ציפורי שיר בטבע (לצפייה בסרטון - לחץ על התמונות)

[צבי דגן]

תוכון מצוי
ראה גם כאן: תוכון אוסטרלי

[צבי דגן]

סנונית הרפתות
הקן בנוי מבוץ וחומרים טבעיים, שהיא בונה בדרך כלל על גבי מבנים מעשה ידי אדם.
• המצח והגרון בצבע אדמומי-ערמוני עם פס כחול-שחור המפריד בינו לבין החזה.
• נוצות הגב והכנפיים בצבע כחול-כהה מבריק עם ברק מתכתי.
• החזה והבטן בצבע בהיר יותר (קרם-חיוור עד בז').
• הקן בצורת קערה העשוי מגושי בוץ ורוק, שהסנוניות אוספות במקורן ומשלבות עם עשבים.

[צבי דגן]

תוכי נזירי המוכר גם בשם תוכי קוואקר
• מוצא: דרום אמריקה (ארגנטינה, ברזיל, פרגוואי ואורוגוואי), אך הוא חי ומתרבה גם כמין פולש בישראל (בעיקר באזור גוש דן).
• מראה: גוף בצבע ירוק עם פנים, מצח וחזה בצבע אפור בהיר וכנפיים עם גוון כחלחל.
• קינון: בשונה מרוב התוכים שמקננים בחורים בעצים, התוכי הנזירי בונה קני ענק ומרשים מענפים (לעתים יחד עם זוגות נוספים).
• תטולה: הנקבה מטילה בין 5 ל-12 ביצים לבנות, משך הדגירה היא כ-24 ימים.
ראה גם כאן: קוויקר (קוואקר) / תוכי הנזיר / דררה אפורת לחי

[צבי דגן]

עורב שחור
מוכר גם כעורב מצוי) המשתתף בניסוי או פותר חידה של דחיקת מים, שבה הוא זורק אבנים לתוך מבחנה או כלי עם מים כדי להעלות את מפלס המים ולהצליח לשתות.
מין עוף מסוג עורב שבמשפחת העורביים ובסדרת ציפורי השיר.
הוא אחד מהעופות בעלי התפוצה הטבעית הנרחבת ביותר מבחינת שטח ומספר פרטים, ועל כן הוא מכונה עורב מצוי.
בישראל מין זה לא נפוץ במיוחד: הוא נדיר למדי בהרי הצפון והמרכז, וזוגות מעטים מקננים בנחלי מדבר יהודה ובנגב.
העורב השחור מעדיף שטחים פתוחים למחיה: טונדרה חסרת עצים או יערות נטושים, הרים ומצוקים, חופי ים, גדות נהר גדולים, מישורים ומדבריות. 
אולם בהיותו עוף סתגלן מאד ניתן למוצאו במרבית אתרי המחיה למעט יערות גשם טרופיים.
 באזורים אחדים של תפוצתו, בעיקר באירופה ובאסיה, ניתן לראותו גם באזורים מיושבים ואף באזורים אורבאניים על אף אופיו החששן.
ניתן לראות את המין במנוחה בעיקר על מדפי סלעים או על צמרות עצים, אך ניתן לראותו במנוחה גם על עמודי חשמל ושילוט חוצות, אשר הפכו עבורו לאתרי קינון בעידן המודרני.
עונת הרבייה מתרחשת פעם אחת בכל שנה, מאמצע פברואר וממשיכה לחודש מאי.
הנקבה מזמינה את הזכר להזדווג עימה על ידי מספר תנועות: הליכה שפופה, השמטת הכנפיים וניעור והגבהת הזנב.
מרבית ההטלות מתרכזות בחודשים מרץ ואפריל. כאשר בכל תטולה בין 3 ל-7 ביצים, עליהן דוגרים במשך 20–25 יום עד בקיעתם. 
הקן הוא אסימטרי בצורתו ובנוי מענפים וזרדים. 
הגוזלים פורחים מהקן כעבור 5–7 שבועות מבקיעתם. לעיתים קרובות נשארים במחיצת הוריהם לעוד שבוע שבועיים עד לעצמאות מלאה.
בגרות מינית אצל הזכרים והנקבות כאחת, בגיל 3 שנים.

