התוכי שלי לא סומך עלי. כי כל פעם אני רואה אותו שהוא מעדיף ליהיות עם המשפחה שלו יותר.
זה גוזל שהאכלתי עם מזרק ואנחנו מוציאים אותו מידי פעם ביום. אנחנו שמים אותו עם ההורים והאחים שלו כי אין זמן להאכיל אותו. ואין גם במה... כי דייסה הוא לר רוצה לאכול, וגרעינים הוא בקושי אוכל הוא עדיין לא יכול ללעוס חזק וטוב הוא יכול ללעוס קצת דוחן אבל גרגיר גרגיר.
רציתי לדעת איך לגרום לו להינות איתנו, ואנחנו מצידנו נהנה איתו כי לאלף אותו זה עוד לא השלב, כי הוא לא יוכל לאכול את הצ'ופר שניתן לו. הוא יודע כבר לעוף אבל לאכול עוד לא ממש.
ומידי פעם הוא בורח לי או מעל הארון (למקומות גבוהים) או לכלוב של ההורים שלו.
והוכ גם לפעמים מותח את הצוואר ללמעלה, כאילו מזדקף. אשמח לקרוא תשובות
זה גוזל שהאכלתי עם מזרק ואנחנו מוציאים אותו מידי פעם ביום. אנחנו שמים אותו עם ההורים והאחים שלו כי אין זמן להאכיל אותו. ואין גם במה... כי דייסה הוא לר רוצה לאכול, וגרעינים הוא בקושי אוכל הוא עדיין לא יכול ללעוס חזק וטוב הוא יכול ללעוס קצת דוחן אבל גרגיר גרגיר.
רציתי לדעת איך לגרום לו להינות איתנו, ואנחנו מצידנו נהנה איתו כי לאלף אותו זה עוד לא השלב, כי הוא לא יוכל לאכול את הצ'ופר שניתן לו. הוא יודע כבר לעוף אבל לאכול עוד לא ממש.
ומידי פעם הוא בורח לי או מעל הארון (למקומות גבוהים) או לכלוב של ההורים שלו.
והוכ גם לפעמים מותח את הצוואר ללמעלה, כאילו מזדקף. אשמח לקרוא תשובות