הזמנה לדיון- מינים פולשים בארץ ישראל

[yinon236]

רק רציתי לכתוב שאני ממש עצוב שזה המצב בארץ, פשוט חבל.

[צבי דגן]

נכון, המצב די עגום ועם זאת, צריך להיזהר מלתת דרור ואישור לכל אחד להרוג אותן.
צריך לדלל אותם באופן מבוקר ע"י ברשות המוסמכת.

[צבי דגן]

דרכי הפעולה של רשות הטבע והגנים לצמצום הבעיה:

1. קידום ההסברה והחינוך להגברת מודעות הציבור, המגדלים והסוחרים והבנת הנזקים. 
   
2. קידום החקיקה ושיפור נהלים האוסרים את המסחר במינים בעלי פוטנציאל פלישה.
   גם לגבי מינים עליהם לרשות אין פיקוח ישיר כמו חסרי חוליות וצמחים.
   
3. בעקבות שני הסעיפים הראשונים : מניעת פלישות נוספות, תוך הקפדה על אכיפת החוקים והנהלים.
   
4. עקירה מהשורש וביעור מינים שכבר פלשו מהמערכות הטבעיות.
   

קידום הניטור ופיתוח פתרונות לבעיה.

1. הקטנת הסחר בחיות אקזוטיות והחזקתן כחיות מחמד, במיוחד בעלות סיכון גבוה.
   
2. יש לגרום לציבור להבין שאסור לשחרר חיות מחמד לטבע, גם אם עושים זאת מדאגה לבעל החיים. 
   
3. השפעתו על המערכת האקולוגית אינה ידועה ואם ישרוד - עלול לגרום לנזקים.
   
4. יהיו מקרים שבהם יהיה הכרח לדלל אוכלוסיות של מינים שפוגעים קשות במערכת האקולוגית – על ידי המתה.
   ועם זאת, אין אפשרות להשתלט על כל אוכלוסיית המינה בטבע, אבל ייתכן שניתן יהיה לדלל את האוכלוסייה בעיקר באזורים כמו שמורות טבע שבהם היא עלולה להזיק במיוחד.
   
5. בשום אופן, אסור לקחת את החוק לידיים ולהחליט שמותר לכל אדם לעשות איזושהי פעולה בעניין הזה.
   

ראית ושמעת את מה שאמר ד"ר נועם לידר, שאין הרבה מה לעשות ואי אפשר, לאורך זמן לחסל את האוכלוסייה,
אלו לא רק ציפורים חזקות, אלא גם חכמות שיודעות להשיג את מזונן בכל מצב.

[צבי דגן]

אהבתי יותר את החלק השני של הסרטון - סיפורו של נתן מוטרנפלד, שמצא מיינה וגידל אותה כחיית מחמד והיא מתנהגת כמו תוכי.
ממש ציפור מחוברתת, שאפילו מדברת.
כנראה שהוויכוח הזה, בין המצדדים בדילול אגרסיבי לבין המצדדים בדילול מבוקר, לא ייגמר כל כך מהר.

[yinon236]

ראו כתבה זו
מחקר: הציפורים הפולשות מנצחות המקומיות

[צבי דגן]

יש לנו המון ציפורים פולשות, בניהן כאלה שאנחנו חושבים שהן היו כאן מאז ומעולם.
אני מסכים שיש ציפורים (כמו המיינה והדררה) שצריך לדלל אותן באופן מבוקר ע"י הרשויות המוסמכות, אבל בגדול, יש לאפשר לטבע לעשות את שלו.

[צבי דגן]

רשימה של עופות פולשים בישראל 
אסור לייבא לישראל כחיית מחמד את בעלי החיים שמופיעים ברשימת העופות הפולשים וגם אחרים שרט"ג קבעה שהם מהווים סיכון לטבע.
כמו כן, הם אסורים בצייד, אלא רק ע"י אנשים שהוסמכו במיוחד למטרה זו ע"י הרט"ג.
להלן חלק מהציפורים שפלשו לארץ ישראל:

1. אורג מצועף
   
2. אורג קטן
   
3. ברבר
   
4. דררה
   
5. דררה אדומת חזה
   
6. דררה אלכסנדרונית
   
7. זרזיר בוהק/כחול לחיים
   
8. זרזיר בורמזי (מאינה בורמזית) 
   
9. זרזיר הדור
   
10. זרזיר שחור קולר
    
11. זרזיר מצוי - גורם לנזקי חקלאות אדירים
    
12. יאורית
    
13. כסוף מקור הודי
    
14. מאינה מצויה - מתחרה משמעותית עם המינים המקומיים ודוחקת אותם
    
15. עורב הודי
    
16. פרושית אדומה
    
17. קוניור שחור ראש
    
18. תוכי נזירי – קוויקר
    
19. צוצלת (יתכן והגיע לישראל בהתפשטות טבעית)
    
20. בולבול אדום שת - גורם נזקים חמורים למטעי פירות 
    

בנוסף לכך, ישנה רשימה ארוכה של צמחים פולשים.
דרכי פעולה של רשות הטבע והגנים לצמצום הבעיה:

• קידום ההסברה והחינוך להגברת מודעות הציבור, המגדלים והסוחרים והבנת הנזקים. 
  
• קידום החקיקה ושיפור נהלים האוסרים את המסחר במינים בעלי פוטנציאל פלישה.
  גם לגבי מינים עליהם לרשות אין פיקוח ישיר כמו חסרי חוליות וצמחים.
  
• בעקבות שני הסעיפים הראשונים : מניעת פלישות נוספות, תוך הקפדה על אכיפת החוקים והנהלים.
  
• שירוש וביעור מינים שכבר פלשו מהמערכות הטבעיות.
  
• קידום הניטור ופיתוח פתרונות לבעיה.
  
• הקטנת הסחר בחיות אקזוטיות והחזקתן כחיות מחמד, במיוחד בעלות סיכון גבוה.
  

יש לגרום לציבור להבין שאסור לשחרר חיות מחמד לטבע, גם אם עושים זאת מדאגה לבעל החיים. 
השפעתו על המערכת האקולוגית אינה ידועה ואם ישרוד - עלול לגרום לנזקים.
יהיו מקרים שבהם יהיה הכרח לדלל אוכלוסיות של מינים שפוגעים קשות במערכת האקולוגית – על ידי המתה.
ועם זאת, אין אפשרות להשתלט על כל אוכלוסיית המיינה בטבע, אבל ייתכן שניתן יהיה לדלל את האוכלוסייה בעיקר באזורים כמו שמורות טבע שבהם היא עלולה להזיק במיוחד.
בשום אופן, אסור לקחת את החוק לידיים ולהחליט שמותר לכל אדם לעשות איזושהי פעולה בעניין הזה.

---

בקשה לשותפות מהציבור הרחב, בכדי למנוע התבססות של מינים זרים נוספים ניתן לדווח על התבססות של חיית בר בטבע שאינן שייכות לפאונה (= אוכלוסיית בעלי חיים שנמצאת במקום מסוים בזמן מסוים) הישראלית, לד"ר סיימון נמצוב - אקולוג חיות בר ברשות הטבע והגנים בטלפון 7762227- 057
במקביל יש לשלוח את הנתונים בכתב אל: חטיבת אכיפה, רשות הטבע והגנים, רח' עם ועולמו 3 ירושלים 95463 
וגם העתק אל אוהד הצופה בכתובת הנ"ל או בדוא"ל torgos@inter.net.il