טִפּוּלָהּ - Tipula

[צבי דגן]

טִפּוּלָהּ
השם המדעי: Tipula 
שייכת לקבוצת הזבובאים.
נחשבת למשפחה קדומה יחסית. 
תפוצה: ברוב אזורי העולם ובמגוון עשיר של בתי גידול; רובם לחים או רטובים. 
בתי גידול יבשתיים נוספים בהם מוצאים טיפולתיים: יערות לחים או חורשים מוצלים, שולי מקווי מים ונחלים, בתי גידול עשבוניים, וגם באזורים יובשניים יותר; מקצתם גם באזורים הנחשבים מדבריים. 
באזורים אורבניים (גם בישראל) יש מינים המתפתחים בחצרות וגינות נוי.
מאופיינת ברגליים מאוד ארוכות.
בישראל מוכרים במשפחת הטיפוליתיים כ-25 מינים המתפלגים בין 2 סוגים, כ-11 מינים נחשבים אנדמיים לישראל או לאזור ישראל-סוריה-לבנון.
רוב המינים דומים במראה החיצוני וזיהוי הבוגרים מתבצע על הרוב בעזרת בחינת איברי הרבייה, עירוק (מלשון "עורקים") הכנפיים ותכונות נוספות הדורשות בחינה תחת הגדלת מיקרוסקופ אור.
תוחלת החיים: תוחלת החיים של הבוגרים קצרה ומכך נובע שהמטלה העיקרית שלהם היא להתרבות ולהפיץ את המין. 
ההגחה מהגולם נעשית על פי רוב בלילה והבוגר מוכן להתעופף לראשונה עם שחר. 
יש מינים בהם האוכלוסייה מגיחה לאורך מספר חודשים ויש מינים בהם כל האוכלוסייה מגיחה תוך זמן קצר של ימים ספורים עד 1-2 שבועות (לרוב באזורים גאוגרפיים בהם האביב והקיץ קצרים מאוד).
הבוגרים מעופפים לאחר השקיעה ובשעות היום מוצאים מחסה בתוך צמחיה או בנישה מוצלת. יש והם נמשכים לאור ופעמים מוצאים אותם מעופפים או נחים ליד תאורה מלאכותית.
רבייה: הזכר קטן מהנקבה. 
ההטלה מתבצעת זמן קצר לאחר סיום ההזדווגות או תוך מספר ימים (תלוי במין); לתוך הקרקע או על שכבה אורגנית המכסה אותה, או לתוך סדקים בגזע רקוב או במים, בהתאם לכל מין ואורחות חייו. 
לנקבה אין צינור הטלה. הפרק האחרון ארוך, מחודד ומצויד בשני גנובתנים כיטיניים; נוקשים ומחודדים המסייעים לחדור למצע ההטלה.
מספר הביצים שנקבה מטילה בדרך כלל 200-300 במספר.


 

 

[צבי דגן]

טִפּוּלָהּ