(06-27-2021, 08:14 PM)צבי דגן כתב: דוגמה שנייההסיפור של תיבת נוח – לא הגיוני שנוח הכניס את כל החיות.2. כיצד היה מקום בתיבה למספר רב כל כך של חיות?
שאם כן, הייתה התיבה צריכה להיות בגודל של פי 3-4 ויותר מנושאית מטוסים אמריקנית (שזה דומה לשטח של יישוב בארץ).
יש כזה דבר ניסים בעולם
ולא מוזכר שהוא הכניס את הצמחים.
משום מה הסיפור של נוח נראה לי הזוי, מהסיבות האלה:
- גודל התיבה, כפי שהיא מתוארת בתנ"ך, לא יכולה להכיל את כל החיות (זוג אחד מהחיות שאינן כשרות+7 זוגות לכל הכשרות).
- איך לכד נוח את כל החיות מכל העולם (כולל היבשות השונות) שבכלל לא ידע על קיומן שכן הן לא מוזכרות בכל התנ"ך?
- איך נלכדו היונקים הגדולים, הקטנים, החרקים, והיצורים המקרוסקופיים?
- כאמור, כדי להאכיל את כל החיות + המזון במשך 80 יום, יש צורך בספינה גדולה מאוד, משהו כמו 3-4 נושאות מטוסים אמריקאיות (ואולי - יותר) ובטח שתיבה קטנה לפי המידות, כפי שמתוארת בתנ"ך, לא יכלה להכיל את כולם.
- מהיכן לקח נוח את כוח-האדם, כדי לחלק מזון לחיות האלה ולנקות את הצואה שהפרישו בכמויות אדירות (זו חתיכת עבודה)?
- איפה הוא החזיק מלאי של בשר טרי עבור הטורפים וצמחים ירוקים עבור אוכלי העשב?
- מה בדבר הצמחים? אותם הוא לא הכניס לתיבה? (שהרי הם לא יכלו לשרוד את 40 ימי המבול).
- כמו כן, מה שקרה לאחר המבול אינו סביר שהרי מזוג אחד של מין מסוים לא יכולה להתפתח אוכלוסייה שלמה.
- איך הוא שתל/זרע את הצמחים החד שנתיים, הרב שנתיים, העצים האצות והפטריות?
- בקיצור, מדובר בסיפור אגדה נחמד שאפשר לספר לילדים קטנים לפני השינה.
לפי מידות התיבה, ומספר החיות שיש בעולם (מיליונים של מינים וזנים), כיצד יכלו להיכנס כל כך הרבה בעלי חיים לתיבה?
תשובה: נח לא היה צריך להכניס מיליוני מינים לתיבה, אלא רק את שורשי המינים, שמהם נולדו מאוחר יותר כל סוגי הזנים שיש כיום בטבע (וריאציות בין המינים אינה אבולוציה, כי אין בהם יצירה חדשה או יציאה מתוך מין. אלו רק וריאציות גנטיות בתוך המשפחה).
במסכת חולין (דף סג, עמוד ב) אמרו חז"ל: "מאה ועשרים מיני עופות טמאים יש במזרח, וכולן מין איה הן" - "איה" היא סוג של ציפור.
חז"ל מלמדים אותנו מפורשות שיותר מ-120 מינים של עופות יצאו ממין בודד של ציפור ה"איה".
הרד"ל (רבי דוד לוריא) היה תלמידו המובהק של הגאון מוילנא, הוא חי לפני 200 שנה, והיה ממפרשי התלמוד. בפירושו, מציין הרד"ל את שינוי המינים על פי הגמרא וההלכה, ומבאר שנח כניס לתיבה רק את "שורשי המינים", כלומר אבות בעלי החיים, ואלו השתנו והתרבו למינים רבים ומגוונים רק לאחר יציאתם מהתיבה, והתפזרותם ברחבי העולם.
