דְּבוֹרַת הַדְּבַשׁ הַמַּעֲרָבִית
שם מדעי: Apis melliferaדבורת-הדבש האירופית, המכונה גם דבורת-הדבש המערבית או בקיצור דבורת הדבש היא מין של דבורה חברתית, השייך לסוג דבורת-הדבש שבמשפחת הדבוריים.
אוכלוסיות רבות של דבורת הדבש בויתו, ולמין חשיבות חקלאית וכלכלית אדירה, כמאביק החשוב ביותר עבור גידולים חקלאיים, וכן כיצרן דבש ומגוון מוצרי מכוורת נוספים.
תוחלת חיים: נקבה: 122 – 152 ימים (פועלת, בחורף)
מורפולוגיה:
בגוף הדבורים יש שלושה חלקים: ראש, חזה ובטן.
בראש זוג מחושים, עיניים ופה עם שתי לסתות, למציצה ולנשיכה.
אל החזה מחוברים שני זוגות כנפיים ושלושה זוגות רגליים.
הפועלות, שהן רוב הדבורים, הן נקבות שאברי המין שלהן מנוונות.
בבטן הפועלת יש בלוטות דונג, הנקרש בצורת קשקשים על גופה, ובקצה הבטן מצוי עוקץ משונן שהוא גלגול צינור ההטלה של הנקבה.
מבנה העוקץ הוא משונן דמוי ראשי חץ שלא מאפשר את שליפת העוקץ כאשר הנעקץ הוא בעל עור גמיש (בני אדם ויונקים אחרים), הוא נתלש מגוף הדבורה וכתוצאה מכך העוקצת מתה.
בבסיס העוקץ נמצאת שלפוחית הארס.
על הרגליים יש שערות הנקראות מברשת, המשמשות לאיסוף אבקת הפרחים, אותה נושאת הדבורה אל הכוורת בכיס מיוחד הנקרא טנא, שנמצא בבסיס הרגלים האחוריות.
עוקצה של המלכה חלק, והיא יכולה לעקוץ מספר רב של פעמים.
לזכרים של דבורת הדבש אין עוקץ או טנא.
בגוף הדבורים יש שלושה חלקים: ראש, חזה ובטן. בראש זוג מחושים, עיניים ופה עם שתי לסתות, למציצה ולנשיכה. אל החזה מחוברים שני זוגות כנפיים ושלושה זוגות רגליים. הפועלות, שהן רוב הדבורים, הן נקבות מנוונות. בבטן הפועלת בלוטות דונג, הנקרש בצורת קשקשים על גופה, ובקצה הבטן מצוי עוקץ משונן שהוא גלגול צינור ההטלה של הנקבה. השינון דמוי ראשי חץ לא מאפשר שליפת העוקץ כאשר הנעקץ בעל עור גמיש (בני אדם ויונקים אחרים), הוא נתלש מגוף הדבורה וכתוצאה מכך העוקצת מתה. בבסיס העוקץ נמצאת שלפוחית הארס. (ראו להלן) על הרגליים יש שערות הנקראות מברשת, המשמשות לאיסוף אבקת הפרחים, אותה נושאת הדבורה אל הכוורת בכיס מיוחד הנקרא טנא, הנמצא בבסיס הרגלים האחוריות. עוקצה של המלכה חלק, והיא יכולה לעקוץ מספר רב של פעמים. לזכרי הדבורים אין עוקץ או טנא.
חיי הדבורים:
הדבורה ניזונה מצוף בישראל.
דבורת הדבש היא חרק שמתקיים בחברתיות מלאה בכוורת משלה.
מושבות דבורי דבש מונות עשרות אלפים עד מאות אלפי פרטים.
בכל מושבה יש לרוב מלכה אחת שלה גוף גדול יחסית לשאר הפרטים (עד 20 מ"מ).
בבטנה של המלכה יש שחלה גדולה ומפותחת, בה נאגרים תאי הזרע.
המלכה היא הנקבה היחידה במושבה בעלת יכולת הטלת ביצים מופרות והעמדת צאצאים משני הזויוגים (זכרים ונקבות).
המלכה היא לרוב האם של הפרטים האחרים במושבה.
בדרך כלל רק המלכה מטילה ביצים, אך במקרה שהמלכה מתה או אבדה, יכולות גם הפועלות להטיל ביצים בלתי מופרות, מהן יבקעו זכרים בלבד.
כלומר, הדבורה נחשבת לאורגניזם הפלודיפלואיד.
