פסח- פתרון בעיות / עינבל סרטר

[עינבל סרטר]

פסח- פתרון בעיות / עינבל סרטר

 

• יש חגים רבים לעם שלנו ולכל אחד מהם מנהגים אחרים וכמובן - מאכלים שונים. אבל, לא כל חג עושה לנו את החיים כל כך קשים ומסובכים כמו פסח. לא רק שצריך להוציא מהבית את כל הפיתות הטעימות ולחפש מתחת לספות עם נר פירורים שנשארו עוד מאוזני ההמן של סבתא ציפורה, אלא יש גם בעיה חמורה לצמחוניים שבניינו משום שזה החג היחיד שאנו מחויבים על פי המנהג והמסורת להכניס הביתה רגל עוף וביצה - מה שלפעמים יכול להתנגש עם עקרונות הצמחונות ובמיוחד עם המחמירים.
  גם לבעלי התוכים ובעלי חיות המחמד בפרט יש בעיה קשה בחג זה, הרי רוב האוכל מיוצר בארצות אחרות ללא השגחת הרבנות ורובנו אפילו לא ממש יודעים מה הוא מכיל.
  
•   איך מתמודדים עם הבעיות האלו?
  מיד נגיע לבעיות הכשרות, אך ראשית אני רוצה להגיד כמה מילים לדתיים שהם במקרה גם צמחוניים ואכן העקרונות שלהם מתנגשים בליל הסדר עם הדת והמסורת. כדי לקבל תשובה לשאלת רגל התרנגולת והביצה המחויבים בהגדה אך לא נהוגים בבית צמחוני, יצאתי לטייל ברחבי העיר בחיפושים אחר רב או כל איש אחר שיכולים לענות על השאלה, שאלתי כל אדם עם כיפה או טלית מציצה משולי חולצתו איפה אני יכולה למצוא אדם שמתאמן לקראת הקושיות האמיתיות של ליל הסדר ועונה על קושיות כמו אלו. אחד מהם שאל אותי מה אני רוצה לדעת כשהוא לא מוריד את מבטו מהתוכים שמטיילים איתי על כתפי שם באמצע העיר, הסברתי לו שאני עושה כתבה וגם שבתור מגדלת תוכים מעניין אותי לדעת (מי יודע, אולי אני פעם אחזור בתשובה).
  הוא קרא לידידו והם התייעצו באידיש, ואז הצטרף אליהם אדם שלישי ולא הרבה אח"כ אדם רביעי וכן הלאה... הגענו למצב שתשעה אנשים (כמעט מניין) עמדו באמצע הרחוב והתייעצו באידיש מה כשר ומה לא כשר לפסח.
  כשהדיון הגיע לקיצו, עלו כמה מסקנות שהתחילו במשפט "תראי, הביצה והרגל נמצאות בצלחת הסדר בתור סמלים מסוימים ולא בתור חלק מחויב בתפריט, לכן זו לא בעיה למצוא פתרון שיניח את הדעת"
  את רגל העוף והביצה ניתן לעטוף בניילון, זה יכול להיות שקית או ניילון נצמד, כך או כך הבשר לא ייגע בצלחת.
  לפחות מחמירים בעניין הצמחונות ניתן להכניס את הדברים הביתה, כמובן שאין חובה לאכול אותם, ולאחר הסדר לתת לנזקקים עם צלחת סדר מלאה או עם ארוחה קטנה.
  לא נהוג לזרוק אוכל סתם ככה אבל גם זאת אפשרות.
  אפשרות נוספת יכולה להיות ביצה או רגל מפלסטיק, מה שכנראה לא יהיה מקובל בקרב שומרי מסורת אך עבור חילוניים שעומדים על עקרונותיהם הצמחוניים זה יכול להיות פתרון. אותם אנשים נחמדים שהועילו לסייע לי בעניין הצמחונות לא ידעו ממש לעזור לי בנושא הכשרות משום שאינם מגדלים בעצמם בע"ח, אך חבריי למקצוע ידע להגיד לי ואפילו פרט.
  
• עבור אוכלי קטניות
  כמעט ואין בעיה משום שהתפריט של התוכים לא משתנה כמעט בכלל, עדיין ניתן לתת תערובת השרייה, פירות וירקות כמובן כשרים בכל הדתות וכך גם דוחן. מי שנותן כוסמת חייב לדעת שהכוסמת נחשבת לחמץ ולכן מומלץ להוציא אותה מתערובת ההשריה, כך גם לגבי גריסים או חיטה, אם כי לא כולם מוסיפים אותם לתערובת.
  עם זאת שעועית, חומוס, שעועית ירוקה, תירס, וכדומה, אינם מהווים שום בעיה.
  