הרד"ל לספר "פרקי דרבי אליעזר" (פרק כג, דף נה): "הרבה מינים שאנו רואים לפנינו נפרדים ומשונים למיניהם, מעיקרן נבראו ונכנסו במין אחד... ואחר כך לפי משכנם בארצותם ומאכלם ומקריהן נפרדו ונשתנו לעוד מינים רבים, וכמו אווז ואווז הבר שמובא בבא קמא (דף נה, עמוד א), ושור ושור הבר, ואל תתמה, שהרי אדם יחידי נברא בעולם, ואנו מוצאים כעת על פני תבל ארצה משונים במיניהם, לבנים, שחורים ואדומים... אשר כל זה אינו אלא סיבת שינוי משכן מקומם ומאכלם, וכעין מה שכתב הילל במסכת שבת - רגליהם של אפריקאים רחבות, וכו'... מכל מקום שליט בעולמו יודע בברואיו ציווה לנח לקחת אותם המינים הראשיים, שגלוי וידוע לפניו יתברך שמנצר שורשיהם שיפוצו על פני תבל, יחזרו ויפרדו לכל המינים הרבים שאנו רואים לפנינו".
לפי ביאור הרד"ל, בעלי-החיים למעשה משתנים בהתאם לסביבת המחייה שלהם. לפיכך גם נח לא היה צריך להכניס לתיבה מיליוני בעלי-חיים. נח הוצרך להכניס לתיבה רק את "שורשי המינים", כלומר את מאות או אלפי בעלי-החיים הבראשיתיים אותם יצר הבורא בששת ימי בראשית, ואלו התפזרו והשתנו למינים ותתי-מינים בעולם, רק אחרי יציאתם מן התיבה. כך לדוגמה, נח לא היה צריך להכניס לתיבה את כל סוגי הכלבים, אלא רק סוג אחד (רוב מיני הכלבים שיש היום נוצרו באמצעות ברירה מלאכותית).
נח לא היה צריך להכניס לתיבה מיליוני סוגי פרפרים אלא רק סוג אחד. פירוש הדבר שלא נדרשו בהכרח יותר מאלף מינים, ואולי אפילו הרבה פחות.
* * *3. כיצד העלה נח את כל החיות לתיבה? הרי אין זה קל לצוד חיות בר.
תשובה: א. לפי המסופר במקרא, ניתן לנח זמן של מאה שנה כדי לבנות את התיבה וללמוד את צרכי כל בעלי החיים בטרם הגיע המבול לעולם. פירוש הדבר שהיו לנח עשרות שנים כדי ללמוד את צרכיו החשובים ביותר של כל בעל חיים, ולהכין לו סביבת מחייה מתאימה בתיבה, וגם כדי לצוד.
ב. כמו כן, נאמר במפורש בתורה שה' שלח את בעלי החיים לתיבה בהכוונה אלוקית, כך לפי שהאמור נח היה צריך לאסוף אותם, והם היו ממושמעים אליו (בראשית, פרק ז, ח): "מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה, ומן העוף וכל אשר רומש על האדמה, שנים שנים באו אל נח אל התיבה, זכר ונקבה, כאשר ציווה א-לוהים את נח"
* * *4. כיצד היה מספיק אוכל לבעלי החיים בתיבה למשך שנה, בפרט שגם בשר נרקב, והיכן הכילו את כל האוכל הזה?
תשובה:- רוב בעלי החיים הטורפים בטבע אוכלים רק לעיתים רחוקות, לפעמים פעם אחת במספר שבועות.- אין לשכוח גם את שנת החורף, שיכולה לארוך כחצי שנה, שבהן לא נדרשים בעלי חיים רבים למזון, או מסתפקים במזון מועט מאוד.- בתיבה מן הסתם לא הייתה לבעלי החיים פעילות גופנית רבה, כך שיכלו להתקיים גם מכמויות קטנות יותר של מזון.- כיום אנו יודעים שבעלי חיים בטבע מסוגלים לשרוד במשך זמן רב מאוד גם מכמויות קטנות של אוכל, או מארוחות שמזדמנות להן פעם או פעמיים בחודש.
- גם בימי קדם ידעו להכין בשר משומר. אולם לפי פירושים רבים, עד לאחר המבול, כל בעלי החיים היו צמחוניים.
- לפי האמור בתורה, תיבת נח הייתה בעלת שלוש קומות, כך שקומה שלמה שימשה לאגירת מזון. אם אנו פורסים את הקומות של התיבה לאורך, אנו מגלים שתיבת נח הייתה בגודל של טיטניק וחצי. לפי האמור בתורה התיבה הייתה אטומה לגמרי, ולא כאותם ציורים שמתארים אותה עם גג פתוח ופנטהאוז. כך שהיה די והותר מקום לאכסון המזון בתיבה.
