צהרון מצוי

[צבי דגן]

צהרון מצוי (לשעבר איריס/אירוס מצוי או אחיאיריס/אחיאירוס מצוי) 
שמו נגזר מתכונתו לפרוח בצהרים ולקמול לעת ערב. 
גובהו 24–12 ס"מ.
לאורך הגבעול ערוכים 1–6 פרחים, הפורחים בזה אחר זה מלמעלה למטה, כל פרח יפרח יום אחרי קודמו. 
הפרח עטוף במתחל. 
קוטרו של פרח פתוח הוא כ-4 ס"מ, צבעו תכלת או כחול או סגול עד ארגמן. 
תפוצה: ברוב אזורי הארץ בחבל הים תיכוני, בחגורת הספר, בנגב הצפוני ובבקעת ים המלח.