רביית כנרים - המשך התיעוד
קיימות שלוש שיטות לגרום לזוג להתחבר זה לזו:
לפני כל שיטה הזכר חייב להיות "חם" כלומר שורק, ובכך הוא מוכן לרבייה.
מטרת השריקות היא חיזור - ניסיון של הזכר למשוך הנקבה אליו במטרה להצליח להזדווג איתה ולהעמיד צאצאים.
לכן אסור לו לראות את הנקבה. (זכר שרואה נקבה הוא לא שורק)
במהלך טקס החיזור מנסה הזכר להרשים ככל יכולתו את הנקבה ולהוכיח לה שהוא הבריא והמוצלח מבין כל הזכרים האחרים, כדי שלנקבה יהיה כדאי להזדווג איתו ולהעמיד צאצאים דווקא איתו ולא עם זכרים אחרים.
לצורך כך, הזכר משתמש בטכניקות חיזור שונות ומורכבות, כמו שריקות, עזרה בבניית הקן וגם מאכיל את הנקבה.
הכנרים מזהים האחת את האחר לפי ההתנהגות. הנה רשימת התנהגויות שכדאי לשים לב אליהן:
כמובן שאעדכן, תודה.
קיימות שלוש שיטות לגרום לזוג להתחבר זה לזו:
לפני כל שיטה הזכר חייב להיות "חם" כלומר שורק, ובכך הוא מוכן לרבייה.
מטרת השריקות היא חיזור - ניסיון של הזכר למשוך הנקבה אליו במטרה להצליח להזדווג איתה ולהעמיד צאצאים.
לכן אסור לו לראות את הנקבה. (זכר שרואה נקבה הוא לא שורק)
במהלך טקס החיזור מנסה הזכר להרשים ככל יכולתו את הנקבה ולהוכיח לה שהוא הבריא והמוצלח מבין כל הזכרים האחרים, כדי שלנקבה יהיה כדאי להזדווג איתו ולהעמיד צאצאים דווקא איתו ולא עם זכרים אחרים.
לצורך כך, הזכר משתמש בטכניקות חיזור שונות ומורכבות, כמו שריקות, עזרה בבניית הקן וגם מאכיל את הנקבה.
הכנרים מזהים האחת את האחר לפי ההתנהגות. הנה רשימת התנהגויות שכדאי לשים לב אליהן:
- זכרים שרים הרבה יותר חזק מנקבות.
- זכרים עומדים ישר ומתנדנדים מצד לצד בזמן שירה.
- הזכרים, שנמצאים בקרבת נקבה "חמה" הם סקרנים, הם מנסים להגיע או לראות את הנקבה דרך הסורגים.
- זכרים נלחמים זה עם זה, נקבות פחות.
- זכרים גם נלחמים עם נקבות שלא מקבלות את חיזורם.
- במשך עונת הדגירה זכרים מעלים אוכל מהזפק ומנסים להאכיל את רגליהם אם אין נקבות בסביבה.
זכרים יאכילו נקבות במשך עונת הרבייה, בניית הקן והדגירה.
- במשך עונת הדגירה נקבות יחפשו חוטים לקן, ואם יש קן הן יתחילו לרפד אותו.
- בעונה אם תנשוף את נוצות האגן הצידה תגלה שפי הטבעת של הזכר עולה מעל מפלס הבטן. אותו אזור אצל הנקבה הוא שטוח יותר.
- דבר אחד בטוח - רק נקבות מטילות.
- שיטה ראשונה:
הזכר והנקבה בונים את הקן יחד:
היתרונות בשיטה זו כמובן, שהזכר עוזר לנקבה
החסרונות בשיטה הן שהזכר עלול להציק לנקבה, וגם עלול להיות שהנקבה עוד לא מוכנה ולא מעוניינת לבנות קן ואז נוצר קונפליקט בניהם.
- שיטה שנייה:
לאחר שהזכר שורק, הזכר והנקבה נמצאים במחיצה שהם רואים אחד את השנייה, נותנים לנקבה לבנות קן ורק כשהיא מסיימת לבנות מורידים את המחיצה ומאפשרים להם להיות יחד בכלוב משותף.
היתרונות בשיטה זו, כשהזוג רואה קודם זה את זו, נותנים לנקבה לבנות קן ברוגע וללא הפרעות של הזכר.
החסרונות בשיטה הן: במקרים שלנקבה לוקח זמן רב לבנות את הקן, הזכר יכול להיות פחות חם (אך בדרך כלל זה לא קורה).
בכל מקרה אני מעדיף את השיטה השנייה.
- שיטה שלישית:
הזכר והנקבה נמצאים בכלוב כאשר, בנוסף למחיצת הרשת, מוסיפים מחיצה אטומה שמפרידה בניהם ולכן לא רואים האחת את השני.
מאפשרים לנקבה לבנות את הקן ורק כשהקן מוכן מסירים את שתי המחיצות.
היתרונות: הזכר נשאר חם ולכן קיים סיכוי גבוהה יותר להזדווגות מהירה.
חסרונות: הזכר והנקבה לא רואים אחד את השנייה וברגע אחד מפרידים את המחיצות, המפגש בניהם פתאומי וזה עלול לבלבל אותם.
- ביום ראשון ה- 27/1/19 שמתי לנקבה קן וסלסלת חוטי קינון
לפני ששמים את הקן בכלוב, שמים על הקן שמים ריפוד יעודי, על הריפוד הזה הנקבה בונה את הקן.
הבעיה שהנקבה מושכת בחוטים כדי לסדר והיא עלולה למשוך גם את הבד ולפגוע בגוזלים/ ביצים.
לכן צריך לחורר שני חורים ולקשור את הריפוד, עם אזיקון כדי שהריפוד יהיה יציב ולא יזוז, ראו תמונות.
הנה סרטון עם פירוט והסבר איך עושים זאת ועוד...
- ביום שני ה- 28/1/19 הנקבה פיזרה המון חוטים על הקרקעית
- והיום, יום שלישי ה- 29/1/19 הנקבה בנתה את הקן וכמעט סיימה!
אז מה על הפרק מחר?
יום רביעי ה- 30/1/19 כבר בשעה 6 בבוקר, לשים לנקבה עוד סלסלת חוטים, לדעתי אחת לא מספיקה, כי חלק מהחוטים נופלים לרצפה וגם לקרקעית מתחת לרשת וגם באמצע הקן אין מספיק חוטים וגם להוסיף צמר גפן בכלוב שהנקבה תשים בקן.
אחר הצהריים, כשאחזור הביתה, אני מקווה כבר לראות קן מוכן ואז להוציא את המחיצה.
כמובן שאעדכן, תודה.