעים שומניים במנה קטנה. זרעי פרילה לבנה וזרעי ניגר עשירים בשומנים טובים, שעוזרים לנוצה חדשה ומבריקה. מוסיפים כפית לתערובת, לא מחליפים איתם את המזון הרגיל.
ירקות ירוקים טריים. ברוקולי, עלי חסה כהים, שן הארי, מעט גזר מגורר. שוטפים היטב ומגישים בכמות קטנה.
סידן ומינרלים. עצם דיונון (סבידה) או חצץ מינרלים צריכים להיות זמינים כל הזמן.
תוסף ייעודי לנשירה. יש תוספים שמכילים חומצות אמינו, ויטמינים ומינרלים שמתאימים בדיוק לתקופה הזו, כמו MURIUM של COMED. מערבבים במזון הרך לפי הוראות היצרן בלבד. יותר זה לא יותר טוב.

לפירוט מלא על זרעים, ירקות ותוספים לאורך כל השנה, יש מדריך מסודר: תזונת כנרים – מדריך לזרעים, ירקות ותוספים.

יום לדוגמה בתפריט של כנר בנשירה
כדי שיהיה קל ליישם, הנה סדר יום פשוט שעובד אצל הרבה מגדלים:

בבוקר: מחליפים מים טריים ומוסיפים תערובת זרעים נקייה. מנשפים את הקליפות מהכלי, כדי שהכנר לא יחשוב שהכלי מלא.
באמצע הבוקר: כפית מזון ביצים, ואם יש – קורט מתוסף הנשירה מעורבב בתוכו.
בצהריים: אמבטיה לחצי שעה, ואחריה עלה ירוק או פרח ברוקולי קטן.
אחר הצהריים: מורידים את שאריות מזון הביצים והירקות.
בערב: מכבים את האור בשעה קבועה, ומכסים חלקית את הכלוב אם החדר מואר.

שימו לב לצואה ולמשקל. כנר בנשירה תקינה ממשיך לאכול טוב ולא מאבד משקל. אם יש לכם מאזני מטבח מדויק, שקילה פעם בשבוע עוזרת לזהות בעיה מוקדם.

תאורה, טמפרטורה ושקט
הגורם הכי משפיע על נשירה תקינה הוא האור. משך אורך היום משפיע על הקנר להחליף נוצות (הפרשת הורמונים).

שמרו על שעות אור טבעיות וקבועות. אל תשאירו אור חשמלי דולק עד מאוחר בלילה.
אל תעבירו את הכלוב בין חדר חם לחדר קר. שינויים חדים בטמפרטורה מבלבלים את הגוף.
כנר שחי באור מלאכותי לא סדיר, או בחום קבוע, עלול להיכנס ל"נשירה רכה" – נשירה קלה שלא נגמרת במשך חודשים.
זו לא תקופה לרבייה, לתערוכות או להעברה לכלוב חדש. כמה שפחות לחץ.

רחצה עוזרת לנוצה החדשה
הנוצות החדשות יוצאות מתוך מעטפת קשה. רחצה במים מרככת את המעטפת ועוזרת לקנר לנקות אותה. היא גם מפחיתה גירוד.
תנו לקנר אמבטיה עם מי ברז נקיים פעם ביום או כל יומיים, בשעות הבוקר. נוח להשתמש בכלי רחצה לציפורים עם כיסוי שקוף, שנתלה על פתח הכלוב ושומר שהמים לא יתיזו החוצה. מוציאים את האמבטיה אחרי כחצי שעה.

מתי זה כבר לא נשירה רגילה?
נשירה תקינה לא משאירה כתמים קירחים. פנו לווטרינר של ציפורים אם אתם מזהים התקרחות:

אזורים חשופים בעור, במיוחד בראש או בגב.
נוצות שבורות, מעוותות או עם פסים כהים.
גושים קטנים מתחת לעור. אצל זנים מסוימים אלה יכולות להיות ציסטות נוצה – יש על זה מדריך כאן: ציסטות נוצה בכנרים.
קנר מנופח שלא אוכל, יושב על הרצפה או עם שינוי בצואה.
גירוד חזק מאוד, במיוחד בלילה – סימן אפשרי לאקריות או כינים.
נשירה שנמשכת יותר משלושה חודשים.

בכל יום נראים נוצות קטנות ופלומה על רצפת הכלוב.
קנים קטנים (נוצות חדשות בתוך "צינור") בראש, בצוואר ובגב נקרא גם בשם "נוצת דם".
פחות שירה, ולפעמים שקט כמעט מלא.
הקנר נח יותר, מתנפח ומתגרד יותר.
תיאבון רגיל או אפילו גבוה מהרגיל.

מזון ביצים כל יום. זה התוסף החשוב ביותר בנשירה. כפית קטנה לכנר ביום מספיקה. אפשר לתת מזון רך ומוכן כמו FLY PATE Amarela – מזון ביצים צהוב רטוב. מורידים את השאריות אחרי כמה שעות, כדי שלא יתקלקלו.
זרעים שומניים במנה קטנה. זרעי פרילה לבנה וזרעי ניגר עשירים בשומנים טובים, שעוזרים לנוצה חדשה ומבריקה. מוסיפים כפית לתערובת, לא מחליפים איתם את המזון הרגיל.
ירקות ירוקים טריים. ברוקולי, עלי חסה כהים, שן הארי, מעט גזר מגורר. שוטפים היטב ומגישים בכמות קטנה.
סידן ומינרלים. עצם דיונון (סבידה) או חצץ מינרלים צריכים להיות זמינים כל הזמן.
תוסף ייעודי לנשירה. יש תוספים שמכילים חומצות אמינו, ויטמינים ומינרלים שמתאימים בדיוק לתקופה הזו, כמו MURIUM של COMED. מערבבים במזון הרך לפי הוראות היצרן בלבד. יותר זה לא יותר טוב.

בבוקר: מחליפים מים טריים ומוסיפים תערובת זרעים נקייה. מנשפים את הקליפות מהכלי, כדי שהכנר לא יחשוב שהכלי מלא.
באמצע הבוקר: כפית מזון ביצים, ואם יש – קורט מתוסף הנשירה מעורבב בתוכו.
בצהריים: אמבטיה לחצי שעה, ואחריה עלה ירוק או פרח ברוקולי קטן.
אחר הצהריים: מורידים את שאריות מזון הביצים והירקות.
בערב: מכבים את האור בשעה קבועה, ומכסים חלקית את הכלוב אם החדר מואר.

שמרו על שעות אור טבעיות וקבועות. אל תשאירו אור חשמלי דולק עד מאוחר בלילה.
אל תעבירו את הכלוב בין חדר חם לחדר קר. שינויים חדים בטמפרטורה מבלבלים את הגוף.
כנר שחי באור מלאכותי לא סדיר, או בחום קבוע, עלול להיכנס ל"נשירה רכה" – נשירה קלה שלא נגמרת במשך חודשים.
זו לא תקופה לרבייה, לתערוכות או להעברה לכלוב חדש. כמה שפחות לחץ.

אזורים חשופים בעור, במיוחד בראש או בגב.
נוצות שבורות, מעוותות או עם פסים כהים.
גושים קטנים מתחת לעור. אצל זנים מסוימים אלה יכולות להיות ציסטות נוצה – יש על זה מדריך כאן: ציסטות נוצה בכנרים.
קנר מנופח שלא אוכל, יושב על הרצפה או עם שינוי בצואה.
גירוד חזק מאוד, במיוחד בלילה – סימן אפשרי לאקריות או כינים.
נשירה שנמשכת יותר משלושה חודשים.

המלצות תזונה כלליות לקנרים אפשר לקרוא גם באתר בתי החולים הווטרינריים VCA: Canaries – Feeding (VCA).

שאלות נפוצות
* כמה זמן נמשכת החלפת נוצות אצל כנר?
בדרך כלל 6 עד 10 שבועות. כנרים צעירים עוברים נשירה חלקית בשנה הראשונה, ואז נשירה מלאה פעם בשנה.
* למה הקנר שלי הפסיק לשיר?
בנשירה הגוף משקיע את האנרגיה בבניית נוצות. רוב הקנרים חוזרים לשיר כשחילוף הנוצות מסתיים. אם הקנר גם לא אוכל או נראה חולה – זה כבר לא קשור לנשירה.
* אפשר לתת מזון ביצים כל יום?
כן, בתקופת הנשירה זה מומלץ. כמות קטנה, טרייה, ולהוריד שאריות אחרי כמה שעות.
* האם צריך ויטמינים במים?
אם התפריט מגוון ויש מזון ביצים, לרוב לא צריך הרבה. תוסף אחד, לפי הוראות היצרן, עדיף על כמה תוספים יחד.
* אפשר לשים זוג קנרים לרבייה בזמן הנשירה?
לא. מחכים שהנשירה תסתיים לגמרי והקנרים יחזרו לכושר מלא.

לסיכום
החלפת נוצות היא חלק רגיל מהשנה של כל קנר. כדי שתעבור מהר ובשלום צריכים להתקיים שלושה דברים: תפריט עשיר בחלבון (בעיקר מזון ביצים), אור טבעי וקבוע, ושקט.
מוסיפים אמבטיה, סידן ותוסף נשירה במינון הנכון, ושמים לב לסימנים שאינם תקינים. אחרי מספר שבועות תקבלו קנר עם נוצות חדשות ומבריקות – ושירה שחוזרת.

יש לכם שאלה על הכנר שלכם בתקופת הנשירה? כתבו כאן באשכול, ונשמח לעזור.

כתב: צוות טריפל פט – חנות לעופות נוי וחיות מחמד, נצרת.]]> <![CDATA[רבייה של ציפורי אהבה: תיבת קינון, חומרי קינון, תזונה ומה עושים בהטלה כרונית]]> https://tukipedia.com/showthread.php?tid=5014 Fri, 23 Oct 2026 12:43:28 +0000 https://tukipedia.com/showthread.php?tid=5014

ציפורי אהבה (אגפורניס) הן מהתוכים הקטנים הפופולריים בארץ. הן חכמות, רועשות קצת, ומאוד קשורות לבן הזוג.
רבים מהמגדלים מגיעים לשלב שבו הזוג מתחיל להתעניין בקינון. זה רגע מרגש, אבל גם רגע שבו קל לטעות.
במאמר הזה ריכזנו את מה שחשוב לדעת לפני עונת רבייה: מתי הזוג מוכן, איזה תיבת קינון מתאים, ממה בונים קן, מה מאכילים, ומה עושים כשנקבה מטילה בלי הפסקה. אם אתם בתחילת הדרך עם ציפורי אהבה, כדאי לקרוא קודם את המדריך המלא לגידול ציפורי אהבה.
מתי זוג ציפורי אהבה מוכן לרבייה?
ציפורי אהבה מגיעות לבגרות מינית כבר בגיל צעיר, אבל זה לא אומר שהן מוכנות לרבייה.
נקבה צעירה מדי נמצאת בסיכון גבוה יותר לבעיות הטלה ולביצים לא תקינות.

