דירוג האשכול:

**צבי דגן**

צעדים ראשונים בגידול תוכי

איך תבחר בתוכי (או בציפור שיר), שמתאים לך ביותר?

השיקול, לפני שאתה מחליט לקנות תוכי, הוא מידת המחויבות שלך כלפי התוכי שאותו תרצה לגדל.
זכור, שגידול תוכי לא שונה בהרבה מגידול ילד. ההפך הוא הנכון, האחריות גדולה יותר ולמשך זמן ארוך יותר.
אם ילד נעשה עצמאי בגיל מסוים, הרי שהתוכי תלוי בנו במשך כל חיו.
לכן תשקול היטב, אם יש לך מספיק זמן פנוי לדגל את התוכי.
כך בחשבון, שלא כל תוכי מתאים לכל אדם או לכל משפחה.
לכן עליך לקחת בחשבון את הגורמים האלה:
מידת הרעש שהתוכי עושה: האם אנו גרים בבית משותף? האם אנו מעוניינים בתוכי רועש או שמא בזנים השקטים?
המקום שעומד לרשותך: כמה מקום אתה יכול להקצות לכלוב? האם הוא בחדר השינה או בחצר?
תקציב: מהו התקציב שאתה מקצה לקניית התוכי עצמו ומהו התקציב השוטף שאתה מקצה לגידול התוכי?
מטרה: לאיזו מטרה אתה רוצה לגדל את התוכי? - לרבייה, למסחר או להנאה עצמית ללא מטרות מסחריות?
אופיו של התוכי: תבדוק, האם אופיו של התוכי מתאים לך? - תוכי שקט ורגוע יחסית או שאתה מעדיף תוכי פעלתן ותזזיתי?
לאחר שעניתי לעצמך על השאלות האלה עליך ללמוד את הרגליו ודרכי הגידול שלו, תוכל להעזר כאן: לקסיקון התוכים.

הממשק:
אחד התנאים החשובים בגידול תוכים הוא התאמת מרחב המחיה (בעיקר הכלוב) אל סוג התוכי.
יש לקחת בחשבון שהכלובים שנמכרים בשוק למטרת גידול תוכי מחוברת, לא מתאימים להחזקת התוכים למשך זמנים ממושכים ולכן, הוא צריך להיות מחוץ לכלוב במשך רוב שעות היום.
לכך על הכלוב צריך להיות מותקן סטנד + כלי אוכל ומים.
על השאלה "איזה כלוב לקנות" אני נוהג להשיב - "תקנה את הכלוב הגדול ביותר שאתה יכול ובהתאם לתקציב ולמקום שיש לך בבית.
ככל שהכלוב יהיה קטן יותר, לא תוכל להשהות בו את התוכי למשכי זמן ארוכים.
לא להעמיד את הכלוב כך שקרני השמש הישירים יפגעו בו, כמו כן, אסור שרוח המזגן יגיע ישירות אל התוכי.
התוכי זקוק למזון טרי בכל יום במיוחד ככל שמדובר במזונות רטובים (ירקות, פרות, ביצה קשה וכדומה.
יש לנקות את כלי האוכל והמים יום יום ולשים לתוכי מים טריים.
אם אתה מעוניין ברבייה, כדאי לתלות את תיבת הקינון מחוץ לכלוב, כדי שלא להקטין לו את מרחיב המחיה.

ניקיון:
חשוב מאוד לשמור על ניקיון התוכי וסביבתו, זהו תנאי הכרחי לאיכות חיו של התוכי ולהארכת תוחלת החיים שלו.
עליך לנקות את הכלוב וסביבתו לפחות פעם בשבוע, יש כאלה שמנקים יום יום.
כמו כן, אחת לחודש/חודשיים, צריך לנקות את הכלוב ובמיוחד - את כלי האוכל באופן יסודי ולחטא בעזרת אקונומיקה או חומר חיטוי יעודי.

קניית התוכי (או ציפור שיר):
בדוק את בית גידול שממנו אתה קונה, תוודא שהוא בית גידול נקי ומסודר.
מומלץ לקנות תוכי צעיר אבל גמול לגמרי (כחודש לאחר הגמילה).
תבדוק שאכן התוכי מחוברת ברמה סבירה - לא נושך, עולה ברצון על היד.
חשוב מאוד שהתוכי יהיה תוכי כזה שלא גזרו לו את נוצות התעופה.