הזדווגות חד פעמית בצעירותה של המלכה מספיקה לכל חייה, אך מעריכים כי המלכה מזדווגת במשך חייה יותר מפעם אחת.
תוחלת החיים של המלכה, מגיע ל-5 שנים.
מרבית הפרטים במושבה הן נקבות "פועלות" והן אלה שמבצעות את כל עבודות איסוף המזון, טיפול בולדות, שמירה ותחזוקה בכוורת.
השחלה של הפועלות קטנה, ובה רק 2–12 שחליות (לעומת כ-180 למלכה) והיא, כאמור לא יכולה להיות מופרה.
תוחלת חייה של הפועלת, מושפע מכמות העבודה שהיא מבצעת, ונע בין 33 יום בקיץ, עד ל-8 חודשים בחורף.
תפקיד הפועלות מתחלק, בהתאם לגילן, ובהתאם לצרכיה של הכוורת.
בשלושת הימים הראשונים לגיחתה של הדבורה, היא עוסקת בניקוי התאים, והכנתם לקבלת ביצים או מזון.
בימים 3–6, הפועלת מאכילה את הזחלים הבוגרים באבקת פרחים מעורבת בדבש.
בימים 6–11, מאכילה הדבורה את הזחלים הצעירים, במזון פועלות או מזון מלכות. מזונות אלו מופרשים מבלוטות הרוק של הדבורה, ומכילים חלבונים וויטמינים שונים.
בימים 11–21, עוסקת הדבורה בבניית חלות ובאחסון המזון.
החל מהיום ה-21 ועד סוף ימה, יוצאת הדבורה מחוץ לכוורת, ומביאה אבקת פרחים וצוף.
הזכרים מונים בין כמה עשרות לכמה מאות פרטים, תלוי בעונת השנה, ותוחלת חייהם כחודשיים.
אורכם של הזכרים כ-18 מ"מ, עיניהם גדולות ונוגעות אחת בשנייה מעל הראש, והם מגושמים מאד.
הזכרים לא משתתפים במשימות המושבה והם מופקדים על הפרית המלכה בלבד.
הדבורים ניזונות מדבש ואבקת פרחים. את אבקת הפרחים אוספות הדבורים ברגליהן, מביאות אותה לקן, ומאחסנות אותה בתאים, סביב תאי הולד.
הדבש מיוצר מצוף, העובר שינויים על ידי אנזימים בזפק של הדבורה.
לאחר שהוא מובא לקן ומוכנס לתאים, הופך הדבש להיות סמיך יותר עקב אידוי המים שבצוף.
הדבורים חיות ופועלות בקן משך כל השנה.
הטמפרטורה האידיאלית לפעילותן של הדבורים היא 35 מעלות צלזיוס, וכדי לשמור על טמפרטורה זו, הן מחממות את הקן בחורף על ידי פעילות שרירים והתקבצות לאשכול קטן במרכז הקן, ומקררות אותו בקיץ על ידי אידוי טיפות מים שהן תולות בקן למטרה זו, וניפנוף כנפיים רצוף.
רבייה והתפתחות
המלכה מזדווגת פעם אחת בחייה, בעת "מעוף הכלולות". תאי הזרע הרבים נאגרים בשלפוחית הזרע, הנמצאת בין הנרתיק לשחלות, ומשמשים את המלכה במשך כל חייה.
כל ביצה מוטלת על ידי המלכה לתוך תא נפרד בכוורת (תאי הטלה).
מהביצים המופרות, שמהוות את הרוב, בוקעות הנקבות הפועלות שהן עקרות.
המלכות נוצרות גם הן מאותן הביצים, אלא שהן הוטלו לתאים מיוחדים - "מלכונים" שנבנים בשולי החלה, והוולדים שבהן מתמיינים באופן שונה בזכות האכלתם במזון המלכות - מזון עשיר בחלבונים, המכיל בין היתר הורמונים שונים.
הנקבה שנבחרה על ידי הדבורים להיות מלכה מקבלת תזונה פי שלושים מן האחרות; כך היא גדלה יותר ומסוגלת להטיל ביצים - עד אלפיים ביממה.
את הביצים הבלתי מופרות שמהן בוקעים הזכרים, מטילה המלכה לתוך תאים רחבים יותר מתאי הפועלות, אך רק אם יש צורך בהם.
זוהי למעשה רביית בתולים - פרתנוגנזה, המאפיינת חרקים רבים.