- הבה לא נשכח שלפי התורה נח התכונן למבול במשך 100 שנה, בהם למד את אורחות בעלי החיים וצרכיהם, ודאג מראש במשך עשרות שנים לתקן עבור כל סוג וסוג של בעל חיים את המזון המתאים ותנאי המחייה המאפשרים את קיומו בתיבה.
* * *5. מה אכלו בעלי החיים ביציאתם מן התיבה? מכיוון שעלו לתיבה רק שניים מכל מין, אז כשהחיות הטורפות היו אוכלות בהמות - הן למעשה היו מוחקות זנים שלמים. אז מה אכל הנמר או האריה? כמו כן המבול הכחיד את כל הצמחים, כך שכל החיות הצמחוניות היו לכאורה גוועות ברעב.
תשובה:ז ו אכן שאלה מעניינת, שמן הסתם זכתה לתשומת לב רבה מצד נח ובניו שטיפלו בבעלי החיים. מדרש רבה על פרשת נח גם מעיד: "דאמר רב הונא משום ר"א בנו של רבי יוסי הגלילי, נח כשהיה יוצא מן התיבה הכישו (נשכו) ארי ושיברו, ולא היה כשר להקריב". הגיוני בהחלט שנח המשיך לטפל בבעלי החיים גם לאחר יציאתם מן התיבה, לפחות עד שיספיקו להתרבות (יש לזכור שלפי גודל תיבת נח המתואר בתורה, מאגר המזון בקומה העליונה הכיל בכמותו רבע מהטיטניק, ויכול מן הסתם להאכיל את בעלי החיים אף למספר שנים).לגבי החיות הצמחוניות: התורה מספרת במפורש על היונה שחזרה עם עלה של זית בפיה, וזהו פסוק מפורש שמלמד אותנו כי הדבר הראשון שהקב"ה חידש בעולמו אחרי המבול היה הצמחייה. נח לא יצא מן התיבה לפני שהתחדשה הצמחייה.
* * *6. כיצד הגיעו בעלי החיים לכל מקום בעולם? והרי בכל יבשת יש יצורים המיוחדים לה.
תשובה: א. זוהי אכן שאלה חשובה, ותשובה מספר 2 נוגעת בה. ניקח לדוגמה את דב הקוטב, זהו דוב שתפוצתו מוגבלת לאזור הארקטי, אך מבחינה פיזיולוגית הוא אינו שוני מהותית מכל דב ביבשת אחרת - שאינו דב קוטב. פירוש הדבר שדב רגיל לגמרי נדד לאזור הארקטי, והשתנה לדב הקוטב שאנו רואים היום. נח לא היה צריך לשאת בתיבה סוגים שונים של בעלי חיים, אלא די שהכניס לתיבה את שורשי המינים, שנדדו לאחר המבול למקומות השונים בעולם, וקיבלו את תכונותיהם הייחודיות לפי האזור והאקלים. לסיכום: לאחר שבעלי החיים יצאו מן התיבה, הם השתנו בהתאם לסביבות המחייה השונות אליהן הגיעו.
ב. לגבי בעלי חיים ספציפיים שאין בשום מקום אחר - עלינו להניח שבעלי החיים נדדו למקומותיהם השונים בעולם בהכוונה אלוקית, כפי שגם הגיעו לתיבה בהכוונה אלוקית, ודבר זה כתוב במפורש בספר התורה (בראשית, פרק ז, ח): "מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה, ומן העוף וכל אשר רומש על האדמה, שנים שנים באו אל נח אל התיבה, זכר ונקבה, כאשר ציווה א-לוהים את נח". פירוש הדבר שלאחר המבול הקב"ה דאג לשלוח כל קבוצת בעלי חיים למקומה המתאים בהכוונה מיוחדת, ובעלי החיים נדדו למקומות השונים כמו מתוך אינסטינקט.
