רוב מגדלי התרנגולות היום, מזינים את התרנגולות שלהם בדרך כלל בתערובת מסחרית מסוג כל שהוא.
התערובות שאנו מזינים בהן את התרנגולות מורכבות מגרעיני דגנים וקטניות שונים, טחונים דק שאליהם מוספים ויטמינים ומינרלים שונים, יחד עם תוספות "מוזרות" שונות, כגון ״אפר״, ו״לחות״, שאין לי מושג מהם. התערובת המסחרית היא בהחלט מזינה ומספקת פחות או יותר את כל צרכיה של המטילה.
במאמר זה ברצוני לשטוח לפניכם שיטה פשוטה מאוד, שבאמצעותה ניתן להעלות את הערך התזונתי, של התערובת המסחרית שניתנת למטילות, באופן משמעותי. הקטניות והדגניים הם בעצם זרעים שמכילים עובר, שממנו עתיד לצמוח צמח חדש, ומארז של מזון, הנקרא אנדוספרם (רקמה מזינה בצמח שמקיפה את עובר הזרע), העטופים בקליפה. האנדוספרם מכיל מגוון של חומרי תשמורת ובעיקר, פחמימות ושומנים. האנדוספרם הוא הסיבה העיקרית שהופכת את הזרעים למזון רב ערך הן לבני אדם והן לחיות משק.
נסו לחשוב מה בד"כ נחשב אצל רוב בני האדם למזונם העיקרי, ותמצאו שם סוג כל שהוא של גרעין, האורז והסויה, החיטה, העדשים והחומוס, התירס והשעועית כולם זרעים בעלי חשיבות תזונתית עצומה לאדם. העניין הוא שהצמחים שמייצרים את הזרעים לא מייצרים אותם לשימושם של בני אדם ובעלי חיים ולכן הם משקיעים מאמצים ואנרגיה רבה ביצירת מערכות הגנה שתמנענה אכילה של הזרעים על ידי יצורים אחרים. מערכות הגנה אלו עלולות להכיל רעלים רבי עוצמה כגון הריצין בזרעי הקיקיון שעלול להרוג אדם בריכוזים נמוכים מאוד, אך גם חומרים אחרים, שלהם מנגנוני פעולה אחרים.
בין החומרים הנפוצים ביותר בזרעי קטניות ודגניים נמצאים חומרים המעכבים ספיגה של מינרלים וויטמינים מהזרע, או מעכבי אנזימים שונים שפוגעים ביעילות העיכול של בעלי החיים שאכלו את הזרעים. התערובת המסחרית מכילה חומצה פיטית שהיא חומר שסופח אליו מינרלים שונים כגון סידן, מגנזיום, ברזל, אבץ ועוד וכך מונע מהם מלהספג ולהגיע אל התרנגולת, וגם מגוון של חומרים מעכבי פרוטאזות, כגון נוגד טריפסין, המונעים מהאנזימים במערכת העיכול של התרנגולת מלעכל ביעילות את חלבוני התערובת וכך מקטינים בעצם את התועלת התזונתית שהתרנגולת מפיקה מהמזון.
ברצוני להעלות שיטה שבה ניתן להפחית את ריכוזי החומרים הנ"ל בתערובת ובכך להעלות את הערך התזונתי שלה, השיטה נקראת התססה לקטית (לא להיבהל!) של התערובת. בשיטה הזו אנו מעבירים את התערובת התססה, שהיא בעצם פירוק חומרי ההזנה בתערובת על ידי מיקרואורגניזמים שונים, בעיקר חיידקים ופטריות (שמרים שונים) בסביבה אנאירובית (נטולת חמצן).
היתרונות של ההתססה הלקטית הם עצומים ורבים וברצוני להעלות כמה מהם:
בבקשה קבלו את השיטה שלי להתססה לקטית של תערובת ההזנה.
מכניסים, לתוך צנצנת זכוכית גדולה (לא פלסטיק ולא מתכת!), כמות תערובת כפולה לפחות, מכמות התערובת היומית שאותה אתם מגישים לעופות. את התערובת הזו אתם מכסים במים מינרליים או מי גשמים נקיים (לא מי ברז! מי ברז מכילים יוד שעלו ל לפגוע בחיידקים).
כיסוי של לפחות 2-3 סנטימטרים מעל לתערובת.
לאחר מכן אתם מוסיפים כף של יוגורט, פרוביוטי, או תכולה של קפסולה פרוביוטית, או סטרטר ליצירת יוגורט.
