קוקי שלי - ארה סווירה בשורות רעות

[צבי דגן]

אין לי אלא שוב להשתתף בצערך הרב והמובן.
אין אדם נתפס בשעת צערו.
אני מזדהה איתך ומבין שאת נמצא בסערת רגשות, אין להאשים או לשפוט אותך על כעסך ומר ליבך, אפשר להבין אותך ולסלוח לך גם אם התבטאת באופן חריף וקשה.
כידוע שהרפואה איננה מדע מדויק ובכל מרפאה או בי"ח, גם המעולים שבהם, קורים אירועים דומים, הן אם מדובר בבעלי-חיים או - בבני אדם.
אין לשפוט ואין להסיק מסקנות גורליות ממקרה בודד כזה או - אחר.

[Dr. ipalgi]

ערב טוב ישראל וגברת לוי
איני איש מדון ולכן לא אתייחס להאשמות החריפות בשיחה הבוקר.
לא דנים אדם בצערו ובכעסו.
לענין :
בפגישה אמרת שהתוכי סובל מעוויתות. כשהגעת הוא לא היה במצב אפילפסיה status epilepticus אלא צווארו היה מפותל במידה מסויימת.
מניתי ופרטתי את הסיבות לעוויתות בינהם סלמונלה וניו קאסל.
שללתי שיש כאן ענין עם הרעלת מתכות כבדות.
דיברנו גם על בדיקת דם והחלטנו לדחותה עד לקבלת תוצאות הבדיקה במעבדה.
מצידי שמרתי סרום במקפיא כדי שנוכל לבדוק בלי להוציא דם מחדש כדי לא להוסיף סטרס

כדי לקבל תוצאות מהירות נסעתי במיוחד למעבדה בקריית טבעון וסידרתי שייבדקו מיידית ולא תוך חמישה עד שבעה ימים כהרגל המעבדה של קרניאלי
כל הכבוד למעבדה שגילתה אמפטיה רבה לסיטואציה
התוצאות גם הגיעו תוך יום. הן שליליות למחלות שחשבתי שהן סיבה לעוויתות.
בנתיים בשיחת טלפון הסברתי מה שצריך לעשות עם תוכי במצב אפילפטי. חושך, שקט הרגעה.
לצערי הרב מאד מאד התוכי נפטר. בסוגריים עלי לציין שאפילו אם התוכי היה מקבל את התרופות נגד אפילפסיה אין אחריות להצלחה.

אני מבין שאתם לא מרוצים מהטיפול וללא לקחת אחריות אני אחזיר לכם את עלות הייעוץ
את התשלום עבור המעבדה אני שילמתי והבדיקות אכן בוצעו.

אני מצטער על עגמת הנפש של אישתך ושלך ועל עצם העובדה שהתוכי לא שרד.
הבוקר גם עדכנתי אותכם ב מאמר מקיף על תופעת הseizures בתוכים.
הבנתי מאשתך שקראה בעיון את המאמר.
בבהירות מדובר שם על חומרת התופעה ועל סיכויי החלמה מוגבלים ביותר.

[גלי]

סליחה , אבל לא נכון!!!
נאמר מפורשות ברגע הראשון שהתוכי מקבל התקפים, הוא גם קיבל התקפים לא כל 5 דקות אמנם אבל הרמת הראש לא הייתה הבעיה היחידה.
נאמר לך שהוא אכל מתכות כי מצאתי שיירי מתכות.
התוכי הזה היה בבית בתעופה מלאה, נאמר לך שהוא פתאום קיבל עיוורון ועף ונכנס בקיר כאילו לא רואה.
השארתי הודעות בשעות מוקדמות אומרת לך שהוא מקבל התקפים כל הזמן והאם זה מסוכן?
הוא היה תוכי מפונק ואתה עם הניסיונות שלך של ללמד עליו איך מאכילים לתוך זפק עם מתקן מיוחד לקליינט אחר היה חוסר מקצועיות במיוחד, כשבעלי ביקש להפסיק כי זה יוצר לו יותר סטרס.
ממש מעניין אותי שקליינטית שלך רוצה לדעת איך מאכילים, התוכי שלי לא שפן ניסיונות ובעלי אמר שהוא צרח שם כי לא נכנס פעם ראשונה טוב.
גזירת נוצות התעופה בכנפיים ממש לא הולמת.
שללת שהוא יכול להיות מורעל ממתכות כי בימינו אין מתכות כמו פעם, הכל נראה ומראה שאולי הורעל.
אמרתי לך גם בטלפון, הכל בסדר, הכל יעבור. מה שאני עוברת בלעדיו כרגע רק אני יודעת. באמת שצריך היה יותר להיות קשובים.
בעלי צילם לי סרטון שמראה שאתה עסוק בחדר עם קליינטים אחרים, יכול להיות שזה נעשה בתום לב אבל...
אמרתי לך הכל. אתה אמרת שלגזור את נוצות התעופה עד הסוף הכל בסדר בקיצור כל מה שאני מכירה מהפורום הזה עשית הפוך.
אבל אין לבכות על חלב שנשפך. אני השכלתי מכל הנושא. מקווה שגם אתה.
זה היה תוכי בריא, לשלשת תקינה אוכל כופתיות, השרייה, פירות, ירקות.
אנחנו מגדלים וותיקים, לא של יום אלא של עשור, אבל מבחינתך עשית מה שהיה נראה לך לעין באותו רגע. אני מבינה.
השארתי הודעות קוליות כי לא ענית..
אמרת לי שאתה לא יכול לשמוע. מדוע?
חזרת אלי מאוחר, רק למחרת הבנת שהתוכי עובר משהן אחר.
תודה לך על ההבנה לבסוף.
איני חושבת שאתה אדם רע חס ושלום, רק מאוד כואב לי שאולי ניתן היה להצילו אם היינו מוצאים דרך להרגיעו מכל הפרפורים.
אני ישבתי איתו כל הלילה, עברתי טראומה לכל החיים.
אנשים צוחקים כשרואים אותי שבורה מתוכי, כולה תוכי אומרים. אבל מבחינתי הוא או יותר נכון היא הייתה בת משפחה.
הרגשתי הייתה ותישאר: לא הייתה הבנה בין מה שאמרנו למה שראית בקיצור אין לבכות על חלב שנשפך, במקרה הזה על תוכי שמת. רק אומר לך דבר אחד, גזירת נוצות התעופה, שנעשתה על ידך, הייתה לא נכונה.
כן משאירים קצת שהתוכי יהיה מאוזן קצת.
כן לדעתי הייתה פה הרעלה מה שיכול היה להינתן משהו להרגעה או אולי צילום התוכי לחיפוש משהו אולי זריקה או שטיפת קיבה או משהו.
אבל נשלחנו הביתה עם לקיחת דם ואיזה תרופה למחלה שהרגשתי שלא הייתה נכונה ואמרתי בעלי הוא אמר הווטרינר יודע וזה תפקידו.
בסופו של דבר האם ניתן היה להצילו? - רק אלוהים יודע!