איך נרגיל את התוכים לאכול כופתיות?

[צבי דגן]

איך נרגיל את התוכים לאכול כופתיות?

כמובן שהטוב ביותר וקל הוא להרגיל את התוכי לכופתיות, בהיותו גוזל, בתקופת הגמילה, אבל אם זה לא קרה צריך לנקוט בשיטות שונות כדי שהתוכי יתרגל לאכול כופתיות.
קיימות מספר שיטות ל"שכנע" את התוכי לאכול כופתיות וכל אחד יבחר וינסה את הדרך שמתאימה לו ולתוכי שלו.
מומלץ להתייעץ עם וטרינר לפני שעושים שינוי בתזונה של התוכי ולבדוק את בריאותו של התוכי.
ידוע הוא שתוכים אוכלים ביתר קלות, מזונות שאליהם הורגלו מגיל צעיר - בתקופת הגמילה וזאת משום שהמזון ההוא מוכר להם כמזון אכיל ולא רעיל.
אנחנו מכירים מספר שיטות, שמתוכן צריך לבחור אחת ולנסות אותה על התוכי שלך, תוך הפעלת שיקול הדעת ומה שהכי מתאים להערכתך לתוכי שלך.
ההצלחה תלויה בעיקר בהתמדה שלך ובמוטיבציה שלך להעניק לתוכי את המזון האיכותי שלו הוא זקוק.
יש לצפות שהתהליך לא יהיה פשוט שהרי התוכי לא הורגל לכופתיות כל חייו, אבל אם לא תוותר אז, מהרגע שהתוכי יטעם, הוא ימשיך בהרגל הזה ובסופו של דבר הוא יאכל ברצון.
בכל השיטות, יש לוודא שהתוכי לא מאבד יותר מ-3% עד 5% ממשקלו לפני שהתחלת להרגיל אותו לכופתיות.
ואם גילית שהתוכי עבר את התנאי הנ"ל (כלומר - ירד יותר מ- 5% ממשקלו), צריך להפסיק את התהליך ולתת לו את המזון הקודם, עד שיעלה למשקלו הרגיל ואז להתחיל שוב בשיטה או לנסות שיטה נוספת.

1. שיטת "הענף הגבוה"
   שיטה זו טובה לתוכים שמלקטים את מזונם מהעצים, השיטה מנצלת את החוש המולד והטבעי של התוכי לאכול על הענף הגבוה ביותר בעץ.
   צריך לשים את המזון שהוא רגיל אליו בכלי ולשים אותו בתחתית הכלוב ואת הכלי עם הכופתיות לשים במקום גבוה בכלוב ולצידו להתקין את מוט העמידה.
   גם את כלי המים צריך לשים ליד הכלי עם הכופתיות.
   יש להניח, שבשלב מסוים, התוכי יתעניין במזון הגבוה, עד שהוא יטעם וימשיך לאכול כופתיות.
   בשלב זה ולאחר שהתוכי כבר אוכל את הכופתיות במשך מספר ימים ניתן להסיר את הכלי הנמוך ולוודא שאכן התוכי אוכל כופתיות ולא נשאר רעב.
   
   
2. שיטת השינוי ההדרגתי
   הדרך הזו מתאימה לתוכים סקרנים שמוצאים עניין בכל מזון חדש שמוגש להם והמגדל לא פנוי כדי להשגיח על התוכי בכל שעות היום.
   בשיטה זו צריך לערבב את הכופתיות עם מזון אחר שהתוכי רגיל לאכול: כמות קטנה מהכופתיות והיתר במזון קודם, ואז בהדרגה ובאופן איטי, במשך כחודש - להגדיל את החלק של הכופתיות.
   כשמגיעים למצב שברוב הכלי יש כופתיות והתוכי ניזון מהם באופן רציף – תניח נייר בתחתית הכלוב כדי לבדוק את כמות הלשלשת ומכאן להסיק אם התוכי אוכל מספיק או - לא.
   אם תוכי לא אוכל את הכופתיות באופן משביע רצון, הלשלשת שלו תהיה מועטה, החלק שצריך להיות בצבע ירוק יהיה כהה מאד, כמעט שחור.
   אחד הסימנים שהתוכי לא אוכל הוא שהחלק הירוק קטן מאד או ממש חסר ויש רק נוזל שקוף/לבן.
   במצב כזה התוכי שותה המון מים, וכמעט שלא נוגע במזון מוצק. 
   אם זה המצב, אסור להרעיב את התוכי וצריך לאפשר לו לאכול מהמזון הקודם שאליו היה רגיל בעבר, עד שהלשלשת חוזרת למצב נורמלי.
   ולאחר ימים ספורים, לחזור אל התהליך ההדרגתי והפעם - לאט יותר, תוך מעקב אחרי הלשלשת והמשקל של התוכי.
   
   
3. שיטת החיקוי
   חלק מהתוכים עשויים לחקות את האכילה של המגדל או בני המשפחתו. 
   אפשר להעמיד פנים כאילו שאתה אוכל את הכופתיות, ואז להציע אותם לתוכי, בתקווה שהתוכי יבין שהכופתיות הן מזון אכיל. 
   חשוב לעקוב אחרי הלשלשת והמשקל של התוכי.
   