• למי שאינו אוכל קטניות
  יש מעט יותר בעיות - אם כי ברוב הבתים, פרט אולי לקיצוניים ביותר, מותר להחזיק את הקטניות בבית אך אסור לאכול מהם. "עם זאת" הוא מוסיף "חייבים לדאוג לשמור אותם בארון מוקצה ולבשל אותם בסיר נפרד שאינו משמש לבישול אוכל שאינו חמץ".
  ולבסוף הוא מסיים ומזכיר נקודה חשובה "אם אנחנו שמים חמץ בארון מוקצה, חייבים למכור את החמץ במחיר סימלי וניתן לקנות אותו שוב באותו מחיר לאחר הפסח". החמץ שהשארנו אמור להיות שייך כביכול למישהו אחר שאיננו יהודי משום שלנו כיהודים לא אמור להיות כלל חמץ בפסח.
  המשכתי את המחקר הקטן שלי במרפאה וטרינרית ובחנות חיות במרפאת "כל - חי" ברחובות ענתה לי ד"ר לימור מיארה: "אם חייבים לעשות שינויים בתזונה של בעלי החיים זה חייב להיות תהליך הדרגתי כדי למנוע שלשולים כתוצאה מהשינוי הפתאומי. אבל בכל מקרה בשביל החיה עדיף שלא יהיו שום שינויים, ניתן להחזיק את האוכל שחושבים שהוא חמץ במקומות המיועדים לכך ולוודא שהם לא מגיעים למקומות הכשרים בבית". כששאלתי אותה מה דעתה על מצות לתוכים, היא ענתה בשאלה "למה לנסות להרוג אותם בכוח?!"
  
•   גם בחנות החיות "ארץ החיות",  גדי בעל החנות  לא התלהב, מהכשרת בע"ח לחג:
  "הדבר היחידי שכשר לפסח הוא דוחן, אני יודע מה אמרו לך במקומות אחרים אבל אני לא אוהב לעבוד על אנשים". כששאלתי לגבי בעלי חיים אחרים ששומרים כשר, הבנתי שכנראה רק כלבים יכולים להיות שומרי כשר משום שרק עבורם טרחו לייצר אוכל כשר, "האמת" אומר גדי , "ממש לא כדאי לעבור לאוכל הזה" וכנראה שהוא צודק כי גם הוטרינרים אינם ממליצים להעביר את הכלבים לאוכל באיכות ירודה במקום האוכל האיכותי הרגיל שהם אוכלים בדרך כלל. האוכל הכשר לכלבים הוא אוכל ישראלי שאיכותו נמוכה מאוד וערכו התזונתי נמוך, גם עבורם, מעבר פתאומי עלול לגרום לשלשולים שכמובן אינם רצויים לנו וגם לא להם. עבור כל יתר בעלי החיים, לא ידוע על אוכל כשר לפסח - בין אם מדובר בחיות מחמד נפוצות כמו דגים או חתולים, ובין אם מדובר במכרסמים - אוגרים, ארנבים, צ'ינצ'ילות, עכברים, שרקנים וכו', אשר האוכל שלהם אינו כשר. שני הדברים הכי חשובים שצריך לזכור הם, שבעלי החיים אינם צריכים לסבול בגלל שאנחנו שומרים על הדת, תזונתם ובריאותם חשובה מאוד והם תלויים בנו למילוי צרכים אלו.
  גם אם אנחנו רוצים לשמור על הדת שלנו, זה לא חייב לבוא על חשבונם.
  מי ששומר באדיקות ולא מצא פתרון ראוי לדו קיום של בעל החיים שלו יחד עם הדת, מומלץ שיפנה לרב השכונתי שלו בבית הכנסת וישאל לעצתו, הרי גם התנ"ך עצמו תומך ביחס נאות לבעלי החיים וכבוד לכל יצור חי. הדבר השני שחשוב לזכור הוא שכולנו עם אחד, בין אם אנו מקפידים מאוד על המסורת ועל כללי הסדר, או אם אנחנו משתמשים בביצה מפלסטיק ומדלגים על כמה פסקאות כדי למהר ולהגיע לאוכל, כולנו בני אדם וכולנו אוהבים את חיות המחמד שתלויות בנו.
  שיהיה חג שמח לכולם.... ובתאבון.
  