[צבי דגן]

נקר ענק
ככל הנראה מסוג נקר ענק או דומה – מנקר בקליפה של אגוז קוקוס ירוק כדי להגיע לנוזל שבתוכו.
נקריים היא משפחה בסדרת הנקראים. 
זוהי המשפחה הגדולה בסדרה, ולה שני נציגים בישראל: נקר סורי וסבראש מצוי.
הגדול במשפחה הוא "דאסטי מולריפיקוס" שאורכו 50 ס"מ ומשקלו 450 גרם, זאת בהנחה שנכחד המין נקר אימפריאלי שמגיע לאורך 60–56 ס"מ. 
הקטן במשפחה הוא "פיקומנוס אוריפרון" שאורכו 8 ס"מ ומשקלו 7 גרם.

[צבי דגן]

ארה יקינתון (יקינתוני)
תוחלת חיים בשבי: 60-100 שנה
תוחלת חיים בטבע: 60-100 שנה
מראה חיצוני:  צבעו הכללי כחול קובלט, האזור החשוף סביב העין בצבע צהבהב. בכנפיים צבע כחול כהה יותר מצבע הגוף. הצבע התחתון של הכנפיים והזנב בצבע שחרחר. טבעת צהובה מקיפה את העין, מקורו שחור ועוצמתי ורגליו אפורות.
אורך:  100 ס"מ
משקל:  950 גרם
נישה אקולוגית:  באזורים בצפונה ובדרומה של ברזיל וכן במזרח בוליביה ובחלק הצפון מזרחי של פראגואי.
ניתנת לחברות עם יכולת דיבור בינונית
תוכי רועש
נמצא בסכנת הכחדה. מופיע ברשימת סייטס 1
 שיחה, נקבה, זכר

[צבי דגן]

תוכון אוסטרלי
בגיל 4 חודשים לתוכון הזכר מופיע צבע כחול על הדונגית (האיזר שמעל המקור), לנקבות יופיע צבע חום, קרם או וורוד.
לתוכון יש זנב ארוך (כמחצית הגוף) ולמרות השוני הרב במגוון הצבעים בין הזנים, הרי כולם דומים בגודלם.
משקל המבוגרים נע בין 35-60 גרם אך לרוב משקלם הוא 45 - 50 גרם (ידוע על פרט שהגיע אף למאה גרם).
המופע של תוכון הבר הוא ירוק והוא קטן יותר מהמופע המבוית.
כעקרון, ישנם ארבעה טיפוסי צבע ידועים: * הרגיל שצבעיו האפשריים הם כחול, ירוק, צהוב, לבן או אפור. * מופע לוטינו שצבעו צהוב כולו ועיניו אדומות. * מופע אלבינו שצבעו לבן כולו ועיניו אדומות. * מופע פאלו בעל עיניים אדומות.
אורך:  19 ס"מ
משקל:  30 גרם
מצב בטבע:  משגשג
נישה אקולוגית:  חי באוסטרליה באזורים מדבריים שמצויים בהם עצי איקליפטוס.
תזונה בשבי:  תערובת זרעים לתוכונים, כל סוגי הדוחן, ירקות, פירות, ביצה קשה, לחם, גבעולים, ופרחים, ריג'לי (רגלת הגינה).
ניתן לחברות ולאילוף עם יכולת הדיבור טובה
נחשב לשקט מאוד
הרבייה של התוכון נחשבת לקלה מאוד, הבגרות המינית - בגיל 6-7 חודשים אך לא מומלץ לזווג אותם לפני גיל 10 חודשים. הנקבה תטיל בין 4-9 ביצים, בד"כ 5-6 ביצים.
גודל תיבת קינון מומלץ 15 על 15 עם גובה של 20 ס"מ, הביצים בוקעות אחרי 18 ימי דגירה, הזוג מתרבה במשך כל השנה, אך לא מומלץ יותר מ-3 מחזורים ריבוי בשנה.
משקלו של גוזל ביום הבקיעה הוא כ-2 גרם. הוא בוקע בעניים עצומות והן נפקחות רק ביום השישי לחיו.
כעבור שבוע יגיע משקלו ל-12 - 15 גרם.
אחר שבועיים הוא יגיע למשקל של כ-30 גרם, אז יהיה לו מספיק כוח כדי להרים את ראשו ולהניעו לצדדים.
נוצות הזנב והכנפיים מתפתחות כבר בגיל 3 שבועות והן נראות די מושלמות, אבל ההתפתחות מגיעה לידי גמר בגיל חודש וכן גם המשקל המרבי ואז הם עוזבים את תיבת הקינון.
בגיל הזה העורף והמצח מפוספסים בכתמים כהים, אבל צבע גופו עדיין בהיר יותר מזה של הבוגר.
חילוף הנוצות מתחיל בגיל 10-12 שבועות - חילוף הנוצות יכול להיות חלקי ולחזור על עצמו עוד פעם באותה שנה.
תוחלת החיים של התוכון היא בין 5 ל-10 שנים.
  קולות שיחה של תוכונים
 שיחת תעופה

