ביות ציפורים

[פינקים]

איך אפשר לביית ציפורים.
וסתם, כל חיה?

[צבי דגן]

קל מאוד לביית ציפורים או כל בעל חיים אחר תוך כדי האכלה ידנית ע"י האדם.

[יוסף !!!]

מה זה לביית?

[צבי דגן]

ביות בעלי חיים הוא שם כולל לשינויים שעשה האדם בבעלי חיים על מנת להתאים אותם לצרכיו.
יש בעלי חיים שבויתו ללא שינוי בהתנהגותן הטבעית, יש כאלו שעברו שינוי חלקי ויש כאלו שעברו סיגול מלא לצורכי האדם והתנהגותם שונה לחלוטין מחיי קרוביהם החיים עדיין חיי בר.

[יוסף !!!]

כמו יונת דואר.

[צבי דגן]

הסיפור של יוני הדואר התחיל עוד בימיו של נוח.
תורת היונאות מבוססת על העיקרון, לפיו נוהגת היונה לחזור לשובך ממנו יצאה, במיוחד לאחר שכבר הטילה שם לפחות מחזור רבייה אחד.
בעקרון, מונחית על ידי חוש טבעי. מקובל לחשוב כי הדחף להתרבות הוא הגורם הדומיננטי שמחזיר את היונה דווקא למקומה, כי ליונה יש רק בן זוג אחד ויחיד במשך כל חייה ואליו היא חוזרת בכל תנאי ובכל מזג אוויר.
יונת דואר, שמאמנים אותה, מסוגלת לעוף לטווח של 1,000 ק"מ (למעלה מ - 750 ק"מ ליום), במהירות של 70 קמ"ש. המסרים שהעבירו יוני הדואר נכתבו על נייר דקיק, ששמו בגליל קטן והוצמדו לרגליהן.

---

ידוע על היונים שהשתמשו בהם לשתי מטרות: להודיע על תוצאות המשחקים האולימפיים באתונה, ולבשר על ניצחונות בשדה הקרב.
שנים אחדות לאחר מכן השתמשה סוכנות הידיעות רויטרס, שהייתה עדיין בחיתוליה, בשרות היונים להעברת דווחי בורסה בין גרמניה לבלגיה.
במלחמות שונות, החיילים נהגו לקחת איתם יוני דואר ולשחרר אותם כשרצו להודיע דבר מה חשוב לעורף.
גם חיל הקשר של צה"ל הקים יחידת יונאים מיוחדת.
כמובן, שעם התפתחות הטכנולוגיה, ייתר הצורך בשימוש ביוני דואר.

---

כיום מקיימים תחרויות יוני דואר.
בישראל קיים מועדון יוני מרוץ ישראל שהוא מועדון חברים פרטי שמטרתו לקדם את ספורט יוני המרוץ בישראל.
פעילות המועדון מתרכזת בארגון תחרויות יוני מרוץ (יוני דואר).
עיקר הפעילות מתמקדת בחודשים ינואר עד יוני שזו עונת התחרויות.
בנוסף המועדון מרכז מידע הקשור בגידול, תזונה נכונה, שיטות אימון, בנית שובך, חיסונים ועוד.
אחד האנשים המצליחים והזוכים בתחרות הוא מאיר קרוט ממושב ציפורי, שהיה במשך 4 שנים אלוף ישראל במרוץ יוני דואר.

[פינקים]

אני מתכוון איך אפשר לביית קבוצה גדולה של מין מסויים לעד.
כמו זברות למשל, שיהיו מבויתות כמו הסוס והחמור

[רוני]

זה תהליך של שנים שבו החיה עוברת שינוי ומתאימה את עצמה לחיות בסביבת האדם, אם למשל אתה לוקח עדר של זברות ומגדל אותם בשבי הדורות שייולדו בשבי יהיו כבר יותר מותאמים ומורגלים לחיי שבי וכך הדור שייולד אח"כ יהיה יותר מותאם מהדור הקודם וככה ככל שהדורות עוברים ונולדים דורות חדשים החיה מתאימה את עצמה למקום ולתנאים.

[צבי דגן]

זה עניין של תהליך ארוך וממושך שבו עושה האדם ברירה (בדומה לברירה הטבעית) וכל הזמן האדם בוחר את בעל החיים עם התכונות שמתאימות לו יותר.
האדם ממשיך להרבות את הבחירות שלו וכך התכונות הנבחרות האלה נעשות דומיננטיות ומעוברות אל הצאצאים.
ואגב, זה בעצם יכול להוות הוכחה לתורת באבולוציה של דרווין.
האדם החל לביית את הסוסים לפני יותר מ-6000 שנה ובגלל השימושים הרבים שלו (עבודה בשדה, נשיאת משאות, בצבא-חיל הפרשים, מרוצי סוסים ועוד), הביות הלך והשתכלל יותר ויותר.
את הכבשים והעיזים בויתו כבר לפני 8,000 שנה וחזירים לפני 7,000 שנה, בהמת המשא הראשונה שהאדם ביית היא החמור.
העדויות על כך נמצאו בעמק הנילוס שבמצרים.
כבר לפני כ-5,000 שנה השתמשו המצרים הקדמונים בחמורים כבהמות משא. ציורים שנחשפו בקברים מצריים מראים חמורים שבעקבותיהם צועד האדם שנוהג בהם.
עדויות ארכיאולוגיות מצאו שבתקופה שלאחר מכן בויית הגמל במדבר ערב ובמרכז אסיה בויית הגמל הדו-דבשתי.
הסוסים בוייתו לפני כ-6000 שנה: 


ביות של בעלי-חיים: 


ביות בהמות וחיות: 


שבט הדינקה באפריקה התמחה בביות פרות וגידולם: 


הינה סרטון שמנסה להתייחס לשאלה: האם נוכל לביית בעלי-חיים: 

[רוני]

זה עניין של תהליך ארוך וממושך שבו עושה האדם ברירה (בדומה לברירה הטבעית) וכל הזמן האדם בוחר את בעל החיים עם התכונות שמתאימות לו יותר.
האדם ממשיך להרבות את הבחירות שלו וכך התכונות הנבחרות האלה נעשות דומיננטיות ומעוברות אל הצאצאים.
ואגב, זה בעצם יכול להוות הוכחה לתורת באבולוציה של דרווין. צבי, זה שקיים מושג של ברירה טבעית (או מלאכותית) זה לא מוכיח שהחיים התפתחו בדרך זו.