דירוג האשכול:

**צבי דגן**

אתה צודק בהשוואה שלך בין האינטליגנציה של תוכי לאינטליגנציה של הילד.
ובכל זאת קיימים הבדלים משמעותיים: למשל - ביכולת הדיבור.
אצל בני אדם היכולת הזו טבועה בהם גנטית, כלומר - גם אם לא תשקיע מזמנך ללמד את הילד לדבר הוא, בסופו של דבר - ידבר ובתנאי שיהיה בסביבה שבה מדברים, שכן זה הוא אמצעי התקשורת של בני האדם.
נכון שאם ידברו איתו הרבה, יעשירו את אוצר המילים והוא ידבר טוב יותר - ולהפך.
וגם נכון הוא ששפת הדיבור תהיה השפה שאותה ישמע בסביבה שלו.
יכולת הדיבור היא תכונה גנטית, אופן הדיבור הוא נרכש.
לא כך אצל תוכים, שאצלם, אמצעי התקשורת בין התוכים בטבע אינו באמצעות הדיבור ויכולת התקשורת בעזרת הדיבור, לא טבועה בהם גנטית.
נכון שגם תוכים לומדים מהסביבה גם מבלי ללמד אותם באופן יזום, אבל בהבדלים עצומים מאשר אצל האדם (הן מבחינת משך הזמן והן - אוצר המילים).
לעומת זאת, ניקח דוגמה אחרת - היכולת לפצח גרעינים (או זרעים אחרים), אין צורך ללמד את התוכי לעשות את זה, שכן תכונה זו טבועה בו גנטית ולעומת זאת, בני האדם צריכים לרכוש את המיומנות הזו. פיצוח גרעינים, אצל האדם, היא לא תכונה גנטית אלא - נרכשת.
זה שהתוכי אומר, אחרי צלצול פלאפון "הלו" עדיין לא מוכיח שהוא מבין את המשמעות.
אלא, שהוא למד לקשר בין הצלצול לבין השמעת המילה "הלו", גם אם הוא לא מבין את המשמעות.
ולמרות כל האמור לעיל, יש תוכים (קצת יותר אינטליגנטיים מהשכיח) שיוכלו ללמוד גם את המשמעות, כמו "אלכס" התוכי של אירנה פפרברג שלימדה אותו הרבה מעבר לדיבור רגיל (חיקוי), היא לימדה אותו לתקשר.
אבל יידרש לכך זמן רב יותר ורק מעטים בלבד יגיע לרמה של אלכס.
ואילו אצל האדם - רובם ילמדו לדבר בפרק זמן קצר יחסית.
לסיכום: באופן טבעי, התוכים מתקשרים באמצעות "שפת הגוף" וגם קצת בעזרת קולות (לא דיבור).
בני אדם, מתקשרים בעיקר באמצעות הדיבור ורק מעט ע"י שפת הגוף.