[צבי דגן]

תוכון אוסטרלי
בגיל 4 חודשים לתוכון הזכר מופיע צבע כחול על הדונגית (האיזר שמעל המקור), לנקבות יופיע צבע חום, קרם או וורוד.
לתוכון יש זנב ארוך (כמחצית הגוף) ולמרות השוני הרב במגוון הצבעים בין הזנים, הרי כולם דומים בגודלם.
משקל המבוגרים נע בין 35-60 גרם אך לרוב משקלם הוא 45 - 50 גרם (ידוע על פרט שהגיע אף למאה גרם).
המופע של תוכון הבר הוא ירוק והוא קטן יותר מהמופע המבוית.
כעקרון, ישנם ארבעה טיפוסי צבע ידועים: * הרגיל שצבעיו האפשריים הם כחול, ירוק, צהוב, לבן או אפור. * מופע לוטינו שצבעו צהוב כולו ועיניו אדומות. * מופע אלבינו שצבעו לבן כולו ועיניו אדומות. * מופע פאלו בעל עיניים אדומות.
אורך:  19 ס"מ
משקל:  30 גרם
מצב בטבע:  משגשג
נישה אקולוגית:  חי באוסטרליה באזורים מדבריים שמצויים בהם עצי איקליפטוס.
תזונה בשבי:  תערובת זרעים לתוכונים, כל סוגי הדוחן, ירקות, פירות, ביצה קשה, לחם, גבעולים, ופרחים, ריג'לי (רגלת הגינה).
ניתן לחברות ולאילוף עם יכולת הדיבור טובה
נחשב לשקט מאוד
הרבייה של התוכון נחשבת לקלה מאוד, הבגרות המינית - בגיל 6-7 חודשים אך לא מומלץ לזווג אותם לפני גיל 10 חודשים. הנקבה תטיל בין 4-9 ביצים, בד"כ 5-6 ביצים.
גודל תיבת קינון מומלץ 15 על 15 עם גובה של 20 ס"מ, הביצים בוקעות אחרי 18 ימי דגירה, הזוג מתרבה במשך כל השנה, אך לא מומלץ יותר מ-3 מחזורים ריבוי בשנה.
משקלו של גוזל ביום הבקיעה הוא כ-2 גרם. הוא בוקע בעניים עצומות והן נפקחות רק ביום השישי לחיו.
כעבור שבוע יגיע משקלו ל-12 - 15 גרם.
אחר שבועיים הוא יגיע למשקל של כ-30 גרם, אז יהיה לו מספיק כוח כדי להרים את ראשו ולהניעו לצדדים.
נוצות הזנב והכנפיים מתפתחות כבר בגיל 3 שבועות והן נראות די מושלמות, אבל ההתפתחות מגיעה לידי גמר בגיל חודש וכן גם המשקל המרבי ואז הם עוזבים את תיבת הקינון.
בגיל הזה העורף והמצח מפוספסים בכתמים כהים, אבל צבע גופו עדיין בהיר יותר מזה של הבוגר.
חילוף הנוצות מתחיל בגיל 10-12 שבועות - חילוף הנוצות יכול להיות חלקי ולחזור על עצמו עוד פעם באותה שנה.
תוחלת החיים של התוכון היא בין 5 ל-10 שנים.
  קולות שיחה של תוכונים
 שיחת תעופה

[צבי דגן]

