סוגי אקלקטוס נפוצים

[צבי דגן]

רד-סיידר

• הרד-סייד הוא מין האקלקטוס הנפוץ ביותר בשבי מכל קבוצת האקלקטוסים, משום שיש להם צבע יפה ואופי נוח יותר מהאחרים.
  סביבתו הטבעית של הרד-סייד היא בניו גינאה והאיים שבסביבה.
  מדובר בתוכים עם רמת רעש גבוהה, אך אם הרעש לא מפריע לך ו/או לשכנים, תגלה שהם תוכים נפלאים ונוחים לגידול, הן למטרה רבייה והן כמחוברתים.
  

זכרים 

• כמעט בכל הגוף, צבע ירוק, הנוצות מתחת לכנף ובקצהו הם בצבע כחול.
  
• נוצות קצה הזנב צהובות, והצד הפנימי של נוצות הזנב שחורות.
  
• צבע המקור כתום צהוב.
  

נקבות

• צבע הנוצות של הנקבות, כמעט בכל הגוף, הוא אדום, מתחת לכנפיים ובבטן יש צבע כחול כהה - סגלגל .
  
• זנב הנקבה הוא בצבע אדום והוא מסתיים בצבע בהיר יותר, וצבע המקור שחור.
  

תזונה
התזונה של האקלקטוסים בטבע מבוססת על פירות, ירקות, זרעים, עלים וענפים שונים שבסביבתם הטבעית.
בשבי אנחנו נותנים כופתיות, תערובת זרעים לתוכים גדולים, תערובת השרייה, ביצה קשה, ומגוון פירות וירקות ועוד.

רבייה
האקלקטוס מגיע לבגרות מינית בגיל שלוש שנים, אם כי, רוב הזוגות יחלו להתרבות אחרי הגיעם לגיל ארבע שנים.
הם מתרבים בשבי במשך כל השנה.
גם בטבע אין להם עונת רבייה מוגדרת והם מתרבים ביערות ניו גינאה, במשך כל השנה.
בטבע, הרד סידד נוהגים לקנן בגזעים של עצים גבוהים, מעל שלוש מטר.
הנקבה תטיל בדרך כלל שתי ביצים לבנות, שמהן יבקעו שני גוזלים.
הדגירה נמשכת כ- 28-30 ימים מרגע הטלת הביצה השנייה.
בשבי יש להתקין תיבת קינון בצורת L בגודל מתאים ונרפד אותו בשבבי עץ ונסורת (שקונים בחנות לחיות מחמד).

הזכרים מאכילים את הנקבות, והנקבות מאכילות את הגוזלים, בטבע הזכר מאכיל את הנקבה בזמנים קבועים.
הגוזלים מגיעים לגיל גמילה לאחר 70-80 יום.

גודל הכלוב המינימלי שמומלץ לזוג אקלקטוסים הוא באורך שני מטר (הם יתרבו גם בכלוב שאורכו 1.5 מטר, אבל - לא ללא קשיים).
כדאי לדעת שככל שהכלוב גדול יותר, כך התוכי יהיה בריא ומאושר יותר וסיכויי הרבייה יהיו טובים יותר.