בדיקת התוכי

לוודא שיש לתוכי טבעת סגורה ולדרוש מהמוכר תעודת בריאות.
ראה גם כאן: טבעת סגורה לעומת טבעת פתוחה
שהמקור יהיה שלם וללא שברים, עיוותים, קילוף חולני או פטריות.
שהעיניים תהיינה מבריקות, ללא הפרשות, ללא נפיחויות וללא קרחות מסביבן (אלא אם מדובר בסוג שכזה).
רגליים – ללא קשקשים או פטריות, אצבעות וציפורניים שלמות.
עצם החזה - אומנם אתה צריך לחוש בעצם ועם זאת, תחוש שהיא גם מכוסה בשכבה שרירית ושומנית.
שפתח הביב יהיה יבש, וללא הפרשות שעלולות להעיד על שלשול.
מבט כללי – נוצות שלמות ומבריקות, שללא יהיו קרחות ו/או פצעים או סימני מריטה.
חיות - תוודא שהתוכי מלא מרץ, אנרגיה, ערני, "מתלהב", פעיל.
תוכי אדיש ועייף עלול להעיד על מחלה (למעט ימי שרב).
נשימה – תבדוק שהתוכי לא מתנשף בכבדות, ולא מחרחר.
נשימות כבדות עלולות להעיד על בעיות בריאותיות כמו גוף זר בדרכי הנשימה או דלקת ריאות.
לשלשת - אסור שתהיה נוזלית מידי או מדממת – הדבר יכול להעיד על מחלות.
להרחבת הנושא, עיין גם כאן: היבט אישי על עסקות עם תוכים / לפני קניית תוכי חדש חובה לשים לב לדברים האלה
וגם כאן: מה עליך לדעת לפני קניית תוכי חדש (ובעת הקנייה)?

לאחר שהבאת את התוכי לביתך עליך לדאוג לדברים האלה:

בידוד התוכי - במיוחד אם יש לך תוכים נוספים אבל גם אם התוכי בודד עליך לבודד את הציפור למשך כחודש (קרנטינה) כדי למנוע הפצת מחלות.
בדיקות דם – כדאי מאוד לפתוח לתוכי תיק רפואי אצל וטרינר שיש לו ניסיון עם תוכים ולערוך לו את הבדיקות ההכרחיות.
כלמידיה
מחלת המקור והנוצות
פוליומה
מחלת הפצ'קו
אם אין לך בעיה תקציבית, כדאי לבדוק גם סלמונלה
וזאת בנוסף לתעודת הבריאות שקבלת בעת הקנייה.
תזונה עשירה, מאוזנת ומגוונת ומים נקיים וטריים – אלה יסייעו לקליטת הציפור באופן המהיר ביותר.
שקט – בשבועות הראשונים ועד שהתוכי יתרגל לסביבתו החדשה, יש להימנע ממעבר ליד התוכי או להיות בסביבת הכלוב, תאפשר לתוכי שלך להירגע ולהתרגל ללא לחץ.
רבייה
לכל סוג של תוכי ישנם את מאפיינים של אופני הרבייה.
עיין בלקסיקון

ההכנות שיש לעשות לקראת עונת הרבייה

ניקיון הכלובים – קיימת חובה לנקות ולחטא את הכלובים.
לקרצף את הלשלשת מהרצפה, לייבש את הרצפה בשמש ולאחר מכן לרסס, בתמיסת אקונומיקה או בחומרי חיטוי, את הרצפה, הרשת השלד וכלי האוכל והמים.
ניקוי וחיטוי תיבות הקינון – קיימת חובה ללא פשרות לנקות ולחטא את תיבות הקינון ולהחזירם לכלובים.
תיבות קינון ישנות מאוד ושבורות צריך לזרוק ולקנות חדשים במקומם.
לנקות ולחטא גם את מוטות העמידה ולהחליף את המוטות השבורים או מכורסמים תוך דאגה לייצוב המוטות בכלוב.
מוטות לא יציבים יקשו מאוד לתוכים להתייצב את עצמם עליהם וההזדווגות וההפריה עלולים להיכשל.
לפני תקופת הרבייה ובמהלכה, יש לתת לתוכים מגוון מזונות עשירים בחלבונים ושומנים.
ריפוד תיבת הקינון - לרפד את תיבת הקינון בשכבה של נסורת ומעל כפית של אופיגל 20 או אקריטין וזאת על מנת למנוע טפילים.
לקנות את הנסורת בחנות לחיות מחמד ולא לקחת מנגרעות שכן הנסורת חשודה כספוגה ברעלים.
צעצועים - לא פחות חשובים הם הצעצועים מסוגים שונים שיש לספק לתוכי.
צעצועי "התעמלות": נדנדה, סולם וכדומה
"צעצועי רגל": אלו הם צעצועים המונחים על הרצפה והתוכי אמור לשחק בהם בעזרת רגלו. משחק כזה מפתח את הקואורדינציה ואת המוטוריקה של כף הרגל.
"צעצוע מתכלה": התוכי מפרק את הצעצוע המורכב מחבלים, רצועות עור וכדומה.
"צעצועי חיפוש מזון" = צעצוע שמאתגר את התוכי: מחביאים פריט מזון נחשק בתוך הצעצוע והתוכי מנסה להוציאו. אלו הם צעצועים מתוחכמים המאתגרים את התוכי.
כדאי לקרוא את המאמר הזה: חשיבות הצעצועים לתוכי
שעות שינה: תוכי שלא ישן מספיק שעות בלילה, יהיה עייף ועצבני במשך היום ויעשה תוקפן.
תוכים זקוקים ל-12-14 שעות שינה, בתנאי שקט וחושך.
כיסוי הכלוב בבד שחור לא ימנע מכל האור מלהיכנס לכלוב ובטח שלא יהווה מחסום לקולות.
מזון: אסור לתת לתוכי רק זרעי חמניות (גרעינים שחורים), הם מכילים ריכוז גבוה של שומן ויש בהם זרחן שמונע את ספיגת הסידן בגוף.
מומלץ שהגרעינים (זרעי חמניות) לא יהיו בכלל חלק מהתזונה הקבועה של התוכי, ורצוי להשתמש בהם אך ורק כ"צ'ופר" - גמול למטרות אילוף וגם אז בכמות מוגבלת.
המינון המומלץ הוא כ- 4%-5% מהתפריט היומי של התוכי.
חשוב לתת לו כופתיות על בסיס יומי, וירקות מסוגים וצבעים שונים, ביצה קשה (או מזון ביצים), אבן גיר (ועדיף סבידה).
אסור לתת לתוכי: אבוקדו עגבנייה, כלמזון שמכיל קקאו (שוקולד), קפאין, אלכוהול ומיצים מתוקים או כל מזון תעשייתי אחר שנועד לבני אדם.

