גולדן פינק

[צבי דגן]

טפילים שמדביקים פינקים
קרדית האוויר-שק
קרדית זעירה זו שורצת בדרכי הנשימה של הציפור. ציפורים שנגועות הן בדרך כלל רדומות (נשאיות), אך הסימפטום הברור ביותר הוא טיק או צפצופים בנשימה, וגרסת החוחית של שיעול ועיטוש. 
הם גם עלולים לאבדו את קולם, ובשלבים מאוחרים יותר תהיה להם הפרשות מהנחיריים. 
גולדיאנים הם הרגישים ביותר מבין חוחיות החיות. ניתן לטפל בהתפרצות עם חומר הדברה שנקבע.

פינקים של גולדיאנים רגישים לקרדית אוויר
ציפורים סובלות מהפרעות בדרכי הנשימה, שיכולות להיגרם על ידי מגוון טפילי נשימה. 
בד"כ זיהום טפילי כזה אצל ציפורים נגרם על ידי קרדית שק האוויר, שמשפיע על כל דרכי הנשימה. 
הטפילים יכולים להיות נוכחים כל הדרך החל מדרכי הנשימה העליונים של הציפור הנגועה ועד לשקי האוויר הזעירים שבריאות (נאדיות הריאה).
כאמור, קנריות וגולדיאן-פינק הם שני סוגים של ציפורים שסובלות בדרך כלל מקרדית שק.
טיפול
עליך לבדוק את הציפור שלך על ידי הווטרינר, שיש לו ניסיון עם תוכים, לצורך אבחון נכון. 
אם יתגלה כי קרדית שק האוויר היא הגורם לכך, תרופה אנטי-טפילית שתינתן לציפור דרך הפה או באמצעות מזרק. 
אם מטפלים בה מוקדם, הציפור שלך אמורה להחלים מהזיהום תוך זמן קצר.

1. אטוקסופלזמה
   זה נגרם על ידי חיידק בשם קוקסידיה (coccidia) - אורגניזמים חד תאים ששורצים את האיברים הפנימיים של הציפור. 
   אטוקסופלזמה בדרך כלל פוגעת בתחילת החיים (בין גיל חודשיים לתשעה חודשים הוא אזור הסכנה). 
   הטפילים מתפשטים במהירות, והמוות נגרם ל -80% מהציפורים הנגועות. 
   הסימפטומים הם: עייפות, נוצות פרועות, גללים נוזליים, ללא תיאבון, וכתם כחול הולך וגדל הנראה דרך דופן הבטן - סימן לכבד נפוח.
   ניתן לטפל בו באמצעות אנטיביוטיקה, אך סיכויי ההחלמה קלושים.
   
2. קמפילובקטר
   חיידקים אלה מתפשטים בשוליים על ידי גללי ציפורי הבר, המזהמים את המזון והמים של החוחית. 
   חלק מהחוחיות של חיות המחמד - בנגליות, למשל, מאכסנות את החיידקים מבלי לחלות במחלה עצמה, אלא הופכות לנשאיות. 
   גולדיאן פינקים נוטים מאוד לחלות בחיידקים אלה. 
   הסימפטומים של הזיהום זה הם: עייפות, ירידה במשקל וגללים צהובים ויבשים המכילים זרעים לא מעוכלים. 
   אם הצעירים תופסים את זה, הם צפויים לשרוד.
   הציפורים הבוגרות בדרך כלל נרפאות בעזרת אנטיביוטיקה.
   
3. קוקסידיוזיס
   בעיה נוספת היא טפיל הקוקסידיה, זו שמדביקה את המעיים. 
   לחוחית יהיו הפרשות נוזליות מהביב ויציאות לא מסודרות.
   הזיהום מתפשט בקלות רבה אל הציפורים אחרות באמצעות הגללים, כך שעליך לטפל בו בהקדם האפשרי באמצעות אנטיביוטיקה שנקבעה ע"י הווטרינר.
   