תוכון אוסטרלי
בגיל 4 חודשים לתוכון הזכר מופיע צבע כחול על הדונגית (האיזר שמעל המקור), לנקבות יופיע צבע חום, קרם או וורוד.
לתוכון יש זנב ארוך (כמחצית הגוף) ולמרות השוני הרב במגוון הצבעים בין הזנים, הרי כולם דומים בגודלם.
משקל המבוגרים נע בין 35-60 גרם אך לרוב משקלם הוא 45 - 50 גרם (ידוע על פרט שהגיע אף למאה גרם).
המופע של תוכון הבר הוא ירוק והוא קטן יותר מהמופע המבוית.
כעקרון, ישנם ארבעה טיפוסי צבע ידועים: * הרגיל שצבעיו האפשריים הם כחול, ירוק, צהוב, לבן או אפור. * מופע לוטינו שצבעו צהוב כולו ועיניו אדומות. * מופע אלבינו שצבעו לבן כולו ועיניו אדומות. * מופע פאלו בעל עיניים אדומות.
אורך:  19 ס"מ
משקל:  30 גרם
מצב בטבע:  משגשג
נישה אקולוגית:  חי באוסטרליה באזורים מדבריים שמצויים בהם עצי איקליפטוס.
תזונה בשבי:  תערובת זרעים לתוכונים, כל סוגי הדוחן, ירקות, פירות, ביצה קשה, לחם, גבעולים, ופרחים, ריג'לי (רגלת הגינה).
ניתן לחברות ולאילוף עם יכולת הדיבור טובה
נחשב לשקט מאוד
הרבייה של התוכון נחשבת לקלה מאוד, הבגרות המינית - בגיל 6-7 חודשים אך לא מומלץ לזווג אותם לפני גיל 10 חודשים. הנקבה תטיל בין 4-9 ביצים, בד"כ 5-6 ביצים.
גודל תיבת קינון מומלץ 15 על 15 עם גובה של 20 ס"מ, הביצים בוקעות אחרי 18 ימי דגירה, הזוג מתרבה במשך כל השנה, אך לא מומלץ יותר מ-3 מחזורים ריבוי בשנה.
משקלו של גוזל ביום הבקיעה הוא כ-2 גרם. הוא בוקע בעניים עצומות והן נפקחות רק ביום השישי לחיו.
כעבור שבוע יגיע משקלו ל-12 - 15 גרם.
אחר שבועיים הוא יגיע למשקל של כ-30 גרם, אז יהיה לו מספיק כוח כדי להרים את ראשו ולהניעו לצדדים.
נוצות הזנב והכנפיים מתפתחות כבר בגיל 3 שבועות והן נראות די מושלמות, אבל ההתפתחות מגיעה לידי גמר בגיל חודש וכן גם המשקל המרבי ואז הם עוזבים את תיבת הקינון.
בגיל הזה העורף והמצח מפוספסים בכתמים כהים, אבל צבע גופו עדיין בהיר יותר מזה של הבוגר.
חילוף הנוצות מתחיל בגיל 10-12 שבועות - חילוף הנוצות יכול להיות חלקי ולחזור על עצמו עוד פעם באותה שנה.
תוחלת החיים של התוכון היא בין 5 ל-10 שנים.
  קולות שיחה של תוכונים
 שיחת תעופה

[צבי דגן]

 תוכים נזיריים (המוכרים גם בשם קוואקר)
עיין גם כאן: קוואקר תוכי הנזיר/דררה אפורת לחי
• מתאפיין בצבע ירוק בגב ובכנפיים, ובחלק קדמי (מצח, פנים וחזה) בצבע אפור-בהיר המזכיר "סינר".
• בניגוד לרוב התוכים שמקננים בחללים קיימים של עצים, התוכי הנזירי הוא מהיחידים שבונים קנים מורכבים וגדולים מענפים, שלעתים משמשים מספר זוגות יחד במבנה קהילתי רחב.
• המין הובא לארץ כפליט תרבות והפך ליציב ונפוץ מאוד באזורים מסוימים (כמו מרכז הארץ, פארק הירקון ואזורים נוספים).
• לעתים קרובות מתבלבלים בינם לבין דררות, אך תוכי נזירי קטן יותר, בעל מבנה פנים עגלגל ואפור, ואינו דומה לדררה בעלת הזנב הארוך והפס סביב הצוואר של הזכר.