גוזלי תוכון.

[אורלי רבינו]

הי ארי, תודה על כל התשובות.
הגוזלית שלי אוכלת מלפפונים ושמתי לב שכשאני אוכלת, היא אוכלת ביחד איתי.
התוכי האבא קצת מדאיג אותי. אמנם הוא והאמא כבר יותר ויותר מתקרבים. אוכלים ירקות בנוסף לאוכל שלהם ואני מתכוונת לקנות מזון ביצים.
יחד עם זאת. יש פעמים שהוא לא מפסיק לשרוק ולצרוח ולעוף לחלון ובחזרה. יכול להיות שהוא רוצה להשתחרר?.
אני כבר יותר ויותר מבינה אותם. אפילו יכולתי לגעת באמא שעד לא מזמן לא יכולתי להתקרב אליה כי הייתה ישר בורחת. גם עכשיו אבל פחות. והגוזלית שלי לא מפסיקה לתת לי נשיקות.
אני מצרפת לך 2 תמונות של הגוזלית שלי. תוכל כבר להגיד לי בת כמה היא והאם אכן יש לי גוזלית או שמא גוזל?

---

יש לציין שהגוזלית שלי מאוד מתעניינת בטכנולוגיה. היא לא מפסיקה להתעסק עם הפלאפון שלי?

[ארי סמואל]

כבר כתבנו שאי אפשר לדעת את המין עד שהיא תגיע לבגרות מינית (גיל 7-8 חודשים), כרגע, אם את ממש מתעקשת לדעת את המין, את יכולה  לעשות בדיקת מין אצל הוטרינר.

[אורלי רבינו]

הי ארי. אני יודעת שצריך לחכות
חשבתי שאולי מהתמונות תוכל פחות או יותר להגיד לי בת כמה היא?
ומה לגבי האבא? מה אתה חושב זה אומר כל השריקות והצרחות? ומה שכתבתי לך על ההתקרבות, זה מראה על משהו?
אני עושה עבודה טובה?

[ארי סמואל]

אי אפשר לדעת את הגיל שלה לפי המראה.
אני חושב שהאבא נלחץ ממשהו, את עשית משהו שונה כשזה קרה?
אם ההורים נותנים לך לגעת בהם כנראה שהם יותר סומכים עלייך.

[אורלי רבינו]

הי ארי. לגבי השאלה שלך בנוגע לאבא. אני אכלתי כשזה קרה. זה הוא גם שורק כל פעם שעובר אמבולנס.

[ארי סמואל]

יכול להיות שהוא מנסה לחקות צלילים חזקים שהוא שומע (כמו האמבולנס) ויכול להיות שיש לו מצב רוח רע, אל תשכחי שגם לתוכים יש מצבי רוח...

[אורלי רבינו]

הי צבי . יש לי שאלה: לצערי, גם גוזלית הקוקטיל שגידלתי כל כך במסירות' נעלמה.
ידיד שלי אמר שהיא ברחה' שהיא כנראה התעופפה גבוה מידי, כי הוא לקח אותה לעבודה והוא עובד כמנופאי.
היא הייתה כבר עצמאית ואולי זה היה רק עניין של זמן. כי היא כבר התחילה לאכול ירקות ואת האוכל של ההורים שלה ויש לי הרגשה שההורים שלה מתכננים גוזלים חדשים בשבילי.
נשארתי עם ההורים, על אף שהם תוכי פרא, הם מראים סוג של התקרבות. כשאני נמצאת, אני מחליפה להם מים ואוכל וגם ידיד שלי עשה את זה.
השאלה: להמשיך עם מה שאני עושה עם ההורים?
והאם עשיתי טעות שלא גזרתי לה את כנפי התעופה.
לא עשיתי את זה כי זה נראה לי אכזרי מידי לעשות זאת.
ידיד שלי מאשים אותי שלא גזרתי לגוזלית שלי את הכנפיים ולכן היא עפה.
אבל העובדה שהרבה פעמים הדלת הייתה פתוחה, החלון ובכל זאת היא נשארה איתי. יכול להיות שהיא הרגישה שאני לא איתה כי היא לא שמעה את הקול שלי שר לה ולא את המחמאות ולכן היא העדיפה אולי להתעופף.
מה עליי לעשות?

[צבי דגן]

טוב עשית שלא גזרת את נוצות התעופה.
הידיד שלך, לא יודע על מה שהוא מדבר, מה פתאום הוא לקח את התוכי איתו לעבודה?
הוא ורק הוא אשם בכך שהתוכי ברח, הוא לא היה מספיק אחראי לשמור על התוכי.
את מספרת שההורים מראים סימנים לגידול דור חדש, אני מקווה שתהני מהגוזלים.
אם תרצי, תוכלי להאכיל את אחד מהם, בתנאי שיש לך מספיק זמן פנוי.

[אורלי רבינו]

הי צבי.
קודם כל תודה לך על התשובה, זה באמת מרגיע אותי.
ידיד שלי לקח את גוזלית הקוקטיל לעבודה כי בבית אין מי שיטפל בה, אבל אני שמחה לדעת שעשיתי את המעשה הנכון.
יש לו גם את גוזל התוכון, אבל הוא עדיין ממש גוזל אז בינתיים הוא לא ברח.
רציתי לשאול, מה באמת יכולה להיות הסיבה שאיתי הגוזלית לא הראתה סימנים אפילו שהיא רוצה לעוף, אלא נשארה איתי ואיך שידיד שלי לקח אותה, היא התעופפה?
יכול להיות שבפעם הראשונה שהבאתי לו אותה, היא הייתה קטנה עדיין בשביל לעוף.
אבל איך תסביר את זה שאיתי, הדלת הייתה יכולה להישאר פתוחה שעות והיא לא הייתה עפה, להיפך - היא תמיד הייתה באה אליי שאני אאכיל אותה.
הייתה נשארת על הכתף שלי. היית נותנת לי מיליון נשיקות וגם כשהיא הייתה עושה הפתעות. לא כעסתי, להיפך. אפילו החמאתי לה על זה. אז למה איתי כן ואיתו - לא?

[ארי סמואל]

לא משנה כמה את סומכת על התוכי, אל תשאירי דלת פתוחה כי היא תמיד יכולה פשוט לעוף החוצה.