תעופה חופשית

[ALAEV]

תראה צבי, זה לא כל כך פשוט יהיה לשכנע את המנהל שלו, אני מבין את הרצון הטוב שלך שהוא גם די הגיוני, אבל כדי להבין מנהל צריך לחשוב בתוך הראש שלו, שאולי הוא חושש שזה יפריע לרוני ללמוד, כי יהיה עסוק וטרוד בתוכי, או שאחר כך בחורים אחרים יראו את זה ואז כל אחד ירצה גם להביא חיה מהבית שלו או משהו בסיגנון, ואז יהפוך הפנימיה לגן חיות, או שהמנהל לא יסכים להם, ואז הם ישאלו למה לרוני כן ולנו לא...
אני אישית מבין את המנהל,
בסך הכל, לא כל אחד יכול לעשות מה שבאלו בפנימיה שעליו הוא מנהל...

---

אני אשמח שהמנהל יסכים אבל לא חושב שזה יקרה...

[צבי דגן]

• הדרישה צריכה להיות הפוכה - צריך לדרוש מהמנהל להיכנס לראש אל התלמיד.
  המנהל הזה לא יודע דברים שאנחנו יודעים ולכן צריך לדרו ש ממנו ללמוד ולהפנים שהתוכי, לא רק שלא יפריע לרוני ללמוד, אלא - יעזור לו ללמוד ולהתרכז בשיעור, שכן הוא לא יהיה מודאג, ולא יהיה טרוד, לשלומו של התוכי בבית.
  
• בעניין התלמידים האחרים, אני לא חושב שזה יקרה ואם - יקרה, זה רק יהיה לטובת המוסד החינוכי, שכן אנחנו מכירים מוסדות חינוך רבים שמפתחים פינות חי בבית הספר.
  במקרים מסוימים, פינת החי הלימודית נעשית חלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים.
  
• במוסדות חינוך אחדים, פינת החי מהווה פרויקט פיתוח של הרשות המקומית - תאגיד עירוני בבעלות הרשות המקומית, שזיהתה את הפוטנציאל הגלום בשטחי פינת החי הלימודית כמרכז בילוי ערכי, שמשלב חשיבה ירוקה, לימוד, פעילות ויצירה בתחומי הטבע, החקלאות ואיכות הסביבה.
  
• ​בנוסף להיותו מקום שבו התלמידים יכולים לחוות את הטבע עם בעלי החיים, בתוך סביבה לימודית לא רשמית. זהו מקום שמשפחות יכולות לצאת לטייל בשעות הפנאי, לבקר וללמוד אודות בעלי-החיים. זהו גם מקום שבו ניתן לתרום לקהילה, שעוזרים לטפל בחיות.
  ניתן לקיים מסיבות, ימי הולדת ומפגשים משפחתיים, טיולי בתי ספר ותצפיות ביולוגיות של תיכוניסטים.
  
• הקשר עם בעלי חיים מסייע בפיתוח אמפתיה ואחריות אישית, בהפחתת אלימות ובמניעתה, ומאפשר התייחסות לנושאים סביבתיים ואקולוגיים המסייעים לשמירת הטבע והסביבה והנרכשים דרך ההיכרות עם בעלי החיים" כך נאמר מתוך בחוזר המנכ"ל "של שנת 2013
  
• אתה חושש ש"הפנימיה תהפוך לגן חיות"? - ואני אומר (וגם משרד החינוך חושב כך), שמוסדות החינוך צריכים לעודד את הקמת פינות החי בשטחם (זה לא יהפוך ל"גן חיות").
  
• אתה אומנם מבין את המנהל משום שאין לך רקע חינוכי, לעומת זאת, אני, שיש לך רקע כזה לא מבין ולא מקבל את בדעתו של המנהל הזה שכנראה קופא על שמריו ולא הספיק להתפתח ולהתקדם לתקופה המודרנית שבה.
  
• פינות החי, מהווים "מרחבים זואולוגיים" לימודיים בסביבה הבית ספרית בהם מוחזקים בעל חיים אחד או יותר.
  המרחבים הזואולוגיים נפוצים בבתי ספר שונים, בחוות לחינוך חקלאי, ובמוסדות חינוך מיוחד.
  אנשי מערכת החינוך שעוסקים בתחום של בעלי חיים כאמצעי חינוכי וטיפולי מתמקדים בשני היבטים:
   ההיבט הראשון עוסק ביחס של חמלה ורגישות לבעלי חיים ובהקניית התפיסה ההומנית כי חובתנו לתת לבעלי החיים יחס הוגן ולספק להם הגנה ותנאים הולמים, תוך הכרת אורחות חייהם וצורכיהם.
   ההיבט השני עוסק בקשר המיוחד בין בני אדם לבעלי חיים.
  

