האכלת יד בפסח.

[צבי דגן]

לצערי לא קיימת אבקה מיוחדת שהיא כשרה לפסח, אבל לאחר בירור שעשיתי באתר "כיפה", מסתבר שיש הקלות בעניין בעיקר משום צער בעלי-חיים.
וכך נאמר שם: 

• הפתרון האידיאלי הוא להכניס שותף גוי למשך חג הפסח.
  להעביר אליו את הבעלות, הן על התוכים והן על המזון, והוא יאכיל אותם.
  
• בשולחן ערוך הלכות פסח סימן תמ"ב סעיף ד' כתוב כך: דבר שנתערב בו חמץ ואינו מאכל אדם או שאינו מאכל כל אדם כגון התריאקה (מין תרופה שהיו עושים מחומרים שונים, ביניהם בשר נחש "אפעה" ופירורי לחם חמץ) וכיוצא בו אף על פי שמותר לקיימו אסור לאכלו עד אחר הפסח ואף על פי שאין בו מן החמץ אלא כל שהוא הרי זה אסור לאכלו, ומכל מקום בהנאה מותר, כשנעשה התערובת לפני חג הפסח וזה דומה למקרה של "פת שעיפשה" (העלתה עובש) .
  
• לפי המקורות האלה, היות וכופתיות ואבקה לגוזלים הן תערובת חמץ (מורכבים אמנם מחמץ אבל יחד עם עוד מרכיבים כמו אבקת ביצים וכדומה) והחמץ אינו ניכר (אבקה טחונה) יהיה לנו אסור לאכול את זה אבל מותר בהנאה ולהאכיל תוכים עם זה זו הנאה בלבד. לכן בפסח מותר להשתמש באבקה לגוזלים של כל השנה ואין צורך לעשות אבקה מיוחדת שלא מספקת את הצרכים של הגוזלים.
  
• לכן מותר להשתמש בכופתיות  וגם באבקת הדייסה לתוכים.
  אם זו אבקה שאינה ראויה למאכל אדם והחמץ לא ניכר וריכוזו בתערובת נמוך, אז ניתן להשתמש בה, כפי שצוטט לעיל. 
  ברם שים לב שהאבקה והשאריות ממנה כדי שלא יגיעו למאכל אדם. 
  לכן תשתמש בכלים מיוחדים, במקום מיוחד ושטוף את הידיים היטב לאחר ההכנה.
  אם החמץ נמצא בתערובת בריכוז גבוה או שעיקר הטעם והיסוד של האבקה בא מחמץ, אז יש למכור את החמץ, יחד עם התוכי לגוי ואז להאכיל את התוכי (כולל כל אמצעי זהירות שציינתי) מדין צער בעלי חיים.
  חג כשר ושמח,
  הרב חיים בריסק (אתר כיפה)
  
• כמו כן, כדאי לעיין במאמר הזה: פסח- פתרון בעיות / עינבל סרטר