10-03-2019, 09:10 PM (הודעה זו נערכה לאחרונה: 10-03-2019, 09:43 PM על ידי צבי דגן.)
אתה בעצמך כתבת שבדרך כלל ההורים יברחו, במקרים האלה ההורים לא ברחו, להפך, ובנוסף לפחות לא מה שרואים בחלק הזה של הסרטון (זה לא הסרטון המלא) הגוזל לא מעדיף בהכרח את הוריו, אז אם המשך הטיפול של האדם יהיה במגע וליטוף וגוזל ביחד עם האכלה אין שום סיבה להבנתי שהחברות ירד להפך, הוא ייחשף לכל הסביבה וירויח הכל ביחד.
(10-02-2019, 10:49 PM)אהבת חיות כתב: אני אתן דוגמא מעולם אחר של חיות.
חתולות חתולים שהמליטו לא יתנו לגעת בגורים שלהם ואם תיגע אתה תשאיר ריח ורוב הסיכויים שהן ינטשו את הגורים, (עניין של הישרדות) אבל יש סיכוי שאם תרכוש את אמונה של האימא יש סיכוי שהיא תתן לך ללטף את הגורים מבלי לנטוש אותם (אני אומר את זה מניסיוני האישי), אני מאמין שהשוני במקרה הספציפי הזה לא גדול בין חתולים לתוכים.
יש לי סרטון של בעלים שמאכילים את הגוזל במזרק ובזמן שהוא ממלא את המזרק האימא מאכילה את הגוזל והחברות של גוזל לא נפגם.
צבי למיטב זכרוני מי שממליטה זו החתולה ולא החתול, כך שהתיקון שלך כשכתבתי חתולות ותיקנת לחתולים לא ממש נכון
10-03-2019, 09:53 PM (הודעה זו נערכה לאחרונה: 10-03-2019, 09:54 PM על ידי צבי דגן.)
(10-03-2019, 09:10 PM)אהבת חיות כתב: חתולות חתולים. צבי למיטב זכרוני מי שממליטה זו החתולה ולא החתול, כך שהתיקון שלך כשכתבתי חתולות ותיקנת לחתולים לא ממש נכון.נכון שהנקבה היא זו שממליטה ובכל זאת ברבים אני נוהג להגיד "חתולים" ממין נקבה ולא כפי שכתבת.
ואחרי שאמרתי את זה אומר שעדיין יש מי שמשתמשים בלשון רבים נקבה במילה "חתולות".
בעבר זה לא היה כך, והאקדמיה כנראה נכנעה לשפת הרחוב במקום להתעקש על ההגייה הנכונה.
בכל מקרה, אני עדיין רגיל להגיד: חתול - חתולים, חתולה - חתולים ממין נקבה (ולא חתולות).
ושוב אומר שהשגיאה אינה גדולה מידי משום שרבים מידי אומרים כמוך.
10-03-2019, 10:01 PM (הודעה זו נערכה לאחרונה: 10-03-2019, 10:12 PM על ידי צבי דגן.)
למיטב ידיעתי (ויכול להיות שאני טועה), עברית זו אחת השפות היחידות שיש עניין של זכר ונקבה (גם ברבים)
מבחינת האקדמיה ללשון, ולא "נכנעו" לשפת רחוב.
ינון: כשמרגילים אותם שזה חלק מצורת החיים שלהם גם ההורים וגם הגוזלים לדעתי יקבלו וזה רק יכול לחזק אותם.
אם אני זוכר נכון צבי סיפר באחד השרשורים שגידלו זוג אקלקטוסים והייתה האכלה משותפת ולא נהרס החיברות כלל.
אני לא מומחה גדול בלשון העברית ולכן לא אכנס לנישה הזו, אבל עיינתי קצת ברשת:
ידוע לנו שהשפה העברית מורכבת מאוד, למשל: עפרון - לשון זכר ובכל זאת ברבים לא אומרים "עיפרונים" אלא - עפרונות שזו צורת נקבה.
או "קופסא" שהיא צורת זכר ובכל זאת ברבים אומרים קופסאות.
כך גם ביחיד "כיסא" וברבים כיסאות (ולא כיסאים).
או "דלת" - דלתות ולא "דלתים".
בעברית הקדומה לא היה קשר ישיר בין סיומת -ים לבין מילים ממין זכר, או בין סיומת -ות לבין מילים ממין נקבה.
לדוגמה: אב - אבות (ולא אבים או אבאים), אישה - נשים (ולא אישות), פילגש - פילגשים ועוד.
בגלל השפעת הארמית (לשון התלמוד), שבה ברירת המחדל למינו של שם עצם היא נקבה, קיבלו המילים שנוספו לעברית צורה ריבוי נקבית (סיומת -ות).
בעברית המודרנית הוחלט ללכת בעקבות הנטייה הקיימת בשפות השמיות, ולרבות זכר ונקבה באופן קבוע: נקבה – סיומת -ות, זכר – סיומת -ים. מילים שיש להן כבר צורת ריבוי כמובן לא השתנו.
מייד אביא לך דוגמאות נוספות.
אני באופן אישי משתדל לשמור על העברית ככל יכולתי, ומקבל בשמחה תיקון אם אני טועה.
אני מסכים שהשפה העברית לא פשוטה, ולפעמים זה נראה שהיוצא מהכלל קיים יותר מהכלל.
10-03-2019, 10:38 PM (הודעה זו נערכה לאחרונה: 10-03-2019, 10:42 PM על ידי צבי דגן.)
ידוע לכל שתוכים היא חיה להקתית, וביחד עם זאת במקרים מסוימים חיות משנות את ה"טבע שלהן" עפ"י הסביבה שבה הן נמצאות, ולכל אני יכול לתת לך לא מעט דוגמאות גם לתוכים וגם לחיות אחרות.