גיל מומלץ: לפחות שנה, עדיף מעט יותר לנקבה.
מצב גופני: ציפורים במשקל תקין, נוצות מלאות, עיניים צלולות ופעילות רגילה.
זוג אמתי: הם מאכילים זה את זה, מנקים זה את זה וישנים צמודים.
אין סימני מחלה: שלשול, נשימה כבדה או נוצות פרועות – קודם וטרינר, אחר כך רבייה.

חשוב לדעת: אצל הרבה מינים של אגפורניס קשה להבדיל בין זכר לנקבה לפי המראה החיצוני. שתי נקבות יכולות להתנהג כמו זוג ואפילו להטיל ביצים לא מופרות.
אם לא בטוחים, בדיקת DNA פשוטה תחסוך חודשים של המתנה.
כלוב ותיבת הקינון: מה צריך בפועל
לזוג ברבייה צריך כלוב מרווח, שבו אפשר לתלות את תיבת הקינון מבחוץ או בפינה גבוהה בפנים. כלוב צר מעלה את רמת הלחץ, וזוג לחוץ נוטה לנטוש ביצים.
דוגמה לכלוב שנבנה בדיוק לשימוש הזה היא כלוב רבייה לתוכים 77×45×45 ס"מ עם מגש נשלף, שמאפשר ניקוי בלי להפריע לזוג.

תיבת הקינון צריכה להתאים לגודל של ציפור האהבה. תיבה קטנה מדי לא משאירה מקום לגוזלים. תיבה גדולה מדי גורם לנקבה להרגיש חשופה.
תיבת קינון לתוכונים ולתוכים קטנים מתאים גם לציפורי אהבה, עם פתח כניסה נוח וחורי אוורור.

תיבת קינון תיבת קינון ל- ציפורי אהבה
מידות: 18x18x25
בתיבות קינון אלה, פתח הכניסה צריך להיות בצד.
[Image: F8DbaUD.jpg]

תיבת קינון מתאים לתוכונים אוסטרלים
מידות: 14x14x18 או 12x12x16.5
לשים לב לשקע המשמש להגנה על הביצים, שלא יתגלגלו לצדדים.
[Image: r3Vwwfa.jpg]

תלו את התיבה גבוה, במקום שקט ומוצל.
ודאו שיש מכסה או פתח בדיקה – תצטרכו להציץ פעם ביום-יומיים.
אל תזיזו את התיבה אחרי שהנקבה התחילה לבנות קן.
את כל תיבות הקינון בחנות אפשר לראות ב קטגוריית תיבות קינון לציפורים.

חומרי קינון: מה ציפורי אהבה אוהבות (ומה מסוכן)
ציפורי אהבה הן בנאיות מצוינות. נקבות של ציפור אהבה ורודת לחיים, למשל, חותכות רצועות דקות ותוחבות אותן בין נוצות הגב כדי להעביר אותן לקן. זה מחזה משעשע, וזה גם סימן ברור שהעונה התחילה.

מתאים: ענפי ערבה או עצי פרי לא מרוססים, עלי דקל יבשים, נייר לבן בלי דיו, שבבי עץ דקים בתחתית התא.
לא מתאים: חוטי כותנה ארוכים, פרוות סינתטית וחוטים שנפרמים. הם עלולים להסתבך על הרגליים של הנקבה או הגוזלים.
לחות: ציפורי אהבה מגיעות מאזורים חמים, אבל קן יבש מדי עלול לפגוע בבקיעה. אמבטיה רדודה בכלוב עוזרת לנקבה להביא לחות לקן.

תזונה לפני ובמהלך עונת הרבייה
תזונה היא הגורם שהכי משפיע על הצלחת הרבייה. נקבה שמטילה 4–6 ביצים מאבדת הרבה סידן וחלבון. אם התפריט מבוסס רק על זרעים, היא נכנסת לעונה "בגירעון".

בסיס: תערובת זרעים איכותית או כופתיות, יחד עם ירקות טריים כל יום.
מזון ביצים: מתחילים כשבועיים לפני הצבת התא, ומגבירים אחרי הבקיעה. מזון ביצים חצי יבש לתוכים ופרקטים של FLY מתאים לציפורי אהבה ונוח לשימוש יומי.
סידן: אבן סידן טבעית לציפורים צריכה להיות זמינה בכלוב כל הזמן, לא רק בעונה, כדאי להשתמש בסבידה (משום שיש בה מינרלים נוספים, כמו: אבץ, מגנזיום, זרחן, יוד ועוד).
היגיינה: מזון ביצים רטוב מתקלקל מהר. מוציאים שאריות אחרי מספר שעות, במיוחד בימים חמים.

עוד פרטים על תזמון מזון ביצים תמצאו במאמר העונה של התוכים – כל מה שצריך לדעת על הרבייה והטיפול.
ביצים, דגירה ובקיעה – לוח זמנים בקירוב

הנקבה מטילה בדרך כלל ביצה אחת כל יומיים, עד 4–6 ביצים.
הדגירה נמשכת כ-22–24 ימים מהרגע שהנקבה מתחילה לשבת על הביצים ברצינות.
בערך שבוע לתוך הדגירה אפשר לבדוק פוריות עם פנס בדיקת ביצים עם צוואר גמיש. בביצה מופרית רואים כלי דם.
הגוזלים יוצאים מהקן בגיל 5–6 שבועות בערך, וממשיכים לקבל מזון מההורים עוד כשבועיים.

לא מוציאים ביצים "חשודות" מוקדם מדי. לפעמים ביצה שנראית ריקה פשוט הוטלה מאוחר יותר.

נקבה שמטילה בלי הפסקה – מתי זה בעיה?
אצל ציפורי אהבה, וגם אצל נקבה בודדת בלי זכר, קורה שההטלה לא נעצרת. סבב אחרי סבב, בלי הפסקה. זו לא "פוריות טובה", זו שחיקה של הגוף. היא עלולה להוביל לחוסר סידן, לחסימת ביצה ולבעיות רבייה חמורות.

לא מוציאים מיד ביצים שהוטלו. משאירים אותן (או ביצי דמה) עד שהנקבה מאבדת עניין.
מקצרים את שעות האור – כיסוי לילה וחדר חשוך יותר.
מוציאים את תיבת הקינון ומשנים את סידור הכלוב.
מגבילים מזון עשיר כמו מזון ביצים בין עונות.

לפי המאמר של VCA Animal Hospitals על הטלה כרונית אצל ציפורים, שילוב של שינויי סביבה ותזונה הוא הצעד הראשון, ובמקרים מתמשכים יש גם טיפול הורמונלי שניתן רק על ידי וטרינר.
סימני אזהרה שמחייבים וטרינר בדחיפות: נקבה יושבת על רצפת הכלוב, נפוחה, מתאמצת, זנב שמתנדנד עם כל נשימה, או בטן נפוחה בלי ביצה. אלה יכולים להיות סימנים לחסימת ביצה.
כמה סבבים מומלצים בשנה?
כלל אצבע טוב: האידיאלי הוא שני סבבים בשנה, ולכל היותר שלושה בשנה.
אחרי כל סבב מוציאים את התיבה לכמה חודשים. כך הזוג חוזר לכושר, הנוצות מתחדשות והגוזלים הבאים יוצאים חזקים יותר.

שאלות נפוצות
אפשר לגדל ציפורי אהבה ברבייה בתוך כלוב משותף עם עוד זוגות?
אפשר רק בכלובייה גדולה מאוד עם הרבה תאים. ציפורי אהבה הן טריטוריאליות סביב הקן, ובכלוב רגיל יהיו מריבות ופציעות.

הנקבה בנתה קן אבל לא מטילה. מה עושים?
לפעמים צריך סבלנות של כמה שבועות. בדקו שהזוג באמת זכר ונקבה, שהתזונה עשירה מספיק ושהכלוב במקום שקט.

מתי מורידים את תיבת הקינון?
אחרי שכל הגוזלים יצאו מהקן ואוכלים לבד. השארת התא בכלוב מזמינה סבב נוסף מיד.

צריך מזון ביצים גם מחוץ לעונה?
בכמות קטנה, פעם או פעמיים בשבוע. מנה יומית קבועה עלולה לעודד הטלה.

סיכום
רבייה של ציפורי אהבה מצליחה כשמכינים אותה מראש: זוג בוגר ובריא, כלוב מרווח, תיבת קינון בגודל נכון, חומרי קינון בטוחים ותזונה עשירה בסידן וחלבון. מגבילים את מספר הסבבים, ושמים לב לסימנים של הטלה מוגזמת או חסימת ביצה. עם הכנה נכונה, העונה תהיה בטוחה גם להורים וגם לגוזלים.

כתבו: צוות טריפל פט – חנות לעופות נוי וחיות מחמד, נצרת.]]>

ציפורי אהבה (אגפורניס) הן מהתוכים הקטנים הפופולריים בארץ. הן חכמות, רועשות קצת, ומאוד קשורות לבן הזוג.
רבים מהמגדלים מגיעים לשלב שבו הזוג מתחיל להתעניין בקינון. זה רגע מרגש, אבל גם רגע שבו קל לטעות.
במאמר הזה ריכזנו את מה שחשוב לדעת לפני עונת רבייה: מתי הזוג מוכן, איזה תיבת קינון מתאים, ממה בונים קן, מה מאכילים, ומה עושים כשנקבה מטילה בלי הפסקה. אם אתם בתחילת הדרך עם ציפורי אהבה, כדאי לקרוא קודם את המדריך המלא לגידול ציפורי אהבה.
מתי זוג ציפורי אהבה מוכן לרבייה?
ציפורי אהבה מגיעות לבגרות מינית כבר בגיל צעיר, אבל זה לא אומר שהן מוכנות לרבייה.
נקבה צעירה מדי נמצאת בסיכון גבוה יותר לבעיות הטלה ולביצים לא תקינות.

גיל מומלץ: לפחות שנה, עדיף מעט יותר לנקבה.
מצב גופני: ציפורים במשקל תקין, נוצות מלאות, עיניים צלולות ופעילות רגילה.
זוג אמתי: הם מאכילים זה את זה, מנקים זה את זה וישנים צמודים.
אין סימני מחלה: שלשול, נשימה כבדה או נוצות פרועות – קודם וטרינר, אחר כך רבייה.

תיבת קינון תיבת קינון ל- ציפורי אהבה
מידות: 18x18x25
בתיבות קינון אלה, פתח הכניסה צריך להיות בצד.
[Image: F8DbaUD.jpg]

תלו את התיבה גבוה, במקום שקט ומוצל.
ודאו שיש מכסה או פתח בדיקה – תצטרכו להציץ פעם ביום-יומיים.
אל תזיזו את התיבה אחרי שהנקבה התחילה לבנות קן.
את כל תיבות הקינון בחנות אפשר לראות ב קטגוריית תיבות קינון לציפורים.