לפני פעולת ההטלה המלכה מכניסה את חלקו הקדמי של גופה לתא ההטלה, ופושקת את רגליה הקדמיות עד שהן נוגעות בדופן הפנימית של התא, ואם גודל התא קטן או גדול משל תא של זכר, מופעל דחף עצבי אל שרירי דופן הצינור המקשר בין שלפוחית הזרע והנרתיק, באופן שתאי זרע נשאבים ומועברים לנרתיק בו בזמן שעוברת בו הביצה, וכך מוטלת ביצה מופרית לנקבה פועלת או למלכה לפי גודל התא.
לעומת זאת בתא זכרי פישוק רגלי המלכה אינו מפעיל דחף עצבי להפעלת שאיבת הזרע, וכך מוטלת ביצה לא מופרית.
גלגול מלא:
הדבורה מתפתחת בארבעה שלבים - גלגול מלא: ביצה ממנה בוקעת לרווה, שהופכת לגולם, וממנו בוקעת דבורה בוגרת.
הגלגול המלא לוקח כ-21 יום אצל הפועלות, 16 יום אצל המלכה, ו-24 יום אצל הזכר.
הכוורת:
הדבורים בונות כוורת שעשויה מדונג דבורים ובנויה מאלפי תאים בצורת משושה.
המבנה מכונה גם "חלת דבש", ואותו בונות הדבורים ממעמד הפועלות.
הדבורים מחלקות את התאים לתאים המיוחדים לדבש ולתאים להטלת ביצים וגידול הזחלים.
בטבע משתכנות הדבורים בגזעי עצים, מתחת לגגות בתים, ובכל מקום שבו מצאו מחסה מאיתני הטבע ומבעלי חיים החומדים את הדבש.
בחלת דבש טבעית התאים המשושים הם בגדלים שונים.
בדבוראות בת ימינו, כוורת דבורים היא תיבה מעץ שבתוכה מגדל הדבוראי מושבה של דבורים.
הדבורים מצויות בכוורת על מסגרות של חלות, שבסיסן הוא תבנית שעוונית, שבה הוטבעו בסיסי התאים השווים בגודלם.
הדבורים בונות על הבסיס את התא.
התא ייבנה על ידי הפועלות מדונג שהופרש מגופן ויכיל בהמשך ביציות, אבקת פרחים, צוף או דבש.
הדבש נאגר בתאים מיוחדים כך שבתהליך רדיית דבש ניתן להוציא מהתאים את הדבש ולשמור על החלות הבנויות לשימוש חוזר.
התנחלות
לאחר שהמלכה הבתולה הזדווגה עם אחד הזכרים, הם סיימו את תפקידם וכל הזכרים מורחקים מהקן.
באביב, בעת שיש בקן הדבורים צפיפות רבה, מתחילות הדבורים לבנות מלכונים - תאים גדולים יותר מהרגילים, שפתחם כלפי מטה, הבנויים בדרך כלל בשולי החלה.
המלכה מטילה בהם ביצים, ולאחר שלושה ימים בוקעות הלרוות ומואכלות במזון מלכות.
מכיוון שלא יגורו שתי מלכות בקן אחד, עוזבת המלכה הבוגרת את הקן עם הפועלות הבוגרות, מעט לפני בקיע המלכנים, ויוצרת נחיל, שעף בענן צפוף שאורכו כ-10 מטרים.
הנחיל יושב על ענף של עץ בסמוך לקן, מלוכד לאשכול.
בשלב זה, הדבורים לא עוקצות בדרך כלל, משום שגופם מלא בדבש שלקחו מהקן.
מהנחיל נשלחות דבורים "סיירות" שמחפשות מקום חדש, המתאים לשמש להן לקן, בו הן בונות להן במהירות חלות חדשות.
בקן הישן, המלכה הראשונה שבוקעת מהמלכון, עוקצת את המלכות שעוד לא בקעו, בעודן במלכונים.
לאחר כעשרה ימים מוכנה המלכה למעוף הכלולות.
המלכה יוצאת מן הכוורת ביום חם, ואחריה יוצאים כל הזכרים, שמתאספים עוד לפני כן במקבצים.
אחד הזכרים, שמצליח להשיג את המלכה, מחדיר לגופה כיס של תאי זרע, ומת מיד אחר כך.
המלכה חוזרת לקן מספר דקות אחרי ההזדווגות, ועמה חוזרים הזכרים.
מלכה שלא הופרתה במעוף הראשון, יכולה לצאת למעופים נוספים, אך מלכה שלא הופרתה עד כשבועיים לאחר בקיעתה, לא תופרה עוד, ותטיל ביצים זכריות בלבד.
לאחר הצלחת ההזדווגות, הזכרים מורחקים מהקן.
