בוקר טוב לחברי תוכפדיה .. הייתה תקופה עמוסה חגים נפלאים ועכשיו חוזרים לשגרה.. אמרתי לעצמי שצריך לעדכן באמת .. אז קוקי (עדיין לא עשינו בדיקה לזיהוי אז קוקי שם ניטרלי חחח) יכולה לומר לכם שלאחר כל כך הרבה שנים בגידול תוכים (8 שנים) והיו לא לא מעט סוגי תוכים מקטן עד גדול (יקינטון עדיין לא חחח) אני יכולה לומר לכם שארה סווירה הוא לדעתי כמובן התוכי הכי כייף לגדל, והוא הולך להישאר איתנו לעד או עד יומו האחרון בעולם זה.
הברנש/ית כבר מעל 3 חודשים והאופי של התוכי הזה הוא באמת כל מה שייחלתי לו בתוכי. אני יכולה לומר בלב שלם שגזירת נוצות התעופה אצל תוכי זה דבר שלא יכול לקרות יותר אצלי. נכון שיש סיבה אחת או שניים שצריך בתוכים מסוימים אבל אפשר לראות בבירור את איכות חייו של התוכי שהוא לא גזור. כמובן שצריך להיזהר עם דלתות אבל בגלל שקוקי גדל אצילנו מגיל שבועיים קודם כל הוא קשור אלינו ברמה אחרת לגמרי והוא ממש כמו תינוק בן שנתיים לכל החיים.
חחח התעופה שלו ממש טובה בבית, אני שמחה שיש לו מרחב תעופה בבית והשתדלנו לשים לו כמה מתקנים בכל הבית במקומות רחוקים וליד חלונות כדי לתת לו את יכולת התמרון והתעופה שאני רואה שהוא זקוק לה כל כך.
הייתה תקופה ארוכה שגם בלילה הוא היה בסלון וזה גרם לו להגיע כל לילה לחדר השינה למצוא מקום לידינו אבל ראיתי שזה מסוכן לו וגם השינה לא אחידה כי אין לו חושך כל הזמן אז כל ערב הוא עובר לחדרו הפרטי עם הכלוב (לא בפנים אלא למעלה) והוא כבר שמח בכך מדהים. הוא לעולם לא סגור בכלוב עצמו. אפילו כשאנו יוצאים יש לו את פינות המנוחה הוא מחכה לנו בחלון כל הזמן שנגיע וממש מקבל פנינו בשמחה. ממש כמו כלבלב שמתהפך על הגב משמחה כך גם קוקי.
ניסיתי רתמה לבחוץ וטבעת ברגל אך לצערי זה שם עליו סטרס לא קטן ולא היה לי שווה לראות אותו כך. ננסה למצוא איזה פתרון כי ראיתי שהוא ממש מייחל לצבור תעופה ובבית אין לו את המקום הדרוש. חשבתי לחפש מקום סגור כמו אולם באיזה בית ספר ולבקש לתת לו לעוף שם.
קרה פעם שהדלת נשארה פתוחה הודות לילדי החמודים והקטנים אך הוא עף אלי ישר ולא זז מפחד.
לגבי גמילה מדייסה, זה עדין חלום שלא התגשם, הוא אוכל מכל דבר אבל לא מספיק. כמובן שיש לו חשק לאכל כופתיה או השריה או משהו, הוא עף עם זה אלינו וישב על הספה ינשנש את זה שעה אבל אני רואה שזה יותר בגדר התעניינות ופירוק יותר מאשר אכילה אמתית. אז הוא אוכל כן אבל לא מספיק בכלל אז בוקר וערב כמה מזרקים וזה ממש פותר את הבעיה של הבכייה למזרק. הוא ממש עף לאזור הדייסה במטבח ולוקח את המזרק ממש מדהים לראות אותו עושה זאת.
לסיכום תהליך גידולו אני יכולה רק לומר לכם תודה על כל הליווי הפרטני שנתתם איתו. הוא באמת לא היה תוכי קל לגידול ואני לא חושבת שהוא היה פה איתי אילולא כל העזרה והאינפורמציה החשובה ששאבתי מהאתר.
אני שמה עוד מעט סרטון קצר להראות את קוקי שלנו שהפך למסמר הבית בשובבותו ומקווה שאט אט יתחיל גם לברבר מילים הוא כבר החל לקשקש.
אגב התוכי הזה ממש לא מרעיש יחסית לארה, גודלו ממש טוב בשבילנו יחסית לארה הגדולה יותר והכי חשוב יש לו את אותו אופי כמו לארות הגדולות מה שמייחד אותו בעיניי לתוכי הכי מושלם לגידול.
זה מה שהצלחתי להראות בכמה דקות עם קוקי.. לא הבנתי למה הוא היה קצת מפוחד ולא עף אלי מיד כשקראתי לו אבל הבנתי שקצת פחד מהאור במצלמה אבל בגדול, אין על קוקי בעולם.