מתאים: ענפי ערבה או עצי פרי לא מרוססים, עלי דקל יבשים, נייר לבן בלי דיו, שבבי עץ דקים בתחתית התא.
לא מתאים: חוטי כותנה ארוכים, פרוות סינתטית וחוטים שנפרמים. הם עלולים להסתבך על הרגליים של הנקבה או הגוזלים.
לחות: ציפורי אהבה מגיעות מאזורים חמים, אבל קן יבש מדי עלול לפגוע בבקיעה. אמבטיה רדודה בכלוב עוזרת לנקבה להביא לחות לקן.

בסיס: תערובת זרעים איכותית או כופתיות, יחד עם ירקות טריים כל יום.
מזון ביצים: מתחילים כשבועיים לפני הצבת התא, ומגבירים אחרי הבקיעה. מזון ביצים חצי יבש לתוכים ופרקטים של FLY מתאים לציפורי אהבה ונוח לשימוש יומי.
סידן: אבן סידן טבעית לציפורים צריכה להיות זמינה בכלוב כל הזמן, לא רק בעונה, כדאי להשתמש בסבידה (משום שיש בה מינרלים נוספים, כמו: אבץ, מגנזיום, זרחן, יוד ועוד).
היגיינה: מזון ביצים רטוב מתקלקל מהר. מוציאים שאריות אחרי מספר שעות, במיוחד בימים חמים.

הנקבה מטילה בדרך כלל ביצה אחת כל יומיים, עד 4–6 ביצים.
הדגירה נמשכת כ-22–24 ימים מהרגע שהנקבה מתחילה לשבת על הביצים ברצינות.
בערך שבוע לתוך הדגירה אפשר לבדוק פוריות עם פנס בדיקת ביצים עם צוואר גמיש. בביצה מופרית רואים כלי דם.
הגוזלים יוצאים מהקן בגיל 5–6 שבועות בערך, וממשיכים לקבל מזון מההורים עוד כשבועיים.

לא מוציאים מיד ביצים שהוטלו. משאירים אותן (או ביצי דמה) עד שהנקבה מאבדת עניין.
מקצרים את שעות האור – כיסוי לילה וחדר חשוך יותר.
מוציאים את תיבת הקינון ומשנים את סידור הכלוב.
מגבילים מזון עשיר כמו מזון ביצים בין עונות.

לפי המאמר של VCA Animal Hospitals על הטלה כרונית אצל ציפורים, שילוב של שינויי סביבה ותזונה הוא הצעד הראשון, ובמקרים מתמשכים יש גם טיפול הורמונלי שניתן רק על ידי וטרינר.
סימני אזהרה שמחייבים וטרינר בדחיפות: נקבה יושבת על רצפת הכלוב, נפוחה, מתאמצת, זנב שמתנדנד עם כל נשימה, או בטן נפוחה בלי ביצה. אלה יכולים להיות סימנים לחסימת ביצה.
כמה סבבים מומלצים בשנה?
כלל אצבע טוב: האידיאלי הוא שני סבבים בשנה, ולכל היותר שלושה בשנה.
אחרי כל סבב מוציאים את התיבה לכמה חודשים. כך הזוג חוזר לכושר, הנוצות מתחדשות והגוזלים הבאים יוצאים חזקים יותר.

שאלות נפוצות
אפשר לגדל ציפורי אהבה ברבייה בתוך כלוב משותף עם עוד זוגות?
אפשר רק בכלובייה גדולה מאוד עם הרבה תאים. ציפורי אהבה הן טריטוריאליות סביב הקן, ובכלוב רגיל יהיו מריבות ופציעות.

הנקבה בנתה קן אבל לא מטילה. מה עושים?
לפעמים צריך סבלנות של כמה שבועות. בדקו שהזוג באמת זכר ונקבה, שהתזונה עשירה מספיק ושהכלוב במקום שקט.

מתי מורידים את תיבת הקינון?
אחרי שכל הגוזלים יצאו מהקן ואוכלים לבד. השארת התא בכלוב מזמינה סבב נוסף מיד.

צריך מזון ביצים גם מחוץ לעונה?
בכמות קטנה, פעם או פעמיים בשבוע. מנה יומית קבועה עלולה לעודד הטלה.

סיכום
רבייה של ציפורי אהבה מצליחה כשמכינים אותה מראש: זוג בוגר ובריא, כלוב מרווח, תיבת קינון בגודל נכון, חומרי קינון בטוחים ותזונה עשירה בסידן וחלבון. מגבילים את מספר הסבבים, ושמים לב לסימנים של הטלה מוגזמת או חסימת ביצה. עם הכנה נכונה, העונה תהיה בטוחה גם להורים וגם לגוזלים.

כתבו: צוות טריפל פט – חנות לעופות נוי וחיות מחמד, נצרת.]]> <![CDATA[תוכים וכנרים בחורף: מיקום הכלוב, כיסוי לילה, חימום בטוח ותזונה]]> https://tukipedia.com/showthread.php?tid=5013 Wed, 21 Oct 2026 20:07:44 +0000 https://tukipedia.com/showthread.php?tid=5013 התשובה הקצרה: רוב התוכים והכנרים מסתדרים טוב עם החורף בישראל. מה שמסוכן להם הוא לא הקור עצמו, אלא רוח פרצים, שינויים חדים בטמפרטורה, אוויר יבש מהמזגן, ואדים מכלי מטבח.
במדריך הזה נעבור על הדברים שבאמת חשובים, צעד אחרי צעד.

האם לתוכי קר? איך יודעים
ציפור בריאה יודעת לשמור על חום הגוף. היא מנפחת את הנוצות, מכניסה את הראש מתחת לכנף ועומדת על רגל אחת. זה נורמלי, בעיקר בשעות הערב.
סימנים שצריכים להדליק נורה אדומה:

הנוצות מנופחות כל היום, גם בשעות החמות.
הציפור יושבת על רצפת הכלוב ולא על המוט.
ירידה בתיאבון, ישנוניות או זנב שזז עם כל נשימה.
שינוי בצבע או במרקם של הלשלשת.

חשוב לדעת: אלה גם סימנים של מחלה. ציפור חולה מאבדת חום מהר יותר, ולכן קור "קטן" יכול להחמיר אותה. אם הסימנים נמשכים יותר מיום, פנו לווטרינר של עופות.

מיקום הכלוב בחורף
המיקום חשוב יותר מכל אביזר. כמה כללים פשוטים:

הרחיקו את הכלוב מחלונות ודלתות שנפתחים הרבה. רוח פרצים היא האויב מספר אחת.
לא מול פתח של מזגן או ליד תנור חימום. חום ישיר מייבש את העור ואת דרכי הנשימה.
צמוד לקיר פנימי עדיף על קיר חיצוני.
כלוב במרפסת או בחצר? בחורף כדאי להכניס אותו פנימה, או לפחות לסגור את הצדדים מרוח וגשם.

אם אתם מחפשים כלוב חדש לעונה, כלוב עם עגלה כמו כלוב לתוכי קוקטייל A102 עם עגלה מאפשר להזיז אותו בקלות בין חדרים לפי מזג האוויר.

כיסוי לילה – כן, אבל נכון
כיסוי בלילה עוזר לשמור על חום ועל שקט. הוא גם מסמן לציפור שהגיע זמן לישון.

השתמשו בבד שמעביר אוויר, לא בניילון.
השאירו צד אחד פתוח חלקית לאוורור.
אל תכסו מוקדם מדי. תוכים צריכים בערך 10–12 שעות שינה, לא 16.
בבוקר הסירו את הכיסוי ותנו לאור יום להיכנס.

מנורת חימום: מתי צריך ואיך להשתמש בבטחה
לציפור בוגרת ובריאה בבית מחומם בדרך כלל לא צריך חימום נוסף. מנורה שימושית במקרים האלה:

ציפור חולה או בהחלמה, לפי הוראת וטרינר.
גוזלים ותוכים צעירים שעדיין לא מנוצים לגמרי.
כלוב בחדר קר במיוחד, בלי חימום.

עדיפה מנורה שמחממת בלי לפלוט אור, כדי לא לשבש את השינה. למשל מנורה קרמית לחימום 75 וואט. כללי בטיחות:

המנורה מחוץ לכלוב, עם מגן, כך שהציפור לא יכולה לגעת בה.
מחממים רק צד אחד של הכלוב. הציפור צריכה פינה קרירה לברוח אליה.
בודקים ביד את הטמפרטורה ליד המוט אחרי חצי שעה.
מנורה חדשה מדליקים בפעם הראשונה בחדר אחר, מאוורר, לכמה שעות.

הסכנה השקטה: אדים מסירים עם ציפוי טפלון
בחורף מבשלים יותר, ומפעילים יותר תנורים ומפזרי חום. מחבתות ותבניות עם ציפוי נון-סטיק (PTFE) משחררות כשהן מתחממות יותר מדי גזים חסרי ריח. לציפורים זה יכול להיות קטלני בתוך דקות, גם בחדר אחר.
לפי המדריך הווטרינרי של VCA Animal Hospitals, מקורות אפשריים הם גם מגהצים, גופי חימום ומנורות חימום עם ציפוי. מה עושים?

מרחיקים את הכלוב מהמטבח.
מאווררים היטב בזמן בישול.
לא משאירים סיר ריק על אש דולקת.
בוחרים כלי בישול מנירוסטה, ברזל יצוק או קרמיקה.

מים ואוויר יבש
מזגן וחימום מייבשים את האוויר. ציפורים מרגישות את זה בנוצות, בעור ובדרכי הנשימה.

מחליפים מים כל יום. מים קרים מדי מהברז אפשר להשאיר כמה דקות בטמפרטורת החדר.
מתקן מים סגור, כמו מתקן מים לתוכים 500–1000 מ"ל, נשאר נקי יותר מקערה פתוחה.
ריסוס עדין במים פושרים בשעות הצהריים, אם הציפור אוהבת. לא בערב.
קערת מים פתוחה ליד מקור החום מוסיפה מעט לחות לחדר.

תזונה בחורף
בקור הגוף שורף יותר אנרגיה. זה לא אומר לתת רק זרעים שמנים. כן כדאי לוודא שיש מספיק מזון איכותי ומגוון:

בסיס של תערובת מאוזנת, למשל תערובת זרעים ופירות לתוכים FLY Pappagalli, או כופתיות.
ירקות טריים כל יום: גזר, ברוקולי, פלפל, עלים ירוקים.
בימים קצרים יש פחות אור שמש, ולכן חסר בוויטמינים A ו-D שכיח יותר. מולטי ויטמין לציפורים, כמו Wisbroek MultiPro Liquid, יכול לעזור. נותנים לפי ההוראות, לא יותר.