דבוראי שמבחין בפגרי זכרים בפתח הכוורת יודע כי הזיווג של המלכה החדשה הצליח.
כמות הביצים שמטילה המלכה משתנה בהתאם לתנאי הסביבה. באביב, בשיא עונת ההטלה, יכולה המלכה להטיל כ-2,500 ביצים ביממה (יותר ממשקל גופה).
תקשורת
הדבורים מתקשרות בעיקר על ידי פרומונים. המלכה מפרישה פרומונים מיוחדים שמודיעים לפועלות שיש לאסוף מזון.
אם המלכה מתה או אובדת, חשות הדבורים בחסרונו של הפרומון, ומתחילות מיד בהגדלת תאים עם זחלים צעירים, והאכלתם במזון מלכות כדי שיהפכו למלכות.
פרומונים אחרים נמצאים בארס הדבורים.
כשדבורה עוקצת, חשות הדבורים בריח של הפרומון הזה, יודעות שישנה סכנה, ובאות לעזור בהגנה.
דרך תקשורת אחרת, היא על ידי ריקוד מיוחד.
דבורה שמוצאת מקור מזון, מגיעה לקן, ורוקדת על החלה ריקוד שמודיע לדבורים אחרות על מקום המזון וכמותו של המזון.
הריקוד מכיל מידע רב - הדבורה רוקדת בצורת הסיפרה 8, כשהזווית בין הקו האמצעי של הריקוד לבין האנך, היא הזווית בין הקו מזון-כוורת לקו שמש-כוורת.
מהירות הריקוד מלמדת על מרחקו של המזון מהקן, ומשך הריקוד, מלמד על עושרו של מקור המזון.
מחול הדבורה נחשב לאחד הפלאים שבעולם החרקים, שכן הוא מהווה צורה מפותחת מאד של תקשורת.
עוקץ דבורת הדבש
דבורת הדבש הפועלת משתמשת בעוקץ לצורכי הגנה והתקפה.
אצל מלכת הדבורים העוקץ השתנה ונעשה ל צינור ההטלה.
הארס פעיל מאוד והורג מיד זבובים וחרקים קטנים. גם על בעלי חוליות השפעתו של הארס חזקה.
העוקץ של הדבורה נמצא בקצה הבטן, ובנוי משלושה חלקים:
- נדן הוא החוד הדוקר בעת העקיצה. לנדן צמודות שתי מחטים משוננות שעוזרות לחדירתו. כיוון שיני המחטים הוא כלפי הגוף הנעקץ.
- בית הקיבול לארס מחובר לעוקץ. הוא מתמלא על ידי בלוטה חומצית.
- בלוטת ארס שנייה מצויה בפתח בית הקיבול. תוכן הפרשתה הוא בסיסי.
הדבורה יכולה לעקוץ דבורים אחרות וגם חרקים אחרים מבלי שהיא תיפגע. בעקיצת בעלי חוליות דבורת הדבש אינה יכולה למשוך את העוקץ המשונן חזרה מגוף בעל החיים.
כאשר היא מנסה לעשות כן, העוקץ נשאר תקוע בתוך הגוף הנעקץ, נקרע מגוף הדבורה ויחד עמו חלק מן האיברים הפנימיים.
הדבורה מתה כעבור מספר דקות. כאשר הנדן נקרע, הארס המחובר לו נשאר בגוף הנעקץ.
כאשר הדבורה עוקצת, דבורים אחרות חשות בריח של הארס והוא מזרז אותן להמשיך לעקוץ במקום העקיצה הקודם או בסביבתו.
יעילות ההאבקה
מכיוון שדבורים הן המאביק העיקרי של צמחי בר רבים, הצלחתם הרבייתית של הפרחים צפויה להיות מושפעת מנוכחות ופעילות של דבורת הדבש כמו גם דבורים אחרות.
במרבית המקרים במעוף איסוף צוף ואבקה, הדבורה מבקרת במין אחד של צמח ונאמנה לו במשך כל היום.
נאמנות זו של דבורת הדבש למקור מזון זמין גורמת לכך שעיקר העברת האבקה היא במידה רבה בין פרחים של צמחים בני אותו המין ולא בין מינים זרים, תכונה זו מועילה לצמחים המבוקרים.
המידע להלן נלקח מ"ויקיפדיה"
- האנטומיה של דבורת הדבש
- תהליך ייצור הדבש במכוורת יד מרדכי:
- הכל על דבורת הדבש:
- כיצד ללכוד נחילי דבורים:
- ריקוד הדבורים:
- ריקוד הדבורים (ומידע נוסף):