דגירת שלווים סינים

[צבי דגן]

היופי והצבעוניות של השלו הסיני, גרמו לכך שהוא הפך לציפור מחמד מועדפת. 
המגדלים מחבבים את השלו הסיני גם בגלל פוריותו הגדולה, והשטח הקטן שנדרש לו למחייתו. 
זנים חדשים פותחו וכיום מגדלים בשבי שלווים במגוון צבעים, בניהם:

1. כסוף – זהו הפיתוח הנפוץ ביותר ונוצותיו הם בגוונים שונים של אפור פסטל מואר.
   
2. לבן – מדובר בצבע לבן אמתי, ולא בהיעדר פיגמנטים (לבקן).
   לעתים לעופות מהזן הזה יש נוצות צבעוניות, אך המגמה היא לפתח זן צח כשלג.
   
3. אדום חזה – הראש והפנים שחורים עם פס לבן סביב העיניים. סינר אדום תלוי מן הגרון על כל החזה.
   
4. אדום חזה כסוף – זן צבעוני מאוד עם ניגודים של הסינר האדום ורדרד על החזה, על רקע נוצות אפורות כסופות.
   
5. קינמון – צבעו חום צהבהב כמו קינמון ועל כן בארצות הברית מכנים אותו בשם זה. באירופה הוא מכונה "פאון" (עופר) שכן צבעו מזכיר צבע של עופר איילים.
   
6. כחול – נראה לבוש בסרבל אפור כחול.
   
7. שחור – נראה כמו הכחול אך צבעיו כהים יותר.
   
8. שנהב – צבעו בהיר יותר מזה של הכסוף ועל חזהו סינר אפור.
   
9. פנינה – מזכיר את זן הקינמון אך הוא יותר בהיר ויש בו תערובת של צהוב עם חום בהיר.