סוגי תוכים נפוצים בקרב מגדלים מתחילים

תוכון אוסטרלי:

התוכון האוסטרלי הוא התוכי הנפוץ ביותר ברחבי העולם. הוא מופיע במגוון צבעים כתוצאה ממוטציות והכלאות.
זהו תוכי עמיד לשינויי טמפרטורה ולמחלות ומתרבה בקלות - תוכי אדיאלי למתחילים
הצבע הבסיסי ביותר הוא ירוק (כפי שרואים בצילום הנ"ל), וניתן למצוא אותו במגוון צבעים אך לעולם לא באדום או ורוד, ישנה מוטציה כהה מאוד (כמעט שחור) אך היא נדירה מאוד.
בטבע צבעו ירוק עם ראש צהוב וזנב כחול, לתוכון הזכר בגיל 4 חודשים מופיע צבע כחול על הדונגית, לנקבות מופיע צבע בז', קרם או וורוד.
התוכון נחשב ידידותי כמחוברת ומומלץ למגדלים מתחילים, כמו כן הוא בעל יכולת דיבור מצוינת אבל דורש סבלנות כדי ללמד אותו לדבר.
התוכון מתאפיין באופי רגוע כלפי בעליו ומצד שני - פעלתן מאוד בכלוב ונוהג להפריע לזוגות אחרים להתרבות.
תהליך הרבייה של התוכון נחשב פשוט ביותר. התוכון מתבגר בגיל 6-8 חודשים אך מומלץ להמתין עם תהליך הריבוייה עד גיל 10 חודשים.
התוכון מתרבה במשך כל ימות השנה ויחד עם זאת מומלץ לעשות הפסקה (ע"י הוצאת תיבת הקינון) לאחר שלושה מחזורי הטלה.
רצוי לעשות את ההפסקה בחודשי הקיץ - יוני עד ספטמבר.

ציפורי אהבה – פני אפרסק/פרסונטות/פישרים:

מדובר בתוכי ייחודי בשל צבעיו המרשימים ובשל הקשר שנוצר בין שני בני הזוג.
שלושת הסוגים האלה הם אומנם מאותה קבוצה אבל לא כדאי לאפשר הכלאות בניהם משום שרוב הצאצאים יהיו עקרים.
משפחת ציפורי האהבה מגיעים לבגרות מינית בגיל חצי שנה.
מומלץ לגדל אותם בלהקה משום שכך תהיה הרבייה טובה יותר, לא לגדל תוכים מסוג אחר יחד איתם משום שלציפורי האהבה יש נטייה לתקוף ציפורים החודרות לטריטוריה שלהן.
הרבייה יכולה להתקיים בלהקה וגם בזוגות בודדים, אין הבדלים ניכרים בין הזוויגים.
ציפורי האהבה מרפדות את הקן בענפים ועלים של צמחים כמו עצי דקל.
הן בונות את הקן במבנה מעין חדר קטן בתוך תיבת הקינון, שאליו נכנסים דרך מסדרון קטן לתוך כוך ושם הנקבה מטילה את ביציה.

קוקטיל:

הקוקטיל הוא תוכי שקט ונוח מאוד לגידול ולכן הוא נפוץ בקרב המגדלים המתחילים.
אומנם הוא לא ניחן בכושר דיבר אבל יש לו כישרון מעולה בחיקוי שריקות.
בטבע צבעו אפור בשבי יש מוטנטים עם מגוון צבעים.
ההבדל המשמעותי ביותר בין הזכר לנקבה הוא בצבע הראש - של הזכר (צבע צהוב או צבע לבן במוטציות מסוימות) ולחיים כתומות, לנקבה האפורה יש פסים מפוספסים על נוצות הזנב ובחלק התחתון של הכנפיים.
אצל מוטציית הלוטינו ניתן לראות מתחת לכנפיים כתמים של צהוב אצל הנקבה.
עד גיל חצי שנה לא ניתן להבחין בין זכרים לנקבות והמופע הוא כמו של הנקבות.
במוטציית האלבינו ניתן לראות על הכנפיים והגוף של הזכר מעין מעטה עדין מאוד של צבע קרם אפרפר.
הרבייה מושגת די בקלות כבר בגיל 8 חודשים אך מומלץ להמתין לגיל 10-12 חודשים.
אצל חלק מהקוקטילים, במיוחד - המוטנטים, ייתכנו ביצים לא פוריות או הפסקות דגירה של הנקבה אך מרגע שהזוג החל ברבייה, יהיה קשה להפסיק אותם.
שני הזוויגים מתחלקים בניהם במלאכת הדגירה והאכלת הגוזלים.
התוכי עצמו בעל אופי נוח ואף ניתן לשכן עימו בכלוב תעופה גם תוכונים ואפילו פינקים.
מומלץ לשכן את הקוקטיילים בכלובי תעופה גדולים ולשכן לפחות שלוש זוגות רבים בכלוב (לפי גודל הכלוב), שני זוגות יהוו יריבים ויתפתחו מריבות עד זוב דם.

דררה:

הדררה היא אחד התוכים החזקים והעמידים ביותר. היא נפוצה בכל רחבי ישראל וביתנים אין לה אויב טבעי.
צבען של רוב נוצות הדררה הוא ירוק.
צבע הנוצות בבטן, בפנים והחלק התחתון של הכנפיים הוא ירוק מעט בהיר יותר מצבע הנוצות האחרות.
עורפו וחלקו האחורי של ראשו הם בעלי גוון כחול.
לזכר פס שחור שמתחיל בסנטר ונגמר באזור הלחיים.
בעורף יש פס ורוד דק שמשלים את הפס השחור ויוצר מראה של טבעת מסביב לצוואר.
בצוואר הנקבות, לעומת זאת, לא קיימת טבעת זו.
הטבעת מתחילה להופיע בגיל שנה וחצי, ובגיל שנתיים וחצי היא כבר ברורה לגמרי.
נוצות הזנב האמצעיות הן ירוקות וחלקן כחולות עם גון צהוב בקצה. במבט מלמטה, קצות נוצות הזנב הן בצבע ירוק, כאשר האמצעיות נוטות לצבע שחור.
חלקו האמצעי של זנב הנקבה הוא לרוב קצר משל הזכר.
המקור אדום עד אדום כהה עם קצה שחור.
העיניים בצבע צהבהב (אצל הנקבות – אפור-לבן), והרגליים בצבע אפור.
הדררה מגיעה לבגרות מינית בגיל 18 חודשים, אולם היא מתחילה להתרבות רק בגיל שלוש.
הדררות חיות בלהקות של כ-60 פרטים, בעונת הקינון, הלהקה מתפצלת לזוגות.
לעתים הדררות תופסות נקרות בעצים ומקננות שם.
ההורים המסורים מטפלים בגוזליהם כחודשיים עד אשר הם פורחים מהקן ונעשים עצמאיים.
הרבייה בשבי מושגת בקלות.
נוהגים לבודד את הפרטים, שכן הם עלולים להיות אגרסיביים לפני ובזמן הרבייה.
עונת הרבייה הרשמית מתקיימת בין דצמבר לפברואר, כך שאם הכלוב נמצא בחוץ, יש לתלות את תאי ההטלה בחודש אפריל, כשמזג האוויר מתחיל להתחמם, כדי לקבל הטלות פוריות.
דררות שגדלו כתוכים מחוברתים עשויים לשמש ציפורי מחמד נוחות.
כבר בהסטוריה הקדומה היתה הדררה בשבי האדם, חוברתה ושימשה כציפור מחמד.
ועם זאת, לדררות יש חסרון בולט - הם לועסים כל דבר שבא לפיהם ועשויות להיות רועשות.
שיהיה בהצלחה,
זכור שאם יהיה טוב לתוכי, יהיה גם טוב לך