הרחבה על הנושא תמצאו במאמר יתרונות מולטי ויטמין לציפורים, ועל הבסיס התזונתי במדריך מהי התזונה הנכונה לציפורי נוי.

כלובי חוץ ופינות גידול
הרבה מגדלים מחזיקים כנרים, פינקים ותוכים קטנים בכלובי חוץ או במרפסת סגורה. כאן הכללים קצת שונים:

סוגרים את הצד שפונה לרוח ולגשם ביריעה או בלוח. משאירים צד אחד פתוח לאוויר.
מוודאים שהגג לא דולף. מצע רטוב וקר הוא בדיוק מה שלא רוצים.
מוסיפים בית לינה או קופסת קינון סגורה, כדי שיהיה לציפורים מקום מוגן לישון.
בודקים כל בוקר שהמים לא קפאו ושאין עובש במזון.

ציפורים שגדלות בחוץ כל השנה מפתחות פלומה עבה יותר לקראת החורף. לכן אסור להעביר אותן פתאום לחדר חם ובחזרה. שינוי חד בטמפרטורה מלחיץ את הגוף יותר מקור יציב.

אור, שינה ופעילות
בחורף הימים קצרים, והציפורים מבלות יותר זמן בתוך הכלוב. כדאי לפצות על זה:

שמרו על שעת השכמה ושעת שינה קבועות.
הוסיפו צעצועים חדשים ומוטות מסוגים שונים, כדי שלא ישתעממו.
תנו זמן מחוץ לכלוב בחדר חמים וסגור, בלי חלונות פתוחים.

שאלות נפוצות
מאיזו טמפרטורה לתוכי קר מדי?
אין מספר אחד לכל המינים. ציפור בוגרת שהתרגלה בהדרגה מסתדרת בדרך כלל גם עם לילות קרירים, כל עוד אין רוח ורטיבות. הבעיה היא ירידה חדה ופתאומית, ולא הקור עצמו.

אפשר להשאיר את הכלוב בחוץ בחורף?
כנרים ותוכים שגדלים בכלובי חוץ יכולים להישאר בחוץ, אם יש להם פינה סגורה מרוח וגשם. תוכי שגר בתוך הבית לא מוציאים פתאום החוצה בחורף.

מנורת אינפרא אדום אדומה מתאימה לתוכי?
עדיף לא לטווח ארוך. האור מפריע לשינה. לחימום לילה עדיפה מנורה קרמית שלא פולטת אור.

התוכי מנפח נוצות כל הזמן. זה קור?
אם זה קורה גם ביום ובחדר חמים, זה יכול להיות סימן למחלה. אל תחכו, פנו לווטרינר.

לסיכום

מרחיקים את הכלוב מרוח פרצים, מחלונות ומפתחי מזגן.
מכסים בלילה בבד נושם, ומשאירים אוורור.
מנורת חימום רק כשצריך, מחוץ לכלוב ועם פינה קרירה.
שומרים מרחק מהמטבח ומכלים עם ציפוי טפלון.
מים טריים, ירקות כל יום ותוסף ויטמינים לפי הצורך.

מי שרוצה ללמוד עוד על החזקה נכונה לאורך כל השנה, מוזמן לקרוא את המדריך לגידול תוכים למתחילים. ואם יש לכם שאלות על החורף אצלכם, כתבו כאן באשכול.

כתב: צוות טריפל פט – חנות לעופות נוי וחיות מחמד, נצרת.]]> התשובה הקצרה: רוב התוכים והכנרים מסתדרים טוב עם החורף בישראל. מה שמסוכן להם הוא לא הקור עצמו, אלא רוח פרצים, שינויים חדים בטמפרטורה, אוויר יבש מהמזגן, ואדים מכלי מטבח.
במדריך הזה נעבור על הדברים שבאמת חשובים, צעד אחרי צעד.

האם לתוכי קר? איך יודעים
ציפור בריאה יודעת לשמור על חום הגוף. היא מנפחת את הנוצות, מכניסה את הראש מתחת לכנף ועומדת על רגל אחת. זה נורמלי, בעיקר בשעות הערב.
סימנים שצריכים להדליק נורה אדומה:

הנוצות מנופחות כל היום, גם בשעות החמות.
הציפור יושבת על רצפת הכלוב ולא על המוט.
ירידה בתיאבון, ישנוניות או זנב שזז עם כל נשימה.
שינוי בצבע או במרקם של הלשלשת.

הרחיקו את הכלוב מחלונות ודלתות שנפתחים הרבה. רוח פרצים היא האויב מספר אחת.
לא מול פתח של מזגן או ליד תנור חימום. חום ישיר מייבש את העור ואת דרכי הנשימה.
צמוד לקיר פנימי עדיף על קיר חיצוני.
כלוב במרפסת או בחצר? בחורף כדאי להכניס אותו פנימה, או לפחות לסגור את הצדדים מרוח וגשם.

השתמשו בבד שמעביר אוויר, לא בניילון.
השאירו צד אחד פתוח חלקית לאוורור.
אל תכסו מוקדם מדי. תוכים צריכים בערך 10–12 שעות שינה, לא 16.
בבוקר הסירו את הכיסוי ותנו לאור יום להיכנס.

ציפור חולה או בהחלמה, לפי הוראת וטרינר.
גוזלים ותוכים צעירים שעדיין לא מנוצים לגמרי.
כלוב בחדר קר במיוחד, בלי חימום.

עדיפה מנורה שמחממת בלי לפלוט אור, כדי לא לשבש את השינה. למשל מנורה קרמית לחימום 75 וואט. כללי בטיחות:

המנורה מחוץ לכלוב, עם מגן, כך שהציפור לא יכולה לגעת בה.
מחממים רק צד אחד של הכלוב. הציפור צריכה פינה קרירה לברוח אליה.
בודקים ביד את הטמפרטורה ליד המוט אחרי חצי שעה.
מנורה חדשה מדליקים בפעם הראשונה בחדר אחר, מאוורר, לכמה שעות.

מרחיקים את הכלוב מהמטבח.
מאווררים היטב בזמן בישול.
לא משאירים סיר ריק על אש דולקת.
בוחרים כלי בישול מנירוסטה, ברזל יצוק או קרמיקה.

מים ואוויר יבש
מזגן וחימום מייבשים את האוויר. ציפורים מרגישות את זה בנוצות, בעור ובדרכי הנשימה.

מחליפים מים כל יום. מים קרים מדי מהברז אפשר להשאיר כמה דקות בטמפרטורת החדר.
מתקן מים סגור, כמו מתקן מים לתוכים 500–1000 מ"ל, נשאר נקי יותר מקערה פתוחה.
ריסוס עדין במים פושרים בשעות הצהריים, אם הציפור אוהבת. לא בערב.
קערת מים פתוחה ליד מקור החום מוסיפה מעט לחות לחדר.

בסיס של תערובת מאוזנת, למשל תערובת זרעים ופירות לתוכים FLY Pappagalli, או כופתיות.
ירקות טריים כל יום: גזר, ברוקולי, פלפל, עלים ירוקים.
בימים קצרים יש פחות אור שמש, ולכן חסר בוויטמינים A ו-D שכיח יותר. מולטי ויטמין לציפורים, כמו Wisbroek MultiPro Liquid, יכול לעזור. נותנים לפי ההוראות, לא יותר.

סוגרים את הצד שפונה לרוח ולגשם ביריעה או בלוח. משאירים צד אחד פתוח לאוויר.
מוודאים שהגג לא דולף. מצע רטוב וקר הוא בדיוק מה שלא רוצים.
מוסיפים בית לינה או קופסת קינון סגורה, כדי שיהיה לציפורים מקום מוגן לישון.
בודקים כל בוקר שהמים לא קפאו ושאין עובש במזון.

שמרו על שעת השכמה ושעת שינה קבועות.
הוסיפו צעצועים חדשים ומוטות מסוגים שונים, כדי שלא ישתעממו.
תנו זמן מחוץ לכלוב בחדר חמים וסגור, בלי חלונות פתוחים.

מרחיקים את הכלוב מרוח פרצים, מחלונות ומפתחי מזגן.
מכסים בלילה בבד נושם, ומשאירים אוורור.
מנורת חימום רק כשצריך, מחוץ לכלוב ועם פינה קרירה.
שומרים מרחק מהמטבח ומכלים עם ציפוי טפלון.
מים טריים, ירקות כל יום ותוסף ויטמינים לפי הצורך.

מי שרוצה ללמוד עוד על החזקה נכונה לאורך כל השנה, מוזמן לקרוא את המדריך לגידול תוכים למתחילים. ואם יש לכם שאלות על החורף אצלכם, כתבו כאן באשכול.

כתב: צוות טריפל פט – חנות לעופות נוי וחיות מחמד, נצרת.]]> <![CDATA[גידול אפרוחים בחודש הראשון: חימום, מים, מזון ומצע – מדריך מעשי]]> https://tukipedia.com/showthread.php?tid=5012 Mon, 19 Oct 2026 18:12:10 +0000 https://tukipedia.com/showthread.php?tid=5012

[Image: tukipedia-chick-brooding-guide.webp]

האפרוחים בקעו. עכשיו מתחיל החלק החשוב באמת.
החודש הראשון קובע הרבה: כמה אפרוחים ישרדו, כמה מהר יגדלו, וכמה יהיו חזקים. רוב התקלות בשלב הזה לא נובעות ממחלה. הן נובעות מקור, מטיוטה, ממים מלוכלכים או ממצע רטוב.
במדריך הזה ריכזתי את מה שעובד בפועל אצל מגדלים בבית ובחצר: טמפרטורה לפי שבוע, איך לקרוא את ההתנהגות של האפרוחים, ומה צריך להכין לפני שהם יוצאים מהמדגרה.

מה זה "אומנה" ולמה היא כל כך חשובה?
אומנה (Brooding) היא התקופה שבה האפרוח עדיין לא מסוגל לשמור על חום הגוף לבד. בטבע, התרנגולת מחממת אותו מתחת לכנפיים. בבית, אנחנו מחליפים אותה במקור חום.
אפרוח שקר לו מבזבז אנרגיה על חימום במקום על גדילה. הוא אוכל פחות, נחלש, ונעשה רגיש יותר לשלשולים ולמחלות. לכן החימום הוא לא "תוספת". הוא הבסיס.

מה להכין לפני הבקיעה
כדאי לסדר את פינת האומנה יום או יומיים לפני שהאפרוחים מגיעים. כך יש זמן לחמם את האזור ולבדוק את הטמפרטורה.