4. קריפטוספורדיה
   זהו טפיל מיקרוסקופי נוסף בשם קוקוסדיאן. 
   הסימפטומים הם: התנשמות, צפצופים, שיעול ו/או עיטוש וצואה מאוד נוזלית. 
   דימונד (יהלום) פינקים הם אחד החוחיות הרגישות ביותר, וציפורים עם הזיהום הזה בדרך כלל מתות. 
   הווטרינר שלך עשוי להמליץ​ או לא, על קורס טיפול הכולל תרופות. 
   ציפורי כלוב נדבקות בטפילים, לעיתים קרובות, מעופות הבר, כאשר ביצי האורגניזם מועברות באמצעות הגללים. 
   היגיינת כלובים טובה היא אמצעי המניעה הטוב ביותר.
   דימונד (יהלום) פינקים הם רגישים מאוד לטפילי Cryptosporidia
   
   
5. קרדית אדומה
   ציפורים שנגועות בקרדית אדומה, שוהות במקום אחד למשכי זמן ארוכים ועוסקות בסינוץ נוצותיהן באופן אובססיבי. 
   בדיקה גופנית תגלה במהרה את האשמים - קרדית אדומה מוצצת דם, ששוכנת, בדרך כלל, מתחת לכנפיים. 
   הפצעים הקטנים והקרומים שהם משאירים נצפים לעיתים לפני הקרדית עצמה. כינים של העופות יכולות לגרום לבעיות דומות. 
   על הציפורים יהיה צורך לטפל בקרדית/כינה עם מוקסידקטין פלוס, וגם הכלובים יצטרכו טיפול נגד הטפילים הזעירים שיכולים להסתיר בפינות.
   
6. פנים קשקשות ורגליים קשקשות או קרדית מתחפרות (קנמידוקופטס) 
   תנאים אלה נגרמים על ידי קרדית הנוברת בנוצותיה או ברגליה של הציפור ומטילה ביצים. 
   הסימפטומים הנראים הם קשקשים על האזורים הנגועים. 
   אם לא מטפלים במצב, זה עלול להידרדר עד למוות.
   בדרך כלל ניתן לטפל בקרדית בשמן פרפין, אך תחילה יש לפנות לייעוץ וטרינרי.
   ראה גם במאמרים האלה:
    איך נזהה תוכי שנגוע בקרדיות?
    קנמידוקופטס
    איבומקסין נגד טפילים
    טיפול בקרדיות
    קרדית / אקרית 
   
7. טוקסופלזמוזיס
   המחלה מתפשטת על ידי טפיל חד תאי שמועבר לציפורים באמצעות צואת חתולים, ועלולה להדביק חוחיות שאכלו זרעי דשא-בר מזוהמים. 
   עופות נגועים (או כל חיה אחרת) נתקפים על ידי טפילים פרוטוזואניים זעירים, ואם הציפור תשרוד את ההתקפה הראשונה היא, למרבה הצער, תתעוור כעבור מספר שבועות. 
   הווטרינרים מסוגלים לטפל בזיהום אם הוא נתפס בשלבים הראשונים.
   
8. תוֹלַעִים
   בקבוצה הזו, ישנם סוגים רבים של טפילים: - תולעת סרט, תולעת חוט, תולעת שבלול, תולעת עגולה, תולעת מעוותת ותולעת גיזה הם הנפוצים ביותר. 
   הם מועברים באמצעות ביצי תולעת במזון, במים ובמזונות חיים. 
   ציפורי בר הן לעתים קרובות המובילות בהדבקות. 
   לעולם אל תרשה לציפורי בר להגיע אל הכלובים ו/או אל כלי האוכל של הציפורים שלך.
   כשהציפורים שלך סובלות מההדבקות, לא ניתן לטעות בסימפטומים, מכיוון שהתולעים ייראו בצואה. הם עשויים להופיע גם בפה של הציפור המסכנה. 
   התולעים "יגנבו" את חומרי המזון של הציפור, והמארח ייחלש במהירות וימות אלא אם כן הטפילים יהיו מטופלים בתרופות. 
   ניתן לטפל בהם לפי הנחיית הווטרינר.