מערבבים היטב סוגרים את המכסה של הצנצנת ומניחים באזור מוצל וחמים 3-5 ימים כאשר בכל יום אתם מערבבים היטב את המסה.
לאחר תקופה זו אתם אמורים לקבל מסה שבה צפות בועות גז ויש לה ריח חמצמץ נעים, בשלב זה התערובת מוכנה!
מה שנותר לעשות הוא לקחת ממנה מנה של תערובת מותססת, להגישה לעופות ובמקביל להוסיף לצנצנת (המכילה מנה של תערובת מותססת) מנה של תערובת לא מותססת ולכסות שוב במים מינרליים, כך בעצם יצרתם לעצמכם פס ייצור להתססת תערובת, שאם בכל יום תקחו ממנו מנה לעופות ותוסיפו לו מנת תערובת יבשה ומים מינרליים ישאר אתכם לעד!
מילת אזהרה אחת תסיסה הוא שמם של תהליכים שונים המבוצעים על ידי מיקרואורגניזמים שונים ולעיתים עלולים להיווצר בה חומרים מזיקים כגון, אלכהול שהוא תוצר תסיסה של שמרים, ואצטון שהוא תוצר תסיסה של חיידקים אחרים השונים מהחיידקים הלקטובצילים היוצרים תסיסה לקטית.
לכן אם במסה המוססת שלכם מופיע ריח של עובש או אלכהול עליכם לזרוק אותה ולהתחיל מחדש!
לתערובת המותססת נכון יש ריח חמצמץ ונעים כמו של לחם שאור.
צנצנת שמכילה תערובת מותססת
זכרו תמיד לקרוא וללמוד דברים חדשים!
בהצלחה
בני-הקרנף
התערובות שאנו מזינים בהן את התרנגולות מורכבות מגרעיני דגנים וקטניות שונים, טחונים דק שאליהם מוספים ויטמינים ומינרלים שונים, יחד עם תוספות "מוזרות" שונות, כגון ״אפר״, ו״לחות״, שאין לי מושג מהם. התערובת המסחרית היא בהחלט מזינה ומספקת פחות או יותר את כל צרכיה של המטילה.
במאמר זה ברצוני לשטוח לפניכם שיטה פשוטה מאוד, שבאמצעותה ניתן להעלות את הערך התזונתי, של התערובת המסחרית שניתנת למטילות, באופן משמעותי. הקטניות והדגניים הם בעצם זרעים שמכילים עובר, שממנו עתיד לצמוח צמח חדש, ומארז של מזון, הנקרא אנדוספרם (רקמה מזינה בצמח שמקיפה את עובר הזרע), העטופים בקליפה. האנדוספרם מכיל מגוון של חומרי תשמורת ובעיקר, פחמימות ושומנים. האנדוספרם הוא הסיבה העיקרית שהופכת את הזרעים למזון רב ערך הן לבני אדם והן לחיות משק.
נסו לחשוב מה בד"כ נחשב אצל רוב בני האדם למזונם העיקרי, ותמצאו שם סוג כל שהוא של גרעין, האורז והסויה, החיטה, העדשים והחומוס, התירס והשעועית כולם זרעים בעלי חשיבות תזונתית עצומה לאדם. העניין הוא שהצמחים שמייצרים את הזרעים לא מייצרים אותם לשימושם של בני אדם ובעלי חיים ולכן הם משקיעים מאמצים ואנרגיה רבה ביצירת מערכות הגנה שתמנענה אכילה של הזרעים על ידי יצורים אחרים. מערכות הגנה אלו עלולות להכיל רעלים רבי עוצמה כגון הריצין בזרעי הקיקיון שעלול להרוג אדם בריכוזים נמוכים מאוד, אך גם חומרים אחרים, שלהם מנגנוני פעולה אחרים.
בין החומרים הנפוצים ביותר בזרעי קטניות ודגניים נמצאים חומרים המעכבים ספיגה של מינרלים וויטמינים מהזרע, או מעכבי אנזימים שונים שפוגעים ביעילות העיכול של בעלי החיים שאכלו את הזרעים. התערובת המסחרית מכילה חומצה פיטית שהיא חומר שסופח אליו מינרלים שונים כגון סידן, מגנזיום, ברזל, אבץ ועוד וכך מונע מהם מלהספג ולהגיע אל התרנגולת, וגם מגוון של חומרים מעכבי פרוטאזות, כגון נוגד טריפסין, המונעים מהאנזימים במערכת העיכול של התרנגולת מלעכל ביעילות את חלבוני התערובת וכך מקטינים בעצם את התועלת התזונתית שהתרנגולת מפיקה מהמזון.