• כאשר החמץ במזון מעורבב עם דברים שאינם חמץ, ואם אינו ראוי למאכל אדם, מותר לתת לבעל החיים בפסח וגם להחזיק את זה בבית.
  וכך ראיתי באתר "כיפה": שולחן ערוך הלכות פסח (סימן תמ"ב סעיף ד'), כתוב כך: "דבר שנתערב בו חמץ ואינו מאכל אדם כגון התריאקה (= תערובת חמץ אך ראוי למאכל אדם) וכיוצא בו אף על פי שמותר לקיימו אסור לאכלו עד אחר הפסח ואף על פי שאין בו מן החמץ אלא כל שהו הרי זה אסור לאכלו אבל מותר בהנאה. כותב המשנה ברורה על אותו סעיף [משנה ברורה סעיף קטן כ"ב] הרי זה אסור לאכלו ומכל מקום בהנאה מותר כשנעשה התערובת קודם הפסח וכמו פת שעיפשה".
  הרב חיים בריסק מוסיף ואומר: "אם מדובר במזון שאינו ראוי למאכל אדם והחמץ לא ניכר וריכוזו בתערובת נמוך, אז ניתן להשתמש בו.
  אבל תשתמש בכלים מיוחדים, במקום מיוחד ושטוף את הידיים היטב לאחר הטיפול בתוכים.
  ברם אם החמץ שנמצא במזון בריכוז גבוה או שעיקר הטעם והיסוד של המזון בא מחמץ, אז יש למכור את החמץ, יחד עם התוכי לגוי (מכירה פקטיבית) ואז להאכיל את התוכי (כולל כל אמצעי זהירות שציינתי) מדין צער בעלי חיים".
  
• אחד הגולשים ששומר את ההלכה וגם מגדל תוכים אומר: אפשר לתת לתוכים בלי שום בעיה כל מה שהוא לא מחמשת מיני דגן שהם: חיטה, שעורה, שיבולת שועל, שיפון, כוסמת, אין בעיה גם אם האוכל נרטב.
  במידה ורוצים לתת לתוכים מחמשת מיני דגן צריך לקנות כשרים לפסח, וכמובן שאסור להרטיב אותם.
  לגבי תוכים קטנים דוחן לא חמץ.
  בכל מקרה אם אין אוכל אחר חוץ מחמץ ויש חשש לחיי התוכים מותר לתת גם חמץ, משום שהמזון לא ראוי למאכל אדם ומשום "צער בעלי-חיים".
  

[צבי דגן]

בתשובה לשאלתו של רוני: האם קיימת דייסה שלא מכילה חמץ? 
תשובתי היא: לצערי לא קיימת אבקה מיוחדת שהיא כשרה לפסח, אבל לאחר בירור שעשיתי באתר "כיפה", מסתבר שיש הקלות בעניין בעיקר משום צער בעלי-חיים.
וכך נאמר שם: 

• הפתרון האידיאלי הוא להכניס שותף גוי למשך חג הפסח.
  להעביר אליו את הבעלות, הן על התוכים והן על המזון, והוא יאכיל אותם.
  
• בשולחן ערוך הלכות פסח סימן תמ"ב סעיף ד' כתוב כך: דבר שנתערב בו חמץ ואינו מאכל אדם או שאינו מאכל כל אדם כגון התריאקה (מין תרופה שהיו עושים מחומרים שונים, ביניהם בשר נחש "אפעה" ופירורי לחם חמץ) וכיוצא בו אף על פי שמותר לקיימו אסור לאכלו עד אחר הפסח ואף על פי שאין בו מן החמץ אלא כל שהוא הרי זה אסור לאכלו, ומכל מקום בהנאה מותר, כשנעשה התערובת לפני חג הפסח וזה דומה למקרה של "פת שעיפשה" (העלתה עובש) .
  
• לפי המקורות האלה, היות וכופתיות ואבקה לגוזלים הן תערובת חמץ (מורכבים אמנם מחמץ אבל יחד עם עוד מרכיבים כמו אבקת ביצים וכדומה) והחמץ אינו ניכר (אבקה טחונה) יהיה לנו אסור לאכול את זה אבל מותר בהנאה ולהאכיל תוכים עם זה זו הנאה בלבד. לכן בפסח מותר להשתמש באבקה לגוזלים של כל השנה ואין צורך לעשות אבקה מיוחדת שלא מספקת את הצרכים של הגוזלים.
  
• לכן מותר להשתמש בכופתיות  וגם באבקת הדייסה לתוכים.
  אם זו אבקה שאינה ראויה למאכל אדם והחמץ לא ניכר וריכוזו בתערובת נמוך, אז ניתן להשתמש בה, כפי שצוטט לעיל. 
  ברם שים לב שהאבקה והשאריות ממנה כדי שלא יגיעו למאכל אדם. 
  לכן תשתמש בכלים מיוחדים, במקום מיוחד ושטוף את הידיים היטב לאחר ההכנה.
  אם החמץ נמצא בתערובת בריכוז גבוה או שעיקר הטעם והיסוד של האבקה בא מחמץ, אז יש למכור את החמץ, יחד עם התוכי לגוי ואז להאכיל את התוכי (כולל כל אמצעי זהירות שציינתי) מדין צער בעלי חיים.
  חג כשר ושמח,
  הרב חיים בריסק (אתר כיפה)