אגב אין לי אין הקטע של לתת צופר שהוא עושה משהו מיוחד כי קוקי עדיין בקושי מצליח לפצח גרעינים, לא יודעת אם זה נורמאלי לגילו או שפשוט כפי שציינתי תוכי באיחור חחח
הברנש/ית כבר מעל 3 חודשים והאופי של התוכי הזה הוא באמת כל מה שייחלתי לו בתוכי. אני יכולה לומר בלב שלם שגזירת נוצות התעופה אצל תוכי זה דבר שלא יכול לקרות יותר אצלי. נכון שיש סיבה אחת או שניים שצריך בתוכים מסוימים אבל אפשר לראות בבירור את איכות חייו של התוכי שהוא לא גזור. כמובן שצריך להיזהר עם דלתות אבל בגלל שקוקי גדל אצילנו מגיל שבועיים קודם כל הוא קשור אלינו ברמה אחרת לגמרי והוא ממש כמו תינוק בן שנתיים לכל החיים.
חחח התעופה שלו ממש טובה בבית, אני שמחה שיש לו מרחב תעופה בבית והשתדלנו לשים לו כמה מתקנים בכל הבית במקומות רחוקים וליד חלונות כדי לתת לו את יכולת התמרון והתעופה שאני רואה שהוא זקוק לה כל כך.
הייתה תקופה ארוכה שגם בלילה הוא היה בסלון וזה גרם לו להגיע כל לילה לחדר השינה למצוא מקום לידינו אבל ראיתי שזה מסוכן לו וגם השינה לא אחידה כי אין לו חושך כל הזמן אז כל ערב הוא עובר לחדרו הפרטי עם הכלוב (לא בפנים אלא למעלה) והוא כבר שמח בכך מדהים. הוא לעולם לא סגור בכלוב עצמו. אפילו כשאנו יוצאים יש לו את פינות המנוחה הוא מחכה לנו בחלון כל הזמן שנגיע וממש מקבל פנינו בשמחה. ממש כמו כלבלב שמתהפך על הגב משמחה כך גם קוקי.
ניסיתי רתמה לבחוץ וטבעת ברגל אך לצערי זה שם עליו סטרס לא קטן ולא היה לי שווה לראות אותו כך. ננסה למצוא איזה פתרון כי ראיתי שהוא ממש מייחל לצבור תעופה ובבית אין לו את המקום הדרוש. חשבתי לחפש מקום סגור כמו אולם באיזה בית ספר ולבקש לתת לו לעוף שם.
קרה פעם שהדלת נשארה פתוחה הודות לילדי החמודים והקטנים אך הוא עף אלי ישר ולא זז מפחד.
לגבי גמילה מדייסה, זה עדין חלום שלא התגשם, הוא אוכל מכל דבר אבל לא מספיק. כמובן שיש לו חשק לאכל כופתיה או השריה או משהו, הוא עף עם זה אלינו וישב על הספה ינשנש את זה שעה אבל אני רואה שזה יותר בגדר התעניינות ופירוק יותר מאשר אכילה אמתית. אז הוא אוכל כן אבל לא מספיק בכלל אז בוקר וערב כמה מזרקים וזה ממש פותר את הבעיה של הבכייה למזרק. הוא ממש עף לאזור הדייסה במטבח ולוקח את המזרק ממש מדהים לראות אותו עושה זאת.
לסיכום תהליך גידולו אני יכולה רק לומר לכם תודה על כל הליווי הפרטני שנתתם איתו. הוא באמת לא היה תוכי קל לגידול ואני לא חושבת שהוא היה פה איתי אילולא כל העזרה והאינפורמציה החשובה ששאבתי מהאתר.
אני שמה עוד מעט סרטון קצר להראות את קוקי שלנו שהפך למסמר הבית בשובבותו ומקווה שאט אט יתחיל גם לברבר מילים הוא כבר החל לקשקש.
אגב התוכי הזה ממש לא מרעיש יחסית לארה, גודלו ממש טוב בשבילנו יחסית לארה הגדולה יותר והכי חשוב יש לו את אותו אופי כמו לארות הגדולות מה שמייחד אותו בעיניי לתוכי הכי מושלם לגידול.
זה מה שהצלחתי להראות בכמה דקות עם קוקי.. לא הבנתי למה הוא היה קצת מפוחד ולא עף אלי מיד כשקראתי לו אבל הבנתי שקצת פחד מהאור במצלמה אבל בגדול, אין על קוקי בעולם.
אגב אין לי אין הקטע של לתת צופר שהוא עושה משהו מיוחד כי קוקי עדיין בקושי מצליח לפצח גרעינים, לא יודעת אם זה נורמאלי לגילו או שפשוט כפי שציינתי תוכי באיחור חחח