הייתי שנתיים תצפיתנית בנחל עוז.
ישבנו משמרות, ראינו אימונים, ראינו סיורי קו.
אני רואה סיורי קו של אנשים עם משקפות ומצלמות.
במרחק 300 מטר מהגדר.
אני רואה המון הפרות סדר, אנשים באים, יורדים לגדר, מפוצצים מטענים ברמות לא סבירות, אני רואה, כותבת ומדווחת.
אני רואה, פשוט כותבת הכול במחשב ומעבירה הלאה: כמות האימונים, זה הפך מפעם בשבוע לפעמיים בשבוע, לכל יום, לכמה פעמים ביום, לאימונים שאנחנו רואות, של יריות השתלטות על טנק.
הייתי ביום הזה של הטויוטות שעברו שם, ישבתי משמרת ביום של הטויוטות והעברתי הכול, ראיתי את כל הטויוטות והעברתי את כל המידע.
אנחנו מדברות על זה שמשהו חריג, משהו לא בסדר. יושבות במשמרות ומדברות על זה שיבוא עלינו מתישהו.
התצפית שלהם אלינו עם כל הטנדרים אני רואה את זה, אנחנו לא מגיבים באותו היום לדבר הזה, אפילו לא יורים, כלום.
ישבנו משמרות, ראינו אימונים, ראינו סיורי קו.
אני רואה סיורי קו של אנשים עם משקפות ומצלמות.
במרחק 300 מטר מהגדר.
אני רואה המון הפרות סדר, אנשים באים, יורדים לגדר, מפוצצים מטענים ברמות לא סבירות, אני רואה, כותבת ומדווחת.
אני רואה, פשוט כותבת הכול במחשב ומעבירה הלאה: כמות האימונים, זה הפך מפעם בשבוע לפעמיים בשבוע, לכל יום, לכמה פעמים ביום, לאימונים שאנחנו רואות, של יריות השתלטות על טנק.
הייתי ביום הזה של הטויוטות שעברו שם, ישבתי משמרת ביום של הטויוטות והעברתי הכול, ראיתי את כל הטויוטות והעברתי את כל המידע.
אנחנו מדברות על זה שמשהו חריג, משהו לא בסדר. יושבות במשמרות ומדברות על זה שיבוא עלינו מתישהו.
התצפית שלהם אלינו עם כל הטנדרים אני רואה את זה, אנחנו לא מגיבים באותו היום לדבר הזה, אפילו לא יורים, כלום.