מתחם סגור בלי טיוטות – ארגז גדול, קרטון עבה או גדר נמוכה. בפינות עגולות האפרוחים פחות נדחסים.
מקור חום – מנורת אינפרא אדום כמו מנורת אינפרא אדום של פיליפס 250 ואט לקבוצה גדולה, או מנורה קרמית לחימום 75 וואט לקבוצה קטנה. המנורה הקרמית לא מפיצה אור, ולכן האפרוחים ישנים טוב יותר בלילה.
מצע יבש וסופג – למשל בלוק נסורת דחוסה למכרסמים ואפרוחים.
כלי מים לאפרוחים – כלי שטוח וצר, שהאפרוח לא יכול ליפול לתוכו. מתקן מים לאפרוחים 1.5 ליטר מתאים בדיוק לשבועות הראשונים.
מאכיל – מאכיל לינארי לאפרוחים ושלווים מאפשר לכמה אפרוחים לאכול יחד, בלי שידרכו בתוך האוכל.
מדחום – בגובה האפרוחים, לא בגובה העיניים שלנו.

אם אתם עדיין בשלב הדגירה, שווה לעבור על המדריך השלם למדגרה לביצים, ולבדוק מתי צפויה הבקיעה במחשבון הדגירה. כך תדעו בדיוק מתי להדליק את המנורה.

טמפרטורה לפי שבוע
הכלל הפשוט: מתחילים חם, ומורידים בערך 3 מעלות בכל שבוע. הטבלה הזו מבוססת על המלצות שירות ההדרכה לעופות של אוניברסיטת מיסיסיפי (הומר ממעלות פרנהייט לצלזיוס):

שבוע 1: 32–35 מעלות מתחת למקור החום.
שבוע 2: 29–32 מעלות.
שבוע 3: 27–29 מעלות.
שבוע 4: 24–27 מעלות.
שבוע 5: 21–24 מעלות.
משבוע 6: בערך 21 מעלות. רוב האפרוחים כבר מנוצים ולא צריכים חימום ביום חם.

בקיץ אפשר להיות בצד הנמוך של הטווח. בחורף, ובלילות קרים, בצד הגבוה. אם האפרוחים עברו לחץ, טיפול או חיסון, מעלים זמנית בכ-2–3 מעלות עד שהם מתאוששים.
חשוב לא לחמם את כל המתחם. צריך שיהיה צד חם וצד קריר יותר, כדי שהאפרוחים יבחרו בעצמם.

האפרוחים הם המדחום הכי טוב
המספרים הם נקודת התחלה. מה שקובע באמת זה איך האפרוחים מתנהגים:

קר להם: צפצוף חד וחזק, ונדחסים יחד ממש מתחת למנורה. מנמיכים את המנורה מעט או מוסיפים מקור חום.
חם להם: מתרחקים מהמנורה, פותחים מקור, מתנשמים, ונראים רדומים. מגביהים את המנורה.
יש טיוטה: כולם מצטופפים בצד אחד של המנורה. מחפשים חריץ, חלון או מאוורר וסוגרים.
נוח להם: צפצוף רגוע, והאפרוחים מפוזרים באופן אחיד סביב המנורה ומתחתיה.

את ההתאמה עושים בעיקר דרך גובה המנורה, ולא דרך החלפת נורות כל יום.

בטיחות במנורת חימום
מנורות חימום הן הסיבה הנפוצה לשריפות בלולים קטנים. כמה כללים שלא מתפשרים עליהם:

תולים את המנורה בשרשרת או בתפס יציב. לא רק בכבל החשמל.
משתמשים בבית מנורה קרמי שמתאים להספק של הנורה.
שומרים מרחק בין הנורה לבין הנסורת, הקרטון וכל דבר דליק.
מרחיקים את הכבל מהישג יד של האפרוחים, ומשאר חיות הבית.

מים ומזון בימים הראשונים
מים קודם. כשמכניסים אפרוח למתחם, טובלים בעדינות את קצה המקור במים. כך הוא לומד איפה השתייה. מים פושרים עדיפים על מים קרים מהברז.
מזון גידול לאפרוחים. אפרוח צריך מזון פתיחה עשיר בחלבון, בגרגר קטן. מזון לתרנגולות בוגרות לא מתאים לו. את סוגי התערובות אפשר למצוא בקטגוריית מזון לתרנגולות ואפרוחים.
טיפ מעשי: ביומיים–שלושה הראשונים פזרו קצת מזון גם על נייר או על מכסה שטוח ליד המנורה. אפרוחים לומדים לאכול כשהם שומעים ורואים את המזון "מתקתק" מתחת לרגליים.

לא מניחים את כל כלי המים והמזון ממש מתחת למנורה. המים מתחממים והאזור נרטב.
מסדרים אותם "כמו חישורים של גלגל" – קצה אחד קרוב לחום, וקצה אחד בחוץ.
מנקים וממלאים את כלי המים כל יום. אפרוחים זורקים לתוכו נסורת ולשלשת.

מצע וניקיון
מצע רטוב הוא אויב. הוא מקרר את האפרוחים, מעלה אמוניה, ויוצר תנאים לקוקסידיה.

ביומיים הראשונים אפשר לכסות את הנסורת בנייר מגבת. כך האפרוחים לא מתבלבלים ואוכלים נסורת במקום מזון.
מחליפים מיד מצע רטוב סביב כלי המים.
בודקים את אזור הישבן. לשלשת שמתייבשת ונדבקת וסוגרת את פי הטבעת צריך לנקות בעדינות עם מים פושרים.

כמה מקום צריך?
בשבוע הראשון המתחם יכול להיות קטן, כדי שיהיה קל לחמם אותו. מגדילים אותו בהדרגה בכל כמה ימים. אפרוחים גדלים מהר מאוד, ומתחם צפוף מוביל לניקור, ללכלוך ולמחלות. סימן טוב: גם כשכולם ערים, לכל אפרוח יש מקום לזוז ולהגיע למים בלי לדחוף.

שאלות נפוצות
מתי אפשר לכבות את המנורה?
כשהאפרוחים מנוצים ברובם, בדרך כלל בגיל 5–6 שבועות. בחורף לפעמים צריך חימום בלילה עוד שבוע–שבועיים. מורידים בהדרגה, לא בבת אחת.

מנורה אדומה או קרמית?
מנורת אינפרא אדום מחממת חזק ומתאימה לקבוצה גדולה. מנורה קרמית לא מאירה, ומתאימה לקבוצה קטנה ולמי שרוצה שהאפרוחים יישנו בחושך. יש מגדלים שמשלבים: אדומה ביום הראשון, קרמית אחר כך.

למה האפרוחים מנקרים אחד את השני?
לרוב בגלל חום יתר, צפיפות, אור חזק או שעמום. מגביהים את המנורה, מגדילים את המתחם, ומוסיפים עניין: ענף קטן, קצת עשב טרי.

אפשר לתת להם מים עם סוכר?
אין צורך במים מתוקים. מים נקיים ופושרים מספיקים. אם האפרוחים עברו נסיעה ארוכה או לחץ, עדיף להתייעץ עם וטרינר או מגדל מנוסה על תוסף אלקטרוליטים.

אפרוח אחד לא אוכל ולא שותה. מה עושים?
מפרידים אותו לפינה חמה, טובלים לו את המקור במים כמה פעמים ביום, ובודקים שהישבן נקי. אם אין שיפור תוך יום, פונים לוטרינר שמכיר עופות.

לסיכום
אומנה טובה היא בעיקר סדר ותשומת לב:

מכינים מתחם וחימום לפני הבקיעה.
מתחילים ב-32–35 מעלות ויורדים בכ-3 מעלות בשבוע.
קוראים את ההתנהגות של האפרוחים ומתאימים את גובה המנורה.
מים נקיים כל יום, מזון גידול מתאים, ומצע יבש.

מתחם סגור בלי טיוטות – ארגז גדול, קרטון עבה או גדר נמוכה. בפינות עגולות האפרוחים פחות נדחסים.
מקור חום – מנורת אינפרא אדום כמו מנורת אינפרא אדום של פיליפס 250 ואט לקבוצה גדולה, או מנורה קרמית לחימום 75 וואט לקבוצה קטנה. המנורה הקרמית לא מפיצה אור, ולכן האפרוחים ישנים טוב יותר בלילה.
מצע יבש וסופג – למשל בלוק נסורת דחוסה למכרסמים ואפרוחים.
כלי מים לאפרוחים – כלי שטוח וצר, שהאפרוח לא יכול ליפול לתוכו. מתקן מים לאפרוחים 1.5 ליטר מתאים בדיוק לשבועות הראשונים.
מאכיל – מאכיל לינארי לאפרוחים ושלווים מאפשר לכמה אפרוחים לאכול יחד, בלי שידרכו בתוך האוכל.
מדחום – בגובה האפרוחים, לא בגובה העיניים שלנו.

שבוע 1: 32–35 מעלות מתחת למקור החום.
שבוע 2: 29–32 מעלות.
שבוע 3: 27–29 מעלות.
שבוע 4: 24–27 מעלות.
שבוע 5: 21–24 מעלות.
משבוע 6: בערך 21 מעלות. רוב האפרוחים כבר מנוצים ולא צריכים חימום ביום חם.

קר להם: צפצוף חד וחזק, ונדחסים יחד ממש מתחת למנורה. מנמיכים את המנורה מעט או מוסיפים מקור חום.
חם להם: מתרחקים מהמנורה, פותחים מקור, מתנשמים, ונראים רדומים. מגביהים את המנורה.
יש טיוטה: כולם מצטופפים בצד אחד של המנורה. מחפשים חריץ, חלון או מאוורר וסוגרים.
נוח להם: צפצוף רגוע, והאפרוחים מפוזרים באופן אחיד סביב המנורה ומתחתיה.

תולים את המנורה בשרשרת או בתפס יציב. לא רק בכבל החשמל.
משתמשים בבית מנורה קרמי שמתאים להספק של הנורה.
שומרים מרחק בין הנורה לבין הנסורת, הקרטון וכל דבר דליק.
מרחיקים את הכבל מהישג יד של האפרוחים, ומשאר חיות הבית.

לא מניחים את כל כלי המים והמזון ממש מתחת למנורה. המים מתחממים והאזור נרטב.
מסדרים אותם "כמו חישורים של גלגל" – קצה אחד קרוב לחום, וקצה אחד בחוץ.
מנקים וממלאים את כלי המים כל יום. אפרוחים זורקים לתוכו נסורת ולשלשת.

מצע וניקיון
מצע רטוב הוא אויב. הוא מקרר את האפרוחים, מעלה אמוניה, ויוצר תנאים לקוקסידיה.

ביומיים הראשונים אפשר לכסות את הנסורת בנייר מגבת. כך האפרוחים לא מתבלבלים ואוכלים נסורת במקום מזון.
מחליפים מיד מצע רטוב סביב כלי המים.
בודקים את אזור הישבן. לשלשת שמתייבשת ונדבקת וסוגרת את פי הטבעת צריך לנקות בעדינות עם מים פושרים.