---

הניסיון והמחקר מצביעים על התועלת הרבה שאפשר להפיק מקשר זה ועל האפשרות להקנות ערכים, מיומנויות וכישורי חיים בעזרת בעלי חיים.
פעילות עם בע"ח מפעילה ומפתחת את כל הכישורים: ריגשיים, פיזיים, אינטקטואליים, ערכיים, חברתיים, תרבותיים, רוחניים.
מאז ראשית האנושות, האדם ועולם החי היו שזורים יחד בצורות שונות. עד היום לכל גדולי האנושות היה קשר חזק עם הטבע והם עסקו בשלבים שונים של חייהם בעבודות פשוטות. החל מהבל (התנכי) רועה הצאן והצדיק הראשון, נוח שבעזרתו נצלו החיות והאנושות מהמבול, אברהם אבינו ומשה שהיו רועי צאן - ועד לאחרוני גדולי המחשבה והרוח - תבדוק את העניין בעצמך.
אם תרצה - לעבור על דוגמאות מהתקופה היותר חדשה, תעבר על ראשי ממשלות ישראל, ממשלות ארצות הברית, שלפחות היה להם כלב. אולי בין ראשי הממשלות לא כולם יחשבו גדולים, אך תבדוק ותגלה, כי עד היום לא ידוע ולו על איש רוח ומחשבה אחד גדול בכל העמים והתרבויות ובכל הזמנים ללא הרבה טבע בחייו, צניעות, תמימות וחכמת הדברים הפשוטים. אף אחד מהם לא למד רק מספרים, מורים בכיתה בלבד או מיועצים למיניהם. אין אפילו דוגמה אחת כזו. אפילו אחת לא.
התנ"ך ודאי קרא להתחברות לטבע. אפילו שבימים ההם, היה הרבה יותר טבע בחיי האנשים, קראו אפילו אז ש: "נצא השדה, נלינה בכפרים, נשכימה לכרמים" "הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים" (שיר השירים, ז' יב-יג).
ויתר על כן לא רק "נראה", "נריח", "נשכים", כי אם מצווה באופן מכוון לישון לאכול ולגור שבוע בשנה בסוכה (קרוב יותר לטבע ולחוץ מאשר בית).
אם אז היה כך, אז על אחת כמה וכמה היום.
לסיכום: הייתי מציע למנהל הנ"ל לפתח את הנושא, להיות חלוץ בעניין הזה ולהוות דוגמא ליתר הפנימיות.

[רוני]

בינתיים לתקופה הקרובה מתאפשר לי להגיע הביתה כל יום לקצת זמן ואני נמצא עם התוכי בזמן הזה, עושה איתו בעיקר תעופה חופשית כי זה מוציא לו הרבה אנרגיות וככה הוא רגוע בשאר היום כשאני לא נמצא...

[צבי דגן]

זה פתרון לא רע.
השאלה היא אם אתה מקדיש לתוכי מספיק זמן איכות.
אני מבין שהפנימייה נמצאת בעיר מגוריך, נכון?

[רוני]

הפנימייה לא נמצאת בעיר מגורי אבל בכל זאת אני נוסע, מעל חצי שעה נסיעה.

---

יש לי בערך שעה- שעה וחצי איתו, אמנם לא הרבה אבל זה האופצייה שלי כרגע. הוא נהנה בתעופה חופשית וזה גם דיי מעייף אותו ככה שהוא די רגוע במהלך היום.  אני גם כל כמה ימים מחליף לו צעצועים בכלוב (למרות שהוא לא כל כך מתעניין בצעצועים...) ומידי פעם אחים שלי משחקים איתו קצת...

[צבי דגן]

[רוני]

היום בפעם הראשונה ניסיתי לעשות איתו תעופה חופשית כשיש איתי עוד אנשים. לצערי לא היה כלכך טוב כי במקום לבוא אליי הוא בא לאנשים שהוא לא מכיר (ברוב הפעמים), קצת מוזר... יכול להיות שפשוט הוא הסתקרן מהפנים החדשות?  איך אוכל למנוע את המצב הזה?

[צבי דגן]

בכל פעם שהתוכי מגיע אליך, תיתן לו מזון שאהוב עליו (כמו גרעין חמנייה) ואילו כשהוא מגיע אל זרים ממילא הוא לא יקבל את המזון הזה, כך הוא ילמד שלא כדאי לו להגיע אליהם.

[רוני]

צבי אתה חושב שזה שהוא הולך לאחרים זה בגלל שהוא לא כלכך אוהב אותי? או שפשוט מתענין בהם?

[רוני]

למרות שזה אנשים שהוא כן רואה אותם הרבה בבית אבל לא נמצאים איתו במגע...