ג. ומה לגבי יבשות המופרדות זו מזו? ובכן, עלינו לדעת שמלבד אוסטרליה ואיים מסוימים, יש למעשה קשר בין כל היבשות בכדור הארץ, ישנם חבלים המקשרים בין היבשות השונות, וזוהי גם הסיבה לכך שאנו מוצאים ביבשת אמריקה את בני האינקה והמאיה - למרות שהם רחוקים מאוד מיבשת אסיה ואירופה. היתה אפשרות טכנית לנדוד ממקום למקום, ובני אדם עשו זאת ללא ספינות. גם בעלי החיים נדדו. עלינו גם לזכור שנדידת היבשות הינה תהליך מתמשך האורך מאות ואלפי שנים, וממשיך להתרחש אפילו כיום, כך שיש להניח שלפני 4000 שנה היבשות היו קרובות יותר זו לזו, או לפחות החבלים המקשרים בין הארצות השונות היו רחבים יותר, ואפשרו מעבר קל ורציף מיבשת ליבשת, מעבר שבימינו הוא קשה ולעיתים אף בלתי אפשרי.מן התורה אפשר ללמוד שהתפלגות היבשות התרחשה לאחר המבול, בתקופה מאוחרת יותר בימי מגדל בבל, וכנראה שהיה מדובר בתהליך הדרגתי שהתרחש בעת המבול וגם במאות השנים שלאחריו במספר שלבים. בבראשית פרק א' מתוארת בריאה של יבשה אחת בלבד: "ויאמר א-לוהים, יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה, ויהי כן, ויקרא א-לוהים ליבשה ארץ" (בראשית, פרק א, ט), אך לאחר המבול מתואר שם בנו של עבר: "שם האחד פלג, כי בימיו נפלגה הארץ" (בראשית, פרק י, כה). גם הזוהר הקדוש שפורסם עוד לפני 700 שנה קבע זאת כעובדה: "ארץ אחת ממש הוציאו המים וממנה נתהוו שבע ארצות" (זוהר, פרשת בראשית דף כא, עמוד א). הסבר זה עשוי להסביר גם את תפוצת החיות בכל רחבי העולם. ניתן לומר שבעלי החיים מכל סוג נדדו בהכוונה אלוקית למקומות מסוימים ביבשת האחת, ונותרו בה כאשר היבשת התפצלה במשך מאות או אלפי שנים ליבשות השונות שאנו רואים היום.ישנו אמנם ביאור דחוק יותר, שראיתי בעבר בספר כלשהו, המציע את האפשרות הרחוקה שהמבול לא הטביע איים רחוקים או יבשות מרוחקות שלא היו מאוכלסות בבני אדם, אלא פגע רק ביבשת אסיה בה היו מרוכזים כל בני האדם לפני המבול, אך קשה למצוא לפירוש דחוק זה ראיות.
* * *7. אם המבול העלה את המים והתיבה לגובה ההרים, האם לא עמדו בעלי החיים בסכנה של חוסר חמצן או קיפאון?
תשובה: זוהי אכן שאלה מעניינת, אלא שאין לנו די נתונים על האטמוספירה שלפני המבול. המלבי"ם כתב שהקשת בענן נוצרה בעקבות המבול, והשינוי האטמוספרי שחל בעקבותיו. התורה מספרת שהתיבה היתה אטומה לגמרי (שלא כמו ברוב הציורים), וזאת מלבד פתח אחד עליון המיועד לחמצן. מכיוון שהגשם התאסף, העלייה בגובה פני הים נעשתה בשלבים איטיים, ולא בפתאומיות. כידוע, ניתן להתרגל ללחץ אטמוספרי ומיעוט-חמצן הנעשה בשלבים איטיים (וכך אכן עושים מטפסי הרים ואפילו צוללנים, שצריכים להתרגל לשינויים בלחץ, והעיקר שנותנים לגופם זמן להתרגל לשינוי). המצב קל יותר כשאין צורך בתנועה רבה. יש להניח שגם התיבה הגנה עליהם מן השינוי האטמוספרי. לגבי הקור: ייתכן שהיו אמצעי חימום והסקה בתיבה. מדרשי חז"ל מתארים מבול של מים חמים (לפי המסופר במקרא: "נבקעו מעינות תהום רבה", ואם מדובר בתזוזת הלוחות הטקטוניים, משמע שהמבול כלל גם התפרצויות וולקניות שחיממו את פני הים, כך שהמים לא היו קפואים, אלא פושרים).מכל מקום מדובר בהשערות, כי אין לנו די נתונים מדעיים כדי להשיב על השאלה בצורה מדויקת.