   
4. הרטבת הכופתיות
   חלק מהתוכים מעדיפות מזון לח ופירות. 
   ניתן לנצל את זה ולהוסיף לחות (מעט מים או מיץ פרות) לכופתיות.
   אפשר לנסות להוסיף לכופתיות מעט מיץ תפוזים, מיץ תפוחים או נקטר פירות כדי לפתות את התוכי לטעום את הכופתיות, ולהבין שמדובר במזון.
   חשוב שלא להשאיר את הכופתיות הרטובות יותר מחצי שעה (בחורף - שעה) כדי למנוע את קלקול הכופתיות (חמצון).
   ברגע שהתוכי אוכל את הכופתיות הרטובות, תוכל להקטין בהדרגה את מידת הרטיבות עד שתגיע לכופתיות יבשות.
   יש תוכים שיגלו זאת בעצמם, כאשר כלי המים נמצא סמוך לכלי הכופתיות, הם עשויים להרטיב אותם ביוזמתם.
   
   
5. שיטת המראה (תוכים קטנים ובינוניים מגיבים היטב לשיטה)
   תשיג מראה בגודל כגלויה, ושים לב שהשוליים לא יהיו חדים (אם הן חדים, אפשר לשייף בעזרת אבן משחזת).
   מניחים את המראה על רצפת הכלוב ועליה מפזרים פירורים של כופתיות.
   רוב התוכים יהיו סקרנים ויטעמו מהפירורים שנמצאים על המראה.
   ההסבר לכך הוא: כנראה שהתוכי רואה במראה את דמותו וחושב שמדובר ב"מתחרה" על המזון, סיטואציה זו מגרה אותו לאכול.
   לאחר מספר ימים שבהם התוכי אכל את הכופתיות אפשר להסיר את המראה ולהמשיך בתזונה מבוססת כופתיות.
   
   
6. מעבר ישיר ודרסטי לכופתיות
   ננהג בשיטה זו עבור תוכים שמסרבים בכל תוקף לאכול מזון חדש ובתנאי שהם בריאים, בעלי משקל מתאים ולאחר אישור של הווטרינר.
   אומנם שיטה זו נחשבת למהירה יותר מהאחרות, אבל היא מכבידה על התוכי ומאלצת אותו לעשות שינוי קיצוני ולכן נשתמש בשיטה הזו רק כאפשרות אחרונה.
   אסור להפעיל את השיטה הזו על תוכים רזים (שמשקלם פחות מהרשום בלקסיקון) או תוכים חולים או כאשר המגדל לא יכול לפקח על התוכי שלו במשך רוב שעות היום.
   איך עובדת השיטה? 
   פשוט מאוד, לא מגישים לתוכי את המזון הרגיל ובמקומו שמים רק את הכופתיות.
   פורסים נייר נקי בתחתית הכלוב (רצוי - לבן), ועורכים מעקב אחר ההפרשות שלו לפחות 3-4 פעמים ביום.
   בנוסף לכך, יש לשקול את התוכי (בעזרת מאזניים אלקטרוניות בדיוק של 1+ גרם), לערוך טבלה ולרשום את התאריך, השעה והמשקל.
   במקביל לעקוב אחר כמות הכופתיות בכלי המזון.
   אם תוכי לא אוכל - הלשלשת שלו תהיה מועטה מאוד והחלק הירוק יהיה כהה מאד, כמעט שחור ובמקביל - משקלו ירד.
   בד"כ, כשהתוכי לא אוכל, הוא מרבה לשתות מים ואז החלק הירוק מועט או חסר לגמרי ובמקומו רואים נוזל שקוף מימי.
   לתוכים קטנים, יש להפעיל את השיטה במשך יומיים ולגדולים - במשך שלושה ימים.
   חשוב לשים לב שהתוכי לא מחסיר ממשקלו יותר מ- 3% עד 5%.
   אם זה קרה, צריך להפסיק את הניסיון ולחזור לתת לו את המזון, שאליו היה רגיל לפני תחילת ההרגלה לכופתיות, במשך 8-10 ימים ורק לאחר שחזר למשקלו, אפשר לנסות שוב.
   אציין שאצל רוב התוכים מספיק ניסיון אחד ורק חלקם יצטרכו ניסיון נוסף.
   אסור להסתפק בתצפית רק על הכופתיות, גם אם רואים שהן מתמעטות, זו לא מהווה הוכחה אמינה שהתוכי אוכל אותן, וזאת משום שרוב התוכים נוהגים לזרוק את המזון החדש מהכלי, תוך ניסיון לחפש את המזון הישן שאליו היו רגילים.
   

