03-02-2018, 02:24 PM
תחושת החום - קרינה אנפרה אדומה
תחושת החום נעשית ע"י גומות חום (או גמומיות חום). זהו איבר ש"יודע" לחוש בחום - קרינה אנפרה אדומה.
אצל חלק מהזוחלים (אבל גם בעלי חיים אחרים - יונקים ועופות) ובמיוחד אצל הנחשים (מקבוצת צפעוני הגומה) קיים איבר שרגיש לחום - קרינה אמפרא אדומה שנפלטת מבעלי חיים בעלי דם חם (עופות ויונקים). הרגישות שלו גבוהה והוא יכול להבחין גם בהפרש של 0.2 מעלות צלזיוס, מה שמקנה לזוחל יכולת למצוא את הטרף גם בחושך מוחלט.
האיבר הזה נמצא בתוך גומות עמוקות בכל אחת מן הלסתות העליונות של צפעוני הגומה.
גומות אלה רגישות לקרינה אינפרא-אדומה ומסוגלות להבדיל בין הטרף לבין סביבתו, מה שמאפשר לנחש לאתר את מקור הקרינה ומיקומו המדויק.
ולמרות האמור, חלק מהנחשים, למרות שיש להם את האיבר הזה, אינם ניזונים רק מעופות ויונקים, אלא מסוגלים לטרוף גם דו-חיים ולטאות, שטמפרות הגוף שלהן זהה לטמפרטורה של הסביבה.
גומות חום כאלה יש לשפיפון שחי בארץ ולצפעוניים אפריקניים מסוימים.
אצל חנקים רבים מצויות גומות החום בקצה האף, בשפה העליונה או התחתונה.
תחושת החום נעשית ע"י גומות חום (או גמומיות חום). זהו איבר ש"יודע" לחוש בחום - קרינה אנפרה אדומה.
אצל חלק מהזוחלים (אבל גם בעלי חיים אחרים - יונקים ועופות) ובמיוחד אצל הנחשים (מקבוצת צפעוני הגומה) קיים איבר שרגיש לחום - קרינה אמפרא אדומה שנפלטת מבעלי חיים בעלי דם חם (עופות ויונקים). הרגישות שלו גבוהה והוא יכול להבחין גם בהפרש של 0.2 מעלות צלזיוס, מה שמקנה לזוחל יכולת למצוא את הטרף גם בחושך מוחלט.
האיבר הזה נמצא בתוך גומות עמוקות בכל אחת מן הלסתות העליונות של צפעוני הגומה.
גומות אלה רגישות לקרינה אינפרא-אדומה ומסוגלות להבדיל בין הטרף לבין סביבתו, מה שמאפשר לנחש לאתר את מקור הקרינה ומיקומו המדויק.
ולמרות האמור, חלק מהנחשים, למרות שיש להם את האיבר הזה, אינם ניזונים רק מעופות ויונקים, אלא מסוגלים לטרוף גם דו-חיים ולטאות, שטמפרות הגוף שלהן זהה לטמפרטורה של הסביבה.
גומות חום כאלה יש לשפיפון שחי בארץ ולצפעוניים אפריקניים מסוימים.
אצל חנקים רבים מצויות גומות החום בקצה האף, בשפה העליונה או התחתונה.