מכינים מתחם וחימום לפני הבקיעה.
מתחילים ב-32–35 מעלות ויורדים בכ-3 מעלות בשבוע.
קוראים את ההתנהגות של האפרוחים ומתאימים את גובה המנורה.
מים נקיים כל יום, מזון גידול מתאים, ומצע יבש.

אם עושים את הדברים האלה, רוב האפרוחים עוברים את החודש הראשון בקלות ויוצאים חזקים לשלב הבא.
יש לכם שאלות על אומנה או ניסיון שעבד לכם? כתבו כאן באשכול, נשמח לעזור.

כתב: צוות טריפל פט – חנות לעופות נוי וחיות מחמד, נצרת.]]> <![CDATA[מוטות עמידה לתוכים: איך לבחור עובי, חומר ומיקום בכלוב]]> https://tukipedia.com/showthread.php?tid=5011 Sat, 17 Oct 2026 22:07:25 +0000 https://tukipedia.com/showthread.php?tid=5011

[Image: tukipedia-parrot-perches-variety.webp]

מוטות עמידה לתוכים: איך לבנות כלוב שמגן על כפות הרגליים

תוכי לא שוכב לישון כמו כלב או חתול. הוא עומד כמעט כל שעות היממה, גם כשהוא אוכל, משחק ונח. לכן המוטות בכלוב הם לא קישוט. הם המשטח שעליו נשענות כפות הרגליים, הגידים והמפרקים שלו לאורך כל החיים.

במאמר הזה ריכזתי את מה שחשוב לדעת: איזה עובי מתאים, למה גיוון חשוב יותר מ"המוט המושלם", איך משלבים מוט חול נכון, ואילו סימנים בכפות הרגליים מחייבים בדיקה.

למה מוט אחד בעובי אחד הוא בעיה

בטבע תוכי עובר כל היום בין זרדים דקים, ענפים עבים ומשטחים לא אחידים. כל ענף מפעיל את השרירים והגידים בזווית אחרת. לעומת זאת, בכלוב שבו כל המוטות זהים, אותן נקודות בכף הרגל סופגות את כל הלחץ שוב ושוב.

כתוצאה מכך עלולים להופיע אזורים אדומים, יבלות ופצעי לחץ. במצב מתקדם הם יכולים להפוך לזיהום בכף הרגל שנקרא Bumblefoot (בשמו המקצועי: Pododermatitis). בית החולים הווטרינרי VCA מציין במאמר שלו על בחירת מוטות לציפורים שמוטות בקוטר אחיד הם אחד הגורמים המוכרים לפצעי לחץ.

איך יודעים שהעובי מתאים?

הכלל הפשוט: כשהתוכי עומד, האצבעות צריכות להקיף בערך שלושה רבעים מהיקף המוט.

מוט דק מדי: האצבעות נסגרות לגמרי והציפורניים נוגעות בכף הרגל. כך הלחץ מתרכז בנקודות קטנות.
מוט עבה מדי: התוכי לא מצליח לאחוז היטב, ובבהלה הוא עלול להחליק או ליפול.
הפתרון: לא לחפש עובי אחד "נכון", אלא לשלב כמה עוביים בטווח שמתאים לגודל התוכי.

טיפ מעשי: מדדו עם סרגל את כל המוטות בכלוב. אם כולם יוצאים באותו קוטר, זה הזמן להחליף לפחות אחד או שניים.

4 סוגי מוטות שכדאי לשלב

1. ענף טבעי
ענף עם עובי משתנה ופיתולים הוא הבסיס הכי טוב. בנוסף, הוא נותן לתוכי משהו ללעוס, וזה חלק מההתנהגות הטבעית שלו. אם התוכי שלכם מכרסם כל דבר בכלוב, כתבנו גם על למה תוכים שוברים ולועסים צעצועים ואיך מנצלים את זה לטובה.

2. מוט חבל
חבל מכותנה לא מעובדת או מקנבוס הוא משטח רך שמשנה צורה תחת הרגליים. חבל ספירלה מכותנה מחבר כמה גבהים בכלוב ומעודד טיפוס. עם זאת, כדאי לבדוק אותו מדי פעם ולגזום חוטים שנפרמו, כדי שהציפורניים לא יסתבכו בהם.

3. מוט חול או מוט שיוף
משטח מחוספס עוזר לשחוק ציפורניים ולנקות את המקור. אבל מוט כזה צריך להיות אחד מתוך כמה, ולא המוט היחיד. המקום הכי טוב שלו: ליד קערת האוכל. התוכי ניגש, עומד, אוכל, מנגב את המקור וממשיך הלאה. בחנות שלנו יש לדוגמה מקל שיוף ועמידה לתוכי קוקטייל, וגם מוט חול בצורת U שנותן זווית אחיזה שונה ממוט ישר.

4. נדנדה ומשטחים זזים
משטח שזז מחייב את התוכי לאזן את עצמו, וכך הוא מפעיל שרירים אחרים לגמרי. נדנדת חבל משולשת, למשל, משלבת גם משטח רך וגם תנועה.

מה כדאי להוריד מהכלוב

ציפוי נייר זכוכית על מוטות: הוא שוחק את עור כף הרגל ולא רק את הציפורניים.
רק מוטות פלסטיק חלקים: בדרך כלל יש להם קוטר אחד בלבד, והם חלקים מדי.
ענפים מעצים לא מוכרים: השתמשו רק בעץ שידוע כבטוח לציפורים, ושטפו וייבשו אותו לפני השימוש.

איך מסדרים את המוטות בכלוב

הציבו את המוט הגבוה והנוח ביותר למנוחה ולשינה. לרוב תוכים בוחרים את הנקודה הגבוהה בכלוב.
אל תמקמו מוטות ישר מעל קערות האוכל והמים, כדי שלשלשת לא תיפול לתוכן.
השאירו מרחב לפרוש כנפיים בין המוטות. כלוב עמוס מדי מגביל תנועה.
החליפו מדי פעם את מיקום המוט או את סוגו. שינוי קטן כזה מוסיף גם גירוי והעשרה.

סימנים שמחייבים בדיקה אצל וטרינר

שווה להציץ בכפות הרגליים פעם בשבוע, למשל כשהתוכי עומד על היד. שימו לב במיוחד ל:

אדמומיות או עור מבריק וחלק בתחתית כף הרגל
נפיחות, גלדים או פצעים
צליעה, או מעבר תכוף ממשקל על רגל אחת לשנייה
תוכי שמסרב לעמוד על מוט מסוים או נשאר הרבה על רצפת הכלוב

מוט דק מדי: האצבעות נסגרות לגמרי והציפורניים נוגעות בכף הרגל. כך הלחץ מתרכז בנקודות קטנות.
מוט עבה מדי: התוכי לא מצליח לאחוז היטב, ובבהלה הוא עלול להחליק או ליפול.
הפתרון: לא לחפש עובי אחד "נכון", אלא לשלב כמה עוביים בטווח שמתאים לגודל התוכי.

ציפוי נייר זכוכית על מוטות: הוא שוחק את עור כף הרגל ולא רק את הציפורניים.
רק מוטות פלסטיק חלקים: בדרך כלל יש להם קוטר אחד בלבד, והם חלקים מדי.
ענפים מעצים לא מוכרים: השתמשו רק בעץ שידוע כבטוח לציפורים, ושטפו וייבשו אותו לפני השימוש.

איך מסדרים את המוטות בכלוב

הציבו את המוט הגבוה והנוח ביותר למנוחה ולשינה. לרוב תוכים בוחרים את הנקודה הגבוהה בכלוב.
אל תמקמו מוטות ישר מעל קערות האוכל והמים, כדי שלשלשת לא תיפול לתוכן.
השאירו מרחב לפרוש כנפיים בין המוטות. כלוב עמוס מדי מגביל תנועה.
החליפו מדי פעם את מיקום המוט או את סוגו. שינוי קטן כזה מוסיף גם גירוי והעשרה.

אדמומיות או עור מבריק וחלק בתחתית כף הרגל
נפיחות, גלדים או פצעים
צליעה, או מעבר תכוף ממשקל על רגל אחת לשנייה
תוכי שמסרב לעמוד על מוט מסוים או נשאר הרבה על רצפת הכלוב

אם אתם מזהים אחד מהסימנים האלה, עדיף לפנות לווטרינר של ציפורים בשלב מוקדם. גם אז, גיוון המוטות הוא בדרך כלל חלק מהפתרון.

שאלות נפוצות

כמה מוטות צריך בכלוב?
לפחות שלושה סוגים שונים: ענף טבעי, משטח רך כמו חבל, ומשטח מחוספס אחד. בכלוב גדול אפשר יותר, בתנאי שנשאר מקום לתנועה.

האם מוט חול פוגע ברגליים?
לא, כשהוא אחד מכמה מוטות. הבעיה מתחילה כשכל המוטות מחוספסים, או כשמוט החול הוא המקום היחיד שבו התוכי ישן.

כל כמה זמן מנקים מוטות?
מנקים לשלשת לפי הצורך, ושוטפים ומייבשים היטב באופן קבוע. מוט חבל מלוכלך או מוט עץ שהתפרק מוחלפים.

האם מוט עבה מתאים לתוכי קטן?
מוט אחד עבה יותר מוסיף גיוון. אבל רוב המוטות צריכים להתאים לגודל כף הרגל, כך שהאצבעות יקיפו כשלושה רבעים מהם.

לסיכום

אין מוט אחד שפותר הכל. כלוב בריא משלב עוביים שונים, חומרים שונים וגבהים שונים, כך שאף נקודה בכף הרגל לא נושאת את כל העומס. אם אתם מסדרים כלוב חדש או מרעננים כלוב קיים, התחילו בבדיקה פשוטה: מדדו את המוטות, הוסיפו ענף טבעי ומשטח רך, ושימו מוט חול אחד ליד האוכל.

שאלות על סידור הכלוב? מוזמנים לכתוב כאן בתגובות.

