תוכי נושך

[צבי דגן]

אין שום הסמכתא מדעית שמוכיחה שלתוכים או ציפורים יש רגשות או לא, אבל מי שצופה בהתנהגות התוכים יכול לראות וליחס רגשות אצל ציפורים ו/או בעלי חיים אחרים.
ועם זאת, האישיות והתנהגויות שלהם שונות ובד"כ יש לנו נטייה להאניש, ויש להניח שהרגשות שונות מהרגשות של בני האדם (זו רק הנחה/השערה).
אנחנו יודעים שציפורים לא נקשרות רגשית באופן ישיר לבני אדם אלא באמצעות גירוי, התניה וגמול - בעזרת מזון שאהוב עליהם.
בעלי תוכים (או חיות מחמד אחרות) יודעים להגיד שהם רואים רגשות אצל התוכים שלהם - הם יכולים לחוש ברגשות ובקשר באופן נרחב עם חיות מחמד בודדות שלהם.
דרך הקשרים האלה הם מכירים את מצבי הרוח והרגשות הייחודיים של התוכים שלהם, החל מהמתח והבדידות ועד לשמחה ולהתרגשות.
היכרות זו אינה מותירה ספק בליבם, שהתוכים וחיות מחמד בכלל יכולים להרגיש רגשות.
ללא אינטראקציה אינטימית עם ציפורים בר, יהיה קשה, עד בלתי אפשרי, לראות את אותו עומק רגשי אצל ציפורים בטבע.
אומנם זה לא בלתי אפשרי לראות את הרגשות (בד"כ הם יהיו האנשה) של ציפורים בר, אבל זה תצטרך לצפות בהן במשך זמן ממושך, להתבונן בסבלנות רבה כדי לראות את הרמזים העדינים של רגשות הציפורים.
ועם זאת, אין אפשרות להוכיח שהם דומים ובטח שלא זהים, לרגשות של בני אדם.
אני יודע שלא כולם יסכימו איתי בעניין הזה.

[רוני]

אני אישית חושב שלחיות יש רגשות (אני מדבר בעיקר על תוכים מכיון שבזה הניסיון שלי) אך לא רגשות חזקים כמו של בני אדם, לגבי מה שאמרת על היקשרות ע''י מזון אני חושב שחיות יכולות להיקשר לאדם גם ללא מזון אלא שזה תהליך ארוך יותר, אם אני לא טועה במחקר של ד''ר פפברג (מקווה שרשמתי את השם נכון) היא לא צ'יפרה את התוכי שלה (ג'אקו בשם אלכס) במזון כדי ליצור איתו קשר או לגרום לו לעשות דברים.

[צבי דגן]

למרות האמור לעיל, ידוע לנו שהתוכים יכולים להביע אהבה/חיבה, פחד, חשש, כעס, לפעמים גם עצב, צער ואפילו - שמחה.
אבל האם אלה הם רגשות או אינסטינקטים? - אין דעה מוחלטת וקיים וויכוח בין חוקרי התנהגות בעלי-החיים.
לדוגמה, זוג ציפורים שעוסקות בהתנהגות של חיזור האם יכול להיות קשר רגשי, או שמדובר באינסטינקט הרבייה החזק כדי להעביר את הגנים אל הדור הבא?

באופן דומה, גם התנהגויות אחרות יכולות להיות מוגדרות במונחים של הישרדות התוכי (ו/או ציפורים אחרות).
פחד - יש צורך להתחמק טורפים, כעס - עוזר להגן על שטח המחייה או אזור האכלה.
פילו רגשות חיוביים כמו שמחה ואהבה יכולים פשוט להיות כאשר בני אדם שצופים ציפורים במונחים אנושיים.
הוויכוח הוא דו-צדדי, עם זאת; להתנהגות רגשית אנושית כמו גם לתוכים, יש מטרות הישרדות דומה במונחים של בחירת בן זוג, הימנעות סכנה להישאר בריאים.
כך או כך, הן בציפורים והן בבני אדם, הקו בין הרגש לאינסטינקט הוא קלוש, מטושטש.

