לכללאךקך

[צבי דגן]

תסמינים של מחלת כליה כרונית עלולים לבוא לידי ביטוי במערכות רבות ובתהליכים רבים בגוף:

1. קוצר נשימה.
   
2. חוסר תיאבון, בחילה, הקאות, גרד, הפרעות שינה, קשיים בתפקוד המיני - כתוצאה מהצטברות רעלים.
   
3. חולשה, עייפות וקוצר נשימה כתוצאה מהפרעה בייצור של כדוריות הדם האדומות.
   ההפרעה הזאת נגרמת בגלל שיבושים בהורמון אריתרופואטין שמפרישה הכליה ושמווסת את ייצור הדם בגוף וכן עקב מחסור בברזל ששכיח במחלת כליה כרונית.
   
4. עצמות חלשות שנוטות להישבר, הסיבה: כתוצאה מהירידה בתפקוד הכליה ישנה פגיעה במאזן הסידן, הזרחן והוויטמין D.
   
5. שיבושים בפעולת הלב - עד כדי סיכון החיים - בגלל עודף אשלגן.
   
6. לחץ דם גבוה - בין היתר בגלל הצטברות של עודפי נוזלים.
   

מחלת כליה כרונית נוטה להתפתח בהדרגה, ולעיתים קרובות גם התסמינים מופיעים בהדרגה. בדרך כלל ככל שהנזק שנגרם לכליות חמור יותר, כך גם יש החרפה בשכיחות ובחומרה של התסמינים. לכן חשוב לבדוק ולהעריך את תפקוד הכליות אצל התוכים שסובלים מגורמי סיכון.
האבחנה נעשית על סמך בדיקת דם ובדיקות ההפרשות (בעיקר שתן). לעיתים יש צורך בנטילת דגימה (ביופסיה) של הכליה כדי לקבוע מהו הגורם לפגיעה בכליה.