כתב: צוות טריפל פט – חנות לעופות נוי וחיות מחמד, נצרת.]]> <![CDATA[מחיר לתוכי גאקו' זכר]]> https://tukipedia.com/showthread.php?tid=5010 Wed, 07 Oct 2026 12:15:45 +0000 https://tukipedia.com/showthread.php?tid=5010 <![CDATA[תוכי מסוג אקלקטוס אוכל את הרגל שלו]]> https://tukipedia.com/showthread.php?tid=5009 Thu, 24 Sep 2026 01:53:34 +0000 https://tukipedia.com/showthread.php?tid=5009 אני מפחד שהוא בסוף ישאר בלי רגל,
משהו מכיר מקרה כזה? ואיך מטפלים?]]> אני מפחד שהוא בסוף ישאר בלי רגל,
משהו מכיר מקרה כזה? ואיך מטפלים?]]> <![CDATA[צעצוע "חיפוש מזון" לתוכי]]> https://tukipedia.com/showthread.php?tid=5007 Wed, 09 Sep 2026 11:50:05 +0000 https://tukipedia.com/showthread.php?tid=5007 מי שמעוניין יכול לבוא ולקחת בחינם.
מתאים במיוחד לתוכים גדולים כמו:

אלכסנדרין / דררה אלכסנדין [Image: 9kJgtx9.jpg]

; אמזונות למיניהן

; אפרור אפריקאי קונגו (ג'אקו)

; אקלקטוס

; ארות למיניהן; [Image: gMvHQo5.jpg]

; ארה יקינתון (יקינתוני) [Image: heTSdNM.jpg]

; ארה ירוקת כנף

; ארה כחולה-צהובה

; ארה סקרלט / ארגמנית

; דרביאן - מוסטאש [Image: G63xspu.jpg]

; דררות למיניהן

; לורי ם למיניהם

; קוניור כחול כתר

; קוניור מוזהב / גולדן קוניור

; קקדו אמברלה / קקדו לבן

; קקדו גאלה / קקדו גלאט / קקדו ורוד

; קקדו צהוב ציצית קטן

; קקדו קורלה (קקדו עין חשופה)

; קקדו קורלה קטנה

; תוכי גדול מקור

; פיונוס ראש נץ

נמצא בנוף הגליל (נצרת-עילית)

]]> מי שמעוניין יכול לבוא ולקחת בחינם.
מתאים במיוחד לתוכים גדולים כמו:

אלכסנדרין / דררה אלכסנדין [Image: 9kJgtx9.jpg]

; אמזונות למיניהן

; אפרור אפריקאי קונגו (ג'אקו)

; אקלקטוס

; ארות למיניהן; [Image: gMvHQo5.jpg]

; ארה יקינתון (יקינתוני) [Image: heTSdNM.jpg]

; ארה ירוקת כנף

; ארה כחולה-צהובה

; ארה סקרלט / ארגמנית

; דרביאן - מוסטאש [Image: G63xspu.jpg]

; דררות למיניהן

; לורי ם למיניהם

; קוניור כחול כתר

; קוניור מוזהב / גולדן קוניור

; קקדו אמברלה / קקדו לבן

; קקדו גאלה / קקדו גלאט / קקדו ורוד

; קקדו צהוב ציצית קטן

; קקדו קורלה (קקדו עין חשופה)

; קקדו קורלה קטנה

; תוכי גדול מקור

; פיונוס ראש נץ

נמצא בנוף הגליל (נצרת-עילית)

]]> <![CDATA[חוכמתו של העורב]]> https://tukipedia.com/showthread.php?tid=5006 Sat, 05 Sep 2026 13:26:51 +0000 https://tukipedia.com/showthread.php?tid=5006 תקליק על התמונה
[Image: xjpY7Ya.jpeg]

]]> תקליק על התמונה
[Image: xjpY7Ya.jpeg]

]]> <![CDATA[בניית כלוב לגרינציקים]]> https://tukipedia.com/showthread.php?tid=5004 Sat, 22 Aug 2026 19:30:38 +0000 https://tukipedia.com/showthread.php?tid=5004 כרגע יש לי 2 זכרים ואני מתכננת להביא עוד,
לכן אני רוצה כלוב שיהיה מחולק ובמידת האפשר להוציא את החלוקה,
מה עדיף כלוב אחד על השני או אחד ליד השני?]]> כרגע יש לי 2 זכרים ואני מתכננת להביא עוד,
לכן אני רוצה כלוב שיהיה מחולק ובמידת האפשר להוציא את החלוקה,
מה עדיף כלוב אחד על השני או אחד ליד השני?]]> <![CDATA[כמה שאלות על תוכים והקיץ הישראלי]]> https://tukipedia.com/showthread.php?tid=5003 Fri, 14 Aug 2026 06:49:54 +0000 https://tukipedia.com/showthread.php?tid=5003 2. האם יש עוד דרך לקרר אותם? המליצו לי שלא לקנות להם מאוורר usb קטן - כי רוח לא טובה להם, ולקופסא עם מים "בריכה לתוכים" הם חוששים להכנס. אני משתדלת לרסס עליהם מים והם מאוד אוהבים, כאשר אני לא מדליקה להם את המזגן, אך הם מתייבשים מהר ובסופו של דבר גם להם נימאס שאני מרטיבה אותם כל כמה דקות. למישהו יש רעיון?
3. אני שוקלת לרכוש מד חום מיוחד לתוכים, איך משיגים כזה? האם במד חום רגיל (כמו באקדח, ללא ליזר) תהיה רמת דיוק גבוהה ומתאימה לתוכים?
תודה לכולם!]]> 2. האם יש עוד דרך לקרר אותם? המליצו לי שלא לקנות להם מאוורר usb קטן - כי רוח לא טובה להם, ולקופסא עם מים "בריכה לתוכים" הם חוששים להכנס. אני משתדלת לרסס עליהם מים והם מאוד אוהבים, כאשר אני לא מדליקה להם את המזגן, אך הם מתייבשים מהר ובסופו של דבר גם להם נימאס שאני מרטיבה אותם כל כמה דקות. למישהו יש רעיון?
3. אני שוקלת לרכוש מד חום מיוחד לתוכים, איך משיגים כזה? האם במד חום רגיל (כמו באקדח, ללא ליזר) תהיה רמת דיוק גבוהה ומתאימה לתוכים?
תודה לכולם!]]> <![CDATA[כלוב A11]]> https://tukipedia.com/showthread.php?tid=5002 Wed, 12 Aug 2026 10:47:48 +0000 https://tukipedia.com/showthread.php?tid=5002 ראיתי גם שמלא מוכרים כלוב A11 קרקס ואני מפחד לקנות ויביאו לי A10 קרקס ויגידו לי תראה זה יותר גדול מ A10 רגיל וזה A11 ..
אני ממש מבולבל ..
תודה רבה!

פה הוא כותב בפורום את המידות:
https://www.com/forum/viewtopic.php?p=125076#p125076
ופה יש מידות אחרות בכלל:
https://yaar-haperra.com/product/%d7%9b%...%d7%99-a11
ובעוד מקומות אני רואה מידות אחרות...]]> ראיתי גם שמלא מוכרים כלוב A11 קרקס ואני מפחד לקנות ויביאו לי A10 קרקס ויגידו לי תראה זה יותר גדול מ A10 רגיל וזה A11 ..
אני ממש מבולבל ..
תודה רבה!

פה הוא כותב בפורום את המידות:
https://www.com/forum/viewtopic.php?p=125076#p125076
ופה יש מידות אחרות בכלל:
https://yaar-haperra.com/product/%d7%9b%...%d7%99-a11
ובעוד מקומות אני רואה מידות אחרות...]]> <![CDATA[כתמים ונפיחות בעור שמעל למקור]]> https://tukipedia.com/showthread.php?tid=5001 Mon, 03 Aug 2026 20:40:43 +0000 https://tukipedia.com/showthread.php?tid=5001 אשמח לחוות דעת
יש לי כלוב של תוכונים וקוקטלים-
כ-15 פריטים.
היום שמתי לב לנפיחות מוזרה בחתיכת העור שמעל למקור אצל כ-3/4 תוכונים.
העור שלהם נפוח, עם כתמים כהים וניראה יבש ומוזר.
לאחד מהם יש גם רטיבות מוזרה בעיניים ונפיחות קלה.
הרמתי את התוכון עם הנפיחות החמורה ביותר וזה ניראה כי הוא בתת תזונה- הוא שלד וניראה כי הזפק שלו ריק- כמו כן פי הטבעת שלו מלוכלך אך ניראה לא חסום-
כמו כן הוא קצת אפתי ולא מתנגד שאני אחזיק אותו למרות שהוא כן עף ועומד על הענפים כרגיל- וכן אוכל ושותה כרגיל.
מה זה יכול להיות?
מה אני יכולה לעשות?
[Image: srcoqCq.jpeg]

]]> אשמח לחוות דעת
יש לי כלוב של תוכונים וקוקטלים-
כ-15 פריטים.
היום שמתי לב לנפיחות מוזרה בחתיכת העור שמעל למקור אצל כ-3/4 תוכונים.
העור שלהם נפוח, עם כתמים כהים וניראה יבש ומוזר.
לאחד מהם יש גם רטיבות מוזרה בעיניים ונפיחות קלה.
הרמתי את התוכון עם הנפיחות החמורה ביותר וזה ניראה כי הוא בתת תזונה- הוא שלד וניראה כי הזפק שלו ריק- כמו כן פי הטבעת שלו מלוכלך אך ניראה לא חסום-
כמו כן הוא קצת אפתי ולא מתנגד שאני אחזיק אותו למרות שהוא כן עף ועומד על הענפים כרגיל- וכן אוכל ושותה כרגיל.
מה זה יכול להיות?
מה אני יכולה לעשות?
[Image: srcoqCq.jpeg]

]]> <![CDATA[החתמה והאכלת יד של פינקים / רוני]]> https://tukipedia.com/showthread.php?tid=5000 Wed, 29 Jul 2026 10:47:57 +0000 https://tukipedia.com/showthread.php?tid=5000 החתמה והאכלת יד של פינקים/רוני שלום לכל חברי פורום תוכיפדיה!!
שימו לב! המאמר נכתב על פי ניסיוני האישי (יצא לי להחתים כבר כמה בנגלזים וזברה פינקים)
המאמר בא לתת ידע כללי בלבד, כל מי שפועל ע''פ המאמר פועל על דעת עצמו ואחריותו האישית.
במאמר זה אדבר על החתמה והאכלת יד של פינקים (ולכאורה המאמר אמור להתאים לכל סוגי ציפורי השיר)
ראשית נסקור את היתרונות והחסרונות שיש בגידול פינק מוחתם.
יתרונות:

הפינקים קטנים ועדינים, לא נושכים הציפורניים שלהם לא שורטות, ולכן יכולים להתאים לגידול גם למי שבני ביתו חוששים ונרתעים מתוכים גדולים יותר.
הפינקים קיימים במגוון צבעים וזנים שונים ומחירם של חלק מהזנים זול מאוד ויכול להתחיל מכ-25 ש''ח לבנגלז או לזברה פינק, עם זאת קיימים גם זנים יקרים ומיוחדים יותר כגון - גולדן פינק, פני ינשוף, גרון שחוט, סטאר פינק, תות פינק, ועוד... עיין במאמר הזה לדוגמא: פינקים שונים כציפורי מחמד.
הציוצים של הפינקים נעימים לאוזן בדרך כלל וישנם זנים שקטים מאוד, כך שמי שמפריעות לו צרחות התוכים יכול להיות שהפינקים יהוו תחליף טוב עבורו.
הפינקים חברותיים קופצניים שובבים ופעילים מאוד ולכן יהיה מעניין וכיף לצפות בהם ולשחק איתם.
עקב גודלם הזעיר הפינקים יכולים להסתפק בכלוב קטן יחסית (אך לא קטן מאוד) חשוב לי לציין כאן שאני ממליץ מאוד לא להשתמש בכלובים הקטנים מאוד כגון כלובים עגולים או כלובים מרובעים קטנים (שמוכרים בדרך כלל בחנויות חיות), אני ממליץ על כלובים מלבניים כגון אלה כלובי רבייה.