[shauliav2]

אין שום הסמכתא מדעית שמוכיחה שלתוכים או ציפורים יש רגשות או לא, אבל מי שצופה בהתנהגות התוכים יכול לראות וליחס רגשות אצל ציפורים ו/או בעלי חיים אחרים.
ועם זאת, האישיות והתנהגויות שלהם שונות ובד"כ יש לנו נטייה להאניש, ויש להניח שהרגשות שונות מהרגשות של בני האדם (זו רק הנחה/השערה).
אנחנו יודעים שציפורים לא נקשרות רגשית באופן ישיר לבני אדם אלא באמצעות גירוי, התניה וגמול - בעזרת מזון שאהוב עליהם.
בעלי תוכים (או חיות מחמד אחרות) יודעים להגיד שהם רואים רגשות אצל התוכים שלהם - הם יכולים לחוש ברגשות ובקשר באופן נרחב עם חיות מחמד בודדות שלהם.
דרך הקשרים האלה הם מכירים את מצבי הרוח והרגשות הייחודיים של התוכים שלהם, החל מהמתח והבדידות ועד לשמחה ולהתרגשות.
היכרות זו אינה מותירה ספק בליבם, שהתוכים וחיות מחמד בכלל יכולים להרגיש רגשות.
ללא אינטראקציה אינטימית עם ציפורים בר, יהיה קשה, עד בלתי אפשרי, לראות את אותו עומק רגשי אצל ציפורים בטבע.
אומנם זה לא בלתי אפשרי לראות את הרגשות (בד"כ הם יהיו האנשה) של ציפורים בר, אבל זה תצטרך לצפות בהן במשך זמן ממושך, להתבונן בסבלנות רבה כדי לראות את הרמזים העדינים של רגשות הציפורים.
ועם זאת, אין אפשרות להוכיח שהם דומים ובטח שלא זהים, לרגשות של בני אדם.
אני יודע שלא כולם יסכימו איתי בעניין הזה.

אכן לא מסכים איתך עדין חושב שיש לבעלי חיים רגשות כפי שהמיינה הגנה על הגוזל שלה מפני העורב נכון זה בטח שונה מהרגשות שלנו אבל אצל התוכית שלי אני מרגיש אם היא אוהבת מישהו או שהיא כועסת , הכלבה שלי שמחה שאני בא הביתה לא בגלל שאני מצ'פר אותה בכל פעם וכד'. אבל מכבד את דעתך

[צבי דגן]

אכן לא מסכים איתך עדין חושב שיש לבעלי חיים רגשות כפי שהמיינה הגנה על הגוזל שלה מפני העורב נכון זה בטח שונה מהרגשות שלנו אבל אצל התוכית שלי אני מרגיש אם היא אוהבת מישהו או שהיא כועסת, הכלבה שלי שמחה שאני בא הביתה לא בגלל שאני מצ'פר אותה בכל פעם וכד'. אבל מכבד את דעתך

אתה יכול לקרוא להתנהגויות האלה "רגשות" אבל אחרים יכלו לטעון שהם בעצם אינסטינקטים הישרדותיים.
כנראה שלעולם לא נוכל להכריע את הכף אלא להיאחז באמונתו של כל אחד מאתנו.

אני אישית חושב שלחיות יש רגשות (אני מדבר בעיקר על תוכים מכיוון שבזה הניסיון שלי) אך לא רגשות חזקים כמו של בני אדם,
זו טענה לגיטימית בהחלט כפי שהסברתי לעיל.
לגבי מה שאמרת על היקשרות ע''י מזון אני חושב שחיות יכולות להיקשר לאדם גם ללא מזון אלא שזה תהליך ארוך יותר, אם אני לא טועה במחקר של ד''ר פפברג (מקווה שרשמתי את השם נכון) היא לא צ'יפרה את התוכי שלה (ג'אקו בשם אלכס) במזון כדי ליצור איתו קשר או לגרום לו לעשות דברים.
אומנם "אלכס" לא קיבל מזון אבל כן קיבל חיזוקים חיוביים וגמולים אחרים.
ראה בסרטון הזה: 

[רוני]

בסרטון רואים שהיא נותנת לו משהו לאכול, לא? או שלא הבנתי מה היא נוגעת לו במקור?

[צבי דגן]

היא בעיקר משבחת את התוכי אבל גם  נותנת לו מזון כגמול להתנהגות רצויה.
כפי  שניתן לראות בדקה 0:36 (תלחץ על התמונה):

[רוני]

אוקיי.

[בח"מ]

האם אתה מכירים אולי דרך ללמד את התוכי שלא יסתובב בכל הבית אלא יישאר באזור ספציפי תמיד? 
(וככה ממילא הוא לא יבוא לאבא שלי...)

---

אם יש לכם כלוב,
אפשר פשוט לסגור את הדלת של החדר בו נמצא הכלוב שלא יכנסו אליו-
והכלוב נשאר פתוח כמובן...
כך זה ההסכם אצלינו- שהתוכים לא יעופו למקומות אחרים.
בהצלחה.

[רוני]

הבעיה היא שאני לא רוצה להשאיר אותו לבד בחדר כי אני מפחד שיקרה לו משהו... וגם שברגע שפותחים את הדלת של החדר תוך שניה הוא כבר יוצא...
איזה תוכים אתם משחררים בחדר? אין סכנות כגון חוטי חשמל וכדומה?