חַנְקָן גָּדוֹל

[צבי דגן]

חַנְקָן גָּדוֹל 

• תיאור: מין השייך למשפחת החנקניים בסדרת ציפורי השיר.
  לחנקן מקור חזק ומאונקל, עם בליטות דמויות שיניים, רגליים קצרות וחזקות עם טפרים חדים.
  החנקן הוא ציפור טריטוריאלית כל ימות השנה. מרבה לשבת על ראש צמרת עץ ולסקור את השטח.
  
• מקום חיות: בבתי גידול של עצים ושיחים קוצניים ומבודדים (בתוך אזורים של עשבוניים) למשל שיטה, אטד, שיזף. 
  
• סטטוס בישראל: מין יציב מצוי וניתן למצוא אותו בכל חלקי הארץ - בעיקר ברחבי הנגב ולאורך הבקע הסורי-אפריקאי ושוליו.
  
• תזונה: טורף בעיקר חרקים וחיפושיות, אך גם צפרדעים ולטאות, נחשים, מכרסמים קטנים וציפורים. 
  עורך תצפית ועט על טרפו, לוכד את הטרף בעיקר על האדמה אך גם באוויר. 
  משתק את הטרף ונושא אותו למקום האכילה שם הוא משפד אותו וקורע אותו לגזרים. 
  
• רבייה: מקנן לרוב על עצי שיטה או שיזף. 
  הקן נראה מבחוץ כגוש מגושם ובמפנים סלסלה מסודרת ונמצא בין מטר אחד לשבעה מטר מעל הקרקע. 
  הנקבה בונה את הקן והזכר בעיקר שומר עליה. 
  מספר הביצים בתטולה: 5–7 ביצים, שצבען לבן-אפרפר ומנוקדות בצבע זית. 
  הנקבה דוגרת לבדה במשך כ-15 יום והזכר מאכיל אותה. 
  הגוזלים בוקעים עיוורים ועירומים. ההורים מאכילים אותם 20 יום בקן ועוד כשבוע לאחר יציאתם ועד לגמילה מוחלטת. 
  החנקן משלים בדרך כלל שני מחזורי קינון בשנה.
  
• אורך: 22 - 26 ס"מ. 
  
• משקל: 50 - 67 גרם.
  
• מצב השימור: ללא חשש (אוכלוסייה יציבה) 
  
•  שירת הזכר
  
•  קולות שירה
  
• 
  
  
  

[צבי דגן]

חַנְקָן גָּדוֹל
 

[צבי דגן]

חַנְקָן גָּדוֹל