שליו טנסי רד

[צבי דגן]

מעט מידע על שליו טנסי רד
השליו טנסי רד מאוד אגרסיבי ולא ניתן לגדל אותו יחד עם שלווים אחרים ו/או עופות (ציפורי) מחמד.
הם משמיעים קולות כמו הבובוויט וצבעם אדמדם עם נקודות שחורות.
לא מומלץ לתת להם מים עירוניים משום שהם מכילים יותר מידי כלור ופלאוריד.
מומלץ שבשבוע הראשון, הטמפרטורה בגובה הקרקע תהיה בין 35 ל-36 מעלות צלזיוס ולהפחית אותה ב-15 מעלות בשבוע שאחריו.
חשוב שלאפרוחים תהיה הזנה בתערובת טחונה דק ואם התערובת שלך גסה, יש לטחון אותה שוב.

שליו טנסי רד זקוקים למרחב גדול - לפחות 2 מטרים רבועים של שטח רצפה לכל פרט, ורצוי יותר. 
הם זקוקים למקומות מסתור במיוחד לשינה. לול תרנגולות סטנדרטי אמור לענות על הדרישות, בתנאי שהוא עמיד ומוגן בפני טורפים. 
יש להשתמש בשבבי קש או עץ כמצע.

לאפרוחים קיימת סכנת טביעה; ועם זאת הם חייבים לקבל גישה למים, לכן כדאי להשתמש בחלוקי נחל או בגולות בתוך קערית המים.
האכילו את האפרוחים בתערובת שמיועדת לאפרוחי שליו ולאחר גיל 4 שבועות בערך, העבירו אותם בהדרגה למזון למבוגרים.
השלימו את התזונה הבסיסית עם מזון טרי (ירקות). העופות יאכלו בתיאבון גם חרקים כמו זחלים של שחרורית הקמח.