באיזה כופתיות נבחר ובאיזה מותג?
מסתבר שמבחינת ההרכב התזונתי של בכופתיות במותגים, יש הבדלים מינוריים, כך שלא משנה באיזה מותג תבחר ובלבד שהתוכי יאכל.
בד"כ התוכי יעדיף את הכופתיות שאליהן היה רגיל אצל המגדל הקודם.
יש להקפיד שגודל הכופתיות יתאים לגודל התוכי, הן כדי להקל עליו והן כדי למנוע בזבוז.
ראה גם כאן: כופתיות


בהצלחה!

[yinon236]

מאמר מקצועי, נהדר.

[אחמד דראושה]

איך אני אדע איזה כופתיות מתאימה לגריין ציק ?
ואם אני מאכיל אותו כופיות בנוסף לגרעינין או שזה תחליף?

[צבי דגן]

לא משנה איזה מותג אתה קונה, לכולם יש ערכים תזונתיים דומים מאוד.
הכי חשוב זה שהתוכי יאכל ושגודל הכופתיות יתאימו לגודל התוכי.
תבדוק איזה כופתיות הוא אכל אצל המגדל הקודם ותקנה כאלה, כל יהיו סיכויים גבוהים יותר שהוא יאכל אותם.
הכופתיות אומנם מכילות את רוב המרכיבים התזונתיים שהתוכי זקוק אבל הם לא יכולים להיות תחליף אלא - מזון נוסף.
בתגובה הבאה, אציע לך תפריט שבועי מפורט.

[צבי דגן]

התזונה הנכונה לתוכי צריכה להיות מגוונת ומאוזנת:

1. כופתיות בגודל שמתאים לגודל התוכי - מזון בסיסי שיהיה זמין כל יום ובמשך כל היום.
   
2. תערובת זרעים יבשה, שמותאמת לגודל התוכי - שלוש פעמים בשבוע.
   
3. תערובת זרעים/קטניות מושרים למשך 24-48 שעות, תוך החלפת המים כל 3-4 שעות - 1-2 פעמים בשבוע.
   ראה גם כאן: השרייה/הנבטה - הכנה והגשה
   בנוסף לזרעים היבשים הרגילים, התערובת תכיל מגוון רחב של זרעים, כמו: שעועית, חומוס, אפונה, סויה, שעורה, תירס, דוחן לבן, שיבולת שועל, אורז מלא, דורה, חיטה, מאש, חריע, כוסמת, עדשים.
   
4. ביצה קשה (כולל הקליפה) או מזון ביצים (שקונים בחנות) - 1-2 פעמים בשבוע, רבע ביצה בכל פעם.
   חשוב לתת ביצה קשה או מזון ביצים בעיקר לתוכים שנמצאים בתהליך הרבייה, ותוכים שמאכילים גוזלים. 
   מזון הביצים מכיל ויטמינים ומינרלים חיוניים, יש לו מרקם רך מה שמקל לעיכול ע"י הגוזלים.
   ניתן לפזר את מזון הביצים על מזון לח (פירות, ירקות או השרייה/הנבטה) ומגישים לתוכים.
   מזון ביצים יש לאחסן בכלי הרמטי במקרר.
   
5. ירקות ("חיים") מסוגים שונים, כמו: ברוקלי, פלפלים מכל הצבעים, גזר, סלק, קולורבי, עלי ביבי, כרובית, פלפל חריף, קישואים ולא לשכוח את הנבטים וההשרייה - כל יום ירק אחר.
   
6. מעט פרות (אצל תוכים ממשפחת הלורים יש להרבות בפירות).
   
7. אבן גיר או סבידה - זמין כל הזמן. (עדיף לתת סבידה משום שהיא מכילה סוגי מינרלים רבים יותר)
   
8. מים טריים - להחליף בכל יום.
   
9. אסור לתת: אבוקדו (רעיל לתוכים), אלכוהול, בצל, שום, חציל, שוקולד (רעיל לתוכים), תורמוס, אוכל מתובל, בצל, עגבנייה, משקאות מתוקים או חריפים תפו"א, פטרוזיליה, קפה, בלוטי אלון, ערמונים, בוטנים מצופים, תערובות פיצוחים למיניהן, חטיפים (במבה, ביסלי וכדומה), ביסקוויט, לחם, מזון מומתק וכל מזון מעובד (כמו במבה, בסלי, שימורים וכדומה).
   
10. אסור לתת שקד מר (קטן ורחב יותר ביחס לשקד רגיל) – מכיל ציאניד. מסיבה כלשהי שקדים מרים נפוצים בתערובות לתוכים גדולים, במידה ונמצאו, יש להוציאם.
    
11. כמו כן, לא לתת לתוכי מזון שהוכן עבור בני האדם - הוא מכיל כמויות גדולות מידי של תבלינים (במבה, ביסלי , דוריטוס וכו' ).
    וכן - משקאות לא טבעיים ( קולה, אלכוהול, בירה, יין, ספרייט, סודה וכדומה).
    

שים לב, תוכים שלא הורגלו למגוון מזונות מגיל מאוד צעיר, יתקשו להתרגל אליהם בגיל מבוגר.
זה לא אומר שצריך לוותר, תמשיך להציע להם עד שיטעמו ואז הם ימשיכו להעז ולאכול.