ברצוני להעלות שיטה שבה ניתן להפחית את ריכוזי החומרים הנ"ל בתערובת ובכך להעלות את הערך התזונתי שלה, השיטה נקראת התססה לקטית (לא להיבהל!) של התערובת. בשיטה הזו אנו מעבירים את התערובת התססה, שהיא בעצם פירוק חומרי ההזנה בתערובת על ידי מיקרואורגניזמים שונים, בעיקר חיידקים ופטריות (שמרים שונים) בסביבה אנאירובית (נטולת חמצן).
היתרונות של ההתססה הלקטית הם עצומים ורבים וברצוני להעלות כמה מהם:
- בהתססה, החיידקים המתססים מייצרים פיטאז, שהוא אנזים המפרק את החומצה הפיטית ובכך הופך את המינרלים השונים בתערובת לזמינים לתרנגולות.
- ההתססה מעלימה כמעט לחלוטין את מעכבי הפרוטאזות ובכך התרנגולות מפיקות יותר חלבונים ממזונם דבר שהוא חשוב ביותר לבריאות התרנגולת.
- החיידקים המתססים מעשירים את התערובת בויטמינים שונים ובעיקר בויטמינים מקבוצת ה-B ובויטמין K .
- היתרון הגדול ביותר בהתססה הוא הפיכת התערובת לפרוביוטית, החיידקים המתסיסים בתסיסה לקטית הם חיידקים פרוביוטים ולכן הזנה של התרנגולות באופן קבוע בחיידקים אלו תאפשר להם להתבסס במערכת העיכול שלהן ובכך תעשיר את הפלורה הטבעית של התרנגולת. היתרון בהעשרה זו הוא שחיידקים פרוביוטים אלו מונעים, על ידי תחרות, התבססות של פתוגנים (גורמי מחלות) שונים במערכת העיכול ובכך מעלים באופן דרסטי את יכולת העמידות של התרנגולת בפני מחלות.
בבקשה קבלו את השיטה שלי להתססה לקטית של תערובת ההזנה.
מכניסים, לתוך צנצנת זכוכית גדולה (לא פלסטיק ולא מתכת!), כמות תערובת כפולה לפחות, מכמות התערובת היומית שאותה אתם מגישים לעופות. את התערובת הזו אתם מכסים במים מינרליים או מי גשמים נקיים (לא מי ברז! מי ברז מכילים יוד שעלו ל לפגוע בחיידקים).
כיסוי של לפחות 2-3 סנטימטרים מעל לתערובת.
לאחר מכן אתם מוסיפים כף של יוגורט, פרוביוטי, או תכולה של קפסולה פרוביוטית, או סטרטר ליצירת יוגורט.
מערבבים היטב סוגרים את המכסה של הצנצנת ומניחים באזור מוצל וחמים 3-5 ימים כאשר בכל יום אתם מערבבים היטב את המסה.
לאחר תקופה זו אתם אמורים לקבל מסה שבה צפות בועות גז ויש לה ריח חמצמץ נעים, בשלב זה התערובת מוכנה!
מה שנותר לעשות הוא לקחת ממנה מנה של תערובת מותססת, להגישה לעופות ובמקביל להוסיף לצנצנת (המכילה מנה של תערובת מותססת) מנה של תערובת לא מותססת ולכסות שוב במים מינרליים, כך בעצם יצרתם לעצמכם פס ייצור להתססת תערובת, שאם בכל יום תקחו ממנו מנה לעופות ותוסיפו לו מנת תערובת יבשה ומים מינרליים ישאר אתכם לעד!
מילת אזהרה אחת תסיסה הוא שמם של תהליכים שונים המבוצעים על ידי מיקרואורגניזמים שונים ולעיתים עלולים להיווצר בה חומרים מזיקים כגון, אלכהול שהוא תוצר תסיסה של שמרים, ואצטון שהוא תוצר תסיסה של חיידקים אחרים השונים מהחיידקים הלקטובצילים היוצרים תסיסה לקטית.
לכן אם במסה המוססת שלכם מופיע ריח של עובש או אלכהול עליכם לזרוק אותה ולהתחיל מחדש!
לתערובת המותססת נכון יש ריח חמצמץ ונעים כמו של לחם שאור.
צנצנת שמכילה תערובת מותססת
זכרו תמיד לקרוא וללמוד דברים חדשים!
בהצלחה
בני-הקרנף