ראשית, אם החמץ מעורבב ונטחן עם עוד מינים, אין בעיה. כגון אוכל של דגים.
(אך מהיות טוב, עדיף להחמיר)
שנית, באוכל של תוכים כדאי מאוד להחמיר להחליף לתערובות כשרים לפסח מהטעמים שצויינו לעיל.
עצה: קח כמות של אוכל לשבעה ימים, תברור אותה ותוציא ממנה את כל הגרגירים של חיטה ושעורה, ותן את זה לתוכים כל יום.
שיהיה בהצלחה.
וראה פסק הלכה ממרן הרב עובדיה יוסף:
ופה: כשרות מזון לבעלי חיים בפסח
(אך מהיות טוב, עדיף להחמיר)
שנית, באוכל של תוכים כדאי מאוד להחמיר להחליף לתערובות כשרים לפסח מהטעמים שצויינו לעיל.
עצה: קח כמות של אוכל לשבעה ימים, תברור אותה ותוציא ממנה את כל הגרגירים של חיטה ושעורה, ותן את זה לתוכים כל יום.
שיהיה בהצלחה.
וראה פסק הלכה ממרן הרב עובדיה יוסף:
ציטוט:מזון לעופות, כלבים וחתוליםכפי שביארנו, כשם שאסור לאכל חמץ בפסח, כמו כן אסור ליהנות ממנו. ולכן אסור לתת לבעלי חיים מאכלים שהם חמץ בפסח, כיון שבאכילתם נגרמת הנאה לאדם. ולפיכך, אדם המגדל בביתו בעלי חיים, ועליו להאכילם בימי הפסח, צריך להיזהר ולהישמר מאיסור חמץ. ועליו לקנות עבור בעלי החיים מזון ללא חשש חמץ. ובפרט יש להיזהר במזון לעופות ולכלבים וחתולים, שאף על פי שאינו ראוי כל כך למאכל אדם, מכל מקום אינו פגום לגמרי גם עבורם, ואסור להשתמש בו בפסח.עיין גם פה: מה עושים עם התוכי בפסח?
מזון לדגי נוי
אולם לגבי דגי נוי, הדין שונה. שהרי למדנו, שדבר שאינו חמץ ממש, כמו לחם, אלא רק "תערובת חמץ", אם אינו ראוי למאכל אדם, אף על פי שהוא ראוי לאכילת כלב, מותר ליהנות ממנו בפסח. וכן מותר לתת לבעלי חיים לאכול ממנו. ומאחר ובדרך כלל המזון הנמכר עבור דגי נוי הוא פגום מאד בטעמו, ואינו ראוי למאכל אדם כלל ועיקר, וגם אינו עשוי כולו מחמץ, רק מעורב בו חמץ, והחמץ אינו ניכר בעין, לפיכך, אף שאסור בהחלט לאכול ממזון זה בפסח, מכל מקום הוא אינו אסור בהנאה, ומותר לתת אותו לפני דגי הנוי שיאכלו ממנו. וכל שכן כאשר יש ספק אם מעורב בכלל חמץ בתוך המזון, שאז יש להקל בזה בפשיטות. ונכון להיזהר במשנה זהירות, שלא יפלו פירורים מן המזון של דגי הנוי למקום שיאכלו ממנו אחר כך בני אדם. (וגם בשאר ימות השנה יש בתערובת זו חשש איסורים אחרים).וככל הדברים הללו כתבנו לפני כשמונה שנים, והבאנו שכן הורה זקן, הוא הגאון רבינו בן ציון אבא שאול זצ"ל, שמותר להניח מאכל בפני הדגים בפסח, אף על פי שמעורב בו חמץ. וכן כתבו בשמו בספר אור לציון חלק שלישי (עמוד צב).ובעצם הימים ההם, הראנו את דברי האור לציון למרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, והשיבנו שיעיין בהם וישמיענו אם אפשר לפסוק כן למעשה. ואחר כשעה הודיענו בטלפון שהדין ברור כדברי האור לציון. וכן הורינו למעשה לבעל חוות דגים שרצה להאכיל מתערובת זו לדגים שברשותו. ובשנה שלאחר מכן, באו לפני מרן רבנו זצ"ל, ותמהו בפניו על הדברים שנכתבו על ידינו בשמו. ומרן זצ"ל הסביר היטב את הדין, והשיב שהצדק עמנו בהוראה זו. ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד.
דין תערובת חמץ
ופה: כשרות מזון לבעלי חיים בפסח
העזרה שלי- מהניסיון שלי.
אני לא אחראי על שום נזק שיקרה בעקבות זה!