לקסיקון דוגרי קרקע - עופות נוי ומשק

[ארי סמואל]

מנדרין סיני       Aix galericulat


גודל: קטן
ארץ מוצא: סין
מספר הביצים: 7-15 בתטולה אחת
גודל הביצים: קטן
מופעי צבעים: הזכר מהודר בצבעי כתום, לבן, חום, שחור וכחול בוהקים לעומת הנקבה החומה
מידע נוסף
 מין זה נפוץ בקרב מגדלים עקב קלות הריבוי והיופי שלו.
 מנדרין סיני הוא מין ברווז הנמנה עם הסוג מנדרין. תחת סוג זה מופיע גם המין ברווז עצים, ואלו שני המינים היחידים בסוג זה.
תיאור חיצוני
 אורך: כ-41–49 סנטימטר
 מוטת כנפיים: כ-65–75 סנטימטר.
 אורך זנב: כ-10 סנטימטר.
 המראה החיצוני של הזכר מובהק ומרשים ביותר. המקור אדום, סהרונים לבנים מעל עיניו ופניו אדמדמים.
חזהו סגול, בעל זוג פסים לבנים אנכיים וצדדיו אדמוניים.
זוג "מפרשים" כתומים מצויים בגבו.
 מראה הנקבה דומה מאוד לנקבת המנדרין האמריקאי, היא פחות ססגונית, טבעת לבנה מקיפה את עיניה ונמשכת לאחור, אלא שהלובן נחלש בהמשך.
בחלקי הגוף התחתונים ישנם כתמים לבנים.
התנהגות
 בטבע,  המנדרין הסיני מתרבה באזורים מיוערים בצפיפות בסמוך לאגמים רדודים, ביצות או אגמים.
 החיזור מתבצע בסתיו וכולל התנהגות מורכבת כגון רעידות, תצוגת שתייה והתייפייפות.
 הנקבות יוזמות את בחירת בן זוגן המועדף בעקבות התנהגותם המגרה. היא תודיע על בחירתה על ידי תנועות בראשה והתמתחות על המים. הזכר מבצע תנועות של טבילת מקורו לפני ההזדווגות, ולאחר מכן שוחה ממנה כשהוא מכוון את אחורי ראשו אל כיוונה.
 אם לאחר שתי עונות הזדווגות שני בני הזוג עודם בחיים, הם לרוב יחברו שוב לכדי זוג ולא יחפשו בני זוג חדשים.
 נקבת המנדרין מקננת בתוך חללים בעצים שקרובים למים.
הנקבה דוגרת על הביצים לבדה במשך 28–30 יום.
זמן קצר לאחר בקיעת הברווזונים מביציהם, מתעופפת האם אל הקרקע ומדרבנת את אפרוחיה לנתר גם כן מהקן אל הקרקע.
 הברווז משיג את מזונו במים או על הקרקע. הם אוכלים לרוב צמחים וזרעים, בעיקר בלוטי אשור. כמו כן הם ניזונים מחרקים, דגים וחלזונות יבשה.
תזונתם משתנה לפי חילופי העונות. הם ניזונים בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות או לפנות ערב, ובמהלך היום שוהים על ענפים או על הקרקע, במקומות מוצלים.
ביות
 מזה שנים רבות, הברווז היה ידוע וזכה ליחסי הערצה עוד לפני הספירה הנוצרית. אנשי המערב גילו את המנדרין הסיני במהרה לאחר שהגיעו אל האזור.\
 ברווזי מנדרין הובאו לאירופה בתחילת המאה ה-18.
 קל לגדל ולהרבות את הברווז ובשל מראהו הייחודי הוא נפוץ אצל מגדלי בעלי חיים, משקים תיירותיים וגני חיות.

קרדיט: ויקיפדיה