חסרונות:

מכיוון שהפינק קטן ועדין מאוד צריך להשגיח עליו היטב מהסכנות המרובות שיש בבית (שלא ידרכו עליו, שאין פתח שהפינק יכול לצאת מהבית דרכו, שלא יטבע באסלה, ועוד...)
הפינקים לא מתאימים לילדים קטנים מאוד מכיוון שהם עדינים וילד קטן וצריך לדעת להתנהג איתם בעדינות מרובה. (למרות שלדעתי כל התוכים לא מתאימים לילדים קטנים).
הפינקים אינם מתאימים כל כך לאילוף של תרגילים וטריקים אך עם זאת שמעתי על כאלה שכן אילפו פינקים לתרגילים בסיסיים.

לאחר שסקרנו את היתרונות והחסרונות, ניגש לעצם העניין, אז איך מתחילים?

ראשית עלינו להשיג את כל האביזרים הנדרשים: מזרקים קטנים, מד חום, ודייסה ייעודית להאכלת גוזלי פינקים וציפורי שיר, אם אי אפשר להשיג, ניתן להשתמש בדייסה לתוכים קטנים (אני אישית השתמשתי בדייסה לתוכים)
אחר כך נחפש מאיפה ניתן להשיג גוזל של פינק מהזן שאנחנו רוצים לגדל, אני ממליץ מאוד לקחת גוזל עם ניצוי מלא ולא גוזל קטן מאוד משום שגוזלים הפינקים עדינים מאוד וככל שהם קטנים יותר כך הם עדינים יותר ופגיעים, בנוסף - ההחתמה לא תיפגע מכך שלקחתם גוזל מנוצה, ואם תעשו הכל כראוי הפינק יוחתם בצורה טובה.
עכשיו, האכלת הפינק והגמילה מאוד דומה להאכלת תוכים ולכן אני לא רואה צורך לפרט כל כך לגבי ההאכלה עצמה, ישנם מדריכים שתוכלו להיעזר בהם כגון: האכלת יד למתחילים, האכלת יד צעד אחר צעד, מדריך מקוצר להאכלת יד, האכלת גוזלים באופן ידני, גמילה ותחילת תהליך החברות, האכלת-יד, חברות וטיפול בגוזלים.
אני רק אתן כמה דגשים שלדעתי הם החשובים ביותר:
להאכיל את הגוזל באופן שהמזרק יוכנס למקור מצד שמאל של הגוזל (חשוב מאוד, למניעת חנק)
להאכיל מעט מעט כדי שהגוזל יוכל לבלוע ולא הרבה בבת אחת (ראו בסרטון איך אני מאכיל)
אני לא ממליץ להאכיל בכפית או במזרק עם זונדה אלא רק עם מזרק רגיל (ללא מחט).
יש לוודא שטמפרטורת הדייסה לא עולה על 42 מעלות ולא פחות מ-37 מעלות.
יש להאכיל את הגוזל כשהזפק מרוקן לגמרי ולעצור את ההאכלה כשהזפק מלא ומנופח. (שימו לב שלפינקים הזפק מתנפח משני צידי הצוואר ולא כמו אצל תוכים שהזפק מתנפח מתחת לצוואר כמו שק).

כדי שהפינק יהיה מוחתם ברמה גבוהה אני ממליץ לשחק איתו הרבה ולתת לו להרגיש אתכם לאורך כל התהליך, גם לאחר הגמילה.
בנוסף, אם אתם מאכילים פינק אחד בודד אני ממליץ להביא לו חבר (לא חייב ששניהם יהיו מוחתמים, אפשר שאחד יהיה פרא) משום שהפינקים מאוד חברותיים וקשה להם להיות לבד בכלוב בזמן שאתם הולכים לעבודה או ללימודים וכדומה...
לאחר הגמילה רצוי להביא לפינק צ'ופרים וליטופים כגמול על כך שהוא משתף אתכם פעולה ועולה עליכם, זה יכול לחזק מאוד את הקשר בינכם,
אני השתמשתי בגרעיני חמנייה טבעיים וקלופים כצ'ופר (ובגלל שהפינק קטן מאוד חתכתי כל גרעין ל- 3-4 חתיכות).

אם קראתם את כל זה ואתם מרגישים שמתאים לכם גידול של פינק מוחתם אני מזמין אתכם להתחיל בעבודה! אשמח שתשתפו פה תמונות של הפינקים שלכם, וכן תוכלו להיעזר בחברי הפורום לכל שאלה שתצוץ לכם במהלך הגידול...
להלן מספר סרטונים ישנים מהבנגלז שלי: (אשתדל להעלות גם תמונות עדכניות יותר כדי שתראו איך הוא נראה היום בתור בוגר...)
[Image: YnQH8nN.jpeg]

אדגיש שהכלוב שרואים בסרטון לדעתי לא מתאים לגידול פינקים כי הוא קטן מידי, אני השתמשתי בו בעבר רק ככלוב זמני.

]]> החתמה והאכלת יד של פינקים/רוני שלום לכל חברי פורום תוכיפדיה!!
שימו לב! המאמר נכתב על פי ניסיוני האישי (יצא לי להחתים כבר כמה בנגלזים וזברה פינקים)
המאמר בא לתת ידע כללי בלבד, כל מי שפועל ע''פ המאמר פועל על דעת עצמו ואחריותו האישית.
במאמר זה אדבר על החתמה והאכלת יד של פינקים (ולכאורה המאמר אמור להתאים לכל סוגי ציפורי השיר)
ראשית נסקור את היתרונות והחסרונות שיש בגידול פינק מוחתם.
יתרונות:

הפינקים קטנים ועדינים, לא נושכים הציפורניים שלהם לא שורטות, ולכן יכולים להתאים לגידול גם למי שבני ביתו חוששים ונרתעים מתוכים גדולים יותר.
הפינקים קיימים במגוון צבעים וזנים שונים ומחירם של חלק מהזנים זול מאוד ויכול להתחיל מכ-25 ש''ח לבנגלז או לזברה פינק, עם זאת קיימים גם זנים יקרים ומיוחדים יותר כגון - גולדן פינק, פני ינשוף, גרון שחוט, סטאר פינק, תות פינק, ועוד... עיין במאמר הזה לדוגמא: פינקים שונים כציפורי מחמד.
הציוצים של הפינקים נעימים לאוזן בדרך כלל וישנם זנים שקטים מאוד, כך שמי שמפריעות לו צרחות התוכים יכול להיות שהפינקים יהוו תחליף טוב עבורו.
הפינקים חברותיים קופצניים שובבים ופעילים מאוד ולכן יהיה מעניין וכיף לצפות בהם ולשחק איתם.
עקב גודלם הזעיר הפינקים יכולים להסתפק בכלוב קטן יחסית (אך לא קטן מאוד) חשוב לי לציין כאן שאני ממליץ מאוד לא להשתמש בכלובים הקטנים מאוד כגון כלובים עגולים או כלובים מרובעים קטנים (שמוכרים בדרך כלל בחנויות חיות), אני ממליץ על כלובים מלבניים כגון אלה כלובי רבייה.

חסרונות:

מכיוון שהפינק קטן ועדין מאוד צריך להשגיח עליו היטב מהסכנות המרובות שיש בבית (שלא ידרכו עליו, שאין פתח שהפינק יכול לצאת מהבית דרכו, שלא יטבע באסלה, ועוד...)
הפינקים לא מתאימים לילדים קטנים מאוד מכיוון שהם עדינים וילד קטן וצריך לדעת להתנהג איתם בעדינות מרובה. (למרות שלדעתי כל התוכים לא מתאימים לילדים קטנים).
הפינקים אינם מתאימים כל כך לאילוף של תרגילים וטריקים אך עם זאת שמעתי על כאלה שכן אילפו פינקים לתרגילים בסיסיים.

לאחר שסקרנו את היתרונות והחסרונות, ניגש לעצם העניין, אז איך מתחילים?

ראשית עלינו להשיג את כל האביזרים הנדרשים: מזרקים קטנים, מד חום, ודייסה ייעודית להאכלת גוזלי פינקים וציפורי שיר, אם אי אפשר להשיג, ניתן להשתמש בדייסה לתוכים קטנים (אני אישית השתמשתי בדייסה לתוכים)
אחר כך נחפש מאיפה ניתן להשיג גוזל של פינק מהזן שאנחנו רוצים לגדל, אני ממליץ מאוד לקחת גוזל עם ניצוי מלא ולא גוזל קטן מאוד משום שגוזלים הפינקים עדינים מאוד וככל שהם קטנים יותר כך הם עדינים יותר ופגיעים, בנוסף - ההחתמה לא תיפגע מכך שלקחתם גוזל מנוצה, ואם תעשו הכל כראוי הפינק יוחתם בצורה טובה.
עכשיו, האכלת הפינק והגמילה מאוד דומה להאכלת תוכים ולכן אני לא רואה צורך לפרט כל כך לגבי ההאכלה עצמה, ישנם מדריכים שתוכלו להיעזר בהם כגון: האכלת יד למתחילים, האכלת יד צעד אחר צעד, מדריך מקוצר להאכלת יד, האכלת גוזלים באופן ידני, גמילה ותחילת תהליך החברות, האכלת-יד, חברות וטיפול בגוזלים.
אני רק אתן כמה דגשים שלדעתי הם החשובים ביותר:
להאכיל את הגוזל באופן שהמזרק יוכנס למקור מצד שמאל של הגוזל (חשוב מאוד, למניעת חנק)
להאכיל מעט מעט כדי שהגוזל יוכל לבלוע ולא הרבה בבת אחת (ראו בסרטון איך אני מאכיל)
אני לא ממליץ להאכיל בכפית או במזרק עם זונדה אלא רק עם מזרק רגיל (ללא מחט).
יש לוודא שטמפרטורת הדייסה לא עולה על 42 מעלות ולא פחות מ-37 מעלות.
יש להאכיל את הגוזל כשהזפק מרוקן לגמרי ולעצור את ההאכלה כשהזפק מלא ומנופח. (שימו לב שלפינקים הזפק מתנפח משני צידי הצוואר ולא כמו אצל תוכים שהזפק מתנפח מתחת לצוואר כמו שק).

אדגיש שהכלוב שרואים בסרטון לדעתי לא מתאים לגידול פינקים כי הוא קטן מידי, אני השתמשתי בו בעבר רק ככלוב זמני.

]]>