חַנְקָן אָדום גַּב

[צבי דגן]

חַנְקָן אָדום גַּב

• תיאור:  מין ציפור שיר בגודל דרור ממשפחת החנקניים.
  החנקן אדום-הגב נקרא כך בשל גבו האדום, בנוסף נקרא כשמו חנקן משום שהוא נוהג לשפד ולקרוע את טרפו בעודו חי. 
  
• סטטוס בישראל: חולף, ועשוי לקנן בתקופת הקיץ באזורי הצפון.
  
• משקל: כ-30 גרם
  
• אורך: בין 16 ל-18 סנטימטרים. 
  
• רבייה: החנקן אדום-הגב הוא ציפור נודדת. יש זוגות מעטים של חנקנים אדומי-גב שמקייצים בארץ, הם דוגרים בעיקר במורדות החרמון התחתונים בתחום חגורת יער-הספר ההררי, בצפון רמת הגולן, ולעתים נדירות גם בגליל העליון ובכרמל.
  הם דוגרים בנוף חקלאי פתוח, לעיתים קרובות בשדות ובאחו עם עצים וכן על מדרונות עם עצי ערער, לאחר שמקייצים חוזרים לאירופה במאי.
  עונת הקינון: מאי ויוני באזורים טרשיים (אזורים סלעיים) עם צומח דליל של עצים ושיחים. 
  בשונה מחנקנים אחרים, החנקן אדום-הגב לא קשור לצמחים קוצניים.
  נקבת החנקן מטילה כחמש עד שש ביצים ירקרקות או צהבהבות ועליהן נקודות וכתמים חומים-אדמדמים, המרוכזים בצד הכד (הצד המעוגל יותר) של הביצה. 
  הנקבה דוגרת לבדה במשך 13–14 יום. 
  הגוזלים יימצאו בקן 14–16 יום. החנקן דוגר מחזור דגירה אחד לעונה.
  
• מצב השימור: ללא חשש (אוכלוסייה מצטמצמת)
  
•  קולות אזעקה
  
•  שירת הזכר
  
• 
  
  
  

[צבי דגן]

חַנְקָן אָדום גַּב