האכלת יד בפסח

[רוני]

יש איסור של הימצאות חמץ בבית באופן כללי, ודאי שתוכים לא מחוייבים בכשרות אך אם החמץ נמצא אצלי בבית זה אחריות שלי ולא של התוכים...
בקיצור אני לא רוצה להיכנס לספיקות האלה ולכן שאלתי האם יש מזון כשל"פ עוד לפני שהוצאתי בכלל גוזל להאכלה וגם אין פה צער בעלי חיים מכיון שעוד לא הוצאתי את הגוזל ואינו יצטער במידה ולא אוציא אותו כלל...

[צבי דגן]

יש איסור של הימצאות חמץ, אבל עוקפים את האיסור הזה ע"י מכירת החמץ לגוי.
הרי לא יעלה על הדת שלא ניתן אוכל לחיות המחמד או לחיות המשק.
במקרה שלך, אם אתה מאוד חושש ורוצה להחמיר יותר מאשר פסקי ההלכה של הרבנים, אל תתחיל להאכיל את הגוזל אלא תשאיר אותו להורים.
השאלה היא, איזה מזון תיתן להורים?

[יוסף !!!]

לא הבנתי למכור את התוכי אם האוכל לגוי

[צבי דגן]

למכור כדי שלאחר פסח תוכל לקנות אותו חזרה.
בדיוק כפי שעושה הרבנות הראשית עם כל החמץ שנמצא בארץ, מוכרים לגוי ואז, לאחר הפסח, קונים אותו חזרה.
"מכירת חמץ" היא הליך הערמה הנהוג בהלכה היהודית, שנועד כדי להתמודד עם איסור חמץ בפסח.
על פי ההלכה, יש לבער את החמץ לפני פסח, ואסור שיהיה אפילו מעט ממנו ברשותו של יהודי. עם זאת, מכירתו לגוי יכולה לפתור את הבעיה, שהרי בכך החמץ אינו עוד ברשותו של היהודי, ועל הגוי לא חל איסור זה.
ראה גם בויקיפדיה
אפשר לעשות את ההליך הזה גם ע"י שליח באינטרנט: באתר "כיפה"

[רוני]

יש איסור של הימצאות חמץ, אבל עוקפים את האיסור הזה ע"י מכירת החמץ לגוי. אין לי גוי שיסכים להאכיל לי גוזל בפסח...
הרי לא יעלה על הדת שלא ניתן אוכל לחיות המחמד או לחיות המשק. ברור שלא, לרוב החיות שנהוג לגדל בבית מיוצר אוכל כשל"פ (וגם לתכים בוגרים, אבל לגוזלים עוד לא מצאתי כזו דייסה...)
במקרה שלך, אם אתה מאוד חושש ורוצה להחמיר יותר מאשר פסקי ההלכה של הרבנים, אל תתחיל להאכיל את הגוזל אלא תשאיר אותו להורים.
השאלה היא, איזה מזון תיתן להורים? להורים אני אתן מזון כשל"פ יש מישהו שמוכר לי כל שנה מזון תוכים כשל"פ ואף פעם לא היו לי בעיות  לי בעיות עם המזון הזה, התוכים אוכלים אותו כמו המזון הרגיל שלהם

[צבי דגן]

יש איסור של הימצאות חמץ, אבל עוקפים את האיסור הזה ע"י מכירת החמץ לגוי. אין לי גוי שיסכים להאכיל לי גוזל בפסח...
למי שאין גוי, יכול לעשות את המכירה באינטרנט, באתר "כיפה"
הרי לא יעלה על הדעת שלא ניתן אוכל לחיות המחמד או לחיות המשק. ברור שלא, לרוב החיות שנהוג לגדל בבית מיוצר אוכל כשל"פ (וגם לתכים בוגרים, אבל לגוזלים עוד לא מצאתי כזו דייסה...)
במקרה שלך, אם אתה מאוד חושש ורוצה להחמיר יותר מאשר פסקי ההלכה של הרבנים, אל תתחיל להאכיל את הגוזל אלא תשאיר אותו להורים.
השאלה היא, איזה מזון תיתן להורים? להורים אני אתן מזון כשל"פ יש מישהו שמוכר לי כל שנה מזון תוכים כשל"פ ואף פעם לא היו לי בעיות  לי בעיות עם המזון הזה, התוכים אוכלים אותו כמו המזון הרגיל שלהם.
אם אתה בוחר בדרך הזו - סבבה.
אבל, תסביר לי למה שלא תעשה את זה באינטרנט, באתר "כיפה" שהוא אתר של חרדים - כשר למהדרין?

[רוני]

יש רבנים שלא מסכימים עם מכירת חמץ לגוי ואני מחמיר בענין הזה.

[צבי דגן]

סבבה.

[יוסף !!!]

מה לא שמעתי שחלק מהרבנים לא מסכימים במכירת חמץ לגוי,
[ואם אתה מוכר את החמץ ולא את התוכי אסור לך להאכיל אותו כי החמץ לא שלך.]

[צבי דגן]

חשבתי שיש רק הלכה אחת, עכשיו אני רואה שרוני, מחמיר יותר מהרבנים וגדולי התורה. (איך אמרה הגננת לנכד שלי? - "אתה צדיק" ).
כידוע שלצעירים יש נטייה להחמיר בקיום המצוות, תמיד לרצות את הדעה שמחמירה, את הקיצוניות. כאילו שהמחמירים טובים יותר מהמקלים - זו טעות.
לדעתי זה בדיוק הפוך, כפי שנהג בזמנו הרב עובדיה.
אין צורך שאדם יחמיר בהלכה הרבה מעבר לנדרש. בד"כ הדבר נובע מאי הבנה של ההלכה לאשורה או חוסר ראייה נכוחה ומדויקת, שמתוך כך האדם נוהג באופן מוגזם שאינו נכון כלל על פי ההלכה.
לעיתים קרובות יש בהחמרה פן שעלול לכלול בתוכו מחיר כבד, של "לא דייך במה שאסרה תורה", של טשטוש בין עיקר וטפל, של "בל תוסיף" ושל פגיעה בנושאים אחרים.
ואם יש מקום להקל, למה צריך להחמיר?
הכי קל הוא להחמיר כי כך נדמה לך שאתה מקיף את המצווה מכל צדדיה ובטוח שקיימת אותה, אבל מי שבאמת בקיא בהלכות יכול להקל כי הוא יודע שאין כל טעם בהחמרה.