04-19-2023, 08:59 PM
היי, אפתח בכך שאני מתייחסת לקוקטייל שלי בלשון נקבה, אך פיזית היא זכר (התרגלנו לקרוא לה בלשון נקבה לפני שידענו שהיא זכר….)
ג׳וי, בת 10 בקרוב, לא עפה כבר תקופה ארוכה מאוד. לא גזרנו לה את הכנפיים ב3 או 4 השנים האחרונות, היא כן חיונית ביחס לאופי שלה, שום דבר לא שונה מהתקופה בה היא כן עפה. אבל היא פשוט לא עפה, לפעמים היא קופצת וקצת דואה, אבל לא יכולה לעוף, וגם לא מנסה יותר מדי. כשהיא מתניידת היא או הולכת/מטפסת, או מבקשת שנעביר אותה ממקום למקום במידה וזה גבוה.
בנוסף, עם ובלי קשר לתעופה, כשהיא הייתה צעירה, בת כשנה או שנתיים, היא נהגה להיות שמחה ולשיר בקולי קולות ואף להגיד מילים שונות. הייתה תקופה שחשבתי שהיא אולי חולה, לקחתי אותה לוטרינרית שאמרה לתת לה אנטיביוטיקה, וממש מאז, כבר כ8 שנים שהיא לא שרה או חוזרת אחרי שמות וקולות כמו שנהגה. היא כן שורקת וכן שרה מדי פעם, אבל זה לא דומה לאיך שהייתה בזמנו.
מבחינת השנים אין קשר בין הדברים, היא עפה שנים רבות גם לאחר שהפסיקה לשיר. אך היה חשוב לי לציין את זה, כי הדעיכה מבחינת האופי החלה עוד אז (לפחות בהיגיון שלי בהסתכלות על השנים). האם יכול להיות שהאנטיביוטיקה היא הסיבה המקורית לנושא השירה? (כהערת ביניים נוספת- אני כלל לא חושבת שבאמת הייתה חולה אז, אלא שאני פשוט פחדתי עליה מאוד ושמתי לב לכל ניואנס קטן והגדרתי אותו כבעיה).
אחזור לשאלתי המקורית - האם יש מה לעשות בנוגע לתעופה? האם יש וטרינר מומלץ שיכול לבדוק אותה ולייעץ? האם יכולה להיות סיבה שונה כמו מחלה? האם יש דברים שאפשר לעשות איתה בכדי לגרום לה להיות שמחה יותר? מעבר ללבלות איתה, לשרוק לה, לקנות לה משחקים וכדומה.
תודה רבה מראש וסליחה על ההודעה הארוכה!!!
ג׳וי, בת 10 בקרוב, לא עפה כבר תקופה ארוכה מאוד. לא גזרנו לה את הכנפיים ב3 או 4 השנים האחרונות, היא כן חיונית ביחס לאופי שלה, שום דבר לא שונה מהתקופה בה היא כן עפה. אבל היא פשוט לא עפה, לפעמים היא קופצת וקצת דואה, אבל לא יכולה לעוף, וגם לא מנסה יותר מדי. כשהיא מתניידת היא או הולכת/מטפסת, או מבקשת שנעביר אותה ממקום למקום במידה וזה גבוה.
בנוסף, עם ובלי קשר לתעופה, כשהיא הייתה צעירה, בת כשנה או שנתיים, היא נהגה להיות שמחה ולשיר בקולי קולות ואף להגיד מילים שונות. הייתה תקופה שחשבתי שהיא אולי חולה, לקחתי אותה לוטרינרית שאמרה לתת לה אנטיביוטיקה, וממש מאז, כבר כ8 שנים שהיא לא שרה או חוזרת אחרי שמות וקולות כמו שנהגה. היא כן שורקת וכן שרה מדי פעם, אבל זה לא דומה לאיך שהייתה בזמנו.
מבחינת השנים אין קשר בין הדברים, היא עפה שנים רבות גם לאחר שהפסיקה לשיר. אך היה חשוב לי לציין את זה, כי הדעיכה מבחינת האופי החלה עוד אז (לפחות בהיגיון שלי בהסתכלות על השנים). האם יכול להיות שהאנטיביוטיקה היא הסיבה המקורית לנושא השירה? (כהערת ביניים נוספת- אני כלל לא חושבת שבאמת הייתה חולה אז, אלא שאני פשוט פחדתי עליה מאוד ושמתי לב לכל ניואנס קטן והגדרתי אותו כבעיה).
אחזור לשאלתי המקורית - האם יש מה לעשות בנוגע לתעופה? האם יש וטרינר מומלץ שיכול לבדוק אותה ולייעץ? האם יכולה להיות סיבה שונה כמו מחלה? האם יש דברים שאפשר לעשות איתה בכדי לגרום לה להיות שמחה יותר? מעבר ללבלות איתה, לשרוק לה, לקנות לה משחקים וכדומה.
תודה רבה מראש וסליחה על ההודעה הארוכה!!!