שאלה: למה לדררות יש שחור בקצה המקור?

[יוסף !!!]

הי סתם שאלה למה לחלק מהדררות יש בקצה המקור שחור

[רוני]

ניראלי שזה ענין גנטי אבל אני לא בטוח.

[יוסף !!!]

ולמה לפנות ערב יש מלא להקות שעפות לכיוון מסוים וצועקים (עכשיו פחות כי זמן הקינון)

[רוני]

כנראה שהם עפים לאזורים שהם רגילים לישון בהם כדי להתכונן לשינה, (הצעקות של הדררות זה חלק מהתקשורת בינהם)

[צבי דגן]

רוני צודק, לפעמים זה נקרא "מלון" ציפורים או "לינה מקובצת.
התופעה מוכרת מאוד אצל נחליאלים וציפורים נוספות.
כמה דרכים לזיהוי וגילוי של אתר לינה מקובצת של נחליאלים, דרורים וזרזירים:

1. ליד עץ מסוים, בד"כ עץ גדול וצפוף עלווה, ישנם כתמים רבים של לשלשת יותר מאשר ליד עצים אחרים שבשדרה.
   
2. סמוך לשעת שקיעת השמש, נשים לב שליד עץ מסוים נשמעים קולות ציוץ חזקים יותר מאשר ליד עצים אחרים שבשדרה. לפעמים כאשר אתר הלינה קרוב לביתנו נשמע את הציוצים סמוך לשקיעת השמש וסמוך לזריחתה.
   
3. אתר לינה מקובצת של עורבים, אנפיות בקר, מגלנים וכדומה ניתן לזיהוי פשוט בראיה. על אחד העצים שבשכונה רואים לקראת השקיעה כמות רבה של ציפורים מאותו המין – ציפורים אשר במשך שעות היום לא נראו שם.
   
4. בערך כחצי שעה לפני השקיעה, ועד לשקיעה, רואים תנועה של הציפורים שונות, שמתכנסות במספר פרטים ללהקה קטנה ונעות כולן לאותו הכיוון, לפי מין הציפור שבלהקה. אפשר לעקוב ולראות היכן הן נוחתות ללינת הלילה. אם ראיתם את הלהקות מסתחררות בשמים כמו בריקוד  – זה אזור אתר הלינה.
   
5. התבוננו באנטנות טלוויזיה על גגות הבתים, על מעקות של מרפסות וגגות גבוהים ועמודים וגבוהים ניתן להבחין בהתכנסות של מספר פרטים חריג במקום. אם הבחנתם בכך, סימן שאתם קרובים לאתר של לינה מקובצת.
   

ישנן תופעות רבות בתהליך שאין עליהן תשובה חד משמעית כגון: הסיבות להתכנסות המשותפת, מדוע עצים או אתרים מסוימים נבחרו ללינה ואחרים לא, האם ישנה העדפה של סוג עץ אחד למין של ציפור מסוימת ועוד.
תיאור התקבצות הלינה של נחליאלים מאפיין את מנהגן של רוב הציפורים לשנות לינה מקובצת. אצל חלקן אין התכנסות לאתר לפני לינה והן מתכנסות ולנות באותו המקום. כשעה ויותר לפני השקיעה מתחילים העופות לעוף אל אתרי הלינה, כיחידים או בקבוצות קטנות. בדרכם לאתרי הלינה הם מתקבצים, תחילה במקומות ריכוז מסורתיים.
מוכרות בחורף להקות הענק של הזרזירים, שמעופן בשמים דומה לענן שנע בצורה אחידה ומחליף כיוון במתאם מדויק של מאות אלפי משתתפיו.
בעבר הייתה ידועה תופעת לינת הזרזירים באל חמה שבגולן.
כשמדובר בעופות גדולים, כמו אנפות וקורמורנים, הלינה המקובצת גורמת לנזק משמעותי לעץ שעליו הם לנים.
הנזק נגרם כתוצאה מהלחץ הפיזי של העופות, כמו גם מכמויות הלשלשת שהם משאירים שם מידי לילה, ומכסות את העלים.

[צבי דגן]

נשאת השאלה - מה היתרון שמשיג הפרט שמשקיע מאמץ תעופה של לפעמים עשרות קילומטר כדי להגיע לאתר לינה?
יש שטוענים, שבמבט ראשון נראה כי העופות בוחרים להם מרכז לינה מוגן מטורפים כגון במרכז עיר או במרכז ביצה וכן מקומות מוגנים מרוח או מקומות חמים יותר כמו סמוך למפעלים או מאפיות. אולם בדיקה מעמיקה יותר מלמדת שמקומות חמים ומוגנים מרוח אינם נדירים וכן הרווח שצפוי בהיבט הזה לא מצדיק את ההתכנסות דווקא במקום אחד.
היו חוקרים שסברו שהלינה המקובצת מקטינה את סכנת ההיטרפות. אך לשם כך מספיק  שילונו יחד כמה מאות או אלפי פרטים ואילו מושבות הלינה המקובצת  מונות לעיתים עשרות אלפי פרטים.
ערכו השוואה בין מינים שנוהגים להתרכז באתרי לינה לכאלה שלא מתרכזים ללינת הלילה ומסתבר כי המתרכזים הם מינים שניזונים ממזון שמזדמן לתקופות קצרות ובמקומות לא צפויים, כגון נחילי דגים, בריכות דגים שמתרוקנות, נחילי חרקים, שדות שנחרשים וכדומה.  מכאן עלה הרעיון שהלינה המקובצת משמשת למעשה מרכז מודיעין למציאות של מזון. העופות שאינם יודעים היכן מצוי המזון מוצאים אותו על ידי כך שהם עפים אחרי חבריהם שיודעים.
כיצד הם מזהים את חבריהם שיודעים? על פי המעוף הבטוח והישר שלהם. בניסוי שנעשה עם עורבים – הונחו להם פגרים ונמצא שלמחרת היום שנמצא  פגר על ידי עורב אחד, הגיעו אליו כבר עורבים  רבים.

[צבי דגן]

אתר לינה של נחליאלים: